פרשת חיי שרה
Yoav Mathov
בעייה את ישמעאל, בנו, ואת הגר, סיפור עקדת יצחק הופך להיות למעשה הקש
ששבר את גב הגמל. זה לא כתוב במפורש, אבל אפשר לראות שהוא פירק את המשפחה
לגמרי. שרה עזבה את אברהם (ולא בכדי, הוא כמעט הקריב את הבן שלה) ועברה
לגור בחברון שם היא מתה (אברהם עולה אליה לספוד לה) ויצחק גם הוא נוטש
אותו ועובר לגור בנגב. ככל הנראה זה המעשה שגורם לאברהם למצוא ליצחק
שידוך, בלי שהוא בכלל יידע על זה.
שאלתי בארוחת יום שישי את המשפחה למה לדעתם רבקה נפלה מהגמל. היה מעניין,
קיבלתי תשובות הפוכות. מצד אחד אחותי טענה שהיא ראתה אותו והתאהבה בו
ישירות, כמו בסרט הוליוודי. אימא שלי חשבה בדיוק ההפך, שככל הנראה כל
סיפור העקדה הפך אותו לטיפוס לא כל כך נאה, ושהיא לא הבינה מי זה המכוער
הזה. כך או כך זה משעשע. אם אחותי צודקת אזי מדובר בזוג היחידי בתנ"ך
שאוהב האחד את השני, על אף זוג לא נאמר שיש בינהם אהבה הדדית. מצד שני,
ברור לחלוטין שגם אם לא משהו חיצוני, ליצחק כנראה הייתה בעייה פסיכולוגית
אחרי העקדה.
אגב, שימו לב איך אברהם משלח את כל בניו החדשים, עוד סימן לאבאהותו הלא
כל כך מדהימה.
ונקודה אחרונה, אחרי שדיברנו בלך לך על זה שאברהם שונא מתנות, שימו לב
כמה זה מוחצן הפעם, הדיאלוג בינהם נעשה בפומבי והם דורשים להזכיר את זה
כל דקה וחצי בערך. דווקא עפרון יוצא פה סוכן ממולח מאוד, לאחר שאברהם
מסרב לקבל בחינם, הוא אומר לו, מה זה 400 שקל (שכנראה היה אז סכום מאוד
גדול) ביני לבינך. עפרון הציע סכום ענק, ועכשיו אברהם לא יכול להגיד לא
או לנסות להתמקח, כי הוא כבר הציע בחינם, אז הוא קונה
Or Livne
שני חיי שרה - גם חייה כשרה וגם כשרי.
אכן, לא שמתי לב עד עכשיו לפירוד המשפחתי המטורף. אברהם ממש התגרש משרה
ולקח אישה חדשה
לאברהם ממש חשוב שיצחק לא יתבולל עם הכנעני, אבל עוד יותר חשוב לו שיצחק
ישאר בארץ. איזו אמונה חזקה באל.
עבד אברהם בוחר את רבקה לפי הכנסת האורחים. ניתן לראות מהפרשה הקודמת שזה
אולי הערך החשוב ביותר לאברהם.
רואים שלבן היה חמדן כבר אז. ברגע שהוא רואה איזה אורח עשיר הגיע הוא כבר
לא מוכן לתת לרבקה ללכת בכזו קלות ורוצה להוציא עוד קצת כסף מהעסקה.
וינחם יצחק - עכשיו הוא כבר לא כועס על אברהם על העקדה ועל הפרידה משרה.
ישמעאל לא מסיר אחריות מאברהם, למרות שגורש הוא שב כדי לעזור ליצחק לקבור
אותו - הוא עדיין בנו ואוהב אותו.
yotam manor
Agam Rafaeli
נשים רבות.
אין ספק שאברהם הוא אבא לא משהו. אבל כנראה ששרה הייתה אמא לעניין כי גם
אחרי שיצחק עוזב את הבית למען אישה אחרת. הוא הולך לדבר עם אמא שלו.
ובמובן מטאפורי יותר, כל פעם שאנחנו עוזבים למען משהו חדש אנחנו משאירים
מאחורינו חלל, אתם זוכרים לסגור אותו?
וכרגיל אני בחרתי לשאול שאלות על החלק שכל השאר לא התייחסו אליו. מה זה
אומר על האופי שלי? למה ההיסטוריה בסוף על ישמעאל? למי אכפת? הם לא
יהודים בכלל? וכל זה נשאל בציניות. רק תזכורת קטנה לזה שאנחנו עם אחד
מפולג (יהודים וערבים, בני אברהם)
On Nov 23, 12:17 am, "yotam manor" <yotamma...@gmail.com> wrote:
> אני לא חושב שראיתי שכתוב שרבקה אוהבת את יצחק, אבל מה שבטוח, היא אישה מיוחדת
> במינה (ואת זה רואים גם במהלך הסיפור של יעקב ועשו). נראה לי שהיא אחת מהנשים
> היחידות בתנ'ך ששואלים לדעתה, ופועלים על פי הדעה הזו. גם אפשר ללמוד שהיא אישה
> אמיצה, שבוחרת ללכת עם העבד הזר לעבר הבעל שהיא כלל לא מכירה. אותי היא קנתה.
>
> 2008/11/22 Or Livne <livne...@gmail.com>
Shiri Ladelsky
האמת היא שגם אני שמתי לב לעניין ההסטוריה בסוף, אבל בצורה קצת שונה -
הציניות שלך לא כזו צינית:
ההיסטוריה של ישמעאל סוגרת את הפרשה בלי יותר מדי קשר אליה. זה שהתנ"ך
מציין את זה, זה לא חדש - עשו את זה גם בפרשות קודמות עם עמים אחרים. מה
שאני שמתי לב אליו הוא דווקא המיקום: הפרשה הבאה, עם השם המתאים יותר
"תולדות", מתחילה בלספר על תולדות יצחק ורבקה - אלו התולדות החשובות באמת
מבחינת התנ"ך. תלודות ישמעאל נכנסים רק כמשהו משני, לדעתי סוג של לצאת
ידי חובה - כאילו לפני שמתפנים לדבר החשוב באמת, צריך לציין את זה. זה
אולי מסביר את המקום הקצת לא קשור וחסר רגישות משהו - "חיי שרה"?!
בחייכם, היא גירשה אותו, ושם בחרתם להכניס את זה... אולי בעצם סוג של
דווקא?