המלצה על חוברת: ציפורי וממצאיה הארכיאולוגיים - בספרות חז"ל
ניסן לברון Nissan Levron
במרכז המבקרים שבכניסה לציפורי העתיקה צדה את עיני חוברת צנועה שנמכרת שם, בשם "מילה באבן – ציפורי בספרות חז"ל".
רכשתי אותה (40 ₪) וקראתי, וברצוני להמליץ בפניכם על חיבור תורני-ארכיאולוגי, מושקע ואיכותי, המומלץ בחום.
המחבר הוא ד"ר פלטיאל גיאת, יהודי שומר תורה, חוקר ספרות עברית ומדעי היהדות, לשעבר מדריך בכיר ברשות הטבע והגנים. בכתיבתו ניכר הידע התורני שלו, הקרבה למקורות חז"ל והניסוח הלשוני הטוב והקריא. (ביקשתי מד"ר גיאת להצטרף לקבוצתנו והוא איתנו כעת.)
מבחינת התוכן, המיוחד בחוברת זו הוא הריכוז בכרך אחד של דברי חז"ל אודות אישים ומאורעות הקשורים לציפורי ולאתרים נוספים מימי המשנה והתלמוד – ולצידם הממצאים הארכיאולוגיים הרלוונטים. המחבר השכיל לקשר את דברי חז"ל הקדושים לדברי החולין אודות התגליות הארכיאולוגיות, באופן שנוצרת תמונה אחת אחידה, של מציאות החיים היהודיים באותה תקופה והבנת הרקע האנושי וההיסטורי שלה. החוברת מתרכזת סביב ציפורי וסביבתה אבל היא תורמת להכרת אישי חז"ל מרכזיים ותקופתם בכלל.
חלק מציפורי העתיקה [צילום: זאב שטיין]
הטקסטים נערכו היטב, עם פירושי מילים מפורטים, הערות והפניות המקילות על ההתמצאות בנושאים השונים ואף מוסיפות עומק להבנת העניין. בסוף החוברת ישנם מפתחות שימושיים שונים.
התרשמתי ביותר מהעיצוב המוצלח של החיבור, ההופך את הקריאה לחוויה מהנה. נבחרו גופנים שונים, בהתאמה לנושא הנידון. סוגי טקסט השונים במהותם מופיעים כל אחד בצבע משלו, דבר המיקל על הקורא להבין את הכתוב.
בחוברת משולבים תצלומים בצבע של הנושאים הנידונים.
יש בחוברת עושר של מידע ודברי חז"ל אבל הכתיבה, העריכה והעיצוב המוצלחים יוצרים חווית קריאה נעימה ללא תחושה אנציקלופדית מכבידה. החוברת דקה והיא מעט המחזיק את המרובה.
סקירה קצרה זו אינה עושה צדק עם כל מעלותיו של החיבור, אבל הייתי חייב ליידע את החברים על מציאה טובה זו.
מצורפים: תצלומי כריכת החוברת ותוכן העניינים.
את החוברת ניתן לרכוש בגן לאומי ציפורי, ובאתר של מאגנס, בכתובת: https://www.magnespress.co.il/book/%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91%D7%9F-1764
נ.ב. בעמ' 64 מוזכר התנא ריש לקיש.
במסכת גיטין (מז, ע"א) כתוב: "ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי"
רש"י בגיטין (מו, ע"ב) שם פירש: "ללודאי - אומה שאוכלין בני אדם". כך ראיתי גם במפרשים שאחרי תקופת רש"י.
יש היסטוריונים שפירשו את המילה לודאי כ-לודרים, כלומר גלדיאטורים, ולפי זה הם טוענים שזה היה עיסוקו של ריש לקיש קודם שחזר בתשובה.
לדוגמה כאן, בהערה 8:
https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1468567956.pdf
אבל כאמור כל הפירושים התורניים שראיתי לא הלכו בדרך זו.