בס"ד
שלום לכולם, לאור הבקשות הרבות, מצורף סיכום קצר (בצירוף סרטונים) לערב העיון "מגאולת חברון לגאולת ירושלים" שהתקיים ביום חמישי האחרון בהיכל התרבות בקרית ארבע לזכרו של אבי, בן ציון טבגר ז"ל:
ביום חמישי האחרון התקבצו כ-300 איש ממקומות רבים ברחבי הארץ (רמת הגולן, חיפה, נתניה, כוכב יאיר, יצהר, עפרה, נריה, בית אל, גבעתיים, פתח תקוה, תל אביב, מודיעין, מודיעין עילית, רחובות, גבעת זאב, ירושלים, מעלה אדומים, אלעזר, אפרת, קרית ארבע, חברון, בית חגי, עתניאל, נתיבות, שיבולים ועוד) להוקיר את זכרו של פרופ' בן-ציון טבגר ז"ל, גואל חברון מחרפתה, בערב עיון שהתקיים בהיכל התרבות בקרית-ארבע במלאת 30 שנה לפטירתו. הערב, שהונחה בידיים רמות ע"י יוסף דיין מפסגות, התקיים תחת הכותרת "מגאולת חברון לגאולת ירושלים" וכלל 2 מושבים - מושב על גאולת חברון בעבר, ומושב על גאולת ירושלים בהווה.
את הערב פתח בדברי תורה וברכה רב העיר קרית ארבע-חברון, הרב דב ליאור שליט"א, שהדגיש את חשיבות ההיאחזות בחברון ובכל ארץ ישראל, כפי שמובא בפרשיות השבוע בימים אלו. אחריו עלה לברך ראש המועצה המקומית קרית-ארבע, מלאכי לוינגר, שהעלה על נס את פעילותו של פרופ' טבגר ז"ל יחד עם אחרים שהביאו לפיתוחה ושיגשוגה של ההתיישבות היהודית בקרית-ארבע ובחברון, וסיפר על תכניות לבניית יחידות דיור חדשות בקרית -ארבע. סיימה את פרק הברכות ד"ר נאוה טבגר, אלמנתו של פרופ' טבגר ז"ל, שסיפרה על הימים האחרונים בחייו של בן ציון ז"ל, ועל המורשת של נחישות ועקשנות אותה הוריש לבניו בפרט ולנוער ההתיישבות בפרט. לדבריה, תכונות אלו נדרשות גם היום, בימים הקשים בהם אנו חיים בהם יהודי שממלמל תפילה בהר הבית נחשב כפושע.
את המושב הראשון פתח
בני קצובר, היום יו"ר ועד מתיישבי שומרון, שסיפר בשיחה קולחת את סיפור השנים הראשונות של היאחזות היהודים בחברון לאחר מלחמת ששת הימים. הקהל נהנה לשמוע את הזכרונות הנפלאים של בני, תוך שימת לב לפרטים הקטנים, בצורה חיה ונרגשת, כאילו לא עברו 45 שנה. אחריו הציג
נועם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון וחוקר תולדותיה, מצגת עם תמונות נדירות של בית העלמין היהודי העתיק בחברון כפי שהתקיימו במהלך התקופות השונות. בדבריו סיפר על ההרס שנגרם לבית העלמין במהלך השנים שאחרי פרעות תרפ"ט ובמיוחד תחת הכיבוש הירדני, על חידוש הקבורה בעיר ע"י תינוקה של שרה נחשון, ועל פעולות החשיפה והשיקום של בית העלמין שערכו פרופ' טבגר ז"ל ועוזריו במו ידיהם, מבלי לחכות לאישורים ולפועלי קבלן מומחים. לסיכום מושב זה הוקרן סרטו של אבנר מושניק, בן חברון,
"כוחו של יחיד", המספר את סיפור בית כנסת אברהם אבינו שהפך לדיר עיזים ובית שימוש ציבורי, ואותו ניקה וחשף בן ציון טבגר ז"ל בדרכים מקוריות, תוך כדי התנגדויות חוזרות ונשנות של השלטונות.
המושב השני נפתח בהרצאתו המרתקת של
הרב ישראל אריאל שליט"א, יו"ר מכון המקדש, על נדודי אברהם אבינו מחרן לחברון ומשם להר המוריה, ועל הקשר ההדוק של אבות האומה בין חברון לירושלים. הרב הראה כיצד גם בבית המקדש עבודת ה' היתה קשורה בשורשיה לחברון, עיר האבות. אחריו הרצה יהודה עציון, השוקד בשנים האחרונות על הכנת תכנית עכשווית לעיר ירושלים כעיר מקדש. בהרצאתו הציג יהודה שרטוטים ונתונים שונים בתחומי התשתיות, התחבורה, הדמוגרפיה, הבינוי ועוד, שמהווים עורף תכנוני ליום שבו יוקם המקדש בירושלים העכשווית. הדוברת הבאה היתה ד"ר שפרה מישלוב, מרצה באוניברסיטת בר-אילן החוקרת לעומק את דמותו ופועלו של הרב שלמה גורן זצ"ל. ד"ר מישלוב סיפרה על השאיפות של הרב גורן כרב צבאי לבנות את בית המקדש מיד עם שחרור ירושלים, תכניותיו לייחד ליהודים מקום תפילה בהר הבית, וצערו לאחר שתכניותיו נתקלו בהתנגדויות של המדינאים ולאחר שנאסר עליו לפרסם את ספרו על הר הבית במשך כ-25 שנה. בערוב ימיו, כשהרגיש בסכנה הטמונה בכך שיהודים כמעט לא פוקדים את הר הבית, הדגיש את חשיבות מצוות כיבוש ההר והקל הלכתית בפרטים שונים המונעים מלעלות ההרה. אחרון הדוברים היה סגן יו"ר הכנסת,
חה"כ משה פייגלין, שסיפר על ההשראה של פועלו של מעשיו והחרות המחשבתית של פרופ' בן ציון טבגר ז"ל על חה"כ פייגלין בכלל ובהר הבית בפרט. פייגלין תיאר את הסיבוב המותר ליהודים בהר הבית כ'הכותל השקוף' שאותו לא מרשים הוואקף וכוחות הביטחון לפרוץ, ואת הסיבות שהביאו אותו לפרוץ את תודעה זו מתוקף תפקידו כחבר כנסת. פייגלין הצהיר כי כראש ממשלה הוא יאמץ בזרועות פתוחות את התכנונים השונים עליהם שוקד יהודה עציון.
ערב העיון נערך בחסות מדרשת חברון, היישוב היהודי בחברון, מועצה מקומית קרית-ארבע והמתנ"ס ומשפחת טבגר. תודות לכל העוסקים בארגון והוצאת הערב לפועל.
להלן הסרטנים מהכנס: