לקבלת עדכונים מהפורום הפתוח לחלומות - דרך האימייל

[תורת החלומות‎]

Get קבוצת דיון גלויה: תורת החלומות delivered by email

קבוצת דיון גלויה: תורת החלומות

syndicated content powered by FeedBurner

לחץ כאן לקבלת עדכונים דרך האימייל

Reset this favorite; show all Subscribe options

Subscribe Now!

...with web-based news readers. Click your choice below:

...with other readers:

(Choose Your Reader)FeedDemonNetNewsWireNewsFireNewsGator Outlook EditionRSSOwlShrookUniversal Subscription Mechanism (USM)

Get קבוצת דיון גלויה: תורת החלומות delivered by email

View Feed XML

FeedBurner makes it easy to receive content updates in My Yahoo!, Newsgator, Bloglines, and other news readers.

Learn more about syndication and FeedBurner...

Current Feed Content

• • 
    

• Recent Posts

  • תמונת חלום
  סיוט הילדות של איש הזאבים
  • שנה טובה
  מה יכול המחקר הפסיכואנליטי של החלומות ללמד אותנו על המוח
  • בוקר טוב.

• Recent Comments

  • ריקי פרנקל on סיוט הילדות של איש הזאבים
  • זיוה מעין on חלומות מתישים ומעייפים
  • מאשה מטיס שריד on בוקר טוב.
  • רז - אבן on בוקר טוב.
  • מאשה מטיס שריד on בוקר טוב.

• תורת החלומות

  • קבוצת דיון לאנשי מקצוע
  • *חלומות אינקובציה / ד”ר חיים וייס
  מה יכול המחקר הפסיכואנליטי של החלומות ללמד אותנו על המוח
  • קבוצת דיון מקצועית בנושא חלומות
  • הפונקציות המארגנות של החלום
  • בקרוב: התחביר של האי- ראציונאליות / תרגום
  • ברכות לנכנסים לאתר החלומות

               ספרים מומלצים על חלימה וחלומות:

• books

  • The Mind at Night: The New Science of How and Why We Dream
    : The Mind at Night: The New Science of How and Why We Dream - Andrea Rock […]
  • Dreaming Souls: Sleep, Dreams and the Evolution of the Conscious Mind
    : Dreaming Souls: Sleep, Dreams and the Evolution of the Conscious Mind - Owen J. Flanagan […]
  • Sleep and dreaming: scientific advances and reconsiderations
    : Sleep and dreaming: scientific advances and reconsiderations - Edward F. Pace-Schott […]
  • The Paradox of Sleep: The Story of Dreaming
    : The Paradox of Sleep: The Story of Dreaming - Michel Jouvet […]
  • Dream cultures: explorations in the comparative history of dreaming
    : Dream cultures: explorations in the comparative history of dreaming - David Dean Shulman, Guy G. Stroumsa, Gedaliahu A. G. Stroumsa […]
  • Encyclopedia of sleep and dreaming
    : Encyclopedia of sleep and dreaming - Mary A. Carskadon […]
  • Creative dreaming
    : Creative dreaming - Patricia L. Garfield […]
  • Exploring the world of lucid dreaming
    : Exploring the world of lucid dreaming - Stephen LaBerge, Howard Rheingold […]
  • The new psychology of dreaming
    : The new psychology of dreaming - Richard Matthew Jones […]
  • The biology of dreaming
    : The biology of dreaming - Ernest Hartmann […]
  • Dreaming: an opportunity for change
    : Dreaming: an opportunity for change - Myron L. Glucksman […]
  • Dreaming Beyond Death: A Guide to Pre-Death Dreams and Visions
    : Dreaming Beyond Death: A Guide to Pre-Death Dreams and Visions - Patricia Bulkley […]
  • Dreaming, religion, and society in Africa
    : Dreaming, religion, and society in Africa - M. Charles Jȩdrej, Rosalind Shaw […]
  • The Neuropsychology of sleep and dreaming
    : The Neuropsychology of sleep and dreaming - John S. Antrobus, Mario Bertini […]
  • The dreaming brain
    : The dreaming brain - J. Allan Hobson […]

• 

  ברוכים הבאים

  תורת החלומות 4:38 pm - 29/06/2009 | 0
  
  פתיחת דף התגובות
  
  

  

  ניהול פרטי החברות/ כתיבת פוסטים
  

  פרופיל אישי /   כתיבת פוסט חדש

  powered by

  Custom Search Control

  Web

   
• 

  בוקר טוב ושנה טובה

  מאשה מטיס שריד 9:08 am - 27/09/2009 | 0
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  

  מה כל כך הפחיד את בורחס בחלומו? לדבריו, העובדה שהמלך היה “עתיק”, ולא בן זמנו של החולם. עולה מחשבה שיש דבר מפחיד יותר: בורחס שוכב במיטתו לכאורה חסר שליטה, ולידו יושב, לכאורה בשליטה, מלך מצויד בחרב ובכלב.
  המלך נועץ “מבט עיוור” בתקרה. גם אביו של בורחס, וגם בורחס עצמו, התעוורו בעקבות מחלה.
  עולה תחושה שהמלך רודף “צדק עיוור”, ויש לו אמת אחת חדה וברורה. הוא מהצפון, כמו יש בידיו מצפן שמצביע אך ורק על כיוון אחד נכון: צפון צפון צפון.
  חלום של בלבול בין מציאויות. גם זה מבהיל, להתעורר במיטה בה שכבת אך לפני רגע כשלידך מלך עתיק עיוור.
  כמובן, חלום שאפשר לעשות מטעמים מהסמלים שבו: מלך, חרב, כלב.

   

  Reply Click here to cancel reply.

  You must be logged in to post a comment.

• 

  סיפור על חלום מתוך הספר "לימונים מתוקים"

  רפי שפרינגמן-ריבק 12:34 pm - 26/09/2009 | 0
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  Tags: חלומות (3)

  שלום רב,

  ברצוני לשלוח סיפור על חלום. הסיפור לקוח מתוך ספר בשם “לימונים מתוקים” שכתבה אשתי, רחל, על ילדותה בגלות האי מאוריציוס. הספר הוצא בהוצאת ביה”ס להוראת השואה ליד “יד ושם.” חשיבות החלום היא בכך שלאחר שנכתב הסיפור הפך הסיוט המתואר בו, שהיה קודם לכן תכוף, לנדיר למדי והופיע רק בעקבות אירועים טראומאטיים, כגון אובדן של קרובי משפחה.

  ר.ב. הסיפור ברשותה של רחל.

  רפי

  

  מידע על הספר

  מוות

  עומדת אני על שפת הים, השעה היא שעת בין ערביים, רגלי היחפות שקועות בחול הלבן והרך, מתענגות על הרכות החמימה. השמיים כחולים, נקיים מעננים. האור רך, הים שקט וחלק, מחזיר באלפי ניצוצות את קרני השמש המשתקפות בו.

  לפתע מתקדרים השמיים, עננים שחורים וכבדים עולים במהירות מן האופק, הים הכחול , השקט , הופך אפור, זועף ומאיים. מן המים האפורים, הסוערים מתרומם גל ענק, דמוי קיר גבוה, הנע במהירות אל החוף.

  אני רוצה להסתובב, לרוץ, לברוח, אבל רגלי שתולות עמוק בתוך החול שהפך לבוץ סמיך ואיני יכלה לעקור אותן מתוכו. הגל הענק מתקרב במהירות והוא גבוה יותר מרגע לרגע.

  התעוררתי. כל גופי שטוף זיעה והרגשת אימה נוראה לופתת אותי. לבי הולם בפראות כמו יפרוץ עוד רגע מתוך גופי. אני מנסה להרגיע את עצמי בנשימות ארוכות וקצובות, כשאני חוזרת ומשננת לעצמי “זה היה רק חלום”.

  כל אותו יום ליוותה אותי הרגשת מועקה כבדה, מהולה בתחושה פנימית חזקה של “דז’ה וו”, שחוויה דומה לזו כבר חוויתי בעבר. ראשי עבד בקדחתנות ,מנסה לדלות מניבכי זיכרוני את הסיבה להרגשת “הדז’ה וו” שאינה מרפה ממני, משתלטת על מוחי ואינה מניחה לו.

  הייתי עדיין ילדה קטנה מאוד, כשהפלגנו באוניה “אטלנטיק” והרבה איני זוכרת מאותו מסע תלאות ארוך ונורא בים, שנמשך שבועות רבים, והסתיים כמעט בטביעתה של “האטלנטיק” אל מול חופי הארץ. אבל האירוע ההוא נחרט עמוק בזיכרוני ובנפשי.

  עמדנו, אימא ואני, על סיפון האוניה. היתה שעת בין ערביים. רוח קלילה נשבה וציננה מעט את החום הכבד וסלקה את הצחנה ששררה כל אותו יום בתוך האוניה הצפופה והמזוהמת. אנשים רבים עמדו סביבנו כגוש סמיך, מדברים זה עם זה בלחש, כשלפתע השתתקו הכל. גוש האנשים הצפוף נחצה לשנים, מפנה דרך מעבר. ארבעה גברים עלו מן המדרגות המובילות לסיפון והתקרבו בצעדים איטיים, נושאים על כתפיהם מדף עץ ארוך, עליו מונחת דמות אדם כמו בובה גדולה עטופה בבד לבן, קשורה ברגליה וסביב צווארה. לידם צעד איש זקן, עטור זקן, חובש כובע ועטוף בטלית לבנה עליה רקומה אמרת כסף. גוש האנשים הדומם זע לאחור, מפנה דרך לתהלוכה הדוממת שעצרה ליד מעקה האוניה. האיש עטור הזקן פנה אל הקהל, נושא דברים בניגון עצוב והקהל מוחה דמעה ועונה אחריו במקהלה. אימא משכה בידי, מאותתת לי כי הגיע הזמן ללכת, מושכת אותי לכוון המדרגות היורדות אל תאי השינה. ידה האחת אוחזת בידי והשניה מפלסת לנו דרך בתוך גוש האנשים הצפוף לעבר הפתח. רגלי כשלו באי רצון בעקבותיה אך ראשי ועיני, שלא יכלו להינתק מן המחזה המוזר. מופנים היו אל האיש על מדף העץ ואל הזקן הדור הזקן ואל ניגונו העצוב. לפני שנבלענו בפתח המוביל מטה, עוד קלטו עיני כיצד משעינים ארבעת הגברים את מדף העץ על המעקה, מטים אותו אל הים והאיש העטוף לבן מחליק באיטיות מעבר למעקה אל הגלים ונעלם.

  אימה גדולה אחזה בי “איך הוא ישתחרר מתוך הסדין הלבן הקשור סביב רגליו, ויחזור לאוניה? איך יוכל לשחות כשרגליו קשורות? איך הוא נושם בתוך המים”? השאלות פרצו מפי בשטף מופנות אל אימי שהתעלמה מהן, מנסה להסיח את דעתי ולהסית את תשומת לבי מן האירוע המוזר אל הסיפור שתספר לי לפני השינה. באין מענה לשאלותי חזרתי באין ברירה לשגרת הטכס שלפני השינה, כשאני מנצלת את טוב ליבה יוצא הדופן של אימי ואת היענותה החריגה לכל גחמותי.

  אותו לילה חלמתי.

  עומדת אני על סיפון האוניה בתוך קהל גדול וצפוף. השעה שעת בין ערביים, השמש זה עתה שקעה מאחורי האופק, האור רך, הרוח קלילה והים שקט מאוד. רק גלים קטנים רודפים זה אחר זה, מתנפצים בעדנה אל דופן הספינה. לפתע מתרומם מתוך הים גל שחור ענק, גבוה כקיר ומתקרב במהירות אל האוניה, מאיים לשטוף את הסיפון על קהלו. אני מנסה לסוב על עיקבותי, לרוץ ולחזור אל המדרגות היורדות מטה אל תאי השינה, אבל הקהל צפוף כל כך עד שאיני יכלה לחדור את חומת האנשים ההדוקה ואני עומדת כממוסמרת אל קרשי הסיפון.

  התעוררתי בבכי, ידי מגששת למצוא את אימא הישנה לידי על המדף המשותף לשתינו. אימא אספה אותי אל זרועותיה “הכל בסדר,” הבטיחה בקולה השקט והמרגיע. ידה הגישה לי את בקבוק התה הצונן והמתוק השמור עמה כל לילה למקרה שאתעורר והצמא יציק לי.

  
  

   
• 

  תמונת חלום

  רז אבן 12:23 pm - 24/09/2009 | 2
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  Tags: חלומות (3)

  שלום  רב

  בתאור החלום של “איש הזאבים”, בולטת תכונה מבנית מענינת של החלום:

  זוהי בעצם תמונה סטטית מפחידה, ולא התרחשות.

  מעניין להשוות זאת לתמונת חלום שמתאר

  חורחה לואיס בורחס במסה מרתקת על “חלומות בלהה” – שבה הוא מנתח חלומות סיוט מזווית ראייה
  של אמן.

  המסה תורגמה לעברית ע”י אורי פרויס ומופיעה בקובץ “שבעה לילות” בהוצאת הקיבוץ
  המאוחד.

  בורחס כותב:

  ” מה שחשוב בחלומות בלהה, זה לא התמונות, מה שחשוב, כפי שגילה קולרידג’ – ואני
  בכוונה מצוטט משוררים – הוא הרושם שהם יוצרים. התמונות פחות חשובות, הן
  אפקטים.” …

  ומביא חלום שלו:

  ” היו לי ועדיין יש לי חלומות בלהה רבים.

  בנורא מכולם, או זה שנראה לי הרע מכולם השתמשתי לסונטה.

  הנה החלום : הייתי בחדרי, השחר עלה ( יכול להיות שזה היה הזמן בחלום ) , ועל יד
  המיטה היה מלך, מלך עתיק מאוד, ואני ידעתי שהמלך הזה הוא מלך מהצפון,
  מנורווגיה.

  הוא לא הסתכל עליי, אלה נעץ מבט עיוור בתקרה. ידעתי שהוא עתיק מאוד כי הפנים
  שלו לא יכלו להיות פנים מההווה. לכן הנוכחות שלו עוררה בי אימה. ראיתי את המלך,
  ראיתי את חרבו, ראיתי את הכלב שלו.

  בסופו של דבר התעוררתי. אך הרושם שהמלך השאיר עליי היה כל כך עז, שהמשכתי לראות
  אותו עוד רגע. כסיפור זה שום דבר, אבל לחלום את זה היה נורא.” ….

   
  • 

    ריקי פרנקל 10:15 pm on 25/09/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    רז שלום,
    חשבתי להתייחס לחלום הזאבים בהקשר לתכונה שציינת – הססטיות המפחידה.

    קארל אברהם, במאמרו “הערות על חקירה פסיכואנליטית במאניה-דפרסיה ומצבים דומים” (1911) כתב שאצל נוירוטים אובססיבים הליבידו אינו יכול להתפתח באופן נורמלי, בגלל שהשנאה והאהבה (דחף המוות ודחף החיים) מפריעות כל הזמן אחת לשניה. “הנטיה של אדם כזה לאמץ גישה עויינת כלפי העולם החיצוני היא כה גדולה, עד שהיכולת שלו לאהבה הינה מצומצמת עד למינימום…” אי היכולת שלו לכונן את הליבידו שלו בפוזיציה מוגדרת גורמת לו להרגשה כללית של אי וודאות ומובילה לכך שאינו מסוגל להגיע להחלטה וכן אינו מסוגל לשיפוט ברור. בכל סיטואציה הוא סובל מרגשות של אי התאמה וניצב חסר אונים בפני בעיות החיים. השנאה אם כן משתקת את היכולת של אנשים אלה לאהוב, ומביאה לעמדה של אי יכולת להחליט החלטות ואי יכולת לנקוט בפעולה.

    הזאב בדרך כלל מזוהה עם אנשים בודדים “זאב בודד”, ומעורר אסוציאציות רבות של תוקפנות אורלית. העויינות מביאה לשיתוק ולרגשי אשמה(שאינם מודעים בדרך כלל ובאים לביטוי לא כהרגשה אלא כאקטינג אאוט בטכסים). ריבוי הזאבים קשור אולי לתחושה שהעויינות מציפה שוב ושוב, מה שבא לביטוי בצורך של האנשים, הסובלים מהפרעה זו, שצריכים לחזור שוב ושוב על הטכסים, שתפקידם לבטל את נזקיה.
    ריקי

  • 

    ריקי פרנקל 10:19 pm on 25/09/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    הבהרה: לפי פרשנות זו החלום מבטא את העויינות והתוקפנות של החולם, ואת השיתוק שנגרם לו בשל כך. ההרגשה שהזאבים מסתכלים עליו – אולי מבטאת את תחושת האשם התמידית(המוכחשת ולא ידועה לחולם כפי שגם העויינות והתוקפנות מוכחשות), שגורמת לצורך בטכסים האובססיביים.

• 

  סיוט הילדות של איש הזאבים

  רז אבן 12:22 am - 23/09/2009 | 1
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  

  דוגמה מפורסמת לחלום בלהות של ילד היא חלום הזאבים המפורסם שסיפר סרגיי פנקייב למטפלו זיגמונד פרויד. מדובר בחלום בלהה , כנראה הראשון שלו (שזכר בבגרותו) מתקופת ילדותו (גיל 3 או 4):(מתוך “איש הזאבים” בתרגום ערן רולניק, הוצאת “ספרים”)

  “חלמתי שזה לילה ושאני שוכב במיטתי (מיטתי ניצבה כך שרגלי פנו לחלון ממנו נשקפה שורה של עצי אגוז. אני יודע שבזמן שחלמתי היה חורף ושעת לילה).
  לפתע נפתח החלון מעצמו ולחרדתי הגדולה אני רואה, שעל עץ האגוז הגדול הניצב לפני החלון יושבים מספר זאבים לבנים. היו שם שישה או שבעה כאלה. הזאבים היו לבנים לגמרי ונראו יותר כמו שועלים או כלבי רועים, כיוון שהיו להם זנבות ארוכים כלשועלים, ואוזניהם ניצבו זקורות כמו אצל כלבים כשהם שמים לב למשהו. בפחד גדול שאטרף על ידי הזאבים, צעקתי והתעוררתי.
  המטפלת שלי מיהרה למיטתי כדי לראות מה קרה לי. חלף זמן רב עד שהשתכנעתי בכך שזה היה רק חלום .

  התמונה של החלון הנפתח והזאבים היושבים על העץ, נראתה לי כל כך טבעית וברורה. לבסוף נרגעתי, הרגשתי כאילו ניצלתי מסכנה, ושוב נרדמתי.”

   (מתוך “איש הזאבים” בתרגום ערן רולניק, הוצאת “ספרים”)

  

   
  • 

    ריקי פרנקל 1:08 am on 23/09/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    ציור של מיכל נאמן, המתייחס לחלום הנ”ל (הציור מתייחס ליחסיה הקשים עם אביה)
    http://www.art-text.com/images2/michal_neeman12.jpg

• 

  שנה טובה

  רז אבן 12:49 pm - 18/09/2009 | 1
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  Tags: חלומות (3)

  שלום רב ושנה טובה

  הרהור קטן:
  מעניין הקשר בין המשמעות המילולית של חלומות במשמעות של חוויה לילית לבין חלומות כביטוי של
  משאלה או תקווה גדולה..
  אני חושב שגם בשפות אחרות זה כך.
  I have a dream …
  או “היינו כחולמים … “
  
  נכון שלפי הגישה הפרוידיאנית החלום מבטא משאלה, אך כידוע, היא לרוב כמוסה, או אסורה.
  כשמתבוננים על החלום הגלוי – נדיר לראות בו ביטוי לתקווה.
  שלא לדבר על כל חלומות החרדה או הכשלון או הפספוסים.

  מעניין למה בשפה יש משמעות כה חד משמעית  לאותה המילה.

  ובכל מקרה
  שתהיה שנה טובה
  ושנה של הגשמת חלומות ..
  רז

   
  • 

    נתי פרי 1:13 am on 25/09/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    שלום רז,
    שאלה מענינת. דבריך מזכירים לי שבשבטים האינדיאנים קיימת רשת, שדומה לרשת שצדים בה פרפרים ואשר לפי אמונתם ניתן בעזרתה לתפוס חלומות. הרשת מאפשרת לצוד את החלומות הטובים ואילו את החלומות הרעים היא מעבירה דרכה….
    אני מעריך שהכמיהה המתגלית בקיומה של רשת כזו, מביעה את התובנה שהחלום יכול להעניק חוויה טובה, שהיא קולקטיבית ומשותפת למין האנושי. זוהי חוויה מיוחדת של מימוש משאלה שבחיי העירות קשה להשיג כמותה.
    למשל כולנו מכירים את חלומות התעופה, או חלומות של מפגש עם אדם יקר לליבנו שאינו בנמצא והחלום מאפשר מפגש איתו. במצבים אלו יש לעיתים קרובות תחושה שהחולם נתון במציאות אחרת וקסומה.
    אבל נראה לי שמעבר למשאלה לממש פנטזיות בלתי מושגות, קיימת גם האפשרות , במציאות החלומית, להתייחס לאותה המציאות שבמצב הער, באופן שונה ומטיב.
    למשל, זכור לי פעם, כאשר הייתי בטיפול, חלמתי שהדירה שהתגוררנו בה נראתה בחלום באור קסום ומיוחד. במציאות הרגשתי לעיתים, באותה התקופה, אי נחת מכך שהדירה שלנו הייתה מבולגנת ולא מספיק מטופחת. בחלום יכולתי להתבונן באי הסדר ששרר בדירה במבט מוקסם ולראות אותה באור שונה ומיוחד.
    אוליי גם בשל כך, אנחנו מייחלים לתיקווה שקיימת בחלומות – לראות את המציאות המוכרת לנו, באור קסום ומיטיב.
    נתי.

• 

  תורת החלומות 12:26 pm - 02/08/2009 | 0
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  Tags: dream theory

  מה יכול המחקר הפסיכואנליטי של החלומות ללמד אותנו על המוח

  
  

  התחביר של האי- ראציונאליות

  מה יכול המחקר הפסיכואנליטי של החלומות ללמד אותנו על המוח

  מאת: מרק בלצ’נר

  
  

  The Grammar of Irrationality: What Psychoanalytic Dream Study can Tell us About the Brain

  Mark J. Blechner, Ph.D.

  פרק מהמאמר:

  קוגניציות לא תואמות בחלום

  ” …….

  ” נסו לרגע לבדוק את תצורת החלום הביזארית הבאה -  החולם אומר: “ידעתי שהיא הייתה אימי, אף כי היא לא נראתה כמוה”. כל קלינאי ששומע חלומות לעיתים תכופות יודע שמשפטים כאלו אינם נדירים כלל.

  מפתיע אותי שאמירות כאלו אינן לרוב מפתיעות את האנשים. אנשים רבים, כאשר הם יבואו לתאר חוויה ביזארית בחלום, יכינו את השומע ע”י הפתיחה: “זה היה הדבר המוזר ביותר… ” או: “אינני מבין איך זה קרה, אבל בכל זאת …”. אך כאשר אנשים רואים בחלום אדם שזהותו איננה תואמת את מראה דמותו, לרוב אינם משתמשים בהקדמה מאפיינת לתיאור החוויה – לפחות המטופלים שלי לא נוהגים כך. הם לוקחים זאת כמובן מאילו שאני אבין למה הם מתכוונים. לזה אני קורא “ביזאריות (או אי-ראציונליות) מקובלת  של חיי החלום” .
  

  החולם מכיר את זהותה של  הדמות, אף כי מראה הדמות איננו תואם את זהותה. יש אי-התאמה בין מראה הדמות וזהותה. בחיי הערות, רוב האנשים השפויים יניחו שהם לא ראו טוב או לא זיהו טוב את האדם, ויתקנו זאת, אך לא כך בעת החלום.

  זו דוגמה אחת למה שאני מכנה “קוגניציות לא תואמות”. שני אספקטים של הקוגניציה אינם מתאימים זה לזה, החולם אמנם מודע לחוסר ההתאמה, אך לא מונע ממנה להישאר.[ בחיי הערות שלנו אנו לא נאמר באופן רגיל  ”היא לא נראתה כמוה אך ידעתי שהיא אימי”. אך איכשהו אנו חשים בנוח לדווח על חוויות כאלו אם הן קורות בחלום.  כאשר אנו מספרים על חוויות בערות אנו נוטים להימנע, או לפחות לתת אפיון מקדים, ממשפטים שאינם אפשריים מבחינה לוגית, פן נחשב ללא שפויים.

  זה אחד הדברים שמבחין בין החולה הסכיזופרני לבין האחרים. אריאטי ( 2)  נתן דוגמה של חולה סכיזופרני שאמר : “אימי היא שוויצריה”. הוא חש שאימו הייתה כמו שוויץ,  בכך שהייתה עצמאית וחופשייה. אבל אם היה אומר “אימי היא כמו שוויצריה”, המשפט היה נשמע פואטי ולא מטורף.

  סלבדור דאלי (10 ) תפס את ההבדל הזה כשאמר “ההבדל היחיד ביני לבין האדם המשוגע הוא בכך שאני לא משוגע”. דאלי ביצירות האמנות שלו – עיוות כל העת את העולם האמיתי. אבל הוא יכול היה לבחור אם לעשות כך או לא. הוא יכול היה להתחבר לאופני החשיבה של האדם המשוגע, אבל יכול היה גם לחזור מהן מתי שרצה, ולעבוד איתן כאדם שפוי ופרודוקטיבי. זה ההבדל בינו ובין האדם המשוגע.

  בחלומותינו, לרוב איננו יכולים לעשות בחירה זאת. לרוב אין מונחים מגדירים. אנחנו יכולים לחלום: ” היא לא נראה כמוה, אך ידעתי שהיא אימי”. אנחנו לא נוטים לחלום : “היא לא נראתה כמוה , אך חשתי באופן כלשהו שהיא הייתה כמו אימי”. זו כבר השפה של החשיבה הערה. החולמים הם כפי שאמר המלט לאימו (מערכה ראשונה, מעמד שני , תרגום שלונסקי) : “אין זה “נדמה” גברתי,  כי אם אמת.  בי אין דבר “נדמה”. “

  וכאשר אנו ערים ומספרים את חלומותינו, אנו ממשיכים לקבל את הקוגניציה הלא תואמת ללא המונחים המגדירים.

  מה הקוגניציות הלא תואמות יכולות ללמדנו על הנפש ועל המוח

  
  

  המאמר המתורגם המלא

  עריכה ותרגום:    רז אבן , M.D

  עזרה בתרגום : ענבל עמית

   
• 

  חלום נבוכדנצר

  תורת החלומות 12:17 am - 26/07/2009 | 1
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  

  
  לאחר שנבוכדנצר מלך בבל כבש את כל המדינות והעמים אשר היו ידועים באותה תקופה וסיפחם למלכותו, בשנה השניה למלכותו הכלל עולמית חלם נבוכדנצר חלום אשר הבהילו והלחיצו מאוד, אך הוא שכחו.

  המלך ציוה לקרוא לחרטומים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים, ואמר להם: ”חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום. השיבוהו הכשדים: ”המלך לעולם יחיה! את החלום אמור לעבדיך ואנו נגיד פתרונו”. ענה המלך: ”הדבר ממני הלך. אם לא תודיעוני החלום ופתרונו, לאברים תחתכו ובתיכם לאשפתות יהיו. ואם את החלום ופתרונו תאמרו, מתנות ודורונות וכבוד גדול תקבלו מלפני. רק את החלום ופתרונו תודיעוני”.

  הכשדים השיבו והמלך ענם עד שלבסוף אמרו הכשדים: ” אין אדם על היבשה אשר יוכל להגיד כבקשת המלך, ומעולם לא היה מלך שביקש כדבר הזה. הדבר אשר המלך מבקש הוא כבד ואין מי שיגיד מלבד המלאכים אשר אינם דרים עם בני האדם”. כלפי תשובה זו היה המלך בזעף וקצף גדול והוא פקד לאבד את כל חכמי בבל. גזירת המלך יצאה, והוצאת החכמים להורג, החלה.

  ___________________________________________________

  אם ננסה להבין את דרך מחשבתו  של נבוכדנצר – הרי ניתן להתיחס למלך דרך הגישה הפסיכודינאמית, – ואז נחשוב באמת על החרדה הגדולה מפני כל מה שלא ידוע ומבעבע במעמקי הנפש, מה שלא בשליטה.

  חרדה שמושלכת על החכמים כזעם נרציסטי, כמו מטופל שתקן שזועם כשהמטפל לא מבין אותו בלי מילים – אבל החרדה היא חרדה אמיתית.

  אבל אם נכניס את הסיפור לקונטקסט ההמקראי, יש להניח שתפיסת העולם של המלך וגם של החכמים היתה שונה משלנו. הם תפסו את החלומות כמסרים מן האלים. והנה, המלך מתעורר ונמחק לו המשיבון עם ההודעה הכל כך חשובה (וכנראה המאוד מאיימת) שהאלים שלחו לו. וזה אסון!

  אבל בהמשך לאותה תפיסה – מי שמקורב לאלים – אמור לדעת מה היה המסר. וכמובן – מה פרושו.

  אני רוצה להציע את העקרון של אגו דיסטוניות כמתקשר לתופעות האלו. החלום נחווה כמשהו שזר לנו, שמופיע בפנינו במפתיע. אנחנו לא אחראים על יצירתו (אנחנו המודעים כמובן). אמנם יש חלומות שנחווים כהמשך והרחבה של חיי היום יום או המחשבות הרגילות, אבל כולנו מכירים גם חלומות זרים ומוזרים, שלעיתים אפשר להתעורר מהם בתחושה שלא ברור מאיפה הם באו בכלל, כאילו נכנסנו בטעות לחלום של מישהו אחר …

  ואם החלום מגיע ממקור אחר, מה המקור הזה?

  הגישה הפסיכודינאמית מדברת כמובן על הלא מודע, האישי בד”כ.

  הגישה היונגיאנית מרחיבה כבר לארכיטיפים וללא מודע קולקטיבי.

  הכיוון שהתפתח לאחרונה של “חלימה חברתית” מדבר על חלום כמיצג קבוצה. וכולנו מכירים אנשי מקצוע שקולים ורציניים לגמרי  שידברו גם על “חלומות טלפאטים” ועוד.

  קל וחומר התפיסה המקובלת בשכבות רבות של האוכלוסיה הלא מקצועית – שהחלום מנבא עתידות, מעביר מסרים מרחוק בטלפתיה, מהווה מסר מקרובים שנפטרו, או מאלוהים ועוד.

  יתכן ואלו נסיונות להסביר תכנים שמגיעים אל התודעה, אך הם זרים לה.

  רז

  _________________________________________

  
  
   
  • 

    ריקי פרנקל 12:31 pm on 26/09/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    רז שלום,
    האסוציאציה שעלתה לי למקרא הדברים המעניינים שכתבת היא על גורלם של שליטים דיקטטורים אכזריים, שאינם בוחלים באמצעים על מנת שלא להשאיר דברים שהם מחוץ לשליטתם. אבל ככל שאכזריותם, כך אולי גוברת החרדה מפני הלא-ידוע שנמצא בתוך הנפש, שעליו אין להם שליטה, ושהוא הגורם הראשוני לחרדה ולאכזריות, ושאולי הוא הגורם שממנו הם היו רוצים להיפטר אחת ולתמיד.
    ריקי

• 

  פרויד והחלום הטלפאתי

  תורת החלומות 12:12 am - 26/07/2009 | 0
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  

  בעקבות דיון סביב חלומות טלפאתים:

  מסתבר שפרויד עסק בנושא הטלפאתיה בחלום כבר במאמר שכתב כל כך ב 1922 . אין ספק שמדובר בנושא שהצנעה יפה לו, והוא לא הרבה להבליט אותו, מה גם שהיה זהיר מאוד מבחינה מדעית, כפי שניתן כמובן להבין.
  פרויד חוזר לנושא זה בהרצאה השלושים מתוך “מבוא לפסיכואנליזה – סדרה חדשה של הרצאות”: – “החלום והאוקולטיזם”. (1916/1917.).
  הוא כותב:   ”אין תופעת הטלפאתיה קשורה בחלום כלל, והיא עלולה להתרחש גם בהקיץ. הטעם היחיד לדיון שבין החלום והטלפאתיה מקורו בכך, שמצב השינה נראה הולם ביותר לקבלת בשורה טלפאתית. במקרה כזה מתקבל מה שקרוי “חלום טלפאתי”, ועם האנליזה של החלום אתה בא לכלל דעה, שהאינפורמציה הטלפאתית מילאה אותו תפקיד שמילא כל שייר אחר משיירי-היום, ובתורת שכזה חל בה שינוי בעקבות “עבודת- החלום”, שהשתמשה בה לתכליתה שלה”…

  … איש אחד, לפי כל הסימנים אדם אינטליגנטי – ושלדברי עצמו אין לו בשום פנים כל “נטיה לאוקולטיזם” – כותב לי על חלום שחלם, שנראה מופלא בעיניו. הוא מספר קודם כל, כי בתו הנשואה שהתגוררה הרחק ממקום מגורין מצפה ללידה ראשונה שלה באמצע דצמבר.
  …. והינה רואה הוא בחלומו, אור ליום 17 בנובמבר, את אשתו יולדת תאומים…. האשה שנעשתה בחלומו לאם התאומים היא אשתו השניה. אם חורגת לבתו. אין הוא רוצה בילדים מאשתו זו, שלדבריו היא חסרה את הסגולות הדרושות לאם מגדלת-בנים.  יתר על כן, בזמן שחלם את חלומו חדל מכבר לקיים יחסי מין עמה… ”
  
  וכפי שכולכם כבר משערים – פרויד ממשיך ומתאר כי אותה בת ילדה תאומים באותו הלילה (בלידה מוקדמת ולא צפויה), והחולם קיבל את המברק שמבשר על כך רק למחרת היום …

   
• 

  בוקר טוב.

  מאשה מטיס שריד 9:12 am - 12/07/2009 | 5
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  

  חלום לכאורה קיצי, ועם זאת…

  אני הולכת לבריכה, ובהיכנסי למתחם אני מבינה שאין לי בגד ים.

  לשמחתי, מתחם הבריכה ממוקם על חוף הים. אני מתבוננת היטב, ומגלה ש”חוף הים” והים היפה אינם אלא תמונה ענקית, הולוגרמה שמשובצים בה משחקים כגון מגלשות ומסלולי טיפוס, וכל המגלשות והמסלולים שוקקים בני אדם שנראים קטנים מפני שהם נמצאים רחוק וגבוה.

  בכניסה לבריכה יש מספר אלונקות, ועליהן מוטלים חולים, גוססים, ומתים ארוזים בניילונים גדולים שחורים. אני שמה לב אליהם, אבל לאף אחד אחר לא אכפת, וכולם חוגגים ושמחים. אני נכנסת למקלחות לשטוף את ידי, ויש שם רופא בחלוק לבן, פניו מודאגות מאד, רוחץ את ידיו. בדאגה רבה הוא שואל אותי לגבי מצבו של אחד האנשים המוטלים על האלונקות. אני חושבת בלבי שהוא רופא ואני לא, ומה פתאום הוא מבקש את חוות דעתי? הרופא ממשיך לרחוץ את ידיו ועומד על כך שהוא רוצה לשמוע את דעתי.

  מה דעתכם?

  אני התעוררתי מהחלום בתחושת תמיהה ועניין.

   
  • 

    נתי פרי 5:16 pm on 12/07/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    שלום מאשה,
    אכן חלום מעניין. אני רוצה להתייחס למספר היבטים שמבקשים התמקדות בהבנת החלום: 1. הדמויות בחלום אינן מוכרות לך מחיי היום יום. 2. בחלום קיים פער בין השמחה של האנשים לבין העובדה שנמצאים שם חולים, גוססים ומתים וישנה התכחשות למצבם. 3. הרופא דורש ממך חוות דעת למצבו של חולה ספציפי ואת תמהה על כך.
    כאשר הדמויות בחלום אינן מוכרות ניתן לפרש את המשמעות של הדמויות בהסבר סוביקטיבי, כלומר הן אמורות לייצג צדדים בנפש החולם.
    לפיכך אחת מן המשמעות האפשריות לחלום הינה שהצד המטפל והמרפא שבאישיותך (הרופא) מבקש מן ה”אני” (האגו החולם) להיות מודע למצבו הסובל של חלק מסוים שפגוע בנפשך שכנראה יש לך נטיה להתעלם ממנו. כנראה שהיסוד המרפא טוען שהמודעות של האני חשובה לתהליך הריפוי של החלק הפגוע ואל לך להתכחש אליו.
    בחלום את תמהה על כך ואין לך מושג ממה הוא סובל אבל אפשר לנסות לדמיין מחוץ לחלום (בדימיון אקטיבי): כיצד אותו חולה נראה, ממה הוא נפגע, כיצד אפשר לסייע לו וכו.
    פרט נוסף: את מגיעה לבריכה ללא בגד ים כאילו ואינך מתכוונת לצלול או לשחות בתוך המיים. הים עצמו הוא דימיוני ואינו ממשי בחלום הוא יצוג של ים.
    יתכן שהנכונות להיכנס לתוך המים משמעותה עד כמה ישנה נכונות לצלול לתוך החלקים הלא מודעים ולדלות מהן את הידע לסבל שקיים בחלום. אולי לעיתים יש הצדקה להכחיש את הסבל כדי להמשיך ולקיים חיים שמחים ויש קושי להיות במגע עם החלקים הסובלים. עם זאת נראה שלפחות לגבי חלק אחד בתוכך ישנה הכוונה בחלום להיות מודע לסבלו ולא להסתירו מעצמך.
    נתי

  • 

    נתי פרי 5:29 pm on 12/07/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    כמובן, שכחתי להדגיש, שחשוב לברר את האסוציאציות הפרסונאליות שמעורר החלום כמו למשל לגבי הבריכה הים והנטיה לשחות או לא לשחות. כמו כן מה הדבר לדעתך שהיה טריגר ליצירת החלום ביום לפני שנחלם. אלו יכולים לעזור לברר את הזהות של החלק הפגוע שהרופא מבקש את התייחסותך אליו.
    נתי

  • 

    מאשה מטיס שריד 8:33 am on 13/07/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    נתי תודה רבה.
    מעניין שהחלום הופיע לאחר שזיהיתי מצוקה בתחום מסוים בחיי (”החלק הסובל”), והמצוקה היתה כזו שאי אפשר היה להתעלם ממנה. ביקשתי מבני המשפחה לסייע לי ולעבור תהליך. לשמחתי העצומה, בני משפחתי נענו לבקשתי.
    ואמנם, אף אחד אחר לא יכול היה לסייע. היה עלי לקחת אחריות על “החלק הסובל”.

    • 

      רז - אבן 2:41 pm on 16/07/2009 Permalink | Log in to Reply
      

      באמת חלום מיוחד ומתאתר. אני רוצה להוסיף משהו לדברים שכבר נאמרו.

      יש רושם חזק של שתי תמונות. שני עולמות מקבילים.

      אחת -קייצית ועליזה, צעקנית והמונית, אבל שטחית ולא מציאותית.
      השניה – תמונה של אימה נוראית אבל שקטה. בצל הכחשה גדולה.

      נראה לי שהחלום מנסה לגעת באימה הזאת, שכולם מתעלמים ממנה. לצעוק משהו על ההכחשות.
      כשעליך, מאשה, נופל נטל הטיפול.

      רז

  • 

    מאשה מטיס שריד 2:27 pm on 17/07/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    רז תודה רבה.
    לאחר מחשבה נוספת, הגעתי למסקנה שהחלום עוסק גם בגבולות היכולת שלי.
    החולמת לכאורה ניתנת לתמרון בידי אוטוריטה: אם הרופא אומר שעליה לחוות את דעתה כדי להציל חולה – אכן עליה לעשות זאת.
    הרגש בחלום הוא של תמיהה והתנגדות. בחלום אני יודעת שאינני יודעת להציל את החולה, ואני חשה התנגדות להיענות לדרישת הרופא. הרופא אמנם מנומס, אך דרישתו חד משמעית.
    במציאות חיינו, כפי שציינת, אכן שני עולמות מקבילים: מצד אחד עולם יעיל פעיל, מצד שני עולם של הכחשת רגשות. שנים אני נדרשת לשתף פעולה עם “יסתדר, נסתדר, יהיה בסדר!”, למרות ידיעה ברורה שנחוץ טיפול מקצועי. ואמנם, כפי שציינתי בתגובה לנתי, לאחרונה פנינו לייעוץ מקצועי. מעט לפני שניתנה ההסכמה המשפחתית לפנות לייעוץ, הופיע החלום.
    האחריות שלי היתה במקום של לא לשתף פעולה עם הכחשת הרגשות, ולא לשתף פעולה עם הדרישה לטפל במצב בכוחותי הלא מתאימים. לצורך כך היה עלי להגיע למצב של כמעט “הגיעו מים עד נפש”
    שוב מים

• 

  חלומות מתישים ומעייפים

  רז אבן 12:46 pm - 07/07/2009 | 5
  
  פתיחת דף התגובות | Log in to leave a Comment
  
  

  שלום לכולם

  
  ראיתי החודש שני מטופלים שהגבירו את תשומת ליבי לתופעה של מאמץ רב בחלימה.

  
  הראשון תאר לילות קשים ומסוייטים, כשהוא קם מותש. אך זה נשמע מוכר מתחום העיסוק בחלומות בלהה.

  
  לעומתו סיפרה לי מטופלת שכל לילה היא קמה מותשת אחרי חלומות מציקים ומעייפים.
  אין לה סיוטים דראמטיים, אלא חלומות על חרדות ותקלות שגרתיות.
  כל הלילה היא מתרוצצת ללא מנוחה, בחלומותיה, ונאבקת בים של תקלות.
  יש לה את כל החלומות הקלאסים

  (היא סיפרה לי ללא ידע מוקדם כמעט את כל הסוגים של החלומות הטיפוסיים … )
  היא מאבדת שיניים,מאחרת לאוטובוס, מאבדת תיקים, מתדרדרת עם הרכב, נכשלת במבחנים שבכלל אין לה במציאות, ומה לא.
  היא ממש חוששת ללכת לישון, כי יודעת שמצפה לה ליל טרטורים ותקלות והרבה עבודה.

  
  האם נתקלתם בתופעות כאלו, מה דעתכם?
  רז

   
  • 

    משה גוטמן 1:05 am on 08/07/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    חלומות מתישים:
    אני נתקלתי בזה, הרבה אצלי. לדעתי, יש לחלק בין חלום יומיומי, שמתיש מכיוון שהאדם אינו ישן טוב, שהוא יותר דומה לסוג של עיוותי חשיבה, לבין סיוטי לילה.
    גם בספרות המקצועית מבדילים בין סיוטי לילה לשאר החלומות. סיוטי לילה מצביעים על פתולוגיה כלשהי, לעומת החלום מהסוג השני, המתיש, שעסוק עדיין בדברים של היומיום, שגם יש צורך לפתור אותם. נקודת המפתח היא, שהחלום לא אמור להפריע לישן, וחלום שכזה מצריך התערבות נכונה שתחזיר את השלווה אל החלום.
    אני הייתי עובד איתה כך: מברר איתה מהו הרגש המרכזי שחורז את החלום הזה- תחושת פספוס, או החמצה, או כל דבר אחר, מנסה לזקק אותו, ולבדוק איתה היכן בחיים שלה זה קורה. שם יהיה המפתח.
    משה

  • 

    תורת החלומות 7:25 pm on 08/07/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    משה, אני מסכים איתך.
    אני מניח שהרגש המרכזי של פספוס ומעצורים – יוצר מטאפורות שונות.

    הבאתי זאת, משום שלרוב אנחנו נוטים ליחס לחלומות יכולת תרפויטית, אבל כנראה שיש חולמים שעבורם עצם החלימה היא כבר הבעייה שבעטיה הם מגיעים לטיפול.

    רז

  • 

    אסתי פרידר - גת 11:36 pm on 08/07/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    טריגר שמוביל לטיפול,לא יהיה תרפוייטי?
    אם החלום “מודיע ” שיש בעיה בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה עד שעצם החלימה היא הבעיה שבעטיה מגיעים לטיפול, האם זה לא אספקט תירפויטי?
    גם אם מדובר (רק) ב”גשר”,הרי בלעדיו לא נפתחת האפשרות לפגוש ולגעת ולטפל במצוקה (הסימבולית והקונקרטית).

  • 
    
  • 

    זיוה מעין 10:23 pm on 18/07/2009 Permalink | Log in to Reply
    

    אוסף הנושאים בחלומות של המטופלת מבטא יותר אובדן שליטה מפספוס או מעצורים.”היא מאבדת שיניים,מאחרת לאוטובוס, מאבדת תיקים, מתדרדרת עם הרכב, נכשלת במבחנים “.
    כשמופיע אוסף כזה ובתדירות תכופה,עד כדי כך שהיא חוששת מן השינה, הייתי מתיחסת לכך כאל מצוקה רצינית ולפעמים אף מדאיגה.

Older Posts →

FeedBurner delivers the world's subscriptions wherever they need to go. Publish a feed for text or podcasting?
You should try FeedBurner today.

--

--
*****************
http://www.dreamtheory.org

***********************************