כיצד אפשר לשרוף אבנים? על שריפת ערים בארץ ישראל

[ניסן לברון Nissan Levron‎]

בתצלום: סימני השריפה בכותל המערבי.

במקומות רבים בתורה מוזכר שכובשי ערים בארץ ישראל שרפו אותן וזה הביא לחורבנן. השריפה היתה פעולת עונשין ו/או צעד שנועד למנוע התיישבות מחדש.

בכל שנה אנו אבלים על חורבן המקדש ושריפת ירושלים, עד בוא משיח צדקנו בב"א. 

ידוע שבארץ ישראל הבנייה נעשית בדרך כלל באבני המקום, עם מעט מאוד שימוש בעץ.

אבל, כיצד אפשר לשרוף אבן? עץ נשרף, אבן אינה נשרפת.

שמעתי הסבר: החום העז של להבות האש גורם ללחות הטבעית שבתוך אבני הבניין להתרחב, לסדוק את האבן, ולפוררה. 

בדומה לתהליך של הכנת פופקורן: 

1. הלחות הטבעית שבתוך גרעין התירס מתחממת
2. נוצרים אדים 
3. הדפנות הקשות של הגרעין מונעות את יציאת האדים 
4. נוצר לחץ חזק על דפנות הגרעין
5. הוא מתבקע ו"מתפוצץ".

אשמח לשמוע מידע נוסף בנידון. 

--

בברכה,

ניסן לברון 

פקס: 1532-5806428

לאתר האישי

[Meir Roter]

 שריפה גורמת לנזק רב וככל שזו גדולה יותר וחמה יותר, כך הנזק גדול ובלתי ניתן לתיקון, אכן אבנים שבתוכם התרחשה שריפה מאבדים מצורתם מעט, בוודאי מצבעם, ואם השריפה עזה היא גורמת כפי שהסברת לפיצוצים ולשברים באבנים, עובדה היא כי עד היום ובאתרים רבים אנו מוצאים אבנים שניתן להצביע בוודאות ולהגיד כי אלו חרבו בשריפה עזה, כך יודעים להבחין כי יישוב כזה או אחר ניטש בשל אירוע טראומטי כמו כיבוש שבמהלכו שרפו הכובשים את הבתים.

 

שריפה הפועלת במבנה משך ימים, גורמת ממש לכרסום עד פיצוץ האבנים של המבנה בו השריפה משתוללת, החום הרב פועל כוחות שונים הפוגעים אפילו באבנים.

 

אין ספק כי שריפת יישובים בתים ומקדשים ובתי ציבור, הייתה פרקטיקה נוהגת בכיבושים אלימים בעת העתיקה (ובעצם גם על ידי הגרמנים במלחמת העולם ה-2) משום שמדובר בנזק טוטלי המחייב הרס השרידים שנשארו על מנת לבנות אותם מחדש

 

חנוכה שמח :)

ב דצמ׳ 24, 2019 7:10, ניסן לברון Nissan Levron כתב:

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'ארכיאולוגיה תנ"כית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל emetmeeretz...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAD4ygug5AVKbuE6vQCkXssUAFEQVJDu7F%3DCN0kX7Xq3NX4%2B%2BYA%40mail.gmail.com.

[אהרן ואסנת טבגר‎]

בנוסף, הגגות של הבתים בדרך כלל לא היו עשויים אבן, ולכן האש מכלה את הגג, וכמובן את כל התכולה של הבית. כשכל הקורות נופלות (ובמיוחד כשיש קומה שנייה) זה מערער את היציבות של המבנה ועלולות להתרחש התמוטטויות.

כמו כן, הקירות לא תמיד היו עשויים אבן. ככל שיורדים מההר לשפלה, השתמשו יותר ויותר בלבני חרס. שריפה ממושכת משפיעה מאוד על הפגיעה בלבני החרס.

דוגמאות לכך מצויות בלי סוף בממצא הארכיאולוגי.

חנוכה שמח,

אהרן

בברכה,

ד"ר אהרן טבגר,

עמית מחקר, המכון לארכיאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב 

מרצה, ראש תכנית "סיורים בשביל המורשת", המחלקה למורשת ישראל, אוניברסיטת אריאל בשומרון

עורך (שותף), כתב העת "במעבה ההר"

הנחיות לכתיבת מאמר בעברית לכתב העת "במעבה ההר"

טל': 050-6432180.

------

Aharon Tavger, Ph.D

Research Fellow, 

The Institute of Archaeology, Tel Aviv University

Lecturer, Head of "Heritage Tours" Academic program, The Department of Archaeology and the Land of Israel Studies, Ariel University

Co-editor, "In the Highlands' Depth (IHD)" Journal

http://www.ariel.ac.il/archaeology/archaeology-journals/ihd-home

Zayit Ra'anan 5,  Talmon 7193700, Israel

e-mail: tavg...@gmail.com

Mobile: +972-50-6432180

‫בתאריך יום ג׳, 24 בדצמ׳ 2019 ב-8:27 מאת ‪Meir Roter‬‏ <‪meir...@walla.co.il‬‏>:‬

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/%5E7DD2CE1984311107A34C10412D1B1088710E0819%40walla.co.il.

[שמ‎]

יש לציין לב"ק דף ס' א' במשנה

השולח את הבערה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה 

ובגמ' שם

שדה למה לי לאתויי לחכה נירו וסכסכה אבניו 

‫בתאריך יום ג׳, 24 בדצמ׳ 2019 ב-18:58 מאת אהרן ואסנת טבגר <‪tavg...@gmail.com‬‏>:‬

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CALXkjS3B3SxKh_ofkinuWbnGNQYj4vs342D2VFugS5Zdp4mqOQ%40mail.gmail.com.