פלייליסט של מסכת זבחים
אתר עם התלמוד כולו בוידאו
תמצית הדף מפורטל הדף היומי
מסכת זבחים
דף קיד עמוד א
* המשנה שמיעטה מדין כרת את השוחט בחוץ מוקצה ונעבד מהפסוק "לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה'" עסקה בקודשים קלים וכדעת רבי יוסי הגלילי הסובר שהם ממון בעלים (ולכן יכול לאסור את הקורבן בהקצאה ועבודה).
* במשנה מובא שחכמים ורבי שמעון נחלקו לגבי דין השוחט בחוץ במקרה של בעלי מומים עוברים ובמקרה של תורים שלא הגיע זמנם ובמקרה של אותו ואת בנו, והגמרא מבארת מדוע היה צורך לפרט שנחלקו בשלושת המקרים הללו.
* לדעת ריש לקיש: המקור לדעתו של רבי שמעון (הסובר שכל שהוא ראוי לבוא לאחר זמן הרי זה בלא תעשה אם שחטו בחוץ) הוא מהפסוק "לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם".
דף קיד עמוד ב
* לדעת רבה: המקור לדעתו של רבי שמעון הוא מהפסוק "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח", אך הגמרא דוחה זאת.
* האמוראים שינו את גירסת המשנה על פי תירוצו של זעירי וגרסו במשנה "מצורע", אך לא שינו את גירסת המשנה על פי תירוצו של רב ששת ולא גרסו במשנה "נזיר" (אלא רק תירצו כך את המשנה בדרך של חסורי מחסרא).
* לדעת רבי חלקיה בר טובי: מצורע ששחט את אשמו בחוץ קודם זמנו שלא לשמו - חייב כרת.