ממתק לשבת
0 views
Skip to first unread message
צבי שביט
May 23, 2025, 11:13:33 AMMay 23
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
🍬✨ ממתק ✨🍬
לפרשת השבוע , פרשיות "בהר-בחוקותי".
🌹 מוקדש - לרפואת כלל החולים ובפרט מארי אבי יוסף בן שלום,חגי בן מרדכי אסתר ולכל הפצועים ולברכה והצלחת עם ישראל - אמ"ן 🙏🌹
🔸️ "ההשתדלות כמפתח לקבלה".
קריאת פסוקי פרשת השמיטה, מעוררת שתי תמיהות אותן מעיר הגאון רבי עזריה פיג'ו זצ"ל, בעל "בינה לעיתים", ראשית, על שום מה ראתה התורה צורך לומר: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה.. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ… "הרי כאן, בעצם, רוצה התורה לצוותנו על ענין השמיטה, היה איפוא די אם היתה אומרת: מקץ שבע שבע שנים תעשה שמיטה, כשם שאומרת בשמיטת כספים: "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה" (דברים טו,א)? וכי חובה על האדם לעבוד בששת השנים שקודמות לשמיטה כדי לקיים את מצוות השמיטה, כלום אין זו מזכותו של האדם לעבוד רק בחלק מן השנים, ואף בכלל לא?!
זאת ועוד, בהמשך (ויקרא כה,כ) מציגה התורה כביכול, את הלבטים העשויים להתעורר בקרב שומרי השמיטה: "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו".והתורה פותרת את הלבטים הללו: "וצויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים". עיתוי הלבטים תמוה, מה זאת אומרת: "מה נאכל בשנה השביעית", הרי דרכו של עולם לאכול בכל שנה מה שנזרע בשנה הקודמת, ואם כן, פשיטא הוא שבשנה השביעית יאכלו מה שזרעו בשנה השישית?!אם יש חשש זה על השנה השמינית, שבשנה השביעית שקדמה לה לא עבדו את האדמה, מה איפוא מסתתר וטמון ב"וכי תאמרו מה נאכל בשנה בשביעית?"
פרשת שמיטה מגלה לנו את הדרך אשר נעשה כדי לזכות בסייעתא דשמיא, מחד עלינו להשתדל ומאידך עלינו להאמין, צירוף של שני הדברים יוצר את המסלול לקבלת השפע מבורא העולם, כמו ההגדרה הנפלאה של הגמרא: "מאמין בחיי עולם וזורע".
אמנם, רבי שמעון בר יוחאי זי"ע היה מבני עליה שזכה לפרנסה ללא השתדלות , אך כבר אמרו חז"ל: "שהרבה עשו כן ולא עלה בידן" כי מועטין הן אלו שראויים וזוכים לכך. אך רוב העולם זקוק לכלי להחזיק את ברכת ה', כמו אלישע אשר ביקש כלים לשמן, כך אנו זקוקים ליצור כלים לקבל את הברכה.
אשר על כן באה התורה ומלמדת אותנו את חובת ההשתדלות, במשך שש שנים כדי לזכות לפרנסה עלינו לעבוד את האדמה, כל אחד בדרכו ובמלאכתו. גם אז "וצוויתי את ברכתי", ללא ברכת ה' לא תצלח דרכינו. אך כאשר מגיעים לשנה השביעית, שם אין השתדלות לפרנסה, ואנו נשאל איך נזכה לסייעתא דשמיא ללא ההשתדלות? משיבה התורה: שההשתדלות בשנה השישית תתן את פירותיה לשלוש השנים, והיא תשמש ככלי שבעבורה נזכה לברכת ה' גם בשנה השביעית והשמינית עד שנחזור למסלול הרגיל של מאמין בחיי עולם וזורע.
🕎 בברכת - "שבת שלום ומבורך" 😊🌹💐🌹💐🌹💐🌹💐
צבי שביט
May 29, 2025, 11:37:35 AMMay 29
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
מעוניינים ברעיונות ודברי תורה לחג השבועות?
כנסו בקישור https://did.li/JaMIw
כנסו בקישור https://did.li/JaMIw
צבי שביט
May 30, 2025, 3:58:39 AMMay 30
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
צבי שביט
May 30, 2025, 4:00:14 AMMay 30
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
צבי שביט
May 30, 2025, 4:01:17 AMMay 30
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
🍬✨ ממתק ✨🍬
לפרשת השבוע , פרשת "במדבר".
🌹 מוקדש - לרפואת כלל החולים ובפרט מארי אבי יוסף בן שלום,חגי בן מרדכי אסתר ולכל הפצועים ולברכה והצלחת עם ישראל - אמ"ן 🙏🌹
🔸️ "מדוע קדמה פרשת במדבר לפרשת נשא?".
לכאורה, ספר במדבר היה צריך לפתוח בפרק ז': "ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן" – באחד לחודש הראשון בשנה השנייה, כהמשך ישיר של ספר שמות. באופן מפתיע, התורה בחרה לפתוח את הספר בפקודי בני ישראל והלוויים, להמשיך באוסף פרשיות הכולל את שילוח הטמאים מהמחנות, פרשיות הנזיר והסוטה, אשם הגזלות וברכת הכוהנים, ורק אז להזכיר את קרבנות הנשיאים עם חנוכת המשכן. מדוע סידרה כך התורה את הפרשיות?
לאמיתו של דבר, נראה שפרקי הספר הראשונים הם הכנה להמשך – לתיאור ימי המילואים. כך, לדוגמא, לא היינו יכולים להבין את סדר הנשיאים המקריבים בחנוכת המשכן אלמלא לימדה אותנו התורה בפרקים הראשונים של הספר את סדר מפקד השבטים ואת סדר הדגלים. סדר נשיאי השבטים בראשית פרק א' הוא כסדר האימהות (לאה, רחל, בלהה וזלפה), אך בשינויים מסויימים: שבט לוי אינו מופיע בין בני לאה (שהרי הוא לא נפקד), אפרים מקדים את מנשה בין בני רחל, ובני זלפה מופיעים בסדר הפוך בתוך בני בלהה: דן, אשר, גד ונפתלי. כל השינויים הללו מתפרשים בהמשך פרשת במדבר, במפקד בני ישראל, כאשר גד תופס את מקומו של לוי כשלישי לשבטים, אחרי ראובן ושמעון. מסתבר שגד יצא ממקומו הטבעי כדי לעלות בדרגה ולהשלים את ששת בני לאה, והתורה רמזה על כך ע"י היפוך סדר בני זלפה בפרק א'.
סדר הקרבת הנשיאים זהה בדיוק לסדר הדגלים: פותח ביהודה ובדגלו (יששכר וזבולון), ממשיך בראובן ובדגלו (שמעון וגד) וכן הלאה. סדר הדגלים הוא סדר ההנהגה, ולפיכך קודמים בו יהודה ואפרים לראובן ומנשה. לעומת זאת, סדר המפקד הוא סדר התולדה, ולכן ראובן מקדים בו את יהודה.
מה פשר הפרשיות ההלכתיות הקודמות לקרבנות הנשיאים? השיב על כך מו"ר הרב צבי-יהודה קוק זצ"ל: אחרי פירוט סדר השבטים, הדגלים והמחנות שבהם חנו ישראל למשפחותיהם ולשבטיהם, יש לתת את הדעת על החריגים – אלו שאינם חונים על דגליהם למשפחותם בדרך המקובלת. אלו הם הטמאים המשולחים מחוץ למחנות, הגרים הרמוזים בפרשת אשם הגזילות (המסתיימת באזכור הגרים – "ואם אין לאיש גואל"), הסוטה המתקללת ממשפחתה והנזיר הפורש מחייו הרגילים. כל אלו מעמדים מיוחדים, הבאים בצד סדר המחנות והדגלים הרגילים, ועל כולם כאחד חלה ברכת הכוהנים.
🕎 בברכת - "שבת שלום ומבורך" 😊🌹💐🌹💐🌹💐🌹💐
צבי שביט
Jun 6, 2025, 3:27:19 AMJun 6
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
צבי שביט
Jun 13, 2025, 3:08:45 AMJun 13
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
רוצה להיערך לשבת עם רעיונות ודברי תורה לפרשת בהעלותך?
היכנסו לקישור https://did.li/FWvx5
היכנסו לקישור https://did.li/FWvx5
צבי שביט
Jun 13, 2025, 11:24:18 AMJun 13
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
🍬✨ ממתק ✨🍬
לפרשת השבוע , פרשת "בהעלותך".
🌹 מוקדש - לרפואת כלל החולים ובפרט מארי אבי יוסף בן שלום,חגי בן מרדכי אסתר ולכל הפצועים ולברכה והצלחת עם ישראל - אמ"ן 🙏🌹
🔸️ "התרסקות כלפי מעלה".
בפרשת בהעלותך הכל נע, הכל זז לאן שהוא.. אהרן מעלה את הנרות כלפי מעלה, עם ישראל נע קדימה מהר סיני, כתינוק הבורח מבית הספר שאינו מעריך את התועלת שבקושי, ומחשש שינתנו להם מצוות נוספות. המתאוננים רוצים לחזור אחורה, לקישואים והאבטחים שאכלו במצרים "חינם". הלווים מונפים אל על, הענן יורד ועולה, המן יורד למטה.. והאנשים שבזכותם יש לנו "פסח שני" לא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא.. משום שהיו בדרך..
אך לקראת סוף הפרשה לפתע הכל נעמד. "והעם לא נסע עד האסף מרים" עם שלם ממתין לרפואת צרעתה של מרים הנביאה, שדיברה על אחיה, משה. זכתה היא לכבוד הגדול הזה, כשכר לאותם רגעים שהתעכבה בדאגה למשה רבינו כשהושלך ליאור, בשביל אותה אמונה תמימה שהשלכה הזו לא תסתיים במוות, זכתה שכל העם המתין לה שבעה ימים. אך מה המשמעות של עצירה זו? איזה מסר חיובי – אקטיבי ניתן ללמוד מההעדר של פעילות? מהמתנה בעלמא?
בגמרא מובא שמצורע חשוב כמת. בספר דברי הימים, מרים שלאחר הצרעת מתוארת כאשה חדשה, שמה אפרת ולא מרים, וכלב בן חצרון בעלה, נושא אותה מחדש לאשה. ההבדל המהותי בין חי למת, הוא היכולת לנוע. היכולת לשנות, לקדם, להשתפר. האפשרות לראות היכן אני רוצה להיות, לסמן מטרה, ולנוע אליה. וכדברי רבי יעקב במסכת אבות "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים מכל חיי העולם הבא" משום ש-מה שניתן לעשות כאן בשעה אחת בלבד, אי אפשר לעשות "שם" לעולם!
המתנת העם באה כדי להמחיש שכל תנועה, שלילית או חיובית, המתוארת בפרשה, היא הוכחה לחיים! עצירה מלכת מתרחשת רק באירועי מוות. אנחנו לא צריכים לחשוש מלנוע, גם במחיר הטעות, כי מי שלא עושה אמנם לא טועה, אך גם לא מגיע..
בהפטרת "רוני ושמחי בת ציון" הקב"ה מבטיח לזכריה, דבר שרק אנחנו, בני האדם, יכולים ליישמו, ואפי' מלאכי השרת אין להם חלק בו: "ונתתי לך מהלכים, בין העומדים האלה" המלאכים נקראים "עומדים", משום שהיכן שהוא נוצרו שם הוא ישארו.. אבל את, בת ציון.. יכולה "לרון ולשמוח" כי רק לנו יש את האפשרות ללכת…
🕎 בברכת - "שבת שלום ומבורך" 😊🌹💐🌹💐🌹💐🌹💐
צבי שביט
Jun 19, 2025, 4:23:01 PMJun 19
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
רוצה להיערך לשבת עם רעיונות ודברי תורה לפרשת שלח?
היכנסו לקישור https://did.li/bjwx5
היכנסו לקישור https://did.li/bjwx5
צבי שביט
Jun 20, 2025, 4:40:34 AMJun 20
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
🍬✨ ממתק ✨🍬
לפרשת השבוע , פרשת "שלח - לך".
🌹 מוקדש - לרפואת כלל החולים ובפרט מארי אבי יוסף בן שלום,חגי בן מרדכי אסתר ולכל הפצועים ולברכה והצלחת עם ישראל - אמ"ן 🙏🌹
🔸️ " הפחד והבטחון בה' ".
"למה אתה לא רוצה ללכת לבית ספר?" אני מפחד ללכת כי מציקים לי".
"למה לא תלך לשדכנית, לשמוע הצעות?" "אין סיכוי שהיא תבין אותי, ועוד שתמצא לי…"
"למה אתה מתהלך מודאג?"
כמדומה שלכל אדם יש פחדים וחששות, כל אדם לפי מה שהוא אדם ולפי השלב שבו הוא נמצא. לדוגמא דאגות פרנסה או דאגה מהייעוד בחיים ('מה יהיה איתי') או מהבריאות. האם הפחד משפיע עלינו? אצל ילד בולט הדבר שממש רואים עליו את הפחד למשל כאשר כועסים עליו יותר מדי. לפעמים ממש רואים על פניו וגופו התכווצויות. אצל מבוגר זה די דומה אבל בתוך הלב…
*הפחד הוא דבר משתק* . הוא נוטל את שמחת החיים וזרימתם הטבעית. מצד שני, הפחד הוא דבר טבעי לאדם, ולא קל לברוח ממנו, להתעלות מעליו. מה יש לתורה לומר על כך?
כותב חובת הלבבות שאחד מהרווחים שיש לאדם שבוטח בה' הוא "שקיטת הלב מדאגות העולם, והמנוחה מטירוף הנפש וטרדתה על העדר תשוקותיה הגופניות, והרי הוא במצב נחת ורגיעה".
בסיפור המרגלים רואים את נזקי הפחד. הם הפחידו את בני ישראל עם המוצגים המבהילים ודיווחי השטח המסעירים. המרגלים עצמם פעלו מתוך פחד: "כאן אנחנו נשיאים, אך בארץ, מי ערב לנו שנהיה חשובים" (זוהר הקדוש). מיד בכו בני ישראל, ובפתאומיות וחיפזון בחרו לחזור למצרים. איזו החמצה.
*התרופה – הבטחון*
איך מתמודדים עם פחדים וחששות? הרי חדשים לבקרים הלב והרגש שלנו סופגים חדשות לא נעימות, והפחדים באים לבד. נראה את דברי יהושע וכלב בפרשתנו.
אומרים יהושע וכלב במר ליבם "סר צילם מעליהם, וה' איתנו אל תיראום". אמנם המרגלים הביאו הוכחות טובות, הביאו פירות ענק וסיפרו על חוזקם וגודלם של עמי הארץ, והצליחו לשכנע את בני ישראל. מנגד עומדים יהושע וכלב. מה הם אומרים על העובדות שהביאו המרגלים?
*אומר רש"י: "סר צילם- כשרים שבהם מתו. דבר אחר: ה' סר מעליהם".*
כלומר אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם. אין חשיבות לכך שהאמורי והעמלקי הם חזקים וענקים כי ה' לא איתם. אין להם על מה להשען, הם כמו בלון בלי אויר. ה' איתנו ולא איתם. זו טענה כל כך חזקה, וכל כך סותרת את המציאות הנראית. לכן דבריו לא היו 'דברים הנשמעים' ובני ישראל לא היו מסוגלים לשומעם (במצב הפאניקה והפחד שלהם).
*מה יכול לעזור לנו לחזק את האמונה והבטחון בה'?* הרי כל פחד וחשש מבוסס על עובדות, על דברים אמיתיים. אכן, באמת יש סיבות טובות מדוע לדאוג. נוסף על כך, התגלה שמוח האדם נמשך יותר למידע רע מאשר לטוב. כך עולה ממחקרים שכשאדם שומע בחדשות דבר רע מיד הוא מתעורר, ופעילות המוח עולה פי חמש מאשר בעת שמיעת חדשות חיוביות. אם כן האדם נמשך לחשוב שלילי וממילא לראות שחורות.
נעמיק במהות הבטחון. מובא בנתיבות שלום (חלק א עמ' נא) בשם הרמב"ן על הפסוק בתהילים "בטח בה' ועשה טוב", שלא כתוב עשה טוב ואחר כך מכח זה בטח בה' (כלומר תהיה זכאי לעזרת ה' ותוכל לבטוח בו) אלא בטח בה' תחילה. "הקדים בטח בה' לעשה טוב, כלומר אע"פ שאין בידך מעשים ותדע בעצמך שאתה רשע, עם כל זה בטח בה' כי הוא בעל הרחמים וירחמך". והסביר שם שכיון שמאמין באהבתו של ה' אליו כאב אל בנו אהובו, ע"י זה מתעורר גם מלמעלה הנהגה מיוחדת עמו, מידה כנגד מידה. בזכות עצם הבטחון, שיודע שה' עוזרו, יעזרהו ה'.
תדע ותאמין שה' אוהבך, תרגיש שה' איתך ורוצה בך מאוד מאוד. בזכות הבטחון הזה, ה' באמת קרוב אליך יותר. אולי זה מה שהתכוונו יהושע וכלב לומר לבנ"י: תדעו ותפנימו שה' איתנו, וממילא ה' באמת יהיה יותר איתנו ואין ממי לפחד.
*העולה מדברינו הוא* שפחד הוא אכן דבר טבעי אלא שיש לשים לב שהפחד מצמצם אותנו ואף עשוי להיות משתק. בכל שלב בחיים עלינו להגדיל את האמונה והבטחון בזה שה' קרוב אלינו. ואם עושה כך, הרי הרוגע והשלוה חוזרים לחייו, וישועתו קרובה לבוא. "וה' איתנו – אל תיראום".
צבי שביט
Jun 27, 2025, 5:10:00 AMJun 27
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
🍬✨ ממתק ✨🍬
לפרשת השבוע , פרשת "קרח".
🌹 מוקדש - לרפואת כלל החולים ובפרט מארי אבי יוסף בן שלום,חגי בן מרדכי אסתר ולכל הפצועים ולברכה והצלחת עם ישראל - אמ"ן 🙏🌹
🔸️ "על השתיקה".
פרשת השבוע עוסקת בנושא החם ביותר ביחסים הבין אישיים, המחלוקת! תחום שפוגע בכל חלקה טובה, בין אדם לחבירו, בין איש לאשתו, בין חבר לקהילתו, בין עדות, מפלגות, רבנים, וישיבות. וכל צד בטוח בצדקת דרכו, ונלחם כדי להוכיח זאת. והשאלה הנשאלת בכל מחלוקת שכזו: כיצד אני יכול לדעת מי באמת צודק? הרי גם אם נבחן את מחלוקתו של קרח על משה ואהרן, כמאתים וחמישים ראשי סנהדראות חברו לקרח, וטעו בטעותו, אז איך אני אדע למי לחבור?
ישנו אדם אחד שלא מגיב לכל אורך תיאור המחלוקת בפרשה. ואל תחשבו שהוא היה שולי בסיפור הכואב הזה, הוא היה אחד "השחקנים" המרכזיים בפרשה, יתכן ואף יותר ממשה רבינו. ואף על פי כן קולו לא נשמע. שום תגובת נגד, דעה שונה, הבעת צער.. קרח לא ערער על תפקידו של משה כדברי רש"י "אם לקחת אתה מלכות לא היה לברר לאחיך כהונה" המיקוד היה דוקא על כהונתו של אהרן, ששותק לאורך כל הדרך..
התנהגותו האצילית של אהרן, יש בה רווח כפול. קשה מאוד לחלוק על צד לא דומיננטי, מול מישהו שאינו מגיב. אין מי שילבה את האש, אי אפשר "להתקדם" כך. בנוסף שתיקה זו מגלה לכל הצופים המבולבלים מהצד, מי באמת צודק בוויכוח זה. בגמרא במסכת קידושין מובא, שבני ארץ ישראל כשהיו שני אנשים מתקוטטים ביניהם, היו בודקים מי שותק ראשון, ועליו היו אומרים: "הוא מיוחס יותר" על אף הנטיה להקשיב ולהתמודד מול הצד הדומיננטי, "הבלגניסט", דוקא הצד האנמי, השותק, שאולי נראה מסכן, הוא הצודק, ואיליו צריכים לחבור.
חלקה השני של הפרשה עוסק במתנות כהונה, והפרשת תרומות ומעשרות. החלק אותו אנו צריכים לתת לכהנים והלווים תחת עבודתם. גם בפעולה זו אדם מרגיש שהוא מפסיד ונחסר בעקבות תרומתו, והתורה מבטיחה "עשר תעשר – עשר כדי שתתעשר", ודוקא בעקבות פיזור זה ה' מבטיח "והריקותי לכם ברכה עד בלי די"
בעולם שכל אדם מגיב בכל נושא, כל כתבה מלאה באין ספור תגובות חסרות גבולות. בתקשורת כתובה, בה כל הודעה ממתינה לתגובה, וכל תגובה לתגובה נוספת, צריכים אנו לנקוט בדרכו של אהרן שידע "לדבר" כדי להשכין שלום בין איש לאשתו, אך גדולתו היתה בעיקר ביכולת לשתוק ברגעים בו אף אחד מאיתנו לא היה מצליח לעשות זאת. ובעולם של "חסכון לכל ילד" וצבירת הון "כעוגן" אישי, צריכים לזכור שיש דברים שפועלים אחרת. כמאמר אנשי ארץ ישראל "מילה בסלע שתיקותא בתרי" משום שמעלת "השתיקה" כפולה ממעלת "המילה" – ורווחי יותר מן "החסכון" הוא דווקא "המעשר והתרומה".
צבי שביט
Jul 4, 2025, 6:37:37 AMJul 4
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
🍬✨ ממתק ✨🍬
לפרשת השבוע , פרשת "חקת".
🌹 מוקדש - לרפואת כלל החולים ובפרט מארי אבי יוסף בן שלום,חגי בן מרדכי אסתר ולכל הפצועים ולברכה והצלחת עם ישראל - אמ"ן 🙏🌹
🔸️ "סמל השלום והאהבה בעם".
חשיבותו של השלום והאהבה בין אדם לחבירו, הביאה את חז"ל לשבח את אהרון הכהן הגדול, על פעילותו הרבה בסילוק ריב ושנאה מבין אדם לחברו, ובהשכנת שלום בין איש לאשתו, נוסף ללימוד התורה להמוני עם ישראל ועבודתו במשכן.
בהשכנת השלום שלו, כמו בשיג ושיח שהיה לו עם בני אדם, היה אהרון הכהן אומר לזולת דברים שינעמו לו, כדי לרתק בכבלי אהבה גם שונאים משכבר הימים ולכן מציינת התורה בפרשתינו, שכשמת אהרון לא היה האבל רק אבל של יחידים, או של רוב העם, אלא של העם כולו: "…וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל."
אכן, אפשר להבין לליבם. האיש היה אהוד על ההמונים. למרות רום מעלתו – שני להנהגה – מעורב היה עם הבריות, יורד אל אוהליהם, חי את חייהם ומלמדם, את האומנות החשובה ביותר לחיים מתוקנים: את אומנות הוויתור. וכאשר חז"ל מעלים על נס את דמותו, נעשה הדבר, כדי שנזדהה עמו ונתנהג כמוהו. ופירטו את מעשיו:
"שני בני אדם, שעשו מריבה זה עם זה. הלך אהרון וישב לו אצל אחד מהם אמר לו: בני, ראה! חברך מהו עושה מטרף את לבו (אכול צער) וקורע את בגדיו ואומר: אוי לי! האיך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו, שאני הוא שסרחתי עליו (שהרגזתי אותו חינם)
הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה (כעס) מלבו. והולך אהרון ויושב אצל האחר ואומר לו כעניין הזה… כשפגשו זה בזה (שני היריבים מאתמול), גפפו ונשקו זה לזה".
בדרכו זו הפך אהרון לסמל השלום והאהבה בעם. הוא ראה במעשיו אלו את יעודו. מה פלא, כי זכה לכהונה, שמטרתה לכפר על עוונות בית ישראל ולשים שלום בינם לבין האלוקים. אהבתו את העם היתה אהבת אמת, מה פלא, כי העם השיב לו אהבה.
קורא השורות, השואף לגדולות, ואומר בליבו " מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי…." – והפעם למעשי אהרון – הוא יכול להגשים את פעליו של אהרון גם בין איש לאשתו, בין שכנים או קרובים וגם בביתו , שהרי אם גדול הוא השלום, עד שהתיר הקב"ה למחוק את שמו (בפרשת סוטה) כדי להשכין שלום בין איש לאשתו, חשוב שיעשה זאת כל אחד מאתנו בביתו שלו. ובכך יכולים אנו ליישם את דרכו של אהרון לקדם את השלום באמצעות אמירות התואמות של הזולת — וזאת ללא הגבלה, כל יום וכל רגע.
צבי שביט
Jul 10, 2025, 7:27:05 AMJul 10
to קבוצת דבר תורה לפרשת השבוע
רוצה להיערך לשבת עם רעיונות ודברי תורה לפרשת בלק?
היכנסו לקישור https://did.li/PwOIw
היכנסו לקישור https://did.li/PwOIw
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages