בפרק כז בספר ויקרא
חוזר שוב ושוב המונח הייחודי עֶרְכְּךָ.
מחוץ לפרק הזה המונח מופיע עוד שלוש פעמים
בפרק ה (טו, יח, כה) ופעם אחת בלבד בספר במדבר
(יח, טז) – ותמיד בהקשר הכוהני של הֶקְדֵּשׁ
(כאשר אדם נודר לתת משלו לקודש). כוונת המונח
ברורה למדיי: עֶרְכְּךָ הוא ערך כספי הניתן
בתמורה לאדם, לחפץ או לקרקע. אך צורת המילה
משונה מאוד: מה פשר הסיומת ־ְךָ?
בכמה פסוקים יכולנו
אולי לחשוב שמדובר בשם בתוספת כינוי קניין
לנוכח – "הערך שלך", כגון בפסוק "וְכָל
עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ…"
(כה). אך במקומות אחרים הכרחי לראות במילה
שם בצורתו היסודית – כאשר מצטרפת אליו ה"א
הידיעה: "הָעֶרְכְּךָ" (כג) וכאשר השם
בא במעמד נסמך: "עֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת"
(ב), "עֶרְכְּךָ הַזָּכָר" (ג ועוד), "עֶרְכְּךָ
הַכֹּהֵן" (יב).
לצורה הייחודית עֶרְכְּךָ
ניתנו כמה הסברים, ונזכיר כאן את שני העיקריים
שבהם:
לפי הסבר אחד מדובר
במילה קרובה או נרדפת למילה עֵרֶךְ אשר האות
האחרונה של השורש באה בה פעמיים – בדומה למילים
אֻמְלָל, סַגְרִיר, רַעֲנָן, שַׁאֲנָן (יש
שהציעו שבמקור היה למילה הזאת ניקוד אחר,
כגון עַרְכֹּךְ או עֶרְכָּךְ).
לפי הסבר אחר אמנם מדובר
בשם העצם עֵרֶךְ בצירוף כינוי הקניין לנוכח,
אלא שצורה זו התאבנה והחלה לשמש כשם העומד
לעצמו. הסוברים כך מסתמכים על מקרה מובהק
של כינוי קניין שהתאבן: הביטוי בּוֹאֲכָה
או בּוֹאֲךָ המשמש בציוני מקום, כגון "וַיְהִי
גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה
גְרָרָה עַד עַזָּה" (בראשית י, יט), "וַיַּכֵּם
מֵעֲרוֹעֵר וְעַד בּוֹאֲךָ מִנִּית
עֶשְׂרִים עִיר" (שופטים יא, לג). כפי שכותב
חוקר הלשון שלמה מורג, נראה שביטוי זה התגלגל
מלשון השיחה שבה אדם מורה לחברו את הכיוון
או את המיקום הגאוגרפי.
לסיום נזכיר צורה מאובנת
דומה אך מאוחרת הרבה יותר: ביידיש, ובעקבותיה
גם בעברית בת ימינו, משתמשים במילה עַמְּךָ
(במלעיל) ככינוי לאנשים הפשוטים, בני המעמד
הנמוך. כינוי זה התגלגל מן הצירוף עַמְּךָ
יִשְׂרָאֵל, המוכר למשל מן המימרה התלמודית
"עמך ישראל צריכין פרנסה" (בבלי ברכות
ג ע"ב).
מבחר מקורות:
מנחם הרן, "ערכים", אנציקלופדיה
מקראית ו, ירושלים תשל"ב
שלמה מורג, עיונים בעברית לדורותיה,
ירושלים תשס"ד, עמ' 77–78
פורסם בתאריך 26/05/2016
-----
Forwarded by Hasia Gadiel/sii/IL on 26/05/2016 13:40 -----
ועוד ענייני
לשון מפרשות השבוע: פרשת בהר ותרגומה הארמי
זימנו לנו דיון במילה 'לחלוטין';
לקראת פרשת קדושים עסקנו בקשר שבין רוֹכלוּת
ורכילות; ובפרשת אמור
כתבנו על שְׁאֵר
ושארית.
מפעל
המילון ההיסטורי
לאתר 'מאגרים'
נוספו מאות חיבורים ואפשרויות טכניות חדשות.