הסרט על החטיבה שנשכבה על הגדר

[.Moshe M]

חברים,

 

הערב ראיתי לראשונה את הסרט, וליתר דיוק רק את חלקו האחרון, ואת הדיון שבעקבותיו.

 

יסלח לי מי שדברי לא ימצאו חן בעיניו, אך נגעלתי. הספיקה רבע שעה של צפיה בסרט, להבין שהיה זה אותו סלאט באוש של הסיפור האמיתי על קרבות החטיבה באירועים צבאיים מן העבר, לרבות מלחמת השחרור הלא-רלוונטית, ועירובו המאוס בהשקפתו המדינית השמאלנית-תבוסתנית של הבמאי/התסריטאי, עם השוואות לא-רלוונטיות למלחמת לבנון השניה, עם ציטוט השקפתם המדינית של הורים שכולים, עם הצגת חללים ממלחמת השחרור - ללא שום רלוונטיות לנושא המוצהר של הסרט - ולבסוף דיון שחלקו בקרבות שניהלה חטיבה 14 וחלקו בהשקפתו של האלוף במיל' אייל בן-ראובן, על המשמעות של אירועי מלחמת לבנון 2.

 

בתוך כך הראו חיילי צה"ל מכים ערבי, שלא נאמר לנו מה עשה, וכן תצלומי עיזים וכבשים, תצלומי שקיעה, איזו אישה לבושה שחורים שעשתה פוזות "אמנותיות", אם שכולה (לא ברור מאיזו מלחמה) שאמרה בדיוק את מה שהתאים להשקפתו הפוליטת של הבמאי, ושאר ירקות באושים.

 

כאמור, לא ראיתי את חלקו העיקרי של הסרט, ואפילו הוקדש כולו לתיאור הקרבות שבהם לחמה חטיבה 14 - אינני מאמין שאותם במאי ותסריטאי התאפקו בחלק העיקרי משרבוב ה"אמנותיות" שלהם לסרט - היו אלה החמצה ועלבון ללוחמי החטיבה. ליעד מודריק, המנחה, לא חדלה מהצגת הסלאט המתועב הזה כ"זכותו האמנותית" של הבמאי.

 

ד"ר עמירם אזוב אמר כמה דברים נכונים, אך האנלוגיות למלחמות אחרות ושאר הקשקושים לא התאימו לתוכנית שמטרתה המוצהרת, על פי כותרתה, היתה תיאור לחימתה של חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים. מה הקשר שבין תיאור כזה ובין אזכור לחימתה של חטיבת גולני במקומות אחרים, או הצגת אנדרטאות לחללי מלחמת השחרור?.

 

אין תימה בכך שאמנון רשף ואברהם אלמוג היו מתוסכלים. גם אני, שלא היה לי הכבוד ללחום במסגרת החטיבה, נמצאתי מתוסכל ומאוכזב.

 

משה

[Shimon Faitelson]

משה

זה שידור חוזר,ראיתי מה  שראית ובהחלט חשתי עלבון על שילוב הקטעים שדיברת ,שמטרתם הייתה ,לדעתי, לא להיטיב עם  דמויות הלוחמים.

 המסקנה  שלי ,שמי שמסכים שיסריטו אותו ,חייב  להתנות זכות וטו ,לעריכה, ולהקרנה בכל מה שקשור בו. (או לתגובה מוגדרת בגוף הסרט ולא קצוצה)

הסרט היה עלוב מכל היבט,אבל מעודד בזה שאפילו החומר  הגרוע של ערוץ 1 ,משודר ללא סוף בשידור חוזר ..כלומר  נגמר  להם

 כל השאריות   מתחתית  החביות

שמעון

.

2012/10/7 .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>

--
--
הנך מתבקש שלא לשגר לקבוצת הדיון כל מידע שתוכנו מאיים, נגוע בלשון הרע או
בדיבה, או גס או פוגע בביטחון המדינה ו/או נוגע לפעילות בלתי חוקית ו/או אסור על פי תקנת
הציבור או על פי כל דין אחר, או היכול ליצור עילה לתביעה פלילית או אזרחית, מובהר בזאת למשתמש, כי מנהלי הקבוצה אינם אחראים לתוכן המידע המועבר באמצעות קבוצת הדיון
---
להזמין חברים לקבוצה
http://groups.google.com/group/civil-forum/members_invite
--
להסרה מקבוצת הדיון , שלח מייל לכתובת- ההסרה מיידית
To unsubscribe from this group, send email to
civil-forum...@googlegroups.com
--
כדי לקבל דואר תמציתי, (מייל אחד ביום), בקר באתר הקבוצה
---
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Civil Forum' בקבוצות Google.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/civil-forum?hl=iw.
 
 

[Eviathar H. ben Zedeff]

משה,

 

עמיקם ניתח בצורה יפה ונכונה את הסרט - בזמן אמיתי.

 

מגעיל זו מלה עדינה לתיאור המוצר.

 

הדבר היחיד, שצריך להזכיר - שחטיבה 14 עמדה ליד עריסת התינוק הזה, ולא השגיחה, שהמטפלת גנבה את הילד עם הלול כולו.

 

אביתר

 

--

[.Moshe M]

אביתר,

 

בהמשך הלילה שודר הסרט פעמים נוספות, וראיתי את כולו. הגועל רק גבר. הבמאי הציב את האנשים הטובים של חטיבה 14 ב"פוזות אמנותיות", כביכול, במיוחד בעיניים עצומות ובשכיבה. ברור כי בעת הצילום אין המצולם יודע למה נועדה אותה "פוזה", ואינו מעלה בדעתו שהוא יוצג בסרט הסופי באופן מגוחך.

 

לפי הבנתי, הסרט נועד לשמש את מטרתו הפוליטי של יוצרו - הבמאי, התסריטאי או העורך, או כולם יחדיו. המטרה היתה להציג את עצם לחימתו של צה"ל, בכל המלחמות, כשרשרת אינסופית של קורבנות, המוקרבים "למען המולך"  - אמר את זה אותו חכם-בלילה שדיבר על ירי בעינו של דיין - ולהציג גם את התובנות הפוליטיות בדבר אשמתו של הדרג המדיני. ראינו גם כל מיני סצינות של "שלום", עם בדואים במפרץ אילת ועם האם השכולה  - שהשכול שלה מחייב אותנו לכבדה אך אינו מוסיף לה תבונה מדינית או אחרת - הטוענת כי איננו יודעים מיהו האויב וכי האויב אינו אויב. העובדה שאותו אויב מכריז מעל כל הגגות שהוא אויבנו ושמטרתו היא להשמידנו, אינה משנה ל"חכמים" כמו אותה אם, שהבמאי ניצל את תמימותה האינסופית לקידום עניינו הפוליטי האישי. הפוזות המגוחכות של אותה שחקנית, שזכותה העיקרית אינה המשחק אלא העובדה שבעלה לחם בגזרה כלשהי - כמו השכיבה לרגלי האנדרטה של אלכסנדר זייד או בתוך האנדרטה לחללי חטיבת "הראל" במלחמת השחרור - אך הוסיפו לתחושת הקבס המלווה את הצפיה.

 

אין ולא צריך להיות שום אזכור ושום קשר, בסרט המיועד לספר על מלחמתה של חטיבה לוחמת, לעניינים המדיניים ולתובנות-שלום למיניהן, שהן עניינו האישי של כל צופה. אין ולא צריכה להיות השוואה כלשהי אל הבעיות של מלחמה אחרת, כולל הטחת ההאשמות על התנהגות מנהיגים ומפקדים בה, בלא שיהיה קשר ענייני בין אותה מלחמה כעבור 33 שנה ובין הבעיות של מי"כ.

 

צדקו אלמוג ואמנון, בדבריהם שלאחר הסרט, כי לא הוצגו ההישגים של החטיבה, וכי הסרט עסק רק ב"קורבניות". לא הוצגה כראוי מפה של אזור הלחימה, כדי שהצופה יבין במה מדובר כשמזכירים שמות חשובים כמו החווה הסינית, טרטור, לכסיקון, נחלה, שיק ושמות אחרים. לא הוצגה, על גבי מפת סיריוס או הדרך נאותה אחרת, הלחימה עצמה, הן בימים הראשונים והן בשלבים המאוחרים יותר, ובכלל זה הלחימה מעבר לתעלה. לא הוצגה אפילו פרשת הגבורה של חסימת חטיבה 25 המצרית ע"י קומץ טנקים של החטיבה. מחדל זה כה בולט, עד כי עולה החשד שפרשה זו הושמטה מהסרט ע"י מי שלא היה מעוניין שבדרך אגב יוזכר גם חלקה של אוגדה 162 באותו קרב.

 

הסרט הותיר, בלב צופה שאינו משוחד (אם יש כזה), את התחושה שמדובר בחבורה גדולה של אנשים שהאויב ירה עליהם והצליח להרוג 305 מהם ולפצוע רבים אחרים. העובדה שהאובדן הנורא הזה הושג תוך כדי מסע קרבות שהיה מוצלח, בסופו של דבר, היתה ככל הנראה זניחה ואולי גם מפריעה, בעיניהם של יוצרי הסרט, שראו בה גורם המפריע לתחושה שאין כל תוחלת ללחימתו של צה"ל.

 

הלקח לעתיד, שחוששני כי לא יילמד, הוא שאנשים המשתתפים בסרט כזה חייבים לקבוע נציגות שלהם, שההקרנה תותנה באישורה לגבי התוכן. לא יתכן שהגחמות האמנותיות-כביכול של בוגר קורס קולנוע כלשהו, שהצליח לקבל את החוזה להסרטת סרט כזה, יעוותו את המציאות ויוצגו ללא בקרה מתאימה, ולכל הפחות ללא הצגת התוצאה הסופית בפני אותה נציגות, קבלת הערותיה והתניית הוצאתו של הסרט לציבור באישורה. אומנם איננו רוצים צנזורה-מטעם, ולא תמיד למצולמים יש הבנה בהסרטת סרט, אך גרועה שבעתיים מכל אלה היא תוצאה מחפירה כפי שראינו בסרט על חטיבה 14.

 

משה

[Shimon Faitelson]

משה

אלו בדיוק  מסקנותי

לא לסמוך על שיקול הדעת ותום  הלב  של  במאים/עורכים/תסריטאים.   ולהתנות שילוב הקטעים עימם ,בזכות וטו על הקטעים ,לשיקולו הבלעדית של "הקורבן ".

מי שלא יודע את ערכו של אמנון,היה עלול להבין ...

שמעון

2012/10/7 .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>