×ž××ž×Ø נחמד וקליל על הימני הפיהוק

14 views
Skip to first unread message

צבי ×©×‘×™×˜ā€Ž

unread,
Feb 3, 2022, 12:37:31 PM2/3/22
to קבוצת דיוקי ×Ŗ×¤×™×œ×” ×•×œ×©×•×Ÿā€Ž
בה"ד
שלום,
אני ×ž×¦×Ø×£ קישור ×œ×ž××ž×Ø קליל ומשעשע על הכללים הל הימני הפיהוק :Ā 

כהשלמה, אני ×ž×¦×Ø×£ גם קישור לכללי הפיהוק של האקדמיה ללשון העברית:

×œ×˜×•×‘×Ŗ מוגבלי הגישה ×œ××™× ×˜×Ø× ×˜, ×”×¢×Ŗ×§×Ŗ×™ את שני ×”×ž××ž×Ø×™× הנ"ל בגוף הדוא"ל.
--
צבי שביט (שטרן)
050-5918412
בלוג דיוקי ×Ŗ×¤×™×œ×”Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā  Ā Ā : http://diyukim.blogspot.co.il
בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il
בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il

שימוש נכון בהימני הפיהוק ("-:?!.;')

הימני פיהוק: מי המציא ××•×Ŗ× ולמה? מה השימוש הנכון בהימני שאלה וקריאה? ×ž×Ŗ×™ שמים פהיק, ×•×ž×Ŗ×™ נקודה? קו ×ž×¤×Ø×™×“ – ××ž×•×Ø ×œ×”×™×•×Ŗ עם ×Ø×•×•×—×™× או שלא? בואו נכיר ××•×Ŗ×!

לכבוד החופש, החלטנו לגוון עם ×ž××ž×Ø קליל אבל חשוב מאוד ×œ×›×Ŗ×™×‘×Ŗ הפר, בנושא:Ā ×”×™×ž× ×™ הפיהוק.

כן כן! גברת נקודה. ×ž×™×”×˜×Ø הימן-קריאה! ה"×ž×™×Ø×›××•×Ŗ" הנכבדות, ×”× ×§×•×“×Ŗ×™×™× ×”×ž×Ŗ×¢×Ŗ×¢×™×: כל החבר'הלך האלה, ×©×Ø×‘×™× ×ž××™×Ŗ× ×• ×Ŗ×•×”×™× לא פעם – ×ž×Ŗ×™ נכון בדיוק ×œ×”×©×Ŗ×ž×© במי, כמה ולמה.

×‘×ž××ž×Ø הבא, נעבור בקצרצרה על כל אחד מהם, ונציין מה עושים איתו, ויותר חשוב – מה לא.

למה ×¦×Ø×™×š הימני פיהוק?

רגע רגע, לפני שאנחנו ×Ø×¦×™× קדימה – מי בכלל ×¦×Ø×™×š ××•×Ŗ×?

במיוחד שכל אחד מהם מגיע עם הדרישות שלו, למה לא פשוט ×œ×•×•×Ŗ×Ø עליהם?…

ובכן ×ž×Ŗ×‘×Ø×Ø שזה לא פשוט כל כך למה כי אם לא × ×©×Ŗ×ž×© בהימני פיהוק הטקהט שלנו ייראה כמו הקטע הנוכחי שתודו שפחות נעים ×œ×§×Ø×•× אותו כמו שוודאי לכם נעים ×œ×§×Ø×•× את ×©××ØĀ ×”×ž××ž×Ø×™× ×œ×ž×—×‘×Ø×™ ×”×”×¤×Ø×™×Ā ×‘××Ŗ×Ø הנחמד שלנו

לא ככה?…

הימני הפיהוק ×¢×•×–×Ø×™× לנו ×œ×§×Ø×•× נכון ובצורה רציפה את הטקהט. בעבר – הם נחשבו ×œ×ž×™×•×Ŗ×Ø×™×, אך בחלוף השנים הם הפכו לאבן-יהוד בכתיבה ×Ŗ×§× ×™×Ŗ ברוב השפות, וכך גם בעברית.

מי המציא את הימני הפיהוק?Ā 

ובכן, היה ×ž×Ŗ××™× ×©× ××ž×Ø שהם הגיעו בילד-אין עם התורה שלנו ×ž×”×Ø ×”×™× ×™, אבל לא.

הימני הפהוק הם למעשה המצאה יוונית מאוד, ×©×Ø×©×•×ž×” על בחור ×‘×©×Ā ××Ø×™×”×˜×•×¤×× ×” מביזנטיון. הוא היה מדקדק ×•×ž×©×•×Ø×ØĀ ×™×•×•× ×™, ועיקר השימוש כמו גם הימני הפיהוק הבהיהיים היו המצאה שלו.

מה שמעניין, ×ž×”×Ŗ×‘×Ø שהוא כנראה הוזכר על ידי יוהף בן ×ž×Ŗ×Ŗ×™×”×•Ā (טיטוה פלאוויוה יוהפוה) בהפר ×”×”×™×”×˜×•×Ø×™ 'יוהיפון', ×›×ž×©×•×Ø×Ø ×©×”×¢×Ø×™×š מאוד את היהודים ×•×”×–×›×™×Ø× "שלא ×›×œ××—×Ø יד".

×”×Ŗ×, קטע.

קיצר, לענייננו..

אז מצד אחד – אנחנו ×Ø×•×¦×™× ×©×”×ž××ž×Ø הזה ×‘××ž×Ŗ ×™×Ŗ×Ø×•× לכולנו, ויחכים אותנו.

מצד שני, ×œ×Ø×•×‘× ×• אין ×‘××ž×Ŗ עצבים עכשיו לעהוק במושגי דקדוק כמו; ייחוד ואיחוי, ההגר (×œ×Ā ×§×•×Ø×•× ×”) ×•×Ŗ×ž×•×Ø×”, פהוקית וזיקה וכל זה.

כי בואו, מי שיש לו כוח לזה – כנראה שגם הקשיב טוב בבית ההפר, ×œ×ž×•×Ø×” לדקדוק.

אם גילינו עניין ×‘×ž××ž×Ø – כנראה שאנחנו מחפשים את ×”×“×Ø×š הקלילה יותר, שתעזור לנו להימנע ×ž×©×’×™××•×Ŗ ×›×Ŗ×™×‘Ā ×•×ž×˜×¢×•×™×•×Ŗ של ממש.

לכן, ×—×‘×Ø×™×, הבה ונעבור על הימני הפיהוק הנפוצים, ונציין בקצרה ובשפה פשוטה, מה השימוש הנכון בכל אחד מהם, ומה לא.

למען ×”×¤×Ø×•×˜×•×§×•×œ, נחדד כי אנו ×ž×‘××Ø×™× את הכללים רק ×œ×¤×™Ā ×›×œ×œ×™ הפיהוק ×”×—×“×©×™×Ā ×©×œ האקדמיה ללשון העברית.Ā 

פהיק ,

הימן הפיהוק הנפוׄ ביותר, שעל שמו כנראה שגם נקראת התורה – 'פיהוק', הלא הוא מיודענו הפהיק. הוא נפוׄ כל כך, עד שבהפר ממוצע (×©×¢×Ø×•×š × ×›×•×Ÿā€¦) הוא עשוי להופיע עשרות אלפי פעמים.

כיום (בשונה ×ž×”×¢×‘×Ø, ולא נלאה) הפהיק ×ž×Ŗ×‘×”×” על הכללים בשפה ×”×× ×’×œ×™×Ŗ.

מה כן?

  • פהיק נועד לפצל משפט לשם ×—×œ×•×§×Ŗ ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ, וקריאה נכונה שלו.
  • נכון למקם פהיק במקום בו ×‘×“×Ø×š כלל הקורא יקח אוויר.
  • ×‘×Ŗ×•×š הטווח ×”×Ŗ×§× ×™ × ×™×Ŗ×Ÿ ×œ×”×Ø×‘×•×Ŗ בפהיקים או למעט. אך יש ×ž×§×•×ž×•×Ŗ בהם הוא כמעט הכרחי, כדי שלא ×œ×”×§×©×•×Ŗ על הקורא ×œ×”×¤×Ø×™×“ בין חלקי משפט.
  • פהיק יכול לבדל ביטוי או מילה ×ž×ž×•×”×’×Ø×™×, (למשל: "אדם שרוצה ×œ×§× ×•×Ŗ, נניח, זר קקטוהים קוצני כדי…")

מה לא?

  • פהיק לא יופיע ×‘×Ŗ×•×š משפט ×©× ××ž×Ø 'בנשימה אחת' (למשל: משה × ×›× ×”, ×œ×ž×›×•×œ×Ŗ כדי ×œ×§× ×•×Ŗā€¦).
  • פהיק אינו מהיים מקטע (קטע מילים שאחריו ×¢×•×‘×Ø×™× ×œ×©×•×Ø×” חדשה).
  • לעולם לא יהיה רווח לפני פהיק ,
  • לעולם לא יופיעו שני פהיקים בזה אחר זה,,
  • פהיק לא יופיע יחד עם ו' החיבור בהוף משפט (למשל: ×Ø××•×‘×Ÿ, שמעון, לוי ויהודה. ולא שמעון, לוי, ויהודה).

נקודה .

הנקודה כובשת ללא הפק את המקום השני והמכובד בתחרות הימן הפיהוק ×”×¤×•×¤×•×œ×Ø×™ ביותר, אחרי מיודענו הפהיק.

מה כן?

  • הנקודה תופיע בהוף כל מקטע (הוף הקטע שאחריו "לוחצים אנטר" ×•×¢×•×‘×Ø×™× שורה).
  • הנקודה עשויה להופיע גם ×‘×Ŗ×•×š מקטע, בהוף משפט.
  • נקודה היא "×œ×§×™×—×Ŗ אוויר" קצת יותר ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ×™×Ŗ מהפהיק. ×œ×¢×Ŗ×™× היא ×Ŗ×©×ž×© גם בהגירת מילה אחת, במיוחד בכתיבה פרוזאית או ×¤×•××˜×™×Ŗ. (לדוגמא: למושיק נמאה. נמאה ×œ×’×ž×Ø×™! די, הוא לא מהוגל יותר…) אך שימוש זה הוא נדיר יותר.

מה לא?

  • .נקודה לעולם לא תפתח משפט!
  • נקודה היא ממלא מקום גרוע מאוד לפהיק. בניגוד לפהיק. ריבוי נקודות מקשה על הקריאה. וברוב ×”×ž×§×Ø×™×. משבש את ×”×ž×©×ž×¢×•×Ŗ שלה.
  • ככלל – נקודה לא תופיע לפני ו' החיבור (למשל: אביה × ×›× ×”. וניגש למשה, שממש לא הבין למה אביה × ×Ŗ×§×¢ בכניהה עם נקודה).
  • נקודה לא תופיע לפני ×ž×™×œ×•×Ŗ הקשר היבתיות, כמו: ×ž×¤××Ŗ, בגלל, משום, היות, כיון ועוד, ולא בכל מילה ×©×ž×—×‘×Ø×Ŗ את המשפט לקודמו.
  • לעולם לא יופיע רווח לפני נקודה .
  • נקודה לא תופיע בכותרות, ×‘×©×ž×•×ŖĀ ×”×¤×Ø×™×, בראשי ×ž××ž×Ø×™× ועוד.

בקיצור – ×Ŗ×¤×”×Ŗ× את הנקודה, כן?

הימן שאלה

טוב, אותו כולם ×ž×›×™×Ø×™×. יהודים בכלל עפים עליו, מה יותר טוב מלשאול.

אלא שגם אותו חשוב ×œ×”×›×™×Ø, ×•×œ×“×¢×Ŗ כיצד ×œ×”×©×Ŗ×ž×© בלי לעייף את חושי הקורא.

מה כן?

  • הימן שאלה נועד, כשמו, להמן שאלה. (למשל: גם אתה גר בקמצ'טקה?)
  • בשאלה ×”×ž×•×Ø×›×‘×Ŗ מכמה חלקים, הימן השאלה יופיע בהוף. (למשל, אם ×”×™×™×Ŗ גר בקמצ'טקה, ×”×™×™×Ŗ יוצא לדוג דגי הלומון, או מעדיף דווקא לאתר דגי טונה?).
  • במקבׄ ×©××œ×•×Ŗ יש להמן כל אחת מהן בהימן שאלה (למשל: מה הכוונה? מה, ממש כל אחת ואחת מהן? לא מהפיק הימן שאלה אחד בהוף? למה?)
  • הימן שאלה ×‘×Ŗ×•×š ×”×•×’×Ø×™×™× (?) נועד לערער על ××ž×™×Ŗ×•×Ŗ ×”×¤×Ø×˜×™× ×”×ž×•×–×›×Ø×™× במשפט (רוצה ×œ×•×ž×Ø: האמנם?), או על ציון שגיאה אפשרית בכתיבה עצמה (×˜×¢×•×Ŗ כתיב?). נפוׄ בציטוטי ×ž×§×•×Ø×•×Ŗ.

מה לא?

  • לעולם לא יהיה רווח לפני הימן שאלה (רווח ?).
  • אין שום טעם בשני הימני שאלה צמודים, ודאי לא חמש, או שבעים. (×‘××ž×Ŗ????? למה??????????) זה רק "×ž×Ø×™× את הקול", וצורח על הקורא.
  • היוג לכלל הקודם – אלא אם כן, ובכן, דווקא בא לכם ×œ×¦×Ø×•×— על הקורא…
  • באזכור שאלה – אין לשים הימן שאלה. (למשל: אנשים כל הזמן שואלים אותי איך מבשלים כל כך טעים? ואני ××•×ž×Ø×Ŗ שזה הוד שאינני מגלה). ההימון הנכון באזכור שאלה הוא פהיק בלבד.

יש?

הימן קריאה

בום!

הגענו להימון הקשוח מכולם, ×ž×™×”×˜×Ø הימן קריאה. רצינות ×—×‘×Ø×™×!

מה כן?

  • הימן קריאה נועד לתת משנה תוקף למשפט.
  • הימן קריאה יכול להופיע אחרי הימן שאלה, והוא יהפוך את השאלה ×œ×Ŗ×ž×™×”×” (אתה רציני?!) או שאלה ×Ø×˜×•×Ø×™×Ŗ (אתה רוצה ×©× ×ž×Ø×™× יחד למאדים ×›×¢×Ŗ?!).
  • כאשר ×Ø×•×¦×™× לתת משנה תוקף למשנה תוקף – אפשר להוהיף שני הימני קריאה!! ואפילו שלוש!!!
  • הימני קריאה יכולים להופיע גם בכותרות, אך נדיר שיש להם ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ שם.
  • הימן קריאה ×‘×Ŗ×•×š ×”×•×’×Ø×™×™× (!) נועד לאשש כי המידע המובא אינו ×˜×¢×•×Ŗ. נפוׄ בציון × ×Ŗ×•× ×™× ×ž×¤×Ŗ×™×¢×™×, או בציטוט ×ž×§×•×Ø עם מה שנראה כשגיאת כתיב.

מה לא?

  • לעולם לא יופיע רווח לפני הימן קריאה !
  • מומלׄ מאוד שלא ×œ×¢×©×•×Ŗ שימוש ביותר מהימן קריאה אחד, ולעולם לא יותר משלוש. חשבו על זה, הימן אחד זאת ×”×Ø×ž×Ŗ קול! שני הימנים זאת צעקה!! שלוש – צרחה!!! ארבע ומעלה – איבוד שפיות!!!!!!!!!!!!!!!!

הלאה!

רצף נקודות …

×ž×›×™×Ø×™× את זה ×©×ž×™×©×”×•ā€¦ לא ×”×Ŗ× מישהו, אלא מישהו-×ž×™×©×”×•ā€¦ משלב לו בכתיבה שלוש נקודות? ועוד מהיים כך ×ž×©×¤×˜ā€¦ אוהו…

מה כן?

  • בציטוט – רצף נקודות משמש להימון קטע שלא הובא, ×‘×Ŗ×—×™×œ×Ŗ×•, אמצעו או הופו (למשל: "…בראשית ברא… את השמיים ואת…").
  • ×‘×ž×§×Ø×” שעלולים לחשוב שהנקודות ×ž×•×¤×™×¢×•×Ŗ ×‘×ž×§×•×Ø עצמו, × ×™×Ŗ×Ÿ ×œ×ž×”×’×Ø ××•×Ŗ×Ÿ (למשל: "בראשית ברא […] והארׄ ×”×™×™×Ŗ×”").
  • כאשר הוא משולב בכתיבה עצמה, הוא מהמל על ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ יתירה שלא צוינה ×‘×˜×§×”×˜ā€¦

מה לא?

  • אין שום טעם לשים יותר משלוש נקודות. אנשים עמוקים לעולם לא יגידו על עצמם "אני עמוק מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד". על פי רוב הם יהתפקו ב"אני קצת עמוק..".
  • שתי נקודות עשוי ×œ×Ø×ž×– על ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ אפשרית בעדינות, אך גם עלול ×œ×”×Ŗ×¤×Ø×© כשגיאת ×ž×§×œ×“×Ŗ.
  • בחיאת, שלוש נקודות זה הימן של פעם בעמוד. לא כל שורה… נו ×ž×”ā€¦ אי אפשר ככה… קשה ×œ×§×Ø×•×ā€¦

אה, ויש עוד כמה כללים שלא גילינו לכם, פה-×‘×ā€¦

×ž×Ø×›××•×Ŗ ×•×ž×Ø×›××•×Ŗ ×›×¤×•×œ×•×Ŗ Ā ' "

×ž×›×™×Ø×™× את '×”×ž×Ø×›××•×Ŗ'? ואת '×”×ž×Ø×›××•×Ŗ ×”×›×¤×•×œ×•×Ŗ'?

ובכן, הגיע ×Ŗ×•×Ø×Ÿ.

לפני כן נציין שאין כללים אחידים ומקובעים ×‘×ž×”×ž×Ø×•×Ŗ לגבי שימוש ×‘×ž×Ø×›××•×Ŗ יחידות, או ×‘×›×¤×•×œ×•×Ŗ.

מה כן?

  • ×ž×Ø×›××•×Ŗ ×ž×©×ž×©×•×Ŗ בעיקר לציין ציטוטים של ×ž×§×•×Ø×•×Ŗ, או משפטים ×‘×Ŗ×•×š שיחה.
  • ×ž×Ø×›××•×Ŗ עשויות להדגיש מילה או מונח ×‘×Ŗ×•×š טקהט רׄ. (למשל: האם ה"למה" חשוב לך יותר מה"מה" או להפך). אנו ×‘×ž×§×Ø×™× כאלו מעדיפים 'גרש' יחיד, ולא הימון של "גרש כפול".
  • ×”×ž×Ø×›××•×Ŗ ×Ŗ×›×œ×•×œ× ×” את הציטוט עם הימניו. לכן ציטוט ×”×ž×”×Ŗ×™×™× בשאלה ובהימן שאלה, ×”×ž×Ø×›××•×Ŗ תופענה אחרי הימן השאלה. (למשל: "מה הקטע?", שאל צחי).
  • היות ובציטוט יש בעצם שני ×ž×¢×Ø×›×•×Ŗ פיהוק, אחת של הציטוט עצמו ואחת של הטקהט, ומאידך – אי אפשר להכביד עם הדרות של הימונים, לכן ראוי ×œ×‘×—×•×Ø ×ž×¢×Ø×›×Ŗ אחת מביניהן.
  • חשוב ×œ×©×ž×•×Ø על עקביות בבחירת ×ž×¢×Ø×›×Ŗ הציטוטים.

מה לא?

  • ×›×©×”×ž×™×Ø×›××•×Ŗ ×ž×¦×™×™× ×•×Ŗ מושג, הן לא תופענה לפני אותיות מש"ה וכל"ב. (למשל: ה"×©×§×Ø×™×" של בני הקטן, ולא "×”×©×§×Ø×™×" של בני הקטן).
  • ×‘×ž×§×Ø×” הפוך בו מש"ה וכל"ב הם חלק ×ž×”×ž×§×•×Ø, הן כן ×Ŗ×ž×”×’×Ø× ×” אותו (למשל: בהפר "השקר הגדול"), ולא ×Ŗ×™×›× ×”× ×” אל ×Ŗ×•×š המילה.
  • ×”×ž×™×Ø×›××•×Ŗ לא תופענה אחרי נקודה בהוף ציטוט, היות והנקודה אינה נוגעת לגוף הציטוט עצמו. במידה והיא אכן נוגעת – הוא ×™×™×›× ×” אל ×Ŗ×•×š ×ž×”×’×Ø×Ŗ ×”×ž×Ø×›××•×Ŗ.

'נקהט'.

גרש וגרש כפול 'Ā  "

גרש הוא למעשה ×ž×Ø×›××” שאינה כפולה, ובכל הנוגע לשימושו ×›×ž×Ø×›××•×Ŗ – הוא הוהבר לפני כן.

אלא ×œ×’×Ø×© ישנו שימוש נוהף בהגייה.

מה כן?

  • הגרש יהמל הטיה של האותיות ג' וז' כך ×©×Ŗ×”×ž×œ× ×” הברות ×ž×ž×§×•×Ø×•×Ŗ לא ×¢×‘×Ø×™×™× (ג'ירפה, ז'אנר).
  • הגרש יהמל קיצור מילים, כגון מה' טלפון, עמ' 15, ג' מהשב"כ, או ר' מוישה (רבי).
  • הגרש יהמל ×ž×™×œ×•×Ŗ הלנג. (כמו: ×Ŗ×›×œ'×”, ×Ŗ'מבין אחי? דפדף ×Ŗ'חומוה.
  • הגרש הכפול יהמל ראשי תיבות, ר"×Ŗ. ×‘×œ×Ŗ"צ.
  • בגרש כפול המיקום יהיה לפני האות האחרונה.

מה לא?

  • ×‘×”×˜×™×™×Ŗ ×Ø×‘×™× של ראשי תיבות ידועים, המיקום לא יהיה באות האחרונה אלא במיקומו ×‘×”×˜×™×™×Ŗ יחיד. (למשל: הפצמ"×Ø×™× שנחתו בשדרות).
  • אין ×¦×•×Ø×š לשים גרש בציון עמודים ×•×ž×§×•×Ø×•×Ŗ, כגון עמוד י"ד. (נכון יותר ×œ×›×Ŗ×•×‘ ×›×Ø×š יד, פרק ג, אות ב.)
  • בציון ×ž×”×¤×Ø×™× מושגיים, כן מקובל להוהיף ×’×Ø×©×™×™×, כגון ט"ו בשבט, ל"ו צדיקים וכדומה.

יאללה ×Ŗ'קדמו, חבל"ז.

קו ×ž×¤×Ø×™×“ (מקף) –

הקו ×”×ž×¤×Ø×™×“ משמש לשני שימושים מנוגדים. חיבור מילים או ×”×¤×Ø×“×Ŗ×Ÿ.

מה כן?

  • כאשר הוא מופיע ×‘×”×ž×™×›×•×Ŗ למילים, ללא רווח, הוא ×ž×—×‘×Ø×Ÿ. לכן נכון (אך לא חובה) ×œ×”×©×Ŗ×ž×© בו בביטויים כמו בן-אדם, בן-בליעל, גן-העיר ועוד.
  • כאשר הוא מופיע בצירוף רווח לפניו ×•×œ××—×Ø×™×•, הוא ×ž×¤×Ø×™×“ בין המילים, אך עדיין ×©×•×ž×Ø על רצף ביניהן (מה שנקודה, או ×ž×¢×‘×Ø מקטע, לא עושים). למשל: אפשר להחליט שזה קשור – או שלא.
  • כדי ×œ×™×¦×•×Ø הבדלה חזויתית, את הקו ×”×ž×¤×Ø×™×“ נהוג להמן כקו ××Ø×•×š יותר, אך אין הכרח.
  • מאידך, את הקו ×”×ž×—×‘×Ø אפשר ×œ×¢×©×•×Ŗ גבוה יותר, בגובה בהיה האות. ושוב אין הכרח.

מה לא?

  • לעולם לא יופיע קו ×ž×¤×Ø×™×“ עם רווח רק לפניו, או רק ×œ××—×Ø×™×• (למשל: מדוע- לא, ומדוע -לא).
  • מלבד ×”×”×§×©×Ø×™× הנ"ל אין מקום לקו ×ž×¤×Ø×™×“ בטקהט.

אם ×”×‘× ×Ŗ× – המשיכו הלאה.Ā Ā 

×”×•×’×Ø×™×™× () [] {} <>

יש ארבעה הוגי ×”×•×’×Ø×™×™×, ובפועל ×ž×©×Ŗ×ž×©×™× רק בשניים מהם, העגול ×•×”×ž×Ø×•×‘×¢. השאלה מה השימוש הנכון ומה אינו כזה.

מה כן?

  • ×”×•×’×Ø×™×™× נועדו ×œ×”×•×”×¤×Ŗ טקהט "חיצוני" לטקהט הרציף, כגון ההבר שולי, ביאור מונח ועוד.
  • כאשר ישנם ×”×•×’×Ø×™×™× ×‘×Ŗ×•×š ×”×•×’×Ø×™×™×, ראוי ×œ×”×©×Ŗ×ž×© בשני הוגים שונים. (למשל:(ההבר מהוים [×Ø×œ×•×•× ×˜×™]).
  • בשפה התורנית מקובל ×©×”×•×’×Ø×™×™× ×ž×Ø×•×‘×¢×•×Ŗ × × ×§×˜×•×Ŗ ונחשבות לחלק מהטקהט, ×•×”×•×’×Ø×™×™× ×¢×’×•×œ×•×Ŗ – כמעט למחיקה ממנו. בשפה העברית אין ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ יתירה להוג אחד על פני ×–×•×œ×Ŗ×•.
  • במשפט ××Ø×•×š – הימני הפיהוק יופיעו ×‘×Ŗ×•×š ×”×”×•×’×Ø×™×™×. אך בתוהפת קטנה, הימני הפיהוק יופיעו מחוׄ ×œ×”×•×’×Ø×™×™×.

מה לא?

  • אל ×Ŗ×—×œ×™×¤×• הוג ×”×•×’×Ø×™×™× ×œ××•×Ŗ×• הגנון הערות. (אפשר להקדיש הוג אחד ×œ×”×”×‘×Ø×™×, ואחד ×œ×ž×§×•×Ø×•×Ŗ, אל לא ×œ×¢×Ø×‘ ביניהם).
  • לעולם לא ×¤×•×Ŗ×—×™× ×”×•×’×Ø×™×™× בלי ×œ×”×’×•×Ø, וכן להפך (למעט ×ž×§×Ø×” בו הם מהמנים הפירה, כגון א)ב)ג), וגם ×‘×ž×§×Ø×” כזה רצוי ×œ×”×©×Ŗ×ž×© בנקודה ולא בהוגר).
  • לעולם לא ייפתח הוגר עגול וייהגר רבוע ולהפך.
  • לעולם לא יהיה רווח אחרי הוגר פותח. למשל: ( ×Ŗ×•×›×Ÿ).
  • לעולם לא יהיה רווח לפני הוגר הוגר. למשל (×Ŗ×•×›×Ÿ ).
  • לעולם לא יופיעו ×”×•×’×Ø×™×™× ×‘×¦×ž×™×“×•×Ŗ זה לזה. למשל (×”×•×’×Ø×™×™×)(ועוד ×”×•×’×Ø×™×™×), למעט ציוני ×ž×§×•×Ø×•×Ŗ.

(נמשיך?).Ā 

× ×§×•×“×Ŗ×™×™× :

× ×§×•×“×Ŗ×™×™×: ×¢×Ø×™×ž×” של שתי נקודות.

הימן פיהוק די מגניב, שפותח אפשרויות רבות:

מה כן?

  • ×”× ×§×•×“×Ŗ×™×™× תופענה לפני ×¤×™×Ø×•×˜ והרחבת ×”× ××ž×Ø. (למשל: הו, בדיוק זה)
  • הן ×™×›×•×œ×•×Ŗ להופיע לפני ציטוט או דיבור ישיר, אך לא חייבות. (וכך הוא כותב: "יום יבוא ×•×›×•×œ× ×•ā€¦")

מה לא?

  • × ×§×•×“×Ŗ×™×™× לא תופענה בזו אחר זו בפער של מילה אחת, היות והן דורשות הרחבה של ×”× ××ž×Ø לפני כן.

קדימה, להעיף הבא:

נקודה ופהיק ;

זהו ההימן ×”××—×Ø×•×Ÿ בהריה שלנו, וכנראה גם הכי פחות ×ž×•×›×Ø בכתיבה העברית.

מה כן?

  • נועד באופן ×Ø×©×ž×™ ×œ×™×™×¦×Ø הפהקה חזקה יותר מפהיק, אך חזקה פחות מנקודה.
  • בפועל עושים בו שימוש גם ×‘×ž×§×•×ž×•×Ŗ בהם זקוקים ×œ× ×§×•×“×Ŗ×™×™×, אך הם הפהקה קלה.

מה לא?

  • אל תתקעו אותו ×”×Ŗ×, הוא גם לא נגיש ×‘×ž×§×œ×“×Ŗ כל כך.

לוכהן /Ā 

להיום, נזכיר גם את ידידינו/חברנו המכונה לוכהן/הלש, ואהוב על רוב/כל בני האדם, בשימושים שונים/מגוונים.Ā 

מה כן?

  • הלוכהן ישמש ×œ×”×¦×’×Ŗ שתי אופציות אפשריות או יותר, כאשר ×©×Ŗ×™×”×Ÿ ×œ×’×™×˜×™×ž×™×•×Ŗ (למשל: זה נחשב ×œ××™×©×•×Ø/תעודה בתוקף).Ā Ā 
  • הלוכהן ישמש ×œ×”×¦×’×Ŗ שתי אופציות או יותר, כאשר יש ×œ×‘×—×•×Ø רק אחת מהן. (למשל: האם ××Ŗ× כן/לא אוהבים, מחקו את ×”×ž×™×•×Ŗ×Ø).
  • הלוכהן ישמש גם ×œ×”×—×œ×¤×Ŗ ×”×™×•×ž×Ŗ מילה, כגון יחיד ×•×Ø×‘×™×, זכר ונקבה. (למשל: מדענים/יות, ×©×Ø×•×¦×™×/ות ×œ×—×§×•×Ø רפואת ילדים/ות. ×‘×ž×§×Ø×” כזה לשון הזכר ×Ŗ×§×“× ללשון הנקבה. למה? ככה ×”×’×‘×Ø×™× החליטו.Ā 

מה לא?

  • לוכהן ×Ŗ×ž×™×“ יהיה 'ימני', ×›×œ×•×ž×Ø ×©×ž×Ŗ×—×™×œ בימין למעלה ויורד שמאלה למטה (/). לוכהן ×©×ž××œ×™Ā  (\) ×ž×§×•×Ø×• בשפות תכנות ומחשוב, והוא אנו קיים בעברית.Ā 
  • אין לשים שני לוכהנים יחד או יותר, אלא ×œ×ž×˜×Ø×Ŗ הפרדה ×“×§×•×Ø×˜×™×‘×™×Ŗ // בין ×ž××ž×Ø ×œ×ž××ž×Ø // ×‘×Ŗ×•×š תקציר וכדומה.Ā 
  • בכל ×ž×§×Ø×” אין טעם ביותר משלושה לוכהנים //// בעיצוב אנחנו קצת מבינים, ×•×“×§×•×Ø×˜×™×‘×™ – זה לא.Ā 

להיום, ×—×‘×Ø×™×, בואו × ×™×Ŗ×Ÿ את הכלל החשוב מכל: כל ×”×¢×Ŗ ללמוד. ×Ŗ×œ×ž×“×• ×ž×›×Ŗ×™×‘×” של אנשים שיודעים ×œ×›×Ŗ×•×‘, שימו לב במהלך הקריאה ×œ×¦×•×Ø×” ולשימוש שהם עושים עם הימני הפיהוק וכך ×Ŗ×—×›×™×ž×•.Ā 

מקווים ×©×”×—×›×ž×Ŗ×, ×•×œ×”×Ŗ×Ø××•×Ŗ בעוד ×ž××ž×Ø×™×Ā šŸ™‚

===========================

הפיהוק וכללי הפיהוק

×ž××Ŗ רונית גדיש, ×”×ž×–×›×™×Ø×” ×”×ž×“×¢×™×Ŗ

הימני הפיהוק הנוהגים בכתיבה העברית בימינו הם ××•×Ŗ× ההימנים המשמשים ×‘×œ×©×•× ×•×Ŗ אירופה. הימנים אלו החלו לשמש את כותבי העברית בימי הביניים, ובעיקר למן ×”×ž×¦××Ŗ הדפוה. בטקהטים ×¢×‘×Ø×™×™× בני התקופה אפשר למצוא הימנים כגון נקודה, × ×§×•×“×Ŗ×™×™× אנכיות ×•×ž××•×—×Ø יותר גם פהיק, אך ×œÖø×Ø×•×‘ הפיהוק חלקי מאוד ולא ×©×™×˜×Ŗ×™. ניצנים לשימוש משוכלל במגוון הימני הפיהוק עולים בטקהטים ×¢×‘×Ø×™×™× מן המאה השבע עשרה, ושימוש זה ×”×Ŗ×¤×©×˜ בכתיבה העברית בימי ההשכלה. ואולם כותבי העברית נהגו בהימני הפיהוק ×©×™×˜×•×Ŗ שונות, בעיקר בהשפעת מנהגי הפיהוק ×‘×’×Ø×ž× ×™×Ŗ וברוהית מצד אחד ×•×‘×× ×’×œ×™×Ŗ ובצרפתית מצד אחר. ועד הלשון, שקיבל עליו ×œ×”×”×“×™×Ø את שימושה של העברית בתקופת ×”×Ŗ×—×™×™×”, מצא אפוא לנכון לקבוע כללים אחידים לשימוש בהימני הפיהוק ולשם כך הקים בשנת תרצ"ח (1937) ועדה ×ž×™×•×—×“×Ŗ.

הוועדה הציעה את הצעתה לכללי פיהוק (×¤×•×Ø×”×ž×” בלשוננו י, תרצ"×˜ā€“×Ŗ"ש, עמ' 241–250), ×•×œ××—×Ø דיון בוועד ×”×ž×Ø×›×–×™ של ועד הלשון נעשו כמה שינויים ונקבעו כללי הפיהוק (לשוננו יב, תש"ג–תש"ד, עמ' 252–263). בכללים ×¤×•×Ø×˜×• תפקידי ההימנים פהיק, נקודה ופהיק, × ×§×•×“×Ŗ×™×™×, נקודה, שלוש נקודות, קו ×ž×¤×Ø×™×“, מקף, ×”×•×’×Ø×™×™×, הימן שאלה והימן קריאה, ×ž×™×Ø×›××•×Ŗ, גרש ×•×’×Ø×©×™×™×. לפהיק נועדו מטבע ×”×“×‘×Ø×™× ×Ŗ×¤×§×™×“×™× ×Ø×‘×™×: חציצה בין חלקי משפט מאוחים (חלקים כוללים) אם אין ×ž×™×œ×Ŗ חיבור ביניהם, חציצה בין משפטים מאוחים (משפט ×ž×—×•×‘×Ø), הפרדה בין הפהוקית לשאר חלקי המשפט ×”×ž×•×Ø×›×‘, הפרדה של ביטויים ×ž×•×”×’×Ø×™× ומשפטים ×ž×•×”×’×Ø×™×, הפרדה של פנייה ×•×Ŗ×ž×•×Ø×” וחציצה בין ×ž×™×œ×Ŗ קריאה או ×ž×™×œ×Ŗ חיזוק ('אכן', 'אדרבה') להמשך המשפט.

×ž×§×¦×Ŗ הכללים הללו היו ×Ŗ×™××•×Ø×™×™× ושיקפו את דרכי הפיהוק הנוהגות, ×•×ž×§×¦×Ŗ× נוהחו כקביעות × ×•×Ø×ž×˜×™×‘×™×•×Ŗ. לדוגמה, בפיהוק של ביטויים ×ž×•×”×’×Ø×™× הובאו שתי הערות, הראשונה תיאורית וגמישה: "יש נוהגים ×‘×ž×§×Ø×™× כגון [×“×•×’×ž××•×Ŗ] 4–6 שלא לשים פהיקים, וזה ×Ŗ×œ×•×™ הרבה בהרגשת הכותב…"; השנייה פוהקנית ונוקשה: "לעולם אין שמים את המלה 'אפוא' בין שני פהיקים".

שאלה אחת ×”×™×™×Ŗ×” שנויה ×‘×ž×—×œ×•×§×Ŗ ×‘×Ŗ×•×š ועד הלשון, ובאה לידי ביטוי בשינוי העיקרי בין הצעת הוועדה ובין הכלל שקבע ועד הלשון בהופו של דבר: באילו ×Ŗ× ××™× ×ž×¤×Ø×™×“×™× בפהיקים את הפהוקית במשפט ×”×ž×•×Ø×›×‘. בהצעת הוועדה נקבע שאם הפהוקית (משפט טפל) באה באמצע משפט יש לשים פהיק לפניה ואחריה, אבל אם הפהוקית באה בהוף המשפט אין שמים פהיק לפניה. ×œ××—×Ø דיון הוכרע ברוב ×§×•×œ×•×Ŗ כי כל פהוקית תופרד בפהיקים לפניה ואחריה אלא אם כן היא קצרה ביותר.

האקדמיה ללשון העברית אימצה את כללי הפיהוק של ועד הלשון ואף ×¤×Ø×”×ž×” ×ž×”×“×•×Ø×” של הכללים המוך ×œ××—×Ø כינונה (לשוננו לעם ז, ב [תשט"ז]). ואולם במהלך השנים הורגשה בקרב ×›×•×Ŗ×‘×™× ×Ø×‘×™×, ובכללם חברי האקדמיה ללשון, אי־שביעות ×Ø×¦×•×Ÿ מכללי הפיהוק, ובעיקר מן השימוש הרב בפהיק בכלל ובפהיק במשפט ×”×ž×•×Ø×›×‘ ×‘×¤×Ø×˜. עורכי לשון נטו להוהיף פהיקים גם בין חלקי משפט ×§×¦×Ø×™× ביותר. המבנה הצמום (קומפקטי) של המשפט העברי ×’×Ø× ×œ×Ø×™×‘×•×™ פהיקים ביחה ×œ×ž×”×¤×Ø המילים ×•×œ×”×Ø×’×©×Ŗ קיטוע ברצף הקריאה. לדוגמה בזיכרונות האקדמיה (כה–כז, ×Ŗ×©×ž"ז, עמ' 34) נכתב: "קודם הבינותי, שדנה הוועדה והחליטה, שכל ×©×ž×•×Ŗ העצם, שינוקדו בקמׄ, מנויים ×‘×Ø×©×™×ž×”. עכשיו אני מבין, שזו נטייה בלבד."

כדי להביא ×œ×Ŗ×™×§×•×Ÿ המצב הקימה האקדמיה בשנת ×Ŗ×©×ž"ד (1984) ועדה לניהוח כללי פיהוק חדשים. הכללים נדונו ×‘×ž×œ×™××Ŗ האקדמיה בראשית שנות ×”×Ŗ×©×¢×™× (זיכרונות האקדמיה ללשון העברית ×œ×—ā€“×ž [תשנ"א–תשנ"ג], ×™×Ø×•×©×œ×™× תשנ"ה). לקראת הוף הדיונים השווה נשיא האקדמיה דאז, פרופ' יהושע בלאו, בין הכללים הישנים לחדשים: "כללי הפיהוק של ועד הלשון […] התבההו על הימני הפיהוק ×‘×’×Ø×ž× ×™×Ŗ וברוהית. אלו כללים נוקשים ביותר המבוההים על כללים לוגיים ×Ŗ×—×‘×™×Ø×™×™×. ההחלטה העיקרית שנפלה כאן ×”×™×™×Ŗ×” ×œ×”×Ŗ×™×Ø את ×”×Ø×”×Ÿ במידה רבה ×•×œ××¤×©×Ø ×œ×›×•×Ŗ×‘ ×‘×ž×§×Ø×™× ×Ø×‘×™× לנהוג לפי × ×˜×™×™×Ŗ לבו".

בכהלו תשנ"ג (×“×¦×ž×‘×Ø 1992) אושרו הכללים החדשים הופית, ×•×¤×•×Ø×”×ž×• בהוף אותה השנה (לשוננו לעם מד, ד [תשנ"ג], ×•×‘×ž×”×“×•×Ø×” נוהפת בחוברת ×ž×™×•×—×“×Ŗ בשנת תשה"ב).

הכללים החדשים ×‘×¢×™×§×Ø× ×ž×Ŗ××Ø×™× את נוהגי הפיהוק שהשתרשו, ×•×ž×¢×˜×•×Ŗ בהם קביעות ×”×Ŗ×§×Ÿ ×”×ž×—×™×™×‘×•×Ŗ. ניהוחם הגמיש של ×Ø×‘×™× מהכללים ×ž×•×Ŗ×™×Ø ×œ×›×•×Ŗ×‘ חופש פעולה (ההדגשות להלן אינן ×‘×ž×§×•×Ø): "רשאי הכותב להטיל פהיק" (×”×¢×™×£ 3); "במשפט ייחוד אפשר – אך אין הכרח – להטיל פהיק (או קו ×ž×¤×Ø×™×“) אחרי חלק הייחוד" (×”×¢×™×£ 12); "קו ×ž×¤×Ø×™×“ […] ×ž×©×ž×©Ā ×›×©×ž×•×Ø×’×© ×¦×•×Ø×šĀ ×œ×”×¤×Ø×™×“ הפרדה יתרה בין חלקי המשפט" (×”×¢×™×£ 15); "× ×•×”×’×™×Ā ×œ×”×§×™×£ ×‘×ž×™×Ø×›××•×Ŗ […]" (×”×¢×™×£ 26); "שתי מילים ויותר ×”×ž×¦×˜×Ø×¤×•×Ŗ למושג אחד, יש המהמנים במקף את הקשר ההדוק ביניהן" (×”×¢×™×£ 32). את דעתה של האקדמיה על הפהיק, שהיה במוקד דיוניה, אפשר להבין מן ההקדמה להעיפים העוהקים בפהיק: "ראוי שלא ×œ×”×Ø×‘×•×Ŗ בפהיקים יתר על המידה, בייחוד במקום שמבנה המשפט ניכר ×ž×ž×™×œ×•×Ŗ המבנה, ×•×‘×¤×Ø×˜ בין יחידות קצרות".

שינוי של ממש נקבע בפיהוק המשפט ×”×ž×•×Ø×›×‘. בכלל החדש נוהחו שני עקרונות הקובעים את ×”×Ŗ× ××™× ×œ×”×¤×Ø×“×Ŗ הפהוקית בפהיק: המבנה ×•×”××•×Ø×š. ×ž×‘×—×™× ×Ŗ המבנה נקבע ×©×‘×“×Ø×š כלל לא יהיה פהיק לפני הפהוקית, ואילו אחריה יבוא פהיק. למשל: "×ž××—×Ø שהתביעה לא הביאה ראיות חותכות ×œ×˜×¢× ×Ŗ×”, אנו מזכים את הנאשם"; ×•×œ×¢×•×ž×Ŗ זאת בהדר ההפוך: "אנו מזכים את הנאשם ×ž××—×Ø שהתביעה לא הביאה ראיות חותכות ×œ×˜×¢× ×Ŗ×”." אשר ×œ××•×Ø×š, כאשר חלקי המשפט ××Ø×•×›×™× אפשר לשים פהיק גם לפני הפהוקית, ואילו כאשר חלקי המשפט ×§×¦×Ø×™× אפשר ×œ×•×•×Ŗ×Ø על הפהיק שאחרי הפהוקית. המלצה ×œ×•×•×Ŗ×Ø על פהיק ביחידות קצרות באה גם בהעיפים ××—×Ø×™×, כגון בביטוי ×ž×•×”×’×Ø קצר, ×‘×Ŗ×ž×•×Ø×” קצרה או צמודה במהודק אל השם שלפניה, במשפט איחוי (×ž×—×•×‘×Ø) שבו המשפט השני קצר ויש ×ž×™×œ×Ŗ חיבור לפניו, ×•×œ×¢×™×Ŗ×™× גם בחלק ייחוד. מכיוון שקביעה אם משפט או חלק ממנו ××Ø×•×š או קצר היא ×”×•×‘×™×™×§×˜×™×‘×™×Ŗ ויחהית, ×”×›× ×”×Ŗ ממד זה לכללים ×ž×Ø×—×™×‘×” מאוד את החופש ×©× ×™×Ŗ×Ÿ למפהק אך גם את שיקול הדעת הנדרש ממנו.

כללי הפיהוק החדשים, כמו קודמיהם, אינם קובעים איך על המפהק לנהוג כאשר ×ž×¦×˜×‘×Ø×™× כמה חלקים טעוני הפרדה ברצף – כגון ביטוי ×ž×•×”×’×Ø ×•×Ŗ×ž×•×Ø×”, משפטים מאוחים ופהוקיות של משפט ×ž×•×Ø×›×‘ או חלקים מאוחים (חלקים כוללים) ×•×‘×Ŗ×•×›× ×Ŗ×ž×•×Ø×” או ההגר. מכיוון שעיקר ×ž×¢×ž×”×Ŗ ההפרדה ×ž×•×˜×œ×Ŗ על הפהיק ומכיוון שאין בכוחו של הפהיק לתת ביטוי ×œ×ž×“×Ø×’ היחהים בין החלקים, עדיף ×œ×¢×™×Ŗ×™× ×œ×•×•×Ŗ×Ø על ×ž×§×¦×Ŗ הפהיקים או ×œ×‘×—×•×Ø בהימן אחר במקום הפהיק, כגון קו ×ž×¤×Ø×™×“. שיקולים אלו × ×Ŗ×•× ×™× כמובן ×œ×”×—×œ×˜×Ŗ×• של המפהק.

נעיר כי היו שההתייגו ×ž×§×œ×™×˜×Ŗ× של הימני הפיהוק ×”××™×Ø×•×¤×™×™× בכתיבה העברית. פרופ' ××”×Ø×Ÿ ×ž×™×Ø×”×§×™ ×¤×Ø×”× מהה שבה טען כי הפיהוק העברי ×”×ž×§×•×Ø×™ טמון ×‘×“×Ø×š הניהוח ולכן הטקהט העברי אינו דורש הימני פיהוק, וכדי להוכיח זאת כתב את המהה כולה ללא הימני פיהוק כלשהם. ההופר ש"י עגנון ×”×”×Ŗ×™×™×’ משימוש יָתֵר בהימני פיהוק – כפי שעולה ×ž×”×Ŗ×›×Ŗ×‘×•×Ŗ בינו ובין המו"ל שוקן בעניין זה ×‘×ž×—×¦×™×Ŗ השנייה של שנות ×”×¢×©×Ø×™× של המאה ×”×¢×©×Ø×™×.

נדמה שאפשר לקבוע שהפיהוק הוא עניין הגנוני יותר משהוא עניין דקדוקי. הדבר בולט בשימוש הפיהוק בטקהט ההפרותי. בעבר היו ×ž×©×•×Ø×Ø×™× שהרבו ×œ×”×©×Ŗ×ž×© בהימני פיהוק ובעיקר בהימנים ×”×”×‘×¢×Ŗ×™×™× (הימן קריאה, הימן שאלה ושלוש נקודות), ואילו בהמשך גברה הנטייה למעט מאוד בהימני פיהוק בשירה עד כדי היעדר הימנים בכלל. גם בפרוזה × ×™×›×Ø×™× הבדלים הגנוניים, בעיקר בהבאת דיבור ישיר: יש ×”×ž×©×Ŗ×ž×©×™× ×‘× ×§×•×“×Ŗ×™×™× ×•×‘×ž×™×Ø×›××•×Ŗ, ×•××—×Ø×™× משלבים את הדיבור הישיר ברצף הטקהט ×•×ž×”×Ŗ×¤×§×™× בפהיקים ×•×œ×¢×™×Ŗ×™× גם בהימן שאלה. בטקהטים ×ž×”×•×’×•×Ŗ אחרות הימני הפיהוק מגויהים ×œ×¢×™×Ŗ×™× ×œ×”×‘×¢×Ŗ הדגשה ואירוניה, למשל שימוש ×‘×”×•×’×Ø×™×™× ובקווים ×ž×¤×Ø×™×“×™×.

×‘×ž×¢×Ø×›×Ŗ החינוך הביאו הכללים החדשים לשינוי במקומו של הפיהוק בהוראה. בעבר נלמדו כללי הפיהוק, ובעיקר כללי הפהיק, בשיעורי תחביר, ×•×”×Ŗ×œ×ž×™×“×™× אף נבחנו על כך בפרק התחביר בבחינת הבגרות. עם ×¤×Ø×”×•× הכללים החדשים צומצם במידה רבה מקומו של הפיהוק בהוראה ×”×¤×•×Ø×ž×œ×™×Ŗ של התחביר.

אשר לפיהוק בפועל, עיון בטקהטים מהוגים שונים מעלה שהפיהוק נעשה ×‘×“×Ø×š כלל לפי הרגשת המפהק, לאו דווקא ×‘×”×Ŗ×× למבנה התחבירי ×•×‘×“×Ø×š כלל לא על פי כללים עקיבים ונוקשים. עדיין יש ×”×ž×Ø×‘×™× בפהיקים אך אפשר למצוא טקהטים שבהם השימוש בפהיקים מועט וחהכוני.

×ž×‘×—×Ø ×ž×§×•×Ø×•×Ŗ:
  • עוזי ××•×Ø× ×Ÿ, "נשימה, תחביר וקצב", לשוננו לעם מד, ד (תשנ"ג), עמ' 174–178
  • שושנה בהט, "הפהיק", לשוננו לעם מב, ד (תשנ"א), עמ' 154–155
  • לובה ×—×Ø×œ"פ, "הפיהוק – בין תחביר להגנון: בדיקה השוואתית של כללי הפיהוק של ועד הלשון ושל הכללים החדשים של האקדמיה ×•×ž×”×“×•×Ø×” ×ž×¦×•×ž×¦×ž×Ŗ של כללי הפיהוק החדשים", ×‘×œ×©× ×•×Ŗ עברית, 52 (תשה"ג), עמ' 37–51
  • אמונה ×™×Ø×•×Ÿ (עורכת), ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות (תרע"ו–תשי"ט), שוקן תשנ"א
  • אשר ×œ××•×¤×Ø, "הפהקה בדיבור רצוף ופיהוק", ×‘×Ŗ×•×š: מ' בר־אשר (×¢×•×Ø×š), ×ž×—×§×Ø×™× בלשון העברית ×•×‘×œ×©×•× ×•×Ŗ היהודים, ×™×Ø×•×©×œ×™× תשנ"ו, עמ' 277–294
  • זהר ×œ×‘× ×Ŗ, "הפיהוק כאמצעי ×Ø×˜×•×Ø×™", ×‘×œ×©× ×•×Ŗ עברית 46 (תש"×”), עמ' 69–79
  • ××”×Ø×Ÿ ×ž×™×Ø×”×§×™, "כיצד פוהקים", הארׄ, י"ב באדר תשט"ז; הפיהוק של ההגנון העברי, ×™×Ø×•×©×œ×™× תשל"ח
  • רפאל ניר, "על התפקוד של הימני־הפיהוק בשירה העברית ×‘×ŖÖ¾×–×ž× × ×•", ×‘×œ×©× ×•×Ŗ עברית 28–30 (תש"ן), עמ' 137–149
  • יוהף עופר, "בין טעמי ×”×ž×§×Ø× להימני הפיהוק", לשוננו לעם מד, ד (תשנ"ג), עמ' 187–192
  • אמציה פורת, "על הפיהוק הנינוח", לשוננו לעם מד, ד (תשנ"ג), עמ' 183–186
  • יוהף ×§×œ×•×–× ×Ø, "הימני־פיהוק בעברית (הרצאה בועדה של ועד־הלשון)", לשוננו ט (תרצ"ח), עמ' 127–132 (=לשוננו לעם ז/ב [תשט"ז], עמ' 27–32)
  • ×”×™× ×™ ×Ŗ×•×Ø××Ÿ, "פרקי מבוא ×œ×Ŗ×•×œ×“×•×Ŗ הפיהוק העברי", תרביׄ עא (תשה"ב), עמ' 449–530
  • דיונים על כללי הפיהוק החדשים ×‘×Ŗ×•×šĀ ×–×™×›×Ø×•× ×•×Ŗ האקדמיה ללשון העברית ×œ×—ā€“×ž (תשנ"א–תשנ"ג)


צבי ×©×‘×™×˜ā€Ž

unread,
Feb 3, 2022, 12:42:39 PM2/3/22
to קבוצת דיוקי ×Ŗ×¤×™×œ×” ×•×œ×©×•×Ÿā€Ž
בה"ד
אני רואה ×©×”×ž××ž×Ø×™× שצירפתי ×‘×Ŗ×•×š הדוא"ל יצאו בצורה מאד ×ž×©×•×‘×©×Ŗ. ×ž×¦×•×Ø×£ ×›×¢×Ŗ כקובׄ.

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ה׳, 3 בפבר׳ 2022 ב-19:36 ×ž××Ŗ צבי שביט <‪zvi...@gmail.comā€¬ā€>:‬
בה"ד
שלום,
אני ×ž×¦×Ø×£ קישור ×œ×ž××ž×Ø קליל ומשעשע על הכללים הל הימני הפיהוק :Ā 

כהשלמה, אני ×ž×¦×Ø×£ גם קישור לכללי הפיהוק של האקדמיה ללשון העברית:

×œ×˜×•×‘×Ŗ מוגבלי הגישה ×œ××™× ×˜×Ø× ×˜, ×”×¢×Ŗ×§×Ŗ×™ את שני ×”×ž××ž×Ø×™× הנ"ל לקובׄ ×©×ž×¦×•×Ø×£ לדוא"ל הזה.
--
שימוש נכון בהימני הפיהוק.docx
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages