היי דקל,
הנה המכתב ששלחתי לוועדת הכנסת... מקווה שזה בסדר.
לכל המעוניין,
ברצוני להגיע לדיון שייערך בתאריך ה 02.08.2011 בנושא הלגליזציה של הקנאביס.
לעניות דעתי נושא הלגליזציה הינו אקוטי מבחינה רפואית, כלכלית וחברתית ולכן חשוב ביותר שייקודם.
ברצוני להגיע ולהאזין לדיון, כאזרחית במדינה הדמוקרטית שנולדתי בה, משום
שהנושא קרוב לליבי ואני ארגיש אשמה אם לא אעשה ככל שיש בכוחי, כאזרחית
במדינת ישראל, לעשות.
בתקופת חיי, 27 שנים, שנחשבת קצרה יחסית, כבר לצערי שכלתי כמה וכמה אנשים
אהובים, שאיכות חייהם בימיהם האחרונים (לפחות) או גורלם (לכל היותר) היו
יכולים להיות שונים, אילו הקאנאביס היה חוקי ובר השגה.
כאזרחית במדינת ישראל הדמוקרטית, כצברית, כמורה, כסטודנטית, כבת, כבת זוג,
כחברה.... אני לא יכולה שהמצב בארצנו ימשיך כמות שהוא היום. נושא
הלגאליזציה הוא מהותי מבחינת חופש הפרט לשמירה על בריאותו בפרט וחופש בפרט
בכלל.
מעמדו החוקי של הקנאביס מבוסס על מדיניות זרה אשר היא בתורה בוססה על
רדיפות חברתיות מצידו של נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'ארד ניקסון (בפשטנות). למה
שזה יהיה רלוונטי לנו בכלל?
במיוחד אחרי כל מה שנאמר באו"ם נגד המלחמה המערבית בסמים (בקצרה, שהיא
נכשלה ושצריך להעביר את הדגש מרדיפה חוקית ומשפטית, להסברה, בריאות וחינוך
הציבור. מרדיפה לריפוי, בעצם), ולאור מה שקורה בעולם המערבי כיום
(לגליזציה באיטליה, פורטוגל, מדינות רבות בארה"ב, הולנד... והרשימה עודנה
מתארכת)
בקצרה, אני רוצה להגיע לדיון ואני יודעת שלא אגיע לבד.
אגיע עם חברי שחשים כמוני.
חברי ואני כולנו התפקדנו, כל אחד ואחד למפלגה לפי בחירתו וכולנו מתכוונים ומצפים להשתמש בקולנו, אשר נקנה במיטב כספנו.
בברכה,
מיכאלה שור