הפרסום של פרופ' גליל על הכתובות החדשות של המלך חזקיהו ב'עיר דוד'

[ניסן לברון Nissan Levron‎]

חברים, אני מעלה כאן נושא טעון, 

ומציע ומבקש, לטובת הקבוצה, 

להיזהר קצת בסגנון ההתבטאות, 

שישאר לגופו של עניין ומנומק.  

דיווח במקור ראשון:

חוקר המקרא פרופ' גרשון גליל פרסם אמש (ד') בחשבון הפייסבוק שלו פוסט בו דווח על תגלית ארכיאולוגית שהיא לדבריו "החשובה ביותר בישראל בכל הזמנים". מדובר, לדברי גליל, בחמש כתובות מלכותיות מתקופת המלך חזקיהו, המאששות באופן מרשים ביותר את ההיסטוריוגרפיה המקראית בנוגע לתקופה זו.

הכתובות, הכוללות יחד עשרות שורות, ומאות אותיות, "מציינות את שמו של חזקיהו מלך יהודה, ומסכמות את פעולותיו העיקריות בשבע עשרה השנים הראשונות למלכותו, ובהן, מפעל המים (חציבת נקבת השילוח והברכה), הרפורמה הפולחנית, כיבוש פלשת וצבירת רכוש רב", כתב גליל בפוסט.

גליל מדגיש כי המיקומים בהם נמצאו הכתובות היו מוכרים לחוקרים, אולם הוא, בניגוד לקודמיו, הצליח לחשוף באמצעי צילום מתקדמים את תוכנן של הכתובות, ואף לפענח אותן.

הכתובת הראשונה אודותיה מספר גליל בפוסט נחקקה בסלע מימין לכניסה לתעלה מספר 4 בחדר העגול המצוי בברכה הכנענית הסמוכה למעיין הגיחון. על פי פיענוחו של גליל נאמר בה כך:

1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה
   2. עשה את הברכה ואת התעלה.
   3. בשנת שבע עשרה בשני ברביעי
   4. למלך חזקיהו, הבא המלך
   5. את המים העירה, בנקבה הלך המלך
   6. את המים לברכה. ויך את הפלשתים
   7. מעקרן ועד עזה וישם שם את חיל הארב של
   8. צבא יהדה. ושבר את המצבת וכ˺תת˹ הנח˺ש˹תן
   9. והסר הבמ˺ת˹ ˺ו˹כרת האשרה. חזק˺י˹הו המלך
   10. צבר בכל אצרתיו ובבית י-ה-ו-ה
   11. כסף רב וזהב בשמם ושמן טב

נציין עם זאת כי תגליתו של גליל טרם זכתה לתגובות מהקהילה המדעית בישראל. בעבר פרסם גליל מספר תגליות בתחום הארכיאולוגיה המקראית, שכללו פיענוח כתובות, ואשר גררו בעקבותיהן ביקורות מצד ארכיאולוגית שטענו כי הפיענוח איננו זהיר דיו מהבחינה המדעית.

ההודעה של פרופ' גרשון השבוע בפייסבוק שלו: 

חברים יקרים. אני שמח וגאה לבשר לכם כאן על התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר בישראל בכל הזמנים, המהווה פריצת דרך חשובה ביותר בחקר תולדות ישראל בתקופת המקרא: הצלחתי לפענח 5 כתובות מלכותיות מונומנטליות חדשות של חזקיהו מלך יהודה, הכוללות יחד עשרות שורות, ומאות אותיות. הכתובות מציינות את שמו של חזקיהו מלך יהודה, ומסכמות את פעולותיו העיקריות בשבע עשרה השנים הראשונות למלכותו, ובהן, מפעל המים (חציבת נקבת השילוח והברכה), הרפורמה הפולחנית, כיבוש פלשת וצבירת רכוש רב. הכתובות מציינות גם את התאריך המדויק שבו הושלם מפעל המים: ב' תמוז שנת 17 לחזקיהו היא שנת 709 לפנסה"נ. עתה ברור שיש להעדיף את הכרונולוגיה הגבוהה המקדימה את המלכת חזקיהו לשנת 726 לפנסה"נ (כפי שהדגשתי בספרי על הכרונולוגיה שפורסם בשנת 1996). אלה הכתובות המלכותיות השלמות ביותר המצויות בידינו, והן ראיה נוספת לכך שמלכי ישראל ויהודה כתבו כתובות מלכותיות שציינו את שמם ופעלם.

אחת הכתובות נחקקה בסלע מימין לכניסה לתעלה מספר 4 בחדר העגול המצוי בברכה הכנענית הסמוכה למעיין הגיחון (להלן כתובת מסכמת מס' 3). רוחבה 48 ס"מ, אורכה 38 ס"מ, והיא ממוקמת 140 ס"מ מעל לרצפה. המסגרת של הכתובת אותרה אמנם בשנת 1909 בידי האב וינסאן, אך הוא סבר שאין שם כתובת, אלא רק מסגרת ומשטח מיושר שהוכן לכתיבת טקסט שלא נכתב שם, וכך טענו כל החוקרים האחרים ב-113 שנים האחרונות. אך לאחרונה התברר שיש שם כתובת מרשימה ביותר, שנשחקה אמנם בצוק העיתים, אך רובן המכריע של האותיות קריאות. להלן מובא ציטוט מילולי של הכתובת הכוללת 11 שורות, 64 מילים ו-243 אותיות:

1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה

2. עשה את הברכה ואת התעלה.

3. בשנת שבע עשרה בשני ברביעי

4. למלך חזקיהו, הבא המלך

5. את המים העירה, בנקבה הלך המלך

6. את המים לברכה. ויך את הפלשתים

7. מעקרן ועד עזה וישם שם את חיל הארב של

8. צבא יהדה. ושבר את המצבת וכ˺תת˹ הנח˺ש˹תן

9. והסר הבמ˺ת˹ ˺ו˹כרת האשרה. חזק˺י˹הו המלך

10. צבר בכל אצרתיו ובבית יהוה

11. כסף רב וזהב בשמם ושמן טב

כתובת 'מסכמת' זו ערוכה בסדר ספרותי, לא כרונולוגי, ונחלקת לחמישה מרכיבים: כותרת, מפעל המים, המלחמות בפלשת, הרפורמה וצבירת הרכוש. היא כוללת כתובים המופיעים מילולית או בשינויים קלים במקרא, כגון: "חזקיהו בן אחז מלך יהדה", "עשה את הברכה ואת התעלה", "הבא ... את המים העירה", "ויך את הפלשתים ... עד עזה", "ושבר את המצבת וכתת הנחשתן, והסר הבמת וכרת האשרה", "בכל אצרתיו ובבית יהוה, כסף ... וזהב בשמם ושמן טב" (ראו מל"ב יח, א, ד, ח; כ, יג, כ). אלה למעשה כתבי היד הקדומים ביותר של המקרא המצויים בידינו, והם קודמים בכמאה שנה ללוחיות הכסף מכתף הינום, בירושלים, ובמאות שנים למגילות מדבר יהודה. כמו כן, הן מסייעות לטענה שכתובים בספר מלכים מבוססים על טקסטים שמקורם בכרוניקות ובכתובות מלכותיות, ושהמקרא משקף מציאות היסטורית ולא דמיון. ה' נזכר בכתובת רק בצירוף "בית ה'" ולא נכתב שה' בחר בחזקיהו, כמו כן הכתובת לא מציינת את היחסים עם אשור, הכשדים, מצרים ועבר הירדן, אף לא את הפעילות בשומרון, או את מלחמתו בנוודים, וגם לא את העובדה שהכיבושים בפלשת אבדו בשנת 712 לפנסה"נ, מפני שבכתובות מלכותיות מזכירים רק הצלחות, וכן מפאת התמציתיות של "כתובות מסכמות". הכתובת חשובה ביותר להבנת תקופת חזקיהו (לפני מסע סנחריב), ומהווה מכה קשה למכחישי המקרא הטוענים שהמקרא חובר רק בתקופה הפרסית או מאוחר יותר.

בכתובות החדשות הללו יש מענה לסוגיות רבות שבהן התלבטו החוקרים שנים רבות, והן ראיה לכך שחזקיהו אכן ערך רפורמה פולחנית מקיפה (לפני שנת 709), אף עדות לכך שהוא כבש את פלשת ובייחוד את עקרון והציב בה חיילים, בשנת 712, כפי שטענתי בעבר, וכפי שעולה מ"כתובת עזקה"; וחזקיהו הוא אכן המלך שעשה את הברכה ואת נקבת השילוח, ולא אחרים. כמו כן, נזכר כאן לראשונה המונח "ארב" שהיה מוכר עד עתה רק בצורתו בשפה האכדית: urbi, ועתה ברור שהוא נגזר, כטענת תדמור, מהמונח העברי 'אורב', מלשון מארב.

המסגרות של מקצת הכתובות האלה היו ידועות, אך כאמור כולם חשבו שהן ריקות והן רק הכנה ראשונית לחריטת כתובות שמעולם לא נחקקו שם. אבל אלי שוקרון סבר שיש שם טקסטים, בתוך המסגרות. לכן הוא פנה אלי לאחרונה וביקש ממני לבדוק מחדש את הנושא. כמו כן, ערכנו שנינו סיורים בעיר דוד, אף הלכנו יחד בתוך נקבת השילוח, בתוך המים, ובדקנו הכל מחדש, ואכן גילינו כתובות נוספות. צלמנו צילומים איכותיים של ה"מסגרות" הללו, ועד מהרה התברר, שאכן יש שם טקסטים מרגשים ומפתיעים. במקביל בדקנו מחדש צילומים איכותיים של כתובת השילוח המקורית, המצויה במוזיאון הארכיאולוגי באסטנבול, ומצאנו שם, וגם בתוך נקבת השילוח תגליות מרעישות נוספות.

בדקתי את כתובת השילוח ומצאתי שיש בה כתובים נוספים, ואורכה כפליים ממה שהיה מקובל עד עתה. היא מציינת את שמו ופעולותיו האחרות של חזקיהו, בדומה לכתובת מסכמת מס' 3, שנדונה לעיל. מתברר, שעל האבן המצויה באסטנבול רשומות עוד שתי שורות. זאת ועוד, בתוך נקבת השילוח, שרדו עוד 5 שורות, מתחת למקום שבו נחצבה הכתובת בידי שודדים והועברה לימים לאסטנבול, בתוך מסגרת ברורה, שהקו התחתון שלה מצוי 70 ס"מ מעל תחתית הנקבה, כלומר סמוך מאד למים. מתברר עתה שכתובת השילוח (להלן כתובת מסכמת מס' 1) כללה 13 שורות ו-428 אותיות, ולא כפי שחשבו עד עתה: 6 שורות וכ-200 אותיות בלבד. כמו כן לא חצבו השודדים את 3 האותיות האחרונות בשורה 1 ואף הן נשארו בירושלים ("מ.את"), וכן גם את האות האחרונה בשורה 2 (וא"ו, ויש לקרוא "קו/רא" ולא "ק/רא"). וזה לשון שורות 8-7 המצויות באסטנבול:

7. חזקיהו בן אחז מלך יהדה עשה את הברכה ואת התעלה. 8. בשנת שבע עשרה בים השני בחדש הרביעי.

להלן נביא את נוסח השורות שנשארו בירושלים, בתעלת השילוח, מתחת למקום שנחצב ונשדד, שהן המשך לטקסט שנמצא באסטנבול:

9. למלך חזקיהו. הבא את ˺ה˹מים העירה, ˺ה˹ל˺ך˹ ˺המל˹ך

10. את המים לברכה. חזקיהו הכה ˺את˹ הפלשתים

11. מעקרן עד עזה וישם את חיל ˺הא˹ר[ב ש]ל צבא ˺י˹ה[ד]ה

12. שם. שבר המצבת והסר הבמת כתת הנחשתן וכרת

13. האשרה. צבר באצרתו ובבית יהוה כסף וזהב ושמן טב

הטקסט שנשאר בירושלים נפתח במילים "למלך חזקיהו" (שורה 9), המסיימות את המשפט האחרון בטקסט שנמצא עתה באסטנבול: "בשנת שבע עשרה, בים השני, בחדש הרביעי" (שורה 8):

משמעות התגלית דרמטית ביותר: חלקים מכתובת השילוח מצויים כיום בעיר דוד בירושלים, בתוך נקבת השילוח, מבלי שממשלת תורכיה תשיב לנו אותם – הם פשוט נשארו שם מאז חיבורה של הכתובת לפני 2731 שנה.

הפתעה נוספת ציפתה לאלי ולי בנקבת השילוח משמאל למקום ממנו נעקרה כתובת השילוח, ומתחת לרפליקה של הכתובת שהותקנה שם, בתוך מסגרת ברורה בסלע. סביב לרפליקה בצבצו להן אותיות ברורות גדולות במיוחד, בגודל של כ-5 ס"מ על 5 ס"מ בקירוב, מקצתן אף גדולות יותר. מצאנו כתובת מלכותית נוספת. לצערנו, לא ניתן היה לפי שעה להסיר את הרפליקה, שחוזקה באמצעות 4 ווים והשחיתה את הכתובת החשובה המצויה מתחתיה. יחד עם זאת, צלמנו עשרות צילומים שאפשרו קריאה מעולה של כל האותיות סביב הרפליקה: השורה הראשונה ושתי האחרונות במלואן, וכן אותיות בתחילת ובסוף השורות האחרות. אני מקווה שהרפליקה תוסר בקרוב, ותוזז למקום אחר, כדי שאוכל להשלים את המחקר, ולכלול אותו בספרנו המדעי שיראה אור בשנה הקרובה.

כתובת מסכמת מס' 2, הסמוכה לכתובת השילוח (ראו דברי לעיל) כוללת 9 שורות וכנראה 180 אותיות, כדלהלן:

1. חזקיהו בן אחז מלך יהדה

2. עשה א[ת הברכה ואת] התעלה

3. הבא [את המים בנקבה] ˺ה˹עירה

4. בשנ[ת שבע עשרה בשני] ברבעי

5. שב[ר את המצבת וכתת הנ]חשתן

6. הס[ר את הבמת וכרת ה]אשרה

7. צב[ר בכל אצרתו ובבית י]הוה

8. כסף וזהב ˺רב˹ ותכלת ו˺ב˹שמם ˺ו˹ש˺מ˹ן טב

9. ויך את הפלשתים מעקרן עד עזה

בכתובת זו צויין גם המונח "תכלת", כלומר, בגדים מפוארים צבועים בצבע תכלת, מונח שלא מופיע בכתובות האחרות, אך נזכר בכתובות סנחריב ברשימת המס ששילם לו חזקיהו (בצורה: "צמר תכלת" sig ta-kil-tu, ליד צמר ארגמן).

בהודעה לעיתונות קודמת הזכרנו כתובת נוספת שנמצאה בעופל (אולי גם מימי חזקיהו), וכן גם שתי כתובות נוספות של חזקיהו שנמצאו בעיר דוד, כנראה אסטלות או כתובות שהוצמדו למבנים ולא נחקקו על סלע (בשונה מהאחרות), ונמצאו מנופצות במכוון לרסיסים, כנראה בידי מתנגדי חזקיהו לאחר מותו. אחת מהן (להלן, מס' 4), נמצאה סמוך לברכה הכנענית, לא רחוק מכתובת מס' 3, והיא כוללת את המילים "[ח]זקיה[ו]", "[לב]רכה.בנ[קבה]", ואולי גם "המצבת"; ובשנייה, מס' 5 (שנמצאה בידי שלה כ-130 מ' דר' מע' לכתובת מס' 4) שרדו המילים: "צבר", "הכ[סף]", "בשבע עשר[ה]", "[ה]רבעי.וי[בא]", ואולי גם "[הלכ]ם.לבר[כה]". כל המילים בכתובות 5-4 מופיעות גם בכתובות המסכמות האחרות שנזכרו לעיל, ויש להניח, שאף הן היו "כתובות מסכמות" של חזקיהו שתוכנן היה דומה. בניגוד לכתובות 4 ו-5 שרוסקו במכוון – הכתובות האחרות (1, 2, 6 ו-7) לא נפגעו במכוון מפני שהיו בתוך התעלה או בחדר העגול (3) אשר כוסה כנראה בסוף ימי חזקיהו ונבנו עליו אחר כך מבנים, כפי שעולה מהממצא הארכיאולוגי וגם מהכתוב בדה"ב לב, ל: "הוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי הגיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דוד" (וראו גם שם פס' ד). כתובות 1, 2, 3, 6 ו-7 ניזוקו ונשחקו מפאת המים והקורוזיה, וככל שהיו נמוכות יותר הושחתו יותר, למשל, בכתובת השילוח, שו' 6-1, נשתמרו טוב יותר כי היו רחוקות יחסית מהמים, ולכן הן גם נראות טוב יותר.

בסיור האחרון בנקבת השילוח חיפשנו כתובות נוספות, ואכן מיד כשנכנסו, אלי ואני, לנקבת השילוח סמוך למעיין, אחרי העיקול הראשון שמאלה, הם הבחינו מצד שמאל בשתי מסגרות נוספות, סמוכות זו לזו, שהתברר שאף הן כתובות, הדומות בתוכנן לקודמות (להלן 6 ו-7). כתובת 6, הגדולה, כוללת 11 שורות, וכתובת 7, הקטנה, כוללת 9 שורות. בגדולה מוקדש כחצי מהטקסט למפעל המים (שורות 6-2); לעומת זאת, בשניה (מס' 7) תיאור מפעל המים קצר (שורות 3-2) ומהווה רק כ-23% מהכתובת (כי כבר צוין בהרחבה בכתובת 6), וזה בקירוב גם היקף המרכיבים האחרים בכתובת זו: הרפורמה (שו' 5-4), הפלשתים (7-6, כולל ציון הצבת "הארב"), והרכוש (שו' 9-8), בו סדר המילים שונה במקצת, ומציין "כסף וזהב" מיד אחרי הפועל "צבר", בדומה כנראה לכתובת 5, כדלהלן: "צבר כסף וזהב באצרתיו ובבית יהוה בשמם ושמן טב".

לסיכום: יש בידינו עתה 7 כתובות של המלך חזקיהו, שנמצאו בעיר דוד: שתים בסוף תעלת השילוח (מס' 2-1), ארבע ליד המעיין, מהן שתים בתחילת תעלת השילוח (מס' 7-6), ושתים בברכה הכנענית (3) או בסמוך אליה (4). כתובת נוספת (5) נמצאה בידי שלה באמצע הדרך בין המעיין לברכה. כתובות אלה כללו כנראה מעל 1600 אותיות. הדיון הפליאוגרפי, ובייחוד צורתה של האות מי"ם, מלמדים שלפחות שני סופרים (אולי שלושה) חיברו אותן. כל הכתובות של חזקיהו יפורסמו בקרוב בעברית ובאנגלית – בצרוף צילומים איכותיים מאד (RTI) וכן גם דיונים לשוניים, היסטוריים ופליאוגרפיים מפורטים, והשוואה לכתובות אחרות – בספרנו: 'הכתובות של חזקיהו מלך יהודה'

Gershon Galil and Eli Shukron, The Inscriptions of Hezekiah King of Judah

שהתקבל לפרסום בהוצאה מדעית עם שיפוט, ויראה אור בשנה הקרובה.

https://www.facebook.com/gershon.galil/posts/pfbid02sLaZc6xByUCiJvPrxbecLy28xNJRBQoCAfjJ8bgmf36M4qPBPvenSkGX9jrbog9Kl

וידאו עם גליל ושוקרון:

https://www.youtube.com/watch?v=MTY75OCWHa0&authuser=0

תגובה מגולש בשם אורי אוחיון:

אני מקווה שלא אתחרט על הפוסט הבא, אבל בעיניי הוא חשוב מכדי לשתוק:

המדיה מוצפת הערב בפרסום של גרשון גליל ואלי שוקרון על כך שהם גילו 7 כתובות מונומנטליות של חזקיהו המלך בעיר דוד, כתובות מפורטות שמתאימות מאוד מאוד לתנ"ך, מרגשות מאוד ויוצאות דופן.

כמה זה יוצא דופן? יותר מ150 שנה ארכיאולוגים חופרים בארץ ישראל. מעולם לא נמצאה כתובת של אחד ממלכי יהודה, אפילו לא אחת כזאת. יותר מ150 שנה ארכיאולוגים חוקרים כל מילימטר בעיר דוד, ובפרט במעין הגיחון ובסביבותיו - ומצאו רק את כתובת השילוח, שעד אתמול היתה אחת הכתובות הכי חשובות בהיסטוריה של הארכיאולוגיה המקראית, אלא שמסתבר שהיא סתם כתובת שולית, ביחס למה שמתפרסם.

הממצא המתואר על ידי גליל כל כך מטורף, ומה שעוד יותר מטורף זה שגליל ושוקרון, ביחד ובנפרד, מפרסמים בשנים האחרונות כל כמה חודשים ממצאים דרמטיים ברמה היסטורית ואוניברסלית, ורק בעיה אחת יש עם הפרסומים - אף אחד מהממצאים שפורסמו לא היה נתון לשום ביקורת עמיתים, אף דו"ח לא פורסם, אף ממצא לא הוצג לעיונם של חוקרים נוספים.

צריכים גם לזכור שארכיאולוגיה זה הרי מלכתחילה תחום שיש בו לפעמים עובדות מוחלטות, אבל רוב רובו ספקולציות והשערות. פיענוח כתובות למשל, הוא לפעמים פשוט מאוד, אבל רוב הפעמים הוא מסובך, ונדיר ששני חוקרים קוראים או מבינים בדיוק אותו דבר את אותה הכתובת. למשל, מקובל מאוד שאם פיענחת אות אחת - את שאר המילה ניחשת, ולפעמים חוקר אחד רואה אות במקום שהשני רואה סתם סדק בסלע.

כאן, וגם במקרים הקודמים השנה, גליל ושוקרון מדברים על מקומות שכבר היו גלויים לעין אלפי חוקרים ומיליוני תיירים, 150 שנה. מה הסיכוי שזו כתובת אמיתית, ומה הסיכוי שהדימיון של מישהו חיבר סדקים בסלע וקרא מה שקרא? אין לי תשובה, באמת אין לי, כי גליל הוא פרופסור מוערך שציטטתי בעבודותיי כסטודנט, ושוקרון הוא מהטופ 5 של הארכיאולוגים הכי משפיעים בארץ בעשורים האחרונים. והכי חשוב: אני לא מבין כלום בסוגיא המדעית, וגם - שוב, לא הוצגו ממצאים.

בעידן שבו ביקורת עמיתים אקדמית יכולה לקחת עשורים ולנוע בקצב של צב - קל בצורה בלתי נסבלת לפרסם גילוי מופרך או סנסציוני, לקבל אמון כי אתה ד"ר או פרופ', לקבל פרסום אינסופי, עם אפס אחריות או התמודדות מדעית אמיתית על הממצא. אני מאוד רוצה שהממצאים האלה יהיו אמיתיים ומוסכמים, אבל אני עוד יותר - אני מפחד שהמחקר הארכאולוגי יפנה את מקומו לספירת הלייקים שהממצא מקבל. אז בבקשה חכו קצת עם ההתרגשות.

--

בברכה,

ניסן לברון 

לאתר האישי

Sender notified by Mailtrack

16.12.22, 08:01:13

[בנימין ברוך קרלנשטיין‎]

יש משהו בדברי אוחיון שהמחקר ותצאותיו צריכים להיות נגישים לכל, ותרבה הדעת.

נוכחתי בעבר בעצמי שכתובת פסיפס שפיענח אחד מהפרופסורים המוערכים ביותר בישראל, התבררה כלא נכונה מבחינת ההקשר שלה.

(אין לזה פרסום, היות והפרופסור שפענחה עבורי את הטקסט מחדש, רק איזנה את ההקשרים (ביוונית), שיצרו מבט חדש על הדברים, ואני כמובן לא מפרסם בקהילה המדעית כלום...)

יחד עם זאת החובה להזכיר שבקהילה המדעית ישנם גם חוקרים שאג'נדתם גומרת להם למסקנות חסרי שחר, ורק הודות למעמדם בקהילה הארכיאולוגית דבריהם לא מוצגים כנלעדים לעין כל. ולדוגמא ההתנגדות מבכירים באונ. ת"א על תגליתו של אדם זרטל יש משהו בדברי אוחיון שהמחקר ותצאותיו צריכים להיות נגישים לכל, ותרבה הדעת.

נוכחתי בעבר בעצמי שכתובת פסיפס שפיענח אחד מהפרופסורים המוערכים ביותר בישראל, התבררה כלא נכונה מבחינת ההקשר שלה.

(אין לזה פרסום, היות והפרופסור שפענחה עבורי את הטקסט מחדש, רק איזנה את ההקשרים (ביוונית), שיצרו מבט חדש על הדברים, ואני כמובן לא מפרסם בקהילה המדעית כלום...)

יחד עם זאת החובה להזכיר שבקהילה המדעית ישנם גם חוקרים שאג'נדתם גורמת להם למסקנות שוגויות או אפילו חסרי שחר, ורק הודות למעמדם בקהילה הארכיאולוגית דבריהם לא מוצגים כנלעדים לעין כל. ולדוגמא התנגדות בכירים באונ. ת"א על תגליתו של אדם זרטל בהר עיבל - מזבח יהושע. כל ילד רואה מה לפנינו, ואנשים מפורסמים מלהגים בבורות כדי לאחוז בקרנות 'מזבח ביקורת המקרא' אותה הם מחבבבים (כבריחה מהמחוייבות של המקרא לחיי עם ישראל).

פרפוסור גליל כבר אמר בעבר שיפרסם את דבריו באופן מקצועי. ואנחנו מחכים לכך.

[ש מ‎]

במחילה אבקש הבהרה:

הפרופסור "איזנה את ההקשרים ביוונית?"

כיצד יוונית קשורה לתקופת חזקיהו?

תקופתו קודמת בהרבה, ובוודאי היוונית לא היתה לא שפה רשמית ומן הסתם אפילו לא שפה מדוברת באזורנו.

ואם מדובר בכתב מתקופה מאוחרת היא לא מלמדת אותנו על יותר ממסורת שהיתה מקובלת בידם, ולא עדות היסטורית מזמן חזקיהו  (וכיצד כתב יווני מגיע ככתב מוסתר ובשילוח דווקא?)

בתקופה של חזקיהו היוונים היו עסוקים במלחמות פנימיות (שנמשכו כאלף שנה) אם לימדו אותי נכון...

או אולי לא הבנתי משהו?

אנא הבהר את הדברים שנכתבו.

‫בתאריך יום ו׳, 16 בדצמ׳ 2022 ב-9:27 מאת בנימין ברוך קרלנשטיין <‪bk76...@gmail.com‬‏>:‬

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'ארכאולוגיה יהודית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל emetmeeretz...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAHNReYSVYUAYJTUXE8pm%2BPDJeJ7iUjTQLzQZLFQL6he-aqFHsw%40mail.gmail.com.

[בנימין ברוך קרלנשטיין‎]

מתנצל שקיצרתי. הדוגמא שהבאתי הינה ממקום ועת אחרים לגמרי. זו דוגמא לטעויות מהותיוית שעלולות להתרחש כתוצאה מפיענוח לא נכון.

(פרטתי בספר "ים ודרום ירשה" עמ' תקיז, ד"ה 'כתובת פסיפס').

‫בתאריך יום ו׳, 16 בדצמ׳ 2022 ב-12:29 מאת ש מ <‪shaulmor...@gmail.com‬‏>:‬

[Yaqov Loyfer]

ככל שניסיתי לראות בתמונות שפירסם איזה שריד של אות - לא הצלחתי.

כשאתה רואה את הכתובת שנמצאת באיסטנבול, והמקומות שהוא טוען שיש כתובות - זה הבדל שמים וארץ.

במחילה, זה נראה מגוחך לגמרי.

בצורה הזאת אפשר לטעון שהכותל המערבי מלא כתובות.

אגב, שאלתי מומחה גדול לאפיגרפיה, וענה לי בזה"ל "כשאראה ולו אות אחת ממה שגליל טוען שמצא - יהיה על מה לדבר".

‫בתאריך יום ו׳, 16 בדצמ׳ 2022 ב-8:05 מאת ניסן לברון Nissan Levron‏ <‪580...@gmail.com‬‏>:‬

--

‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'ארכאולוגיה יהודית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל emetmeeretz...@googlegroups.com.

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAD4ygujUKp9ESOdONCmdq0xCBu7Xopeqd%2B4niEerqaga9Bag9A%40mail.gmail.com.

[לוי יצחק חריטן‎]

על שיטת פיענוח הצילומים שבה (לכאורה) השתמש גליל: https://www.wessexarch.co.uk/archaeological-services/reflectance-transformation-imaging-rti 

בשבוע שעבר כתבתי לד"ר אייל מירון כך:  

כמו כל בית ישראל השתוממתי לשמע החדשות המרעישות על הכתובות החדשות שגרשון גליל רואה בעיר דוד.

ברור שאם זה נכון זו התגלית הגדולה ביותר מכל הזמנים, אבל דווקא משום כך ממש קשה להאמין (במיוחד לאור מבול הקללות והכתובות שגליל פירסם אודותם לאחרונה).

איך מתייחסים לזה בעיר דוד עצמה? 

אולי במקום לחכות לפרסומים של גליל (שמשום מה מתמהמהים) כדאי לשלוח צוות ארכיאולוגים ואפיגרפים שיבחנו את הדברים בשטח ויקבעו את פני הדברים אחת ולתמיד?

ד"ר מירון ענני בזה"ל: 

כולנו עומדים משתאים ומופתעים. המשותף לכל הכתובות שגליל מפרסם הוא שלכאורה לא ניתן לראות בהן שום סימני כתב ורק גליל רואה אותם. מצד שני ידוע לי שאפיגרף חשוב אחר ראה חלק מתצלומי הכתובות ברזולוציות גבוהות ואישר את קריאתו של גליל. כיוון שלפי גליל העבודה על הספר המסכם שבו יופיעו כל הכתובות נמצאת לקראת סיום והוא יפורסם בקרוב אין לנו אלא להמתין לפרסום ואז תתחיל העבודה המדעית של הביקורת. 

Sender notified by Mailtrack

18.12.22, 15:59:56

‫בתאריך שבת, 17 בדצמ׳ 2022 ב-22:12 מאת ‪Yaqov Loyfer‬‏ <‪pesa...@gmail.com‬‏>:‬

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAKeOqEGU2fpepsjkSNYpZ4Uk1Qr7au2eUo3Joyxt2P%2BMDcrGnw%40mail.gmail.com.

[Yaqov Loyfer]

מעניין מאוד

הטכנולוגיה הזאת בקישור ששלחת, זמינה לכולם? גליל אומר שהשתמש בטכנולוגיה כזאת?

ואם כן מדוע איננו מפרסם איזה תמונות פרומו?

מי זה האפיגרף החשוב שאייל מירון מספר עליו?

‫בתאריך יום א׳, 18 בדצמ׳ 2022 ב-16:01 מאת לוי יצחק חריטן <‪ly50...@gmail.com‬‏>:‬

[לוי יצחק חריטן‎]

אם היה בידי מידע נוסף הייתי כותבו מתחילה ... 

שאלתי את מירון אם יוכל לגלות מי האפיגרף והוא כתב לי: "אני מניח שזה עוד מוקדם - אם היה מעוניין בכך היה מניח לגליל לומר את שמו...". 

הפרט היחיד שיש בידי להוסיף הוא לגבי הטכנולוגיה הנ"ל, שכ"כ בקבוצה הנקראת 'ארכיאולוגיה למורי דרך', אינני יודע על מה הסתמכו.

דומני שיש כאן חברים שיש להם קשר טוב עם האפיגרף הוותיק שמואל אחיטוב. אולי יבררו אצלו מה דעתו.

‫בתאריך יום א׳, 18 בדצמ׳ 2022 ב-18:55 מאת ‪Yaqov Loyfer‬‏ <‪pesa...@gmail.com‬‏>:‬

מעניין מאוד

הטכנולוגיה הזאת בקישור ששלחת, זמינה לכולם? גליל אומר שהשתמש בטכנולוגיה כזאת?

ואם כן מדוע איננו מפרסם איזה תמונות פרומו?

מי זה האפיגרף החשוב שאייל מירון מספר עליו?

‫בתאריך יום א׳, 18 בדצמ׳ 2022 ב-16:01 מאת לוי יצחק חריטן <‪ly50...@gmail.com‬‏>:‬

על שיטת פיענוח הצילומים שבה (לכאורה) השתמש גליל: https://www.wessexarch.co.uk/archaeological-services/reflectance-transformation-imaging-rti 

בשבוע שעבר כתבתי לד"ר אייל מירון כך:  

כמו כל בית ישראל השתוממתי לשמע החדשות המרעישות על הכתובות החדשות שגרשון גליל רואה בעיר דוד.

ברור שאם זה נכון זו התגלית הגדולה ביותר מכל הזמנים, אבל דווקא משום כך ממש קשה להאמין (במיוחד לאור מבול הקללות והכתובות שגליל פירסם אודותם לאחרונה).

איך מתייחסים לזה בעיר דוד עצמה? 

אולי במקום לחכות לפרסומים של גליל (שמשום מה מתמהמהים) כדאי לשלוח צוות ארכיאולוגים ואפיגרפים שיבחנו את הדברים בשטח ויקבעו את פני הדברים אחת ולתמיד?

ד"ר מירון ענני בזה"ל: 

כולנו עומדים משתאים ומופתעים. המשותף לכל הכתובות שגליל מפרסם הוא שלכאורה לא ניתן לראות בהן שום סימני כתב ורק גליל רואה אותם. מצד שני ידוע לי שאפיגרף חשוב אחר ראה חלק מתצלומי הכתובות ברזולוציות גבוהות ואישר את קריאתו של גליל. כיוון שלפי גליל העבודה על הספר המסכם שבו יופיעו כל הכתובות נמצאת לקראת סיום והוא יפורסם בקרוב אין לנו אלא להמתין לפרסום ואז תתחיל העבודה המדעית של הביקורת. 

Sender notified by Mailtrack

18.12.22, 15:59:56

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'ארכאולוגיה יהודית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל emetmeeretz...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAD4ygujUKp9ESOdONCmdq0xCBu7Xopeqd%2B4niEerqaga9Bag9A%40mail.gmail.com.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'ארכאולוגיה יהודית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל emetmeeretz...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAKeOqEGU2fpepsjkSNYpZ4Uk1Qr7au2eUo3Joyxt2P%2BMDcrGnw%40mail.gmail.com.

Sender notified by Mailtrack

18.12.22, 19:08:12

[בני טראובה‎]

יש לציין שהפעם בניגוד לכתובות האחרות מדובר במקום נגיש לכולם, ויש לצפות שלאחר הפירסום נוכל לפחות לזהות אי אלו אותיות, כך שיש כאן מעט מן הכלל מלתא דעבידי לגלויי

‫בתאריך יום א׳, 18 בדצמ׳ 2022 ב-19:11 מאת לוי יצחק חריטן <‪ly50...@gmail.com‬‏>:‬

כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/emetmeeretz/CAMvpCMPcYMiBiHwdLrTpdi96nP0EktF5ykjNH0sDkeQzsMcYNQ%40mail.gmail.com.

[Yaqov Loyfer]

למה צריך לאחר הפרסום? אי אפשר לגשת כעת לאתר ולראות את ה'מסגרות' האלו שאלי שוקרון מדבר עליהן?

‫בתאריך יום ג׳, 20 בדצמ׳ 2022 ב-12:57 מאת בני טראובה <‪be...@epilogic.co.il‬‏>:‬

[בני טראובה‎]

אי אפשר להבחין בכתובות במבט רגיל, גם אם יש אותיות הם דומות מאוד לחיספוס של פני הסלע, ההשערה היא שהוא משתמש בטכניקה שמדמה את הסימונים בשחור לבן ואז ניתן לזהות, מה שאני התכוונתי שלאחר הפרסום אפשר לבוא עם הספר, והצפייה היא שע"י השוואה של ההצבעה שלו נצליח לזהות משהו.

הוא התראיין בערוץ  https://www.youtube.com/watch?v=r7CDy3S54ls   TOV זה הקישור

אתה יכול לראות בתמונות שלקוחות משם שאי אפשר להבחין ללא הזיהוי שלהם

‫בתאריך יום ג׳, 20 בדצמ׳ 2022 ב-18:23 מאת ‪Yaqov Loyfer‬‏ <‪pesa...@gmail.com‬‏>:‬