פרשת וישלח

[Yoav Mathov]

לקראת הפגישה עם עשו יעקב ממש מפחד. מצד אחד הוא רוצה בשלום, אך מצד שני
מתכונן גם למלחמה ולגרוע מכל. כדי לפייס את עשו, יעקב מוריד את עצמו לרמה
הנמוכה ביותר, אומר לעשו שהוא עבדו, משתחווה ומעניק לו המון המון מתנות.
מה זה אומר על יעקב? מצד אחד זו התנשנשות לא נורמלית, מצד שני זו דרך
לפייס את אחיך אחרי כל העוול שגרמת לו, להראות לו שאתה מצטער. ובאמת, עשו
קופץ על יעקב ומחבק אותו. על פי פירוש שקראתי הוא מחבק אותו משום שהוא
רואה איך יעקב הוריד את עצמו לרמה כל כך נמוכה, ומרחם עליו.

את סיפור אונס דינה יכולים לתקוף כל שונאי השובניזם בעולם, אבל בהנחה
שזו באמת הייתה רוח התקופה, ושעצם העובדה ששכם אנס את דינה מאוד הרגיזה
את משפחתה, לא הבנתי למה לעזאזל שמעון ולוי העצבניים ביקשו משכם ומחמור
לימול את עצמם ואת כל עירם, למה הם רימו אותם בכזו צורה. במצב זה שכם
וחמור משיגים נקודות זכות, הרי הם מוכנים לעשות הכל למען האהבה, ומלבד
זאת, כעת לוי ושמעון רוצחים נימולים, כלומר הם רוצחים את בני אמונתם.
מאמינים אדוקים בוודאי יגידו שבני שכם לא באמת האמינו באל, ונימולו מתוך
אינטרס אישי, ועל כן מגיע להם העונש הזה. אולי זה הסבר נכון, אבל עדיין
לא מבהיר למה שמעון ולוי רימו את חמור ושכם.

והסיפור שלא הבנתי את פשרו היום: סיפור המאבק עם המלאך. שימו לב שאין שום
קשר בין הקטע הזה לבין שאר הסיפור, מה גם שלאחר אותו סיפור ממשיכים לקרוא
ליעקב "יעקב" ורק לאחר המעבר לבית אל מכריז ה' ששמו הוא ישראל. גם מאז,
אגב, השם לא תמיד תופס ולפעמים נפלט לסופר התנ"כי יעקב פה ושם (בניגוד,
לדוגמה, לאברהם ושרה)

[Shiri Ladelsky]

שכם וחמור מוכנים לעשות הכל למען האהבה, או למען הפיוס?
הוא אנס אותה... יש דברים שקשה לכפר עליהם. זה שהוא לא החמיר את המצב
יותר איכשהו, לא מקנה לו שום נקודות זכות לדעתי.
שמעון ולוי חיפשו נקמה והחליטו לצאת על כל מי שבאזור - זה דיי מסביר את
זה... הדבר היחיד שיותר גרוע מאנשים חמומי מזג זה אנשים חמומי מזג עם
רעיונות יצירתיים (או עם שוטגאן).

[yotam manor]

תקראו לי ציני, אבל בעיני התפקיד המרכזי של הסיפור הוא הכנת הקרקע למעמדו הבכיר של שבט יהודה מבין שבטי ישראל. אחרי שראובן שכב עם השפחה של יעקב, שמעון ולוי הם הבאים בסדר ההולדה. אחרי שפסלו אותם מוסרית מתפקיד הבכורה, יהודה הוא המועמד הבא, המועמד הנבחר. כל זה גם מתבטא בפירוש על ידי יעקב בפרשת ויחי, בשלב הברכות.

2008/12/23 Shiri Ladelsky <shir...@gmail.com>

[eliezer rafaeli]

יותם,

מה דעתך על כך שהדגשת שמו של יהודה והיחס

הסלחני למעשיו (ייזום המכירה של יוסף, תמר) הם

הדלפות של דוברי בית המלוכה הדרומי?

2009/1/17 yotam manor <yotam...@gmail.com>

2008/12/23 Shiri Ladelsky <shir...@gmail.com>

Phone: 972 4 8241304
Mobile:  052 3329 320
Fax : 153 4 8241304
Mail: eli...@gmail.com
http://research.haifa.ac.il/~rafaeli

[yotam manor]

לא אתפלא אם כן, אבל בכל מקרה התנ'ך רצוף בסיפורים המציגים באור רע את גדולי העם, והדגשה שלילית היא גם הדגשה (אמנם עשויה להווצר סתירה בדברי - למה יהודה זו הדגשה שלילית של בעל הבכורה והאחרים זו הדגשה שלילית לצורך פסילה? אני לא יודע, לי אישית נראה כי בעיני התנ'ך החטא של יהודה קטן משל ראובן שמעון ולוי. בכל אופן כתוב בפירוש בפרשת ויחי שיעקב לא סולח לראובן שמעון ולוי על החטאים שלהם, והם מנושלים מהבכורה, וכאמור - מקומו של שבט יהודה ידוע, כך שזה מסתדר).

 

בכל אופן, אני לא חושב שמנסים לייפות באופן מיוחד את הסיפור של יהודה ותמר (וואו, השם הזה ממש טעון בתנ'ך..), אם היו רוצים רק לייפות את הדמות של יהודה היה אפשר להסיר את הסיפור לגמרי ולהסתפק בדמות המנהיג שמצטיירת מהחלקים האחרים בסיפור. אני חושב שדווקא פה משתמר קו מאוד חזק בתנ'ך של הצגת החולשות והמעשים הרעים-אך-אנושיים של כל הדמויות הגדולות - אולי מתוך ידיעה שהערצה אליהן במסגרת התורה שבעל פה, שהייתה קיימת לפני התורה שבכתב, תמשיך להתקיים גם אחריה, והסופר המקראי ראה חשיבות בעיגון הסיפורים ה'רעים' בכתוב - כי מהם לדעתי לומדים יותר.

2009/1/17 eliezer rafaeli <eli...@gmail.com>