"לשמוע אל הרינה ואל התפילה" - כי אתה ה' באש הצתה
צבי שביט
בס"ד א' באב תש"ע
"כי אתה ה' באש הצתה"
בתפילת מנחה בתשעה באב מוסיפים את התפילה "נחם". בתפילה זו מופיע המשפט "כי אתה ה' באש הִצתה, ובאש אתה עתיד לבנותה". לכאורה לא מובן מדוע כתוב "הצתה " ולא "הצת".
אם נבחן את התפילה בכללותה נראה שהיא עוסקת בעיר ירושלים. גם המשפט הנדון עוסק בירושלים – ה' הצית את ירושלים באש, ומנגד הוא עתיד לבנות אותה באש. משפט זה מבוסס על דברי הגמרא במסכת בבא קמא (דף ס' עמוד ב'), שם מופיעים דברי ה' האומר שהוא הצית אש בציון והוא עתיד לבנותה באש.
מכאן משתמע שהמילה "הצתה" משמעותה "אתה ה' הצתת אותה". מכיוון שכך חשוב מאוד להקפיד להגות את המילה במלרע ועם מפיק באות ה"א – "הִצַתָּהּ", שאם לא כן זה יישמע "הִצַתָ", כלומר "ה' הצית", ולא "הצית אותה".
מקרה דומה אפשר למצוא במגילת איכה: "כי ה' הוגָהּ על רב פשעיה" (איכה א', ה'). גם כאן המילה "הוגָהּ" פירושה "הגה אותה", כלומר גרם לה להיות נוגה, כפי שכתוב בפסוק הקודם "בתולותיה נוגות".
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412