הנו אדון עולם לכל/וכל נוצר יורה גדולתו

[צבי שביט‎]

בס"ד

בעבר העליתי לדיון בקבוצה את השאלה מהי הגירסה הנכונה בפיוט יגדל בשורה "הנו אדון עולם לכל/וכל נוצר יורה גדולתו". קיבלתי תגובות רבות. והפצתי אותם. מאוחר יותר הפצתי שוב את התגובות השונות והוספתי הערה נוספת על שורה אחרת בפיוט. קיבלתי תגובות נוספות. אני מפיץ כעת את כל התגובות. התגובות החדשות מופיעות לאחר הקו האדום.

צבי שביט (שטרן)

===========================================

בפיוט יגדל, כתוב ברוב הסידורים: "הנו אדון עולם לכל נוצר, יורה גדולתו ומלכותו". משפט זה לכאורה לא מובן. את חלקו הראשון ניתן להבין, אבל חלקו השני לא מובן. מי יורה את גדולתו? ומה הקשר לחלקו הראשון של המשפט?

בסידור קורן לעומת זאת, כתוב אחרת: "הנו אדון עולם, וכל נוצר יורה גדולתו ומלכותו". כלומר החלפת האות למ"ד באות ו"ו וחלוקה שונה של הפסוק. משפט זה הרבה יותר מובן.

ישנה גם בעיה נוספת. הפיוט מבוסס כידוע על 13 עיקרי האמונה של הרמב"ם. לכאורה, לא מובן הקשר בין המשפט בצורתו המקובלת, לבין העיקר החמישי: "אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו, לו לבדו ראוי להתפלל, ואין ראוי להתפלל לזולתו". לעומת זאת, לפי הגירסה של סידור קורן יש קשר. "כל נוצר יורה גדולתו" ולכן הוא יתפלל לה'.
אשמח לשמוע מה דעתכם.

בברכה,

צבי שביט (שטרן)

=============================================

אני כתבתי אצלי כמו קורן, אבל "יודה" [בד'], והפניתי את הקורא לברלינר, הירש והסידור המצוין.
הוא מביע יותר טוב את הרמב"ם. לכן ככה ניתן לשמוע בקלטת של בי"ס בר-אילן בכפר סבא.
לצערי, הקלטת שלי מקולקלת קצת, וכבר אי אפשר לשמוע .
גם בירנבוים כותב על הפסוק, והוא מסביר  כי 'יורה' הוא במובן של איוב יב ז-ח, תהלים קמה ו-יב.
בעירובין, הוא מוסיף, סה. 'יורה' פירוש יתפלל.
אליהוא

--------------------------------------------

הפירוש לנוסח הרגיל יכול להיות כדלקמן:

הנו אדון עולם לכל נוצר - כל יצור שנוצר הוא בכלל העולם שהוא אדון לו.

יורה גדולתו ומלכותו - אותו עולם שנוצר (הכולל את כל היצורים) מורה על גדולתו ומלכותו, כי אין מלך בלא עם. וכן הוא בפיוט אדון עולם: לעת נעשה בחפצו כל - אזי (רק אז) 'מלך' - שמו נקרא.

דוד כוכב

--------------------------------------------

זו שאלה עתיקת יומין. את הצעת התיקון שאימצו קורן הציע בזמנו אאל"ט פרופ' ברלינר, אבל כמו כל הגהה מסברא היא תלויה באוויר. בקצת דוחק אפשר לפרש שלכל נוצר=אדם מוטלת חובה להתפלל אל הבורא, להורות גדולתו ומלכותו, ואז אין צורך בהגהה

הרב יואל קטן
על כך אני הגבתי:
ענית על שאלתי השניה (הקשר לי"ג מידות), אבל עדיין המשפט לא מובן. מיהו הנושא של המשפט, ה' או הנוצר=אדם?. חלקו הראשון של המשפט מתאר את העובדה שה' הוא אדון העולם ולא ברור לי היכן בתוך המשפט מובלע הפירוש שלך שעל הנוצר=אדם מוטלת חובה להתפלל. זה לא קצת דוחק, זה הרבה דוחק.

צבי

--------------------------------------------

נראה שזו גירסה נכונה ומובנת יותר אלא שיש להעיר שהרבה אי דיוקים יש בפיוט לעומת דברי הרמב"ם המקוריים ... לא רק זה...

שלמה כהן דוראס

--------------------------------------------

גם את הנוסח שלכאורה קשה יותר ניתן להסביר באותה דרך. המילים "יורה גדולתו ומלכותו" הם פסוקית לוואי למושא של המשפט "כל נוצר", ומתארים אותו: "הנו אדון עולם לכל נוצר (ש)יורה (או 'המורה', או 'שֶׁמורה') גדולתו ומלכותו", ואין צורך בתיקון (אלא אם כן כך נמצא בכמה כ"י או דפוסים). כמובן, התיקון הופך את המשפט לברור הרבה יותר, אך כאמור אין בו צורך. אכן, רק ההשוואה מול ניסוחו של העיקר על ידי הרמב"ם עצמו מביאה אותנו להבנה נכונה של משפט זה ב"יגדל".

המשך:

גם אם נמצא נוסח, כמו זה שמביא סידור קורן, בכתבי יד או בדפוסים קודמים, הוא ככל הנראה נוסח מתקן. וזאת על פי הכלל שהנוסח הקשה יותר הוא המקורי (הרי אף אחד לא ייקח נוסח קיים ויקשה אותו יותר).

אליעזר כמוֹן

--------------------------------------------

לענ״ד הנוסח המקובל מדבר על הקב״ה כ׳יורה גדולתו ומלכותו׳. יורה מלשון הוראה, לימוד.

חיים וינברגר

ועל כך הגבתי:
1 - אבל מה הקשר בין החלק השני לבין החלק הראשון?
2 - איך זה מתקשר לעיקר החמישי?

צבי

--------------------------------------------

יפה מאד. צריך לבדוק בסידור "עבודת ישראל", וגם בכתבי רבי שבתי סופר בעל הסידור המפורסם, ובספרו הכביר של הרב דוד יצחקי, שההדיר את "לוח ארש" של היעב"ץ ואת כל נספחיו יחד.

לענ"ד בכלל צ"ל "יודה גדולתו ומלכותו", ואתי שפיר.

אגב, אני הקטן גורס ואמר בלשון-הקדש תקינה: "אני מאמין באמונה שלמה, שלבורא יתברך שמו לבדו -  ראוי להתפלל, ואין ראוי להתפלל לזולתו". כן הגהתי גם בסידורים אחדים שהועברו אלי להגהה. משמעותו של חציו הראשון של הנוסח המצוי, וכפי שהבאתם, "אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו, לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו", היא שרק לבורא יתברך מתאים לו (הוא עצמו) להתפלל....

מ. ג

--------------------------------------------

אכן הגיוני.
נקודה נוספת פשוטה במזמור, שמשום מה נפוצה בטעותה אצל אחינו, הינה בחלוקה של המשפט:

"לא יחליף האל ולא ימיר דתו - לעולמים לזולתו'.

יש הקוראים אותו בצורה משובשת: "לא יחליף האל ולא ימיר - דתו לעולמים לזולתו".

ההיגד הראשון נטול משמעות, ולשני דווקא יש, אך נוגדת את אמונתנו.

אם הראשון משתייך לשיר המתמצת את 13 עיקרי האמונה, הרי שניתן לומר שהשיבוש מביא אותו לשיא של כפירה, הלא כן?

היה מי שטען שאת הנוסח השגוי שרו גם רבנים גדולים, נשמע לך הגיוני?
אבישלום

הערה שלי:
אכן הערה נכונה. ברצוני לציין שהסיבה לטעות זו היא בגלל שכל שורות השיר בנוייות משני חלקים. ישנם סידורים שבהם השיר מודפס בשני טורים (כמו שירת האזינו). ברוב השורות שני החלקים שוים באורכם, אבל בשורה זו החלק הראשון ארוך והחלק השני קצר, ולכן באופן טבעי אנשים נוטים לחלק את השורה לשני חלקים שוים, במיוחד כאשר שרים את הפיוט. בחלק מאותם סידורים שבהם הפיוט מודפס בשני טורים, גם הדפיסו לפי חלוקה שווה שכאמור איננה תואמת את הקריאה הנכונה  (כפי שאפשר לראות לדוגמא בהמשך בצילום ששלח אסף). בסידור רינת ישראל הפיוט אמנם מופיע בשני טורים, אבל בצורה נכונה.

צבי

--------------------------------------------

לא חשבתי על זה קודם. אולי הכוונה היא: "הנו אדון עולם, לכל נוצר - יורה גדולתו ומלכותו", והמשמעות היא: מכיוון ש"בצלם אלוקים ברא את האדם", הקב"ה נתן בכל נוצר חלק אלוקי. כלומר ירה מלשון נתן, הניח (על פי "או מי ירה אבן פינתה" (איוב לח ו)).
הייתכן?

איריס ישראלי

ותגובתי:
ואיך זה קשור לעיקר החמישי?

צבי

--------------------------------------------

קצת קשה לתת את החידוש לסידור קורן, הנוסח מקורי, או לפחות בן 475 שנה...

 

מתוך ויקיפדיה:

מחבר הפיוט "יגדל" הוא דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה, כנראה במאה ה-13.^[1] הפיוט נדפס לראשונה במחזור "קמחא דאבשונא" שנדפס בבולוניה בשנים ש'-ש"א (1541)^[2] הרב יעקב עמדין יחסו בוודאות להרמב"ם^[3], והרב יחיא צאלח והיש"ר מקנדיאה [נובלות חכמה צב,ב] יחסו לר"ש אבן גבירול ^[4].

 פתחתי בעזרת hebrewbooks את קמחא דאבשונא 

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7116&st=%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%95&pgnum=1&hilite=4cb100f1-cfe7-4202-9664-4ef948b84955

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=7116&st=%u05DC%u05D0%u05D7%u05D3%u05D5%u05EA%u05D5

בבדיקה שטחית , זה נמצא לפחות בחלק מסידורי הספרדים

אסף

--------------------------------------------

אכן היה בזכרוני שזה נוסח הספרדים, והתפלאתי לשמוע פה באשכול שלכאורה אינו כן.
רק לי מפריע שכבר לפני 500 שנה השמיטו בדפוס דגש חזק להוציא בגד כפת, ונקודת השׁין?
דוד כוכב

--------------------------------------------

סידור עליות אליהו:

שמואל

על תגובה זו קיבלתי תגובה:

אמנם קשה לראות זאת, אך כתוב 'יודה' בהערה הזאת
כמו אצלי. אתם מוזמנים לתקן את סידוריכם...
אליהוא

--------------------------------------------

האמת שאף פעם לא יצא לי לדקדק בנוסח שבסידורים אבל תמיד היה לי בראש שזאת הכוונה הנכונה. אהבתי שזה התחבר עם העיקרים ברמב"ם.

אבל בדקתי עכשיו בסידור עולת ראיה והרב קוק מביא את הגרסה הראשונה. בפירוש הוא אומר שהקב"ה מורה את גדולתו לכל נוצר (וזה מתאים לגרסה הראשונה- לכל נוצר- יורה גדולתו ומלכותו).

מצ"ב את דברי הרב זצ"ל:

הנו אדון עולם, לכל נוצר יורה גדולתו ומלכותו.

עם כל מה שידענו את עוצם ההפלגה, והשללת כל יחש, שבין השם יתברך, ובין כל מה שחוץ ממציאותו, מצד ההבדל האין-סופי, שבין רוממות מעלת עליון, ובין העדר השלמות של כל מה שאיננו אין-סוף, בכל זה היחש של ההשגחה ושל ההודעה, המורה על הגודל העליון, שמצד גדלו אין שום ערך של הבדל בין נמצא רם מעלה וערך לנמצא שפל וירוד, ובכל ההשויה הגדולה הזאת ישנה עם זה המדה המלכותית המדוקדקת, שמצדה יש דוקא הבדל עצום בין כל מדה ובין כל מדרגה, וגם בין צדיק לרשע, ובין עובד אלהים לאשר לא עבדו. והנו אדון לעולמו, המתקשר בהשגחתו המדויקת והמעלה את הכל לרום הגודל והאושר, ולכל נוצר, באין הבדל מדה ושעור, ערך ומצב, יורה גדולתו, שהוא סוד חיי כל המציאות ועצמות הויתם, ומלכותו, מצד כוון ערכיהם השונים, במהותם, בתעודת מציאותם, ובערכיהם המוסריים, בקשר כל הפרטיות עם האוצר הכללי ומקורו העליון.

יצחק זרביב 

 

הערה שלי:

 בניגוד לנסיונות הקודמים להסביר את הגירסה המקובלת ("לכל נוצר"), הסבר זה דווקא מתקבל על הדת. יחד עם זאת יש לשים לב שגם לפי הרב קוק יש שוני מהגירסה המקובלת, אמנם לא בשינוי המילים, אבל יש שוני בפיסוק ובחלוקת המשפט ("הנו אדון עולם - לכל נוצר יורה גדולתו ומלכותו"). כך הוא הפיסוק בכותרת וכך גם משתמע מההסבר שלו. החלוקה שלו בעצם זהה לחלוקה של קורן.

צבי
--------------------------------------------

בסידור המדויק איש מצליח מופיע שיש נוסח נוסף:"הנו אדון עולם, וכל נוצר יודה (עם ד' ולא עם ר') גדולתו ומלכותו"

נעם סודרי
-------------------------------------------- 

בסידור של עדת תימן - הבלדים, מופיע: וכל נוצר...

אשר צעירי

--------------------------------------------

אני הדל מבין כך: הינו אדון עולם לכל נוצר (והנוצר) יורה גדולתו ומלכותו. כלומר הנוצר עצמו יורה-יתפלל שה' יקרין עליו גדולתו ומלכותו. אופציה ב': שהנוצר כשלעצמו על בריתו המורכבת - בעצם היווצרותו זו - מורה לעולם על גדולת ה' ומלכותו.

יוסי אפשטיין

תגובה על הצעתו של יוסי אפשטיין:
יוסי יכול להסתייע בישעיהו פרק מג פסוק כא     עַם־זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ: 

אוריאל פרנק

--------------------------------------------

סיכום שלי לכל התגובות:

נעשו אמנם מספר נסיונות להסביר את המשפט בגרסה המקובלת, אבל נראה לי שהסברים אלו קצת דחוקים וגם לא מסבירים את הקשר לי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם.
אי לכך, נראה לי שהגרסה שמופיעה בסידור קורן הגיונית יותר וגם מובן הקשר לי"ג עיקרי האמונה. מה עוד שמתברר שזוהי גם הגירסה במחזור קדום שבו כנראה מודפס הפיוט לראשונה.

יש גם הצעה להחליף את המילה "יורה" במילה "יודה".

לסיום אני רוצה להעיר הערה נוספת על הפיוט (בנוסף להערה שכבר העיר אבישלום על השיבוש בשורה "לא יחליף האל").
בשורה השישית החלוקה הנכונה היא "שפע נבואתו נתנו - אֶל אנשי סגולתו ותפארתו". כלומר, ה' נתן נבואה לאנשי סגולתו (הנביאים).
יש המשבשים ושרים בטעות: "שפע נבואתו נתנו אל - אנשי סגולתו ותפארתו". חלוקה זו היא כמובן לא הגיונית. (גם ניתן להבין שאנשי סגולתו הם חלק מהנותנים). מקור הטעות הוא שוב בגלל החלוקה באורך שווה (אמנם מספר המילים בשורה הוא לא זוגי, כך שבכל מקרה אין חלוקה שוה לפי מספר המילים, אבל בצורה שבה אותם אנשים שרים יש שויון במספר ההברות).  סיבה נוספת אפשרית לטעות היא הבלבול עם השורה "תורת אמת נתן לעמו אֵל - על יד נביאו נאמן ביתו". כאן המילה "אל" אכן חותמת את החלק הראשון, אבל כמובן שאין קשר בין שתי המילים. בשורה שלנו המילה "אֶל" משמעותה "לאנשי" והיא מנוקדת בסגול, ואילו במשפט השני המילה "אֵל" היא כינויו של ה' והיא מנוקדת בצירה.

צבי שביט (שטרן)

-------------------------------------------

עניין של פיסוק!

הפיסוק אינו רק מעניק שהות לנשום, אלא, קובע את המשמעות...

כדלהלן:

הנו אדון עולם - 

לכל נוצר, יורה גדולתו ומלכותו.

היינו: הוא אדון העולם, ולכל יציריו הוא מורה (מלמד) את גדולתו ומלכותו

 

כמו-כן:

שפע נבואתו -

נתנו, אל אנשי סגולתו ותפארתו

היינו: את הנבואה השופעת (המרובה) העניק, לאנשים סגוליים שתפארתו עליהם  

ד"ר שלום פליסר

--------------------------------------------

יפה נדרשתם לשאלת הנוסח של וכל/לכל, וכן יורה/יודה. לצערי, לא אוכל להאריך בדברים, שכן עיקרי דברים כתבתי בספרי, 'חקרי קבלה ותפילה', בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ב, עמ' 56-52. אבל ברצוני להביא כאן כמה עובדות, שראיתי אותן במו עיניי, שיש בהן לערער חלק נכבד מהשערות, הנחות ו'עובדות' שנרשמו ע"י כמה כותבים. כמובן,לא אתפלמס עמהם, והמבין (האובייקטיבי) יבין את טעותו. ובכן, הפיוט מופיע לראשונה בכתב-יד בשנת 1383. והוא בספרייה הבריטית 616, דף 335א-336א, ושם: וכל. צורה זו מופיעה בסידורים כתובי-יד בפריס 592; אוקספורד 1062. כולם מימי הביניים, וקצת מאוחר יותר בשני כתב-יד תימניים משנת 1661 ו-1684. כך גם בסידורים שנדפסו בשונצינו רמ"ה-ו; פיזרו רע"ו; רימיני רפ"א; ויניציאה רפ"ד. כלומר,כולם לפני שנת ש' שנרשמה כמצוטט באחת התגובות מויקיפדיה (אני עצמי אינני משתמש בה).

באשר לחילוף השני, כאן הרוב כותבים יורה, אך מצינו יודה בכתב-יד פריס 592 שנכתב בליסבון ב-1484, ובדפוס בויניזיאה 1692.

אני עצמי נוהג לתת כבוד רב לכתובים ממראה עיניי.

והרשו לי נקודה שנייה: שאלת ההתאמה ללשון הרמב"ם. נכון הוא שהפיוט מיוסד על הרמב"ם, אבל כל יוצר חדש, כידוע, רשאי להפליג מתוך מקורו לכיוונים נוספים, והיו דברים מעולם. כך  ששאלת ההתאמה לרמב"ם אינה צריכה להיות שיקול מכריע.

פרופ' משה חלמיש

------------------------------------------

חלוקת השורה לשתיים היא לפי המשקל: שתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות - בחצי הראשון, וכמותן בחצי השני.
לאור הנ"ל כל ה"שיבושים" באופן החלוקה שהתריעו עליהם אינם שיבושים אלא כך כוונת הפייטן, אלא שלמרות שההפסק מבחינת המשקל הוא כנ"ל - יש להיזהר לקרוא באופן שיובן ממנו גם הפיסוק שלפי המשמעות.

דוד מונק

----------------------------------------