FW: ספר חדש על היווצרות האומה הפלסטינית

[Uri Milshtain]

 

 

שלום!

 

היום הופיע בהוצאת "גפן" ספרי החדש "The Birth of a Palestinian Nation" .

 

הטיעון המרכזי בספר חדש זה באנגלית הוא: השקרים של הנהגת היישוב היהודי בראשות דוד בן גוריון על הטבח שבצעו לוחמי אצ"ל ולח"י בדיר יאסין (9 באפריל 1948) ושנועדו לעשות דמוניזציה ליריבים פוליטיים לקראת הקמת המדינה, הכניסו להלם את ערביי ארץ ישראל, מוטטו אותם צבאית, גרמו לבריחתם, יצרו את בעיית הפליטים שהיא לב הסכסוך עד היום, והיוו מיתוס מכונן  להתלכדות ערביי ארץ ישראל לאומה פלסטינית. ספר זה הוא כתיבה מחדש והרחבה של ספרי בעברית: "עלילת דם בדיר יאסין – הספר השחור" שיצא לאור ב-1997 בהוצאת המדרשה הלאומית ושרידות וזכה בפרס ז'בוטינסקי למחקר.

 

הספר מתאר, על סמך מחקר מפורט, ממוסמך ורב שנים מה באמת התרחש בדיר יאסין ביום הקרב ואיך נרקמה עלילת הדם. הוא מתאר עוד מעשי טבח במלחמת העצמאות: טבח שבצעו ערבים בשיירה של רופאים אחיות ואנשי אקדמיה ומאבטחים ("שיירת הדסה") שנסעה להר הצופים בירושלים כנקמה על הטבח שלא היה בדיר יאסין, וטבח שבצעו לוחמי הפלמ"ח במבצע שעליו פיקד יגאל אלון בערביי הכפר עין זיתון ליד צפת. לאחר מכן אני מתאר ומנתח את תרבות הביטחון המיתולוגית של היהודים ביישוב ובמדינה שעל תוצאותיה הרות אסון  נמנים בין היתר היווצרות האומה הפלסטינית, היווצרות ארגון החמאס והיווצרות ארגון החיזבאללה וכישלונות בכל המלחמות שאחרי מלחמת ששת הימים.

 

מצורפים: שלושה קבצים הכוללים: מבוא לספר בעברית ובאנגלית  וכריכת הספר.

 

כל טוב,

ד"ר אורי מילשטיין

מרכז הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים

 

[Nitzan Shapira]

אורי,

אם כבר, אז את "בעיית הפליטים" יצרו ושימרו מדינות-ערב אשר ראו באותם ערביי א"י, אשר נמלטו

משטחי המדינה היהודית המתרחבת, זרים, למרות שרובם באו זה מכבר (בטווח 20-80 שנה) מתוך

אותם מדינות-ערב ממש ולא היו ילידי א"י אותנטיים לדורותיהם.

החלטת מדינות-ערב, להשאיר את אותם נמלטים במצב של זרים, חריגים, חסרי זכויות מלאות. כלומר

סירובם להטמיע אותם. נבעה מאינטרס ברור לקיים מתח פנימי אשר מופנה כלפי חוץ. החלטה מודעת

זו מהווה את הבסיס לבעיית-הפליטים. לא ב"ג ומנהיגי הישוב של 48 יצרו או זממו את הבעיה שנוצרה.

תוכנית-החלוקה אשר התוותה את גבולות המדינה-היהודית תחמה שטח בעל רוב יהודי. אבל היה

ברור שהמיעוט הערבי ש"נלכד" בשטח המדינה-היהודית העתידה לקום, עויין ברובו את עצם הרעיון,

והביטוי המוחשי לכך הם פעולות-האיבה בין הצדדים בשטח שיועד למדינה-היהודית. ברור שב"ג צריך

היה לעודד ואף ליזום הגירה ערבית מתוך שטח המדינה העתידה לקום. באווירה של 1948, שלוש

שנים לאחר תום מלחמת-העולם ובעת שאירופה עצמה רחשה עדיין נחילי פליטים, לא היה ברעיון שכזה

שום חריג. גם עידוד ההגירה הערבית, אם ע"י אי-הימנעות מבלימתה ואם ע"י יצירת או ניצול סיטואציות,

מתוך השטחים שצה"ל כבש לאחר פלישת מדינות-ערב והרחבת גבולות המדינה-היהודית, היא חלק

מאותה תפיסה שיש לקיים רוב יהודי מוצק בשטחי המדינה-היהודית. רוב שכזה ניתן היה לקיים או ע"י

הגירה ערבית או ע"י נסיגה לגבולות החלוקה. קרי, גבולות 15 למאי 1948.

אם העובדות המצויינות בפיסקה הקודמת מקובלות עלייך, אזי כל דרך אחרת להציג את שורשי הבעיה,

וביחוד זו הטוענת שמנהיגי הישוב יצרו את הבעיה (ומשכך אחראים לה) - היא סילוף גמור.

לא בריחת הערבים יצרה את בעיית-הפליטים אלא החלטת מדינות-ערב להשאירם במצב נצחי של פליטים.

מיליוני בני-אדם באירופה של 1948 היו במצב של פליטים כנגד רצונם. רובם המכריע לא חזר

עד היום אל הטריטוריה שממנה גורש או נמלט בעל-כורחו. לא ידוע לי על איזושהי בעיית-פליטים

הקיימת עדיין באירופה של המאה ה-21.

אם אני נאמן לאותו קו-מחשבה שלך, אני יכול לטעון ובצדק שהבריטים הם הם אלו שיצרו את

בעיית-הפליטים מאחר והם עודדו ו/או לא מנעו הגירה ערבית למדינה-היהודית העתידה לקום.

לא רק זאת, אלא שאם ברצונם היה להקים פה בית-לאומי ליהודים ולא בית-דו-לאומי, הם צריכים

היו לדאוג להגירת הערבים שכבר היה פה ב-1919 ולא להצר את מימדי העלייה היהודית לארץ.

מאחר והם לא עשו כלום מתוך האמור, הרי שהם אחראים במישרין לסיטואציה שנוצרה ב-48.

השאלה אם היה לא לא היה טבח בדיר-יאסין (ולדעתי היה) והעובדה שמנהיגי הישוב עשו באירוע

שימוש ציני למטרות-פנים ולגיטימי למטרות-חוץ. אינה רלוונטית כלל לטענת האחריות של ב"ג

וחבריו ל-בעיית הפליטים.

ניצן ~

בתאריך 15 באוגוסט 2012 21:20, מאת Uri Milshtain <urim...@smile.net.il>:

--
**
להסרה מקבוצת הדיון , אתה מתבקש לשלוח מייל לכתובת הבאה
civil-forum...@googlegroups.com
אין צורך לנמק דבר , המייל שתשלח ימחק אותך אוטומטית מרשימות התפוצה
 
To unsubscribe from this group, send email to
civil-forum...@googlegroups.com
 
------
על מנת לעבור לדואר תמציתי, ראשי פרקים או מייל אחד ביום, בקר באתר הקבוצה
For more options, visit this group at
http://groups.google.com/group/civil-forum
 
הנך מתבקש שלא לשגר לקבוצת הדיון כל מידע שתוכנו מאיים, נגוע בלשון הרע או
בדיבה, או גס או פוגע בביטחון המדינה ו/או נוגע לפעילות בלתי חוקית ו/או אסור על פי תקנת
הציבור או על פי כל דין אחר, או היכול ליצור עילה לתביעה פלילית או אזרחית, מובהר בזאת למשתמש, כי מנהלי הקבוצה אינם אחראים לתוכן המידע המועבר באמצעות קבוצת הדיון

[Uri Milshtain]

ניצן,

 

את בעיית הפליטים יצר בן גוריון בשקרים על טבח דיר יאסין. מדינות ערב והמנהיגים של ערביי ארץ ישראל שימרו אותה.

 

אורי

[Nitzan Shapira]

אורי,

אתה רוצה לומר בזה שאלמלא יצר ב"ג שקרים על טבח דיר-יאסין אז אותם

חצי-מיליון ערבים, או יותר, היו עדיין מצויים בתחום המדינה-היהודית ב-1949?

אם התשובה היא כן - אזי המדינה היהודית, כבר בשלביה הראשונים היתה מדינה

יהודית עם רוב ערבי שהיא אמורה להזין ולכלכל. אם היא היתה מעניקה להם זכויות

אזרח (כפי שהיא נתנה בפועל לערבים שלא ברחו) אזי הרוב הערבי בכנסת היה

מוביל ליצירת מדינה ערבית או דו-לאומית.

אם התשובה היא לא - אז מאחר ולמדינות-ערב לא היה אינטרס להטמיע את אותם

מהגרים שיגיעו מסיבה כלשהי (כמו מה?) אז הנה לך פליטים והנה לך בעיית-פליטים.

הדרך היחידה ב-1949 לקיים כאן מדינה יהודית שחי בה רוב ערבי או מיעוט ערבי גדול

היא בוויתור על זהותה הדמוקרטית של המדינה. מאחר ובמגילת העצמאות, מדינת

ישראל הוגדרה במפורש כמדינה יהודית דמוקרטית, הרי שהדרך היחידה לממש את

ההגדרה הזו היא או:

(1) הגירה כפויה של ערבים. או -

(2) חזרה לגבולות-החלוקה בהתאם להחלטה 181

מאחר ואני מאמין שאתה לא דוגל בפתרון (2) הרי כל מה שנשאר ע"מ למנוע את

את הבעיה שזה בקרוב צצה, הוא וויתור על הזהות הדמוקרטית.

ובכלל, אף עיר ערבית לא נכבשה טרם האירוע בדיר-יאסין. ולפיכך, אין לדעת אם הבריחה

לא היתה מתרחשת עקב נפילת הערים, בזו אחר זו, גם מבלי דיר-יאסין. לחברי הלח"י והאצ"ל

אולי יצא בעקבות הטבח שם של רוצחי-אזרחים, אבל בחיפה התושבים ידעו מי עומד מולם,

ההגנה. לא האצ"ל ולא הלח"י. אז למה הם מיהרו לעלות על הסירות? הבריחה ההמונית

יכולה בהחלט להיות תוצאה של אפקט-דומינו. מספיק שעיר ערבית אחת תיכבש ותושביה

יחליטו לברוח, עם דיר-יאסין או בלעדיו, כדי שהדבר ישפיע על שאר הערים הערביות או

המעורבות שנכבשו כל אחת בתורן.

כאשר עומד מולך חייל אוייב זחוח עם רובה ביד ומצביע על הדרך החוצה, אתה עוזב את

ביתך והולך. עם סיפור של טבח שהתרחש אי-שם, או בלעדיו. עובדתית - מרבית תושבי

נצרת, עיר ערבית למהדרין, לא ברחו. למה? כי ב"ג הורה למשה כרמל, מפקד חזית הצפון:

"אל תרחיקו אנשים מנצרת".

מיליוני הפליטים באירופה צעדו מצד לצד לא בגלל סיפור על טבח כלשהו אלא מהטעם הפשוט

שעמד מולם חייל עם רובה שאמר להם ללכת ואף אדם שפוי בנפשו לא רצה לבדוק מה יקרה

אם הוא ימרה את פיו. 

ניצן ~

בתאריך 15 באוגוסט 2012 23:36, מאת Uri Milshtain <urim...@smile.net.il>:

[Uri Milshtain]

ניצן,

 

מה היה אילו, אפשר לשער. בפועל  מעט ערבים ברחו לפני דיר יאסין, ורוב הערבים ברחו מייד אחרי האירוע. אם לא היה אירוע דיר יאסין והמדינה היתה קמה ללא מלחמה היו בשטח שנועד למדינה היהודית 650 אלף יהודים ו-550 אף ערבים. הבריחה אכן פתרה בעיה ויצרה בעיה. הטיפול בשתיהן היה כרגיל לקוי.

[דב אבן אור‎]

ניצן

גם לפוסט שלך, דלמטה-אני מצטרף.

דב

---- ההודעה המקורית ----
>תאריך:   Wed, 15 Aug 2012 23:01:49 +0300
>מאת:   Nitzan Shapira <nit...@gmail.com>
>נושא:   Re: {C-Forum:38424} FW: ספר חדש על היווצרות האומה
הפלסטינית
>אל:   Uri Milshtain <urim...@smile.net.il>, פורום <civil-
fo...@googlegroups.com>

דב אבן אור
טל' 09-7604288

[Moshe M.]

ניצן,

 

אתה מתעלם מההשפעה העצומה שהיתה לדברי המופתי חאג' אמין אל-חוסייני ומנהיגים ערביים אחרים בארץ ישראל, על בריחת העברים מכאן. המנהיגים הללו דברו על קרבות דמים עזים, אך יחד עם זאת הבטיחו כי הערבים יירשו את בתיהם ואת נחלותיהם של היהודים שיידחפו לים.

 

דווקא בחיפה, שהוזכרה בדבריך, מנהיגי היהודים כמעט התחננו בפני ההנהגה הערבית להישאר בעיר ולהמשיך ביחסי השלום - לדעתי: כביכול - ששררו שם בין שתי הקהילות, אך לשווא. רוב הערבים קמו והסתלקו מהעיר.

 

משה

----- Original Message -----

From: Nitzan Shapira

To: Uri Milshtain ; פורום

Sent: Thursday, August 16, 2012 12:41 AM

No virus found in this message.
Checked by AVG - www.avg.com
Version: 2012.0.2197 / Virus Database: 2437/5203 - Release Date: 08/15/12

[ארז רזניק‎]

משה

גם באום חלד עובד בן עמי התחנן לפני ערביי המקום שלא יברחו. לא עזר. וטוב שכך.

ארז

יין פירות וליקרים

0528240009

ב-16 באוג 2012, בשעה 18:37, "Moshe M." <mosh...@netvision.net.il> כתב/ה:

ברור שהמיעוט הערבי ש"נלכד" בשטח המדינה-�

[Moshe M.]

רז,

 

לכך אני מסכים בכל ליבי.

 

משה

No virus found in this message.

[Eviathar H. ben Zedeff]

אבל זה עבד באזור עפולה, וערביי זועבי נותרו, לצערנו, בתוכנו בעידוד הש"י.

 

בכייה לדורות.

 

 

אביתר

----- Original Message -----

From: ארז רזניק

To: Moshe M.

--

[Moshe M.]

אביתר,

 

אינני מכיר את הסיפור על עפולה, אך מניח שהוא נכון, לצורך הדיון.

 

יתכן בהחלט שלש"י היו באותה חמולה משת"פים, מהסוג שאתה מתנגד לחשוב עליו לגבי חוקר השבויים הסורי.

 

מעשה הש"י, אם נכון התיאור שלך, היה חשיבה תועלתית לטווח הקצר-מאוד, תוך התעלמות מהמשמעות לטווח הארוך.

 

משה

No virus found in this message.

Checked by AVG - www.avg.com
Version: 2012.0.2197 / Virus Database: 2437/5203 - Release Date: 08/15/12

--

[Eviathar H. ben Zedeff]

משה,

 

 

הש"י - כמו המודיעין יורשו - מכר את המדינה ואת העם למען עוד פיסת מידע חסר כל ערך מהשטינקרים שלו. מרוטב שטינקרים הם לא יודעים שום דבר. כפי שאומר חברי הטוב, המודיעין יודע היטב רק מה נכתב אתמול בעיתון.

 

לגבי אמיתות הסיפור העפולאי - הוא מוודא היב ולחלוטין, ואתה יכול לשאול בקרב בני הזועיבי.

 

את המשמעות ארוכת הטווח הדבילים, שמנהלים את המדינה ואת הביטחון, לא הבינו אף פעם, ואחרי מלחמת ששת הימים אפילו החזירו ליהודה ולשומרון את מי שברחו ממנה. ובנוסף, עיין בערך הריסת קלקיליה.

[Nitzan Shapira]

אורי,

עובדתית, מעט ערבים ברחו לפני דיר יאסין. מאידך -

עובדתית, לא נכבשו ערים ערביות או כפרים בהיקף גדול טרם דיר-יאסין. למעשה, החודשים

שקדמו לדיר-יאסין לא היו בגדר סיפור-הצלחה מרשים להגנה ולפלמ"ח. או במילים אחרות:

סממני הצלחה צבאית החלו להיראות רק בחודש אפריל, החודש של אירוע דיר-יאסין.

אתה גם מתעלם מהעובדה שהבריטים שעדיין היו בארץ, צימצמו את תחום שליטתם ואת

מידת מעורבתם בהתמדה. בחודשים ינואר-מרץ, רבית הערבים עדיין חסו בצל הבריטים

וראו בכך הגנה מסויימת. בחודש אפריל, הבריטים צימצמו את נכחותם למינימום והחלו למסור

את נכסיהם. החל ממאי, נוכחות הבריטים אפסית. 

חבר את הנתון הזה עם סממני ההצלחה של אפריל והרי לך מרשם בדוק להתמוטטות מוראלית.

כשאתה כורך את דיר-יאסין עם הבריחה ההמונית הנמצאות זו לאחר זו על ציר הזמן הכרונולוגי

ורואה בכך סיבה-תוצאה, הרי זה רק משום שאתה מתעלם מכל שאר הגורמים, והיו לא מעטים.

כדי להוכיח את טענת הסיבה-תוצאה שלך, אתה צריך להוכיח ששאר הגורמים לא רלוונטים

או שההשפעה שלהם זניחה. כל עוד לא עשית כן, הטיעון שלך הוא בגדר ספקולציה.

----------------------------------------------------------------------

בשטח שיועד למדינה היהודית עפ"י תוכנית החלוקה, אמורים היו להצטופף יחדיו 600 אלף יהודים

ו-500 אלף ערבים (598 ו-497, אם נדייק). כלומר, מדינה-יהודית שיש בה 55% יהודים ו-45%

ערבים. אם המדינה הנ"ל רוצה היתה להחזיק בערכים דמוקרטיים (כפי שהתחייבה עליהם בהכרזת

העצמאות) הרי שמדובר במצב שברירי. אני לא מצליח להעלות בדעתי מצב שבו אותם ערבים היו

מקבלים על עצמם את מרות המדינה-היהודית, ללא כפייה ושימוש בכוח.

הליקוי הנ"ל היה מצב נתון שלא היהודים אחראים לו אלא ממשלת-המנדט והאו"ם. ומדוע?

מפני ש-1947 היה ברור שהארץ מעורבת בשתי אכלוסיות שונות ועויינות. מה עשו אומות-העולם?

שירטטו קו-גבול מלאכותי תוך התחשבות בריכוזיי האכלוסייה הקיימים ומבלי להתחשב ביכולת

של ישות-מדינית שכזו להתקיים כאשר בקירבה מצוי מיעוט-גדול ועויין.

אם רצו אומות-העולם למצוא פיתרון מעשי ולא רק לצאת ידי חובה, הרי שהיה עליהם, מלבד

שרטוט הגבול-המלאכותי, גם להזיז אכלוסיות מצד לצד (הגירה כפויה), ממש כפי שהם עשו באירופה

באותו זמן ממש. אבל מצעד שכזה הם נמנעו ומה גם שהכוח היחיד שיכול היה לממש אותו,

ממשלת-המנדט, לא היתה נותנת לו יד, כדי לא לפגוע באינטרסים שלה בעולם-הערבי.

בקיצור: הם השאירו לצדדים לפתור לבדם את הבעיה בריטניה והאו"ם יצרו.

השאלה מה היה אילו המדינה-היהודית היתה קמה ללא מלחמה, היא מסוג השאלות חסרות

המשמעות. הסימנים הראשונים למלחמה החלו כבר ב-1920 ובשנות הארבעים היה כבר

ברור לכל שמלחמה היא מין-הנמנע. הדרך היחידה למנוע מלחמה היא הסכמה, אפילו בשתיקה,

של העולם הערבי למדינה-יהודית בקירבם. סיטואציה לא אפשרית לחלוטין בימים ההם.

האות-הראשון למלחמה הוכרז ב-29 לנובמבר 1947, לא ביוזמתם היהודים דווקא, שהאינטרס

שלהם היה לדחות את מועד פתיחת המלחמה. שני הצדדים ראו במלחמה שעת-כושר לתקן

את הלקוי בהחלטת-החלוקה. הערבים שאפו לבטל אותה כליל והיהודים שאפו לתקן אותה

מבחינה דמוגרפית, תוך הזזת הקו-המלאכותי לגבול-טבעי ככל האפשר.

הגירת הערבים היתה צעד בלתי-נמנע של המלחמה הבלתי-נמנעת אם הערבים היו בצד

המפסיד כשם שהגירת היהודים היתה צעד בלתי-נמנע של המלחמה הבלתי-נמנעת אם

היהודים היה בצד המפסיד.  ההקשר של זה לאירוע דיר-יאסין הוא מינורי.

-----------------------------------------

בכל האמור לעיל אין לבטל כליל את השפעת דיר-יאסין. אבל מכאן ועד לקביעה שהאירוע הוא

הגורם לבריחת-הערבים, לפליטים ולבעיית-הפליטים, אין שום יסוד מוצק.

אירוע דיר-יאסין הוא רק אחד מתוך מספר גורמים לבריחת-הערבים. עיקר השפעתו היתה

ממריצה. גם בקבוצת הגורמים הפסיכולגיים, אליה הוא משתייך, אין הוא בן יחיד.

ומכאן, הכותרת המודגשת של המאמר שלך, כותרת המדגישה טיעון האומר שב"ג, באמצעות

שקרים, הפך את אירוע דיר-יאסין לטבח שתוצאותיו היו בריחה-המונית של מאות אלפי ערבים

ומכאן לבעיית-הפליטים, הוא סילוף בעצם זה שהוא מדגיש גורם אחד והופך אותו למרכזי.

ניצן ~

בתאריך 16 באוגוסט 2012 08:05, מאת Uri Milshtain <urim...@smile.net.il>:

[Uri Milshtain]

ניצן,

 

אני סבור שאתה טועה.

[Moshe M.]

אביתר,

 

שלא במפתיע, התעלמת מדברי על השוואת המשת"פים של הש"י לאותו חוקר שבויים סורי.

[Moshe M.]

ניצן,

 

לא ברור לי במה קשור הניתוח שלך על תוכנית החלוקה, לפרשת דיר יאסין. המלחמה החלה בעל למחרת 29 בנובמבר 1947, כאשר אוטובוס יהודי הותקף בדרך לנתניה (בבית ליד). מדינות ערב פלשו לארץ ישראל לאחר ההכרזה על הקמת המדינה.

 

דיר יאסין, והאשמת היהודים בטבח באותו כפר, היה מאז הקמת המדינה מוטיב מרכזי, כמעט בלעדי, ב"נאראטיב" הערבי הגורס שהיהודים טבחו ורצחו באוכלוסיה הערבית. בטיעונים שכאלה, לא כל כך חשובות העבדות אלא הרושם הפסיכולוגי.

 

לתמונת הטבח בדיר יאסין (אין לי כל מידע היכול לסתור את טענתיו של אורי בקשר לאותה פרשה) מצטרפים יהודים כמו יורם קניוק, שבספרו מהעת האחרונה, "תש'ח", מספר על מעשי זוועה שעשו יהודים בערבים. בעיני, קניוק הוא נבל, משום שהוא יודע ללא ספק כי גם אם נעשו מעשי זוועה ע"י יהודים - יש מעשים כאלה בכל מלחמה - היו אלה מעשים חריגים ביותר והתמונה הכוללת רחוקה מאוד מזה. לעומת זאת, זוועות שעשו ערבים ביהודים, כמו הטבח בשיירת הרופאים והאחיות ל"הדסה", אפיינו את דרך הפעולה הערבית. ספרים כמו "תש'ח" מהווים סנסציה, וברור שהספר יתורגם ואולי גם יוסרט, כי זהו תגבור לטענה בעולם בדבר הרצחנות היהודית הידועה.

 

משה

----- Original Message -----

From: Nitzan Shapira

To: Uri Milshtain ; פורום

Sent: Friday, August 17, 2012 6:03 PM

No virus found in this message.

[Eviathar H. ben Zedeff]

משה,

 

 

קרא מחדש, כיוון שעניתי לך בע' רבתי.

 

אסכם זאת מחדש - איני מאמין ליושרתם של אנשי המודיעין משום שהם שבויים במידע של סוכניהם.

 

בתש"ח עשו אנשי הש"י תיקי כפרים, שלא היה בהם כמעט כל שימוש - כיוון שעיקר הלחימה לא היה בהם; וכמו בכל מלחמת ישראל הכוחות הלוחמים לא קיבלו את המידע הדרוש ללחימתם.

 

אם תחשוב על הלחימה בגזרת צפון-מזרח עפולה - מקו מושבם של הזועיבים - לא זכור לי כל קרב בגזרה בתש"ח, אלא בגזרת סג'רה-יבנאל.

[.Moshe M]

אביתר,

האם כוונתך היא לכפר נין ולסביבותיו?.

משה

בתאריך 18 באוגוסט 2012 23:33, מאת Eviathar H. ben Zedeff ev...@zahav.net.il:

[Eviathar H. ben Zedeff]

הוא וסביבתו - כולל דחי (גבעאת המורה).