שלום,
הואיל והוזכרה בשאלה שלמטה
סידורי הוצאת אשכול, אוסיף שבסידורי ארט-סקרול: "וָהוֹ" {אולי בגלל תשובת
הגר"מ פיינשטיין? ואולי כי "זהו המנהג האשכנזי הנפוץ בימינו"? }
ואילו בסידורי קורן ורנת ישראל {הישנים והחדשים}: "וָהוּ" {האם בגלל מנהג חב"ד? או שמא בגלל הכרעת רש"ס?
או ערוה"ש? ואולי מתוך רצון להשתוות למנהג שאר כל העדות שהתקבצו יחד בארץ ישראל? ואולי העובדה שסידורים אלה מיועדים
לדוברי עברית גרמה להצגת ניקוד בעל פשר בעברית?}
מצ"ב לקט מקורות בנושא.
הנה כמה נקודות מעניינות שמופיעות
בקובץ:
- פקפוקים "נאמנים" על
עדותו של ר' יעקב עמדין כשהיה "תינוק"
- תמיהות והצעת תיקון נוסח בדברי
הביכורי יעקב
- תמיהות על תשובת הגר"מ פיינשטיין [כולל רמיזה דקה לכך שהתשובה היא מתוך חלק ח', שהודפס לאחר פטירת הג"מ -- וזה אינו! היא
פורסמה כבר בתשמ"ד!]
- חוות דעת שונות על "מה עמא
דבר" - כלומר מהו מנהג יהודי אשכנז(!) (ומתי?)
- הכרעת ערוה"ש אולי הושפעה
מהצ"צ?
חג שמח ובשורות טובות
אפ"ר
מאת: "shannon" <
sha...@saad.org.il>
Date: 2014 8 26 16:59
נושא: Re: כמה שאלות בהושענות
אני והו = בגמטריא 'אנא ה' ', והמטרה לדעת
בירנבוים להמעיט בשימוש בשם.

שלום וברכה.
שלח אלי ידיד שעורך קובץ קריאות לג' רגלים (מדויק כמובן), עם הושענות, כמה שאלות על ההושענות, אני מצרפם כאן ככתבם וכלשונם, ואשמח מאד לתגובות מצידכם.
יד. אֲנִי וָהוֹ או אני וָהוּא? עיין במה שהעתיק מרן פוסק הדור סידור אשכול מסידור עיון תפילה שצ"ל
וָהוּא וחירוף לומר וָהוֹ כמו שאומרים המון העם, וע"ש שהביא מקורות רבים לכך.
ויש להוסיף על זה שבמשנה סוכה מ"ה א' גירסת הספרים ורש"י והו, ובפי' המשנה להרמב"ם
שם נראה שגורס והוא, ומבאר שהוא ע"ש הפסוק רְאוּ עַתָּה
כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, וכן בריטב"א שם הקשה על דברי רש"י וסובר שצ"ל והוא,
וכ"ה בירושלמי. ואחר כל זה אני מחכה להכרעה.
Eliyahu Levin wrote:
יש על זה תשובת אג"מ, נדמה שעמא דבר בחולם