מוסך אדמונד - מתי נולד הרעיון של שיפוץ גיר במקום החלפה
מוסך אדמונד
במהלך המחצית הראשונה של המאה ה־20, מרבית כלי הרכב בעולם צוידו בגירים ידניים פשוטים יחסית. תיבות אלו הורכבו ממערכת גלגלי שיניים, סינכרונים ומיסבים, ללא מערכות הידראוליות מורכבות או רכיבים אלקטרוניים. בתקופה זו, עצם המושג "שיפוץ" לא נתפס כחלופה להחלפה, אלא כפעולת תחזוקה טבעית.
מכונאים נהגו לפרק גיר תקול, לזהות גלגל שיניים שחוק, סינכרון פגום או מיסב רועש, ולהחליף רק את הרכיב הבעייתי. יצרני הרכב עצמם סיפקו ערכות תיקון, חלקים בודדים וספרות טכנית מפורטת. החלפת גיר שלם הייתה חריגה, יקרה ולא נפוצה.
המפנה הראשון – כניסת הגירים האוטומטייםבשנות ה־50 וה־60 החלו גירים אוטומטיים לתפוס תאוצה, בעיקר בארצות הברית. תיבות אלו כללו ממירי מומנט, מערכות שסתומים הידראוליות, דיסקיות חיכוך ורצועות. בתחילת הדרך, אמינות הגירים האוטומטיים הייתה מוגבלת, ותקלות היו שכיחות.
כאן למעשה נולד הצורך האמיתי בשיפוץ גיר כתחום התמחות. יצרני הרכב לא סיפקו תמיד פתרונות זולים להחלפה, והעלות של גיר חדש הייתה גבוהה מאוד. מוסכים החלו לפתח ידע בפירוק מלא של תיבת ההילוכים, ניקוי יסודי, החלפת רכיבי שחיקה וכיול מחדש של המערכת ההידראולית.
שנות ה־70 וה־80 – שיפוץ כפתרון כלכלי מובהקמשברי הדלק והעלייה במחירי רכבים וחלקי חילוף האיצו את המעבר לשיפוץ. גיר חדש הפך למוצר יקר, ולעיתים לא זמין, במיוחד ברכבים בני מספר שנים. במקביל, הידע המקצועי בתחום השיפוץ העמיק, וכלל:
-
מדידות מדויקות של לחץ הידראולי
-
התאמת דיסקיות חיכוך לפי תקן יצרן
-
שיפוץ ממירי מומנט
-
החלפת אטמים ואורינגים כסט מלא
בתקופה זו, שיפוץ גיר כבר לא היה פתרון זמני, אלא עבודה מקצועית עם אחריות, שהחזירה את התיבה למצב פעולה תקין לאורך זמן.
כניסת האלקטרוניקה – אתגר או הזדמנותשנות ה־90 הביאו עמן שינוי דרמטי: שליטה אלקטרונית בגירים אוטומטיים. סולנואידים, מחשבי גיר, חיישני מהירות ולחץ הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכת. יצרנים רבים קידמו את הרעיון של "יחידות אטומות", לכאורה ללא אפשרות שיפוץ.
בפועל, המציאות הייתה שונה. מוסכים מתמחים החלו ללמוד את המערכות האלקטרוניות, לפתח ציוד בדיקה ייעודי, ולשלב בין שיפוץ מכני לבין אבחון ממוחשב. כאן נוצר הפער בין מוסך כללי לבין מוסך שמתמחה בגירים – פער שקיים עד היום.