1. כתב הרצי"ה קוק בהערותיו לסידור עולת ראיה [ירושלים, תשע"ה, עמ' תט-תי; נוסף {בסוגריים!} לאחר סעיף קל"ה]
די בארעא דישראל ודי בבבל - כמו שהשם אֱדום מלבד שימושו לשם אותה אומה וארץ משמש הוא גם לשם כולל של גויים בנגוד לישראל וכמו שהוא עשו בנגוד ליעקב - כן השם בבל מלבד שמושו העיקרי לשם אותה הארץ הוא משמש גם לשם כולל לשאר ארצות שמחוץ לארץ ישראל.
2. טענה זו מצאתי גם בספרו של ר' ניסן מינדל, ואני תפלתי - ב, כפר חב"ד, תשמ"ה, עמ' 117: "בבל - כוללת בתוכה את כל המקומות בהם חיים יהודים ברחבי תבל"
3. יש לציין שכן הוא גם בשם התואר הארמי "ארמאי/ה" כמו בביטוי "קַפֵּילָא אַרְמָאָה"
4. האם לגבי השם "בבל" יש להסבר המקורי הנ"ל תימוכין? או ש"יקום פורקן" הוא המקור הראשון/היחיד שהוראת השם "בבל" היא חו"ל?
5. בסגנון אחר כותב ר"י ליברמן בעמח"ס משנת יוסף, מובא ב"זכרון יעקב - ישוב ארץ ישראל - ב-ג" מאת שמואל גרשון מרל, ירושלים תשנ"ח, עמ' קכח: והא דשוים הם יש אולי לראות גם מתפלת יקום פורקן שכ' השערי אפרים שנתקנה בבבל [אבל ראו הסתייגות ש' טל, למשל; אפ"ר] בלשון ארמי, ושם מזכירים מרנן ורבנן וכו' די בארעא דישראל ודי בבבל לרישי כלי וכו' - הרי שהיו בא"י ובבבל כל רבנן אלה. וכהיום בתפלה זו יש לכוין ב'בבבל' לכל חו"ל.
6. מצ"ב מקורות שעסקו בשאלה איך ניתן לומר בתפילה את הנוסח הארכאי "די בבבל", והלכו בדרכים שונות:
הג"ר חיים דוד הלוי, מים חיים (ת"א, תשנ"א) סו"ס י"ח: "ואגב יצויין שלא נותר למעשה כל טעם לברך את מרנן ורבנן וכו' די בבבל לרישי כלה ולרישי גלותא ולדעתי יש להשמיט קטע זה בין באמירתו בארמית ובין למי שירצה לתרגמו ולאמרו בלשון הקודש והנראה לענ"ד כתבתי".
- בדומה לכך מובא בשם הגרי"ז (!)
- לעומת הגישה השמרנית של הח"ח, הגריש"א, והגר"ח קנייבסקי, כמובא בקבצים המצ"ב.
7. האדר"ת בספרו לשכת חשאים אות כ וז"ל: בתפלת יקום פורקן אחר מלות ודי בבבל ראוי לדעתי להוסיף ודי בכל אתר ואתר כמו בקדיש דרבנן, ואם בימי רב עשו בבל כא"י לגיטין לפי שרוב ישראל היו שם ק"ו לתפלה כזו שחובה עלינו להתפלל על כללות אחינו בכל ארצות פזוריהם ה' עליהם יחיו.
- גם מדבריו ברור שהוא לא סבר כחידוש הנ"ל.