הי טל, תודה עך ההזדמנות להציג את הרעיון!
כמובן. מנסיוני ממערכות דיון פתוחות וציבוריות גם ב IETF שהוא גוף הסטנדרטים הפתוחים של האינטרנט וכן במערכות קוד פתוח, כמו לינוקס, ישנו איזון בין פתיחות מירבית המאפשרת לציבור להשתתף בדיונים, להציע הצעות ולקדם את האג'נדה שלהם, לבין בחינה מקצועית ומעמיקה של הרעיונות ושילובם במערכות הקיימות.
באופן כללי, בשלב הראשוני, מופעלת בקרה מעטה ככל הניתן כדי לא לפגוע ביצירתיות ובחופש המחשבה והרעיונות מתקדמים במערכת, עם רף בקרה הולך וגבוה, בצורה אבולוציונית, רק כאשר הם מתגבשים ומוכחים כרציניים וישימים. הדבר דומה לשדה רחב בו ניתן לזרוע זרעים רבים כאשר רק חלק מהם נובטים ומתפתחים וגם הם מדוללים בהמשך לפי קריטריונים שונים כמו תועלת, משאבים נדרשים וכולי.
חשוב לציין שכדי לקדם רעיון, מוביל הרעיון חייב להשקיע זמן ועבודה בעריכתו ומתן מענה להערות וביקורת אותם הוא מקבל על הרעיון.
אין במערכות אלו עריכה קבוצתית של הרעיון, אלא בעל הרעיון יש לו זכויות יוצרים על הרעיון וסמכות ואחריות על קידומו. רשיון השיתוף מאפשר לאחרים לקחת את הרעיון לכיוון אחר אך עליהם לעשות זאת בהצעה נפרדת אותם הם דוחפים. ראיתי את זה קורה לעיתים נדירות אם בכלל...
לעניינינו, ההצעה שלי היא מודל של Market Place של הפתוח לציבור ומאפשר שקיפות של ההצעות, הדיון בהם, ומנגוני קבלת ההחלטות.
כל מי שנרשם למערכת יכול להעלות רעיונות, להגיב לאחרים וכולי.
בברירת המחדל, אם לא הוגדר אחרת, אפשרות העריכה של הרעיון הוא של מי שהעלה אותו בלבד. אחרים מוזמנים ויכולים להגיב למסמך. תגובות אלו נרשמות לצד הגרסא שאליה הוגבו ופתוחות לציבור והדיון בתגובה והסטטוס שלה פתוחים ומתועדים, כאשר היא נסגרת לאחר שבעל הרעיון דחה אותה או קיבל אותה.
בעל הרעיון יוכל לבחור גם מנגוננים כמו הצבעה על אלטרנטיבות שונות באם ירצה בכך.
בסופו של דבר, הציבור יוכל לדרג רעיונות ע"פ מספר פרמטרים כמו: רמת עניין/תמיכה כללית (שקול ללייק), בשלות, ישימות, אינטגרטיביות (ביחס למשל לחוקים קיימים) וכדומה.
כאשר רעיונות יועלו להצבעה, המשתמשים יוכלו לסדר את רשימת הרעיונות לפי קריטריונים אלו וסטטיסטיקות אוטומטיות נוספות שימדדו ע"י המערכת ואשר מצביעות על איכות הדיון ובשלותו - כמו למשל מספר המגיבים לרעיון, מספר התגובות, כמה גרסאות נערכו וכולי.
הדבר חשוב ביותר כדי לאזן הצעות פופוליסטיות שזוכות לתמיכה רבה אך אינן ישימות ואין מי שיעמוד מאחוריהן וישקיע עבודה רצינית ומקצועית בקידומן וחקיקתן.
מעבר לכך, אני מציע שהמערכת תעודד פלורליזם ותאפשר לרעיונות מתחרים ומשלימים להתפתח זה לצד זה, כדי להציג לבוחר בסופו של דבר גישות אלטרנטיביות בשלות, ולא לקדם גישה מסוימת אפריורית כאשר אינה בשלה דייה לקבלת החלטה מושכלת.
במסגרת זו אני מציע שיוגדרו קהילות במערכת, כאשר קהילה תוכל להגדיר את התחום המעניין אותה, את עקרונותיה האידאולוגים ואת עקרונות העבודה שלה (שיטת הדיון, שיטת קבלת ההחלטות, איזה רוב נדרש כדי לשנות החלטות מסוגים שונים, מינוי אנשים לפונקציות וכו') ובקהילות ניתן יהיה להגדיר קהילות משנה שיתמקדו בתחומים ספציפיים תחת אותה מסגרת רעיונית וארגונית/חוקתית.
כך מצטרפים חדשים יוכלו לבחון קהילות שונות ולהצטרף או לתמוך באלו שיותר לרוחם.
לצרכי בחירות לכנסת, ניתן יהיה להתארגן לסיעות ולבחור נציגים, למשל, מתוך קהילות אלו שייצגו את הקהילות בכנסת ויקדמו את האג'נדה של אותה קהילה נאמנה. אופי הקשר בין הבוחרים לנציגיהם גם הוא יוכל להיות מוגדר ע"י הקהילה ולפי כך יקבעו סמכויות הנציגים ורמת המעורבות של בוחריהם בתהליך.
הדבר חשוב משום שהנציגים עושים את עבודת השטח בסופו של דבר וחייבים לתת להם אחריות, סמכות ושיקול דעת משל עצמם, כמובן במסגרת הרעיונית והחוקתית של הקהילה. במידה וציבור הבוחרים יחליט לקדם הצעות חדשות שלא מקובלות על הנציגים, יוכל להיות הליך בו הנציג יוחלף בנציג אחר, על הדעת הקהילה.
אשמח לתגובתכם,
בני