בנוסף לפעילותי בתראבוט, אני מלמד זו השנה השנייה בתוכנית היל"ה -- התוכנית העיקרית של משרד החינוך לנוער שנשר ממערכת החינוך. למרות חשיבותה העצומה, מורי התוכנית מועסקים כעובדי קבלן, לפי שעות.
כדי לשפר את זכויותינו התאגדנו ב"כוח לעובדים" וכבר יותר משנה שאנו מנהלים מאבק לשיפור תנאי העסקתנו. לאחר חצי שנה של הפצרות ורק אחרי שהכרזנו על סכסוך עבודה ניאותה החברה למתנ"סים להיפגש איתנו, אבל הם לא מראים כל נכונות לבוא לקראתנו ולקבל ולו חלק מהדרישות שהעלינו.
לאור זאת נשבית ביום שני הקרוב, 12 בדצמבר, שלושה מרכזי השכלה: בתל אביב,
ביקנעם ובקריית מלאכי.
אחר הצהריים נקיים בתל אביב הפגנה שתצא בשעה 16:00 ממרכז ההשכלה ברחוב מזא"ה 34 ותצעד לכיוון שדרות רוטשילד.
בואו להביע את תמיכתכם במורות המפגינות.עמית
דף האירוע בפייסבוק: http://www.facebook.com/events/340141906001207/
הבלוג של עובדי היל"ה: http://hila.workers.org.il/
דף הפייסבוק של עובדי היל"ה: http://www.facebook.com/maavakhila
__________________________________________
רקע: תוכנית היל"ה ומאבק המורות
תכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה) היא תוכנית של משרד החינוך להשלמת השכלה לבני נוער (בני 14-18) שנשרו מהמערכת הפורמלית. זו למעשה התוכנית הבלעדית לנוער מנותק, ולומדים בה כ-6,000 בני נוער מדי שנה (כלל הנוער המנותק מונה 30-20 אלף בני נוער). התוכנית נוסדה על ידי משרד החינוך לפני כ-20 שנה בעקבות החלטת ממשלה ליישום חוק חינוך חינם לנוער מנותק. למרות חשיבותה של התוכנית, ואף כי מדובר באחת מאוכלוסיות התלמידים המוחלשות ביותר, התוכנית הופרטה כבר מיומה הראשון, מוצאת למכרז כל 4-3 שנים, ומופעלת על ידי קבלן. מפעילת התוכנית כיום היא החברה למתנ"סים.
בתוכנית עובדים כ-1,500 מורים בכ-160 מרכזים. המורים המועסקים בהיל"ה מקבלים משכורת לפי שעות, ואין כל מחויבות לספק להם מכסה מסוימת של שעות עבודה או ביטחון תעסוקתי בשום צורה. המשמעות היא שבימי חופשה -- חופשת חג או חופשת הקיץ -- אין למורים הכנסה. במילים אחרות, מדובר בכארבעה חודשים בשנה ללא שכר. מכסת השעות, ועמה כמובן השכר, משתנה במהלך השנה. מובן שאין כל מחויבות להעסיק מורה גם בשנה הבאה.
לפני כשנתיים התאגדו עובדי התוכנית במסגרת "כוח לעובדים" ופתחו במאבק לשיפור תנאי העסקתם. ב-1 במאי השנה הכרזנו על יציגות (מצב משפטי שבו יותר משליש מהעובדים מאוגד בארגון עובדים, דבר המחייב את המעסיק לשאת ולתת איתו לחתימה על הסכם קיבוצי), ופנינו לחברה למתנ"סים בדרישה להיפגש. החברה דחתה את כל בקשותינו במשך חצי שנה, ורק לאחר שהכרזנו על סכסוך עבודה הסכימה להיפגש עמנו.
עד עתה התקיימו כמה פגישות עם החברה, ובהן דנו בדרישותינו לתנאי העסקה משופרים ולחתימת הסכם העסקה קיבוצי. השינוי העיקרי שאנו דורשים הוא מעבר להעסקה משרתית (העסקה במשכורת חודשית קבועה, לאורך כל השנה) בדומה לכל מורה במערכת הפורמלית.
החברה למתנ"סים דוחה דרישה זו מכול וכול ולא מוכנה להכיר במחויבותה
לתנאי ההעסקה שלנו. ברור שמשרד החינוך נושא גם הוא
באחריות, כמי שמפעיל ומממן את התוכנית וכמי שאחראי על כל הנעשה במערכת
החינוך, אולם החברה למתנ"סים היא המעסיק הישיר שלנו.