מיהו "בעל הברית"?

[צבי שביט‎]

בס"ד

בברכת המזון בברית מילה מוסיף המזמן ששה בתים של "הרחמן". שני האחרונים קשורים לציפיה לגאולה ("הרחמן הוא ישלח לנו משיחו" "הרחמן הוא ישלח לנו כהן צדק"), ובארבעת הבתים הראשונים מברכים את הקשורים לברית. בבית הראשון מברכים את ההורים ("הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו"), בבית השלישי מברכים את התינוק ("רך הנימול לשמונה") ובבית הרביעי מברכים את המוהל ("המל בשר הערלה"). בבית השני מברכים את "בעל ברית המילה" ("הרחמן הוא יברך בעל ברית המילה, אשר שש לעשות צדק בגילה, וישלם פעלו ומשכורתו כפולה, ויתנהו למעלה למעלה"). האם מישהו יכול להאיר את עיני מיהו אותו "בעל ברית המילה"? אולי הכוונה לסנדק? (אחרי שהוא בירך את כולם, מגיע לו שיברכו גם אותו).

בברכה,

צבי שביט (שטרן)

שילה

050-5918412

zvi...@gmail.com

http://hidot-yahadut.blogspot.co.il

http://diyukim.blogspot.co.il

[צבי שביט‎]

בס"ד

שלום,

קיבלתי תגובות רבות ומגווונות, ואני מתכבד להציג את כולם.

אני מודה לכל מי שטרח להגיב.

========================================
zvi...@gmail.com
הסנדק בעבר מימן את הברית. יש מקורות רבים לכך באשכנז. ולכך הוא נקרא בעל הברית.

========================================
אריאל רונן:
"בעל ברית המילה" הוא אבי הבן.

להלן ההסברמתוך דברים של הרב יהודה חיון:

שתי מילות במילה אחת (מילה מלשון ברית מילה ולא מילה שאנחנו מדברים)
בפירוט "הרחמן" הנאמר בברכת המזון לאחר המילה אומרים: "הרחמן הוא יברך את אבי הילד וגו' מיום השמיני והלאה ירצה דמו".
לכאורה - תמה האדמו"ר רא"מ מגור - היו צריכים לומר את התיבות "ומיום השמיני ירצה דמו" בסמיכות להרחמן הוא יברך "רך הנימול", כי הלא "ירצה דמו" נסוב על הנימול?
ויש לפרש, כי הנה בזמן המילה לא ידוע עדיין אם הנימול מרוצה ושמח במצוה וביסורין, כי הרי אין לו כל אפשרות להתנגד, אבל אחרי שגדל, נשא אשה ונולד לו בן, וכשבנו בן שמונת ימים מוסרו למול, אזי מתגלה הדבר למפרע שגם מילתו עצמו היא לרצון.
זאת הכוונה: "הרחמן הוא יברך את אבי הילד וכו' מיום השמיני והלאה", היינו כשמוסר את בנו למול, אז "ירצה דמו" של האב, שכעת נתברר שאף מילתו היתה ברצון. ולכן תיבות אלו נאמרות בסמיכות להרחמן הוא יברך את "אבי הילד".
נאמר בתורה (בראשית יז, יא): "ונמלתם את בשר ערלתכם". והקשו המפרשים: מדוע נקטה התורה לשון "ונמלתם", שהוא לשון נפעל, הלא מתאים היה יותר לומר "ומלתם", שהרי התורה מדברת על מילת הבנים?
אלא, בלשון זו רמזה לנו התורה, שכאשר אב מל את בנו גם הוא עצמו נימול עמו. שכן במילת בנו אהובו מוכיח האב שגם מילתו שלו נעשתה ברצון ובשמחה, ועל כן, בשעה זו מגלגלים עליו את שכר מצות מילתו שלו. משום כך נקטה התורה לשון "ונמלתם", שכן במילת בניכם - גם אתם נימולים.
בזה יבואר מדוע נאמר בהמשך "הרחמן הוא יברך את בעל ברית המילה", והלא קודם לכן הוא נקרא בשם "אבי הילד"?
ברם, לאחר שהוברר על ידי מילת הבן שמילתו שלו היתה לרצונו והוא שמח בזה, מעתה ניתן לקרותו "בעל ברית המילה", שהוא הבעלים מרצון על מצוה זו ונזקפת לזכותו.
לפי זה יבואר גם ההמשך: "וישלם פעלו ומשכורתו כפולה". מה טעם זוכה לכפל שכר? אין זאת אלא משום שכאשר מל את בנו מברר למפרע ומגלגל על עצמו שכר מצות מילתו, ונמצא ש"משכורתו כפולה".
כיון שנתבאר לעיל שמילת הבן היא המשך והשלמה למילת האב בהיותו קטן, מעתה אפשר לבאר את לשון הברכה שאומרים בברכת המילה: "ישמח האב ביוצאי חלציו ותגל האם בפרי בטנה".
לכאורה, מדוע על האב נאמר לשון שמחה ("ישמח") ואילו על האם נאמר לשון גילה ("תגל")?
אמנם, המלבי"ם (ישעי' ט) מגדיר את הלשון "גילה": "כי גילה מובנה שמחה חדשה לגמרי". ולפי האמור, כוונת הדברים כאן, שלגבי האב, כיון שמילת בנו היא המשך והשלמה למילתו שלו, הרי זה בגדר "שמחה" על דבר שהיה בו כבר קודם ועתה נגמר. אבל האם, לגביה הרי זו "גילה", "שמחה חדשה לגמרי".
-----
וראיתי גם את אותו הוורט בשם הגר"א.

וראיתי במקום אחר שקוראים לסנדק "בעל ברית המילה" . ובמקום אחר שכותב שעיקר המנהג הוא לתת לאבי הבן להיות הסנדק (כך שאולי פעם היתה חפיפה בין 2 התארים)- אם הוא לא המוהל, ובהמשך נהגו לתת גם לאחרים, בעיקר לסבא.

=========================================
אליהוא:
וינגרטן אומר שהוא החייב במילת אותו בן, בדרך כלל האב.
הסידור המבואר אומר הסנדק, וכן יעקבסון [כרך ג ע' 152 - מקדיש לו חצי עמוד.]
לאחרונה ראיתי עוד משהו בענין, אך שכחתי איפה. אזכור, אספר.
==========================================
בנימין אליצור:
בעל הברית הוא אכן הסנדק כפי שכתב המהרי"ל בהלכות מילה, מהדורת שפיצר, סי' ג-ד, עמ' תעז.
========================================
דוד פרבשטין:
להלן ציטוט מספר "כנסת אברהם" ל הרב אברהם ארלנגר ( (על פרשת ויחי דף קעב).

 "ביאור למי הכוונה בהרחמן יברך בעל ברית וכאן המקום להודיע שמה שאומרים בברכת המזון בסעודת הברית 'הרחמן הוא

יברך בעל ברית המילה, אשר שש לעשות צדק בגילה, וישלם פעלו ומשכורתו כפולה, ויתנהו למעלה למעלה , זו היא ברכה להסנדק,

שהיה נהוג מקדם שקנה מצוה זו בדמים רבים, ושילם גם הוצאות הסעודה".

========================================

אליסף שביט: זכור לי ששמעתי פעם שכנראה זה ה"ספונסר" שהיה מממן את סעודת הברית

========================================

יוסי פרקש:

בעל הברית הוא הסנדק. ראה (המקורות מתוך: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1541:

ר' אליהו בחור בספרו התשבי, בשורש 'סנדק' כותב:

נוהגין לקרוא למי שמחזיק בן חבירו למולו סנדק, ולא מצאתי הלשון הזה בשום מקום, גם בעל הערוך לא הביאו. והלועזים קורין לו בעל ברית. 

בהגהות מימוני (הל' מילה פ"ג) קורא לסנדק 'בעל ברית', וכן בנוסח 'הרחמן' בברכה המזון בסעודת ברית מילה, מכונה הסנדק 'בעל ברית'. 

מהרי"ל בשם מהר"ם מכנה את האשה המביאה את הילד לבהכ"נ בשם "בעלת ברית" (געפאטערין), ואמר שתוליכנו אל פתח בהכ"נ ולא תכנס אל תוכו. גם כתב שהאיש יכול להיות לבדו בעל ברית (סנדק) להביא התינוק, אבל אם יש לו אשה, דרך הנשים לסייע לבעליהן. 

בשם רבנו פרץ נאמר: 

מה שאין כופלין לתת בניו לבעל ברית אחד פעמים ושלוש, רק לכל בן בורר בעל ברית אחר, משום דאיתמר פ"ק דיומא: כהן שהקטיר קטרת פעם אחת לא שנה עוד לעולם, מפני שהקטרת היה מעשיר, דכתיב ישימו קטורה באפיך, וסמיך ליה "ברך ה' חילו". הכי נמי ל"ש. 

מהרי"ל כשנעשה סנדק, היה נוהג לרחוץ ולטבול עצמו, להכניס התינוק בטהרה לברית. ואמר גדול מצות בעל הברית ממצות המוהל, מפני שרגליו נדמו למזבח, כאילו מקטיר קטרת לשמים, ומקדימין אותו לקריאת התורה לפני המוהל (מהרי"ל שם).
==================================

הלל אשכולי:
נראה שהכוונה לאבי הבן, שיזם את האירוע ו"שש לעשות צדק בגילה".

=======================================

גלעד דביר:

אני משער שבעל הברית הוא מי שקיים את המצווה.
ברגיל זה האב שהוא המצווה על מילת בנו. במקרים מיוחדים מקיימים בית דין את המצווה או אף הנימול עצמו הוא שיוזם את המילה.

כך שהמקיים (בין אם הוא ממנה שליח ובין אם מקיים בעצמו) הוא בעל הברית.

סד:כ יוצאת ברכה כפולה לאב, כי הוא המקיים את המצווה, אך לא תמיד זה המצב. אב שנפטר, יהודי שלא נימול בקטנותו, גר - דוגמאות למצבים אחרים.

מה דעתך?

=======================================

אסף פרנקל:
ר' אליהו בחור בספרו התשבי, בשורש 'סנדק' כותב:

נוהגין לקרוא למי שמחזיק בן חבירו למולו סנדק, ולא מצאתי הלשון הזה בשום מקום, גם בעל הערוך לא הביאו. והלועזים קורין לו בעל ברית. 

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1541

=======================================

ליאור עמר:

לענ"ד בעל הברית הוא אבי הבן.

ואף על פי שבבית ראשון מברכים את ההורים "אבי הילד ואמו" זה נתקן בעיקר לאמו, שהרי לא ראוי להזכירהּ לבד בלי אביו.

ועוד, שהוא ולא אחר נצטווה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה בששון ושמחה בגילה ובצהלה.  

ולגבי הסנדק, נראה לי שהוא מבורך עצם היותו סנדק שכן ידועה לכל מעלתו.  

ולגבי שהוא בירך את כולם מגיע לו שיברכו אותו – תדע שיש קהילות רבות וטובות שלא נהגו לקבל ברכה מהסנדק,

אלא היו מבקשים במילה עצמה ממי שאמר והיה העולם.

הערה שלי:

כאשר כתבתי בדוא"ל המקורי שאחרי שהוא בירך את כולם מגיע לו שיעברכו גם אותו, זה היה על דרך ההלצה בלבד

צבי שביט

=======================================

אליהו לוין:

ברור שהוא הסנדק

הראשונים ההורים

אחריהם הסנדק

אחריו המוהל.

ומדוע הוא נקרא בעל הברית? כי הוא ממלא תפקיד חשוב

באשכנז מערב הוא גם הקווטר ובעל עמידה לברכות ​

==========================================

בברכה,

צבי שביט (שטרן)

שילה

050-5918412

zvi...@gmail.com

http://hidot-yahadut.blogspot.co.il

http://diyukim.blogspot.co.il

בתאריך 17 בנובמבר 2016 בשעה 15:07, מאת צבי שביט <zvi...@gmail.com>:

[shannon]

שלום
כינוס הלשון במצפה יריחו יתקיים אי"ה גם השנה.
בשעה 1350 בבית הכנסת יגל יעקב.
יש בתכנית שתי הרצאות בנושא תפלה:
אני אדבר אי"ה על קריאות חלופיות  והרב יעקב לויפר על התפלה לעצירת גשמים.
פרטים נוספים אצל המארגן אוריאל פרנק:
frank...@gmail.com
אליהוא