בתור צלם,אתה תמיד עומד מאחורי המצלמה,עסוק בעבודה,ותמיד זה שרואה ומצלם אחרים.
בשבת שעברה החלטתי שאני רוצה שיצלמו אותי.
לקחתי את הניקון המכאנית,שמתי פילם רגיל (החמשיות של פוג'י) ונסעתי לקיבוץ איילון,שם פגשתי בצלמת שלמדה איתי בקמרה אובסקורה,
צלמת שהיתה לה אותה מצלמה כמו שלי.
באמת היה מוזר להצטלם,ובאמת היה לי קשה עם הבעות הפנים.....אבל אפשר להתגבר....
דבר אחד ברור....שכל המדיה הדיגיטלית,וכל המצלמות והמחשבים באמת משוכללים,נראים כמו עידן החלל,באמת הרבה אוטומציה.....
......הכל נכון.....אבל התמונות שלהם רחוקות מלהיות איכותיות וטובות,הצבעים ועומק הצבע שלהם לא טובים,
אנשי המחשבים באמת אוהבים למכור ציוד ותוכנות,רק שזה יותר מדי מסובך,המצלמות לא מצלמות טוב,תמיד צריך לעבור
אחרי הצילום בפוטושופ,מה שלוקח הרבה זמן או עולה הרבה כסף.
לדעתי אחרי המון שנים של עבודה שהטכנולוגיה הזאת אינה מוצלחת לאמנות,אמנות היא לא מדע מדויק.....מה שקצת מתנגש לי.....
אנשי המחשבים כנראה לא יגיעו לעולם לאיכות של סרטי הצילום,וכנראה הדור החדש של הצלמים סובל מבעיות בעיניים או מעורון חלקי....
בברכה
רמי רימון