פרשת ויחי (כן כן, פספסנו אותה בדרך)

3 views
Skip to first unread message

yotam manor

unread,
Feb 7, 2009, 5:14:42 PM2/7/09
to first...@googlegroups.com
פרשת ויחי סוגרת את ספר בראשית, ואני אודה - אני התרגשתי, ועדיין מתרגש.
כל כך התרגשתי שלא רציתי לקרוא את הפרשות הבאות לפני שאני מצליח להושיב
את עצמי לנסח מייל על הפרשה, ככה שעכשיו אני בעצם בעיכוב של
כשבועיים-שלושה (תלוי איך סופרים) מאחורי כולם - בתקווה אצמצם את הפער
עוד השבוע
(הערה: בינתיים קראתי גם את ההמשך, אבל המחשבות באו לפני כן).

בכל אופן, אני מתרגש, כי בעיניי המעבר לספר שמות מסמל סוג של התבגרות,
בכמה מובנים - קודם כל, התבגרות של עם ישראל. החל מהספר הבא, עם ישראל
מספיק קיים, גדול ובוגר בשביל לקבל על עצמו דרישות ומחויבויות (נכון,
לאורך רוב התנ'ך הוא לא מספיק בוגר בשביל לעמוד בהן, אבל עצם הצבת
הדרישות מציבה בעייני אמירה ברורה באשר למסוגלות). במובן מסויים מרגיש לי
קצת כאילו עם ישראל הגיע לגיל המצוות - עכשיו אנחנו ברי מצווה, ומעכשיו
צריך להתמודד עם זה.

במקביל, אני גם חושב שיש פה התבגרות של אלוהים - לשלב בו הוא מציב דרישות
אמיתיות מהמאמינים שלו - וכשאני אומר דרישות אמיתיות, אני מתכוון בפרט
לחוקים, שהנם שונים מאוד במהותם מ'סתם' דרישות הניתנות לשלושת האבות.

אבל בעיניי הכי חשוב היא ההתבגרות הנדרשת מהקוראים - אני חושב שספר
בראשית ספר יפיפה, ואחת הסיבות שהוא כזה היא היותו מאוד סיפורי, ומאוד
'בראשיתי' - הכל שם זה הדברים הראשונים. בספר שמות, מההיכרות הקודמת (וגם
כי בכתיבת שורות אלו, כבר קראתי את 'בשלח', וכן זה בעייה שאנחנו כבר לא
כותבים), הסיפורים בספר שמות והלאה הרבה יותר מורכבים ועשירים, ובנוסף -
יש הרבה חוקים של ממש להבין ולהתייחס אליהם, ולא רק חוקים ל'איך-לבנות
בית-מקדש-בעצמך', (ובהצלחה לנו עם זה, הולך להיות משעמם), אלא גם הרבה
חוקים עם חשיבות ואמירה מוסרית וחינוכית - שנשארים רלוונטיים עד היום.

ובעניין של פרשת ויחי - משהו קטן שאבא שלי סיפר לי ועכשיו זה באמת הסתדר
לי בספירה - אנחנו כולנו מדברים על 12 שבטים, אבל תכל'ס - אפרים ומנשה זה
שני שבטים שונים (וכל אחד מקבל ברכה בנפרד), ככה שבעצם יש 13. ועם זאת,
יש התייחסות מפורשת ל-12 שבטים (גם אם לא בפרשה הזו, אז לאורך התנ'ך,
ובכל אופן זו לא טעות בספירה). פרשנים אומרים שמדובר בעוד ביטוי לויכוח
שמתקיים לאורך התנ'ך בין מיתולוגיה ומיסטיקה (שמיוצגים על ידי המספר 13
הראשוני והמטריד-מבחינת-היותו-לא-סימטרי), ובין הסדר והחוק של האל
המונותאיסטי (שמיוצג במספר 12, מספר מאוד נוח ומסודר בהרבה בחינות, ומספר
שחוזר פעמים רבות לאורך התנ'ך).


בכל אופן, לקראת ספר שמות - שנמשיך במסורת המוצלחת הזו, נלמד תובנות
מעניינות על החיים ועל עצמנו, ושנחלוק אותן אחד עם השני (ועכשיו - חוזרים
לכתוב!)

שבוע טוב לכולם

eliezer rafaeli

unread,
Feb 8, 2009, 1:27:54 AM2/8/09
to first...@googlegroups.com
יותם,
זו איננה התבגרות
די מהר מגיעים בני ישראל למדבר
ומתחילים לגלות את התכונות המתפנקות
הילדותיות שלנו עד היום
המים מרים אין בשר המנהיג דורש
העיקר תעיה וטעויות בדרכים
והתגרויות בשכנים

2009/2/8 yotam manor <yotam...@gmail.com>

--
Eliezer Rafaeli
Chancellor, Haifa University
95a Einstein St.
Haifa 34601 Israel
Phone: 972 4 8241304
Mobile: 052 3329 320
Fax : 153 4 8241304
Mail: eli...@gmail.com
http://research.haifa.ac.il/~rafaeli

Udi Manor

unread,
Feb 9, 2009, 2:56:45 PM2/9/09
to first...@googlegroups.com
שמח לקרוא דברי טעם. אם היה לי זמן הייתי שמח עוד יותר לפצח לכם את הדיאלוג המענין שמתקיים בין אלהים משה ועם ישראל אחרי יציאת מצרים, בפרקים הראשונים של ספר שמות, עד נעשה ונשמע. ואחר כך הייתי מפנה אתכם להשוואה עם השיחזור של הסיפור בספר דברים. נקודות למחשבה: בשמות כ"ד פסוק 8 מופיע 'נעשה ונשמע' המיתולוגי [בזכות\בגנות חז"ל] ואילו במקבילה בספר דברים מופיעות המלים 'ושמענו ועשינו', כלומר בסדר הפוך [דברים ה, 25]. ועכשיו אחרי שאולי סקרנתי אתכם אני אמור לפצח כאמור את התעלומה [אם בכלל יש כאן, לדעתי כן אבל מי אני] אבל כאמור אין לי זמן. ויש עוד בעיה. פיצוח כזה דורש חריגה מסדר דיון לפי פרשות, ואני לא בטוח שמותר. במקרה הזה מדובר לא רק בחריגה מפרשה לפרשה, בתוך ספר שמות, אלא ממש בקפיצה לספר דברים, שהוא ממש בסוף הקיץ... דבר ממש אחרון, גם כי ספר שמות וכו', גם כי מה שכתב יותם, וגם כי מתקרב פסח, וגם כי זה ממש קשור לכל מה שלא היה לי זמן לדבר עליו ['לפצח' כאמור]: מי שרוצה להנות מספר מבריק אודות יציאת מצרים, שיעשה לעצמו טובה וישים ידו על הספר 'יציאת מצרים כמהפכה' מאת מייקל וולצר. במקור באנגלית כמובן, exodus as revolution או משהו כזה. שבוע טוב ותודה על ההקשבה. אודי

בתאריך 8 פברואר 2009 00:14, מאת yotam manor <yotam...@gmail.com>:

yotam manor

unread,
Feb 12, 2009, 3:52:41 PM2/12/09
to first...@googlegroups.com
קודם כל, אני מסכים בנוגע לילדותיות של עם ישראל, ואין ספק שבהרבה מובנים אנחנו משמרים את הילדותיות הזו עד היום (הדחפות בתור לאוטובוס, דוגמא שחרתה לי במיוחד השבוע). עם זאת, אני חושב שעצם הדרישה לבגרות (מצד משה, ואלוהים דרכו) היא צעד משמעותי. מה גם, שאם אני זוכר נכון את ההמשך (וחובת ההוכחה תהיה עלי), ניתן לראות גם צעדים של התבגרות, גם אם בקרב אישים בודדים או במקרים מאוד מסויימים בלבד, וגם זה משהו.

2009/2/9 Udi Manor <udim...@gmail.com>
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages