שאלות בעניין טלטול גיזי צמר ששימשו להטמנה

[בכל דרכיך- אוריאל אופיר‎]

המשנה אומרת: 

"טומנין בגיזי צמר - ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה? נוטל את הכסוי והן נופלות."

בתום מהלך הגמ' שני פירושים שמשלימים את הדין של משנה זו.

א. רבא אומר: במשנה מדובר בגיזי צמר שלא יוחדו להטמנה. אבל אם יוחדו להטמנה מותר לטלטלם.

ב. רבינא אומר: במשנה מדובר בגיזי צמר של הפתק, אבל גיזים רגילים מותר לטלטל.

לכאו' יוצא שנחלקו בתרתי:

א. האם מותר לטלטל גיזים רגילים שטמן בהן? לרבא אסור (אא"כ ייחדן), ולרבינא מותר.

ב. האם מותר לטלטל גיזים של הפתק שייחדן? לרבא מותר ולרבינא אסור.

שאלות:

א. לפי רש"י ותוספות רבינא אומר את דבריו כהמשך לדברי רבא שהתיר לטלטל סתם גיזים שטמן בהם. והסביר רבינא שאין דברי רבא סותרים את המשנה כי המשנה איירי בגיזים של הפתק.

ולכאו' קשה לשיטתם איך ניתן להסביר את דברי רבא עצמם שאמר:

"לא שנו אלא שלא טמן בהן, אבל טמן בהן - מטלטלין אותן." 

משמע שרבא מתייחס למשנה. איך נסביר את דבריו?

ב. בדף מח. אומר אביי שמוכין שהטמין בהן אסורין בטלטול, כי אין אדם מפקיר את המוכין בשביל שנאלץ להטמין בהן.

מה החילוק בין מוכין לבין גיזי צמר? מדוע בגיזי צמר מותר לטלטלם כשהטמין בהם ובמוכין אסור?

האם ישנה מחלוקת בין אביי ורבא?

אשמח לקבל תשובות לשאלותי.

אוריאל אופיר

מנהל 'בכל דרכיך'- בית מדרש לחיים

נייד: 050-6660620

[Yehoshua Eliash]

לגבי השאלה השניה דן  התוספות במח אף שתירוצו צריך ביאור

בתאריך 26 במאי 2014 06:42, "בכל דרכיך- אוריאל אופיר" <urie...@gmail.com> כתב:

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'גמרא: העמוד השבועי בעיון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח דוא"ל אל gmara10+u...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

[אורי גרוסמן‎]

בעניין השאלות הללו, אם אני זוכר נכון עסקו גם הרשב"א והריטב"א והרמב"ן. אומנם, נראה שהם מכניסים קצת "חסורי מחסרא והכי קתני" במשנה.  

 

ובכלל כל הדין הזה של יחוד, הוא משהו מיוחד שצריך לעמוד עליו. מה זה ה"תעלול" הזה? אדם מיחד לשבת אחת , רק כדי שזה יהיה לו נח ל 24 שעות ואז זה נעלם? זה נראה קצת כמו משחק. אומנם רש"י מביא שהיחוד יהיה לעולם אך הרמב"ן מתייחס גם לאפשרות של יחוד לשבת אחת בלבד (ע"י ההטמנה), גם בר"ן  על הרי"ף יש כיוון כזה. היחוד לשבת אחת, נראה קצת "לא רציני" ואין בו באמת כוונה לשנות את אופיו של החפץ...

בתאריך 26 במאי 2014 בשעה 06:42, מאת בכל דרכיך- אוריאל אופיר <urie...@gmail.com>:

[בכל דרכיך- אוריאל אופיר‎]

לגבי התוס' במח. ד"ה וכי מפני (שהזכיר יהושע).

תוס' בתירוץ הראשון בעצם אומר שיש מחלוקת חריפה בין אביי ורבא.

הנחת היסוד היא שגיזי צמר פחות חשובים ממוכין. לכן אם רבא מתיר לטלטל גיזי צמר, פשוט שמתיר לטלטל מוכין. לעומתו אביי אוסר לטלטל מוכין, ואין להביא ראיה לדבריו מאיסור טלטול גיזי צמר, כי אפשר שדוקא גיזי צמר שהם חשובים אסורים, אבל מוכין מותרים.

בתירוץ השני רשב"א אומר שאביי אוסר לטלטל מוכין של הפתק, כהסבר רבינא. אבל מוכין רגילין מותר לטלטל כמו שרבא מתיר.

ותוס' עצמו מקשה על תירוץ זה שאינו מסתדר עם הגמ' שמעלה הוה אמינא שיושבים על מוכין שכאלה. לענ"ד ניתן להוסיף ולהקשות איך אפשר לעשות כזאת אוקימתא שלא מוזכרת בדבריו של אביי, ובפשטות נראה שאביי מדבר על כל סוג של מוכין.

ולגבי הערת אורי בעניין דין 'ייחוד לשבת אחת' במוקצה.

בשו"ע שח, כב מובאת האפשרות לייחד לשבת אחת רק אם הייחוד נועד לשימוש שרגילים להשתמש בחפץ. לדוגמא, לייחד אבן לפצוע בה אגוזים.

לענ"ד הסברא היא שבאבן יש שימושים שונים, אחד מהם זה לפצוע אגוזים, ואין זה שינוי מהות הכלי כאשר אבן הופכת למפצחת אגוזים, אפשר להחליט ששבת אחת האבן משמשת בעיקר לפיצוח אגוזים. כך גם בכלי שהייחוד לשבת הוא בשימוש שרגילים להשתמש בו, הייחוד מועיל כי זה לא שינוי גמור בהגדרת החפץ. אבל שימושים שאינם רגילים בחפץ הם שינוי גמור של הגדרת החפץ ולכן צריך לייחד אותם לעולם לכך כי זה הופך אותם לחפץ  אחר, ולא רק מדגיש שהשבת השימוש יהיה באופן מסויים.

אוריאל אופיר

מנהל 'בכל דרכיך'- בית מדרש לחיים

נייד: 050-6660620

בתאריך 26 במאי 2014 בשעה 09:00, מאת Yehoshua Eliash <yeho...@gmail.com>: