פרשת המן - המשך (מקורות)
צבי שביט
--
ד"נ אפרים מיקוד 4483000
Benzion Rieger
--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת ל קבוצת ""לשמוע אל הרינה ואל התפילה"" בקבוצות Google.
לתגובות והצעות לנושאים לדיון שלח דוא"ל לצבי שביט zvi...@google.com
אנא הפץ מאמר זה בקרב חבריך וידידך והמלץ בפניהם להצטרף לקבוצה.
לביטול המנוי בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל Diyuke-Tfila...@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות ולצפיה במאמרים שפורסמו עד היום, בקר בקבוצה זו : http://groups.google.co.il/group/Diyuke-Tfila
---
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'לשמוע אל הרינה ואל התפילה - דיוקי תפילה' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל Diyuke-Tfila...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
zeev
הנני מצרף את התייחסותו של הרב ד"ר מיכאל אברהם
ותגובה על דבריו
הרב מיכאל אברהם בקר טוב !
קראתי את המייל שלך ונדהמתי לשמוע שמי שקורא את פרשת המן כסגולה לפרנסה עובר על איסורי תורה.
האם כל אלו הרשומים מטה עברו על איסורי תורה ?!!
מתתיהו
ראה מקורות :
עניין זה מוזכר כבר ב'ארבעה טורים' (אורח חיים סי' שא - 'טוב לומר פרשת המן'),
וב'פרישה': "בירושלמי דברכות איתא, כל האומר פרשת המן בכל יום, מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו".
לגבי אמירת פרשת המן בשבת, פסק רבינו בעל ה'באר היטב': (סימן א' סעיף קטן ט') "וגם בשבת יוכל לומר פרשת המן".
וכן ידוע ומפורסם בין החסידים בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל זיע"א כי סגולה מיוחדת לומר את פרשת המן (שניים מקרא ואחד תרגום) ביום שלישי בשבוע שקוראים בו את פרשת בשלח -
ההבטחה אינה רשומה בספרים נידחים וגם לא בספרי קבלה מעבר להבנתנו. היא רשומה בספר ההלכה הבסיסי ביותר, שכל היהדות מושתתת עליו: “השולחן ערוך״. הבה נפתח בסימן הראשון: אורח חיים סימן א׳.
הנה לפניכם פסק מפורש, הלכה למעשה, טוב לומר פרשת המן״. ועל כך כתב המשנה ברורה בס״ק י״ג: “בירושלמי דברכות איתא: כל האומר פרשת המן – מובטח לו שלא יתמעטו* מזונותיו״.
Date: Tue, 7 Jan 2014 22:40:40 +
From: מיכאל אברהם []
Sent: Tuesday, January 07, 2014 10:10 PM
To: יצחק רוזנברג
Subject: Re: FW: סגולה לפרנסה לקרוא היום את פרשת המן שניים מקרא ואחד תרגום
יצחק שלום.
אודה לך על העברת הדברים לציבור. אני חושב שיש בהם תועלת רבה ומניעת איסורים חמורים.
קיבלתי היום כבר פעם אחת את ההודעה על סגולת אמירת פרשת המן, כחלק מהמסע להפיכת עם ישראל לשבט של עובדי אלילים ומפרנסי באבות למיניהם.
חסידי ברסלב מנסים לזכות את הציבור, ואני מניח שבתום לב, אבל לצערי הם "מזכים" את הציבור באיסורי תורה. אמירת פרשת המן כדי לזכות בפרנסה כנראה כרוכה בכמה איסורי תורה, ולא כדאי להכשיל בזה את הציבור. זה דומה בעיניי ל'זיכוי הרבים' בירידה מארץ הקודש מושב אבותינו הקדושים בבת עינו של בורא עולם, לקבר רבם של אלו באומן לכבוד ימים נוראים. גם זו כמובן סגולה "בדוקה ומנוסה" לכל מיני דברים (אני משוכנע שבעלונים שלהם תמצא את כל סיפורי הנפלאות והישועות של אלו שזכו וירדו לאומן לפרנס את האוקראינים המסכנים. זכותם - של האוקראינים - תגן עלינו).
אין לי זמן כרגע לאסוף את המקורות ולסדר תשובה הלכתית מסודרת, ואכתוב כאן רק בקצירת האומר.
אם אדם רוצה להתפלל כדי לזכות בפרנסה זה בסדר גמור כמובן. אם אדם רוצה ללמוד, ואפילו עושה זאת כדי שבזכות זה אולי ירחם ה' והוא יזכה בפרנסה, גם זה כנראה בסדר (לפחות לחלק מהשיטות). אבל קריאת פרשה מסויימת ביום מסויים כסגולה לפרנסה 'מובטחת' יש בה כמה וכמה איסורי דאורייתא:
1. "בחנוני נא בזאת". איסור לנסות את הקב"ה (פרט למעשר).
2. "תמים תהיה עם ה' אלוקיך".
3. כישוף ומעשה אמגושי. להתרפא בדברי תורה.
זאת מעבר לעוד בעיות כמו ציפיות ואכזבות של מי שיאמר זאת ואולי בכל זאת למרות ההבטחות של רבנו הגדול (מאומן) הוא לא יזכה במזונות. שלא לדבר על שיטוי הרבים (כידוע, שיטת הרמב"ם שיסוד כל איסורי ע"ז ואביזרייהו - לנחש לעונן ולכשף וכו', הוא משום שיטוי).
כדאי לראות בשו"ת ציץ אליעזר יז, ל, שדן כיצד ייתכן שנוהגים לומר תהילים כדי להתרפא (ברמב"ם ורי"ף נפסק במפורש שאסור לעשות זאת). ראה סיכום קצר (ולא מדויק לדעתי) של השיטות גם כאן:
http://eretzhemdah.org/newsletterArticle.asp?lang=he&pageid=48&cat=1&newsletter=1179&article=4442
בפשטות מותר לומר תהילים לרפואה או ישועה אחרת כלשהי רק אם משתמשים בנוסח התהילים כתפילה במקום לחבר נוסח משלנו. זהו פשוט נוסח שבו מבקשים מהקב"ה רפואה, וראוי הוא מלכנו דוד שנשתמש במילותיו הקולעות לשם בקשה כזאת. אבל ודאי שאין לומר זאת כסגולה אמגושית ושאר הבלים כטיפשי אומות העולם (וגם עמנו, לצערי).
והנה, פרשת המן אינה מכילה נוסח של תפילה, ולכן איני רואה מדוע כדאי לומר אותה במקום לבקש ולהתפלל בלשוננו (או בלשונו של דוד המלך). אמנם ניתן ללמוד אותה כמו כל חלק בתורה (כדאי עם מפרשים, אחרת פעמים רבות זה סתם דקלום), אבל אין זה תלוי ביום ובמועד כלשהו, וזה גם לא מבטיח מאומה. אגב, זה גם לא שונה מלימוד מסכת ערכין דף ה, או שבת קיב, או כל דף אחר בש"ס, שבזכות הלימוד אולי ייוושע בפרנסה. אמנם לכתחילה לא ראוי ללמוד כדי לקבל פרנסה גם בגלל סתם דין ת"ת לשמה (לגבי צדקה "על מנת שיחיה בני" נחלקו הראשונים ואחרונים, ועוד נחלקו האם זה רק בצדקה, ואכ"מ). ובוודאי שאין ללמוד משהו מסוים בזמן מסוים כסגולה לפרנסה ומזונות או לכל דבר אחר. ראה את האיסורים לעיל.
יש לציין שאמנם בירושלמי כתוב שהאומר פרשת המן בכל יום לא יתמעטו מזונותיו, ועדיין לענ"ד אין לגזור מכאן שמותר למלמל זאת במוטיבציה לזכות במזונות, בפרט כאשר זה עומד נגד איסורים מפורשים (ראה שבועות טו ע"ב, וברי"ף ורמב"ם שם). סביר לפרש שהירושלמי מגלה לנו תוצאה (אפשרית), אבל לא מורה לנו מוטיבציה לאמירת הפרשה. דוגמה לדבר: עשיית מצוות מזכה בחלק לעוה"ב, ובכל זאת אין לעשותן כדי לקבל עוה"ב. ראה ברמב"ם תחילת פ"י מהל' תשובה.
אני מקווה שלא ייפגעו מדבריי יהודים טובים שנוהגים להאמין לסוג הדברים הללו. אבל אין עצה ואין תבונה נגד ה'.
והנעלנ"ד כתבתי,
מיכי אברהם
--
