FW: מכתב מנצר שמיר (מושבניק בן 69) אל יאיר לפיד.

[Danny Krief]

 

 

 

היות והייתי בסרט .... הזה בעניין שנת שמיטה אני שולח אליכם את המכתב שנכתב מעמקי ליבו.

מכתב ליאיר לפיד: שמי נצר שמיר, בן 69, חקלאי מזה 30 שנה ממושב בנגב המערבי. ‏קודם כל אני רוצה לבקש ממך שלא תיכנע . שתהיה נאמן לדרכך. אנחנו כל הבוחרים בך עומדים מאחוריך ומקוים שלא תיכנע, גם אם זה אומר שנשב באופוזיציה. (אם תעשה את זה מתוך העקרונות לשמם נבחרת, הציבור שבחר בך יעריך את זה). ‏ועכשיו לעניין שלשמו אני כותב לך, בשנה האחרונה הממסד החרדי החליט כי על כל פרדס מניב יש לשים משגיח כשרות אישי. אבל לא אחד אלא שלושה! בבית האריזה של המושב שלנו יושבים מאז תחילת העונה 3 משגיחים, כל אחד במכונית הממוזגת שלו... ותפקידם- לשים חותמת על הפרי הנקטף- חותמת כשרות של העדה החרדית... והמשכורת שלהם מגיעה כמובן מכיסם של החקלאים. ‏לצערי לא די בכך כי בחודש האחרון החליטו אותם משגיחים כי פרדס הלימונים אותו שתלתי לפני כיותר משלוש שנים, הוא כולו עורלה ופסלו לי במחי יד כ 10 טון של לימון. העניין הוא שאני מחזיק ברשותי היתר מהרבנות הראשית כי הפרי כשר. מסתבר שלחרדים זה לא מספיק. ‏וכך בכל יום אני "‏זוכה" ‏לראות אותם מגיעים אל בית האריזה שלנו יושבים ברכב כל היום, ומחכים לסיום המיון כדי להחתים את החותמת של הרבנות החרדית. ‏עזות המצח והחוצפה אליה הגיע הציבור הזה, בשמו של אלוהים, אותו הם מביישים (כי אתה ואני יודעים שאין להם מונופול על היהדות) עוברת כל פעם גבול חדש, ואנחנו כאן פשוט אובדי עצות. האמת אני מיואש, כי ככל שעוברות השנים המצב רק מחמיר. ואין מי ששומע ואין מי שיכול לעצור את זה. וראש הממשלה שלי בסוף, בוחר בהם ולא בי. איך אמרת? "‏הכל הפוך!"  ‏ זהו, הלוואי ותקרא את המכתב הזה. בקשתי היא שמישהו יבוא לראות במו עיניו את מה שאני רואה כל יום. שמישהו ישים לזה סוף. אם לא נעצור אותם, בעוד מספר שנים, יהיו פקחים על כל שכונה, על כל קיבוץ ומושב ועל כל גן ילדים בית ספר ומועדון נוער. חייבים לעצור את ההשתלטות הזו. נמאס לי להיות פראייר ! ‏מצידי שלא ילכו לצבא. רק שילכו לעבוד- אולי יבינו מה זה להוציא לחם מהארץ. ‏שיצאו לפרנס את משפחתם, במקום לפקח עליי, אני יודע לייצר פירות גם בלעדיהם. ‏בתודה ובהצלחה בדרכך, שהיא בעצם הדרך של כולנו. נצר שמיר ‏   מושב שדה ניצן‏.

 

No virus found in this message.
Checked by AVG - www.avg.com
Version: 2012.0.2238 / Virus Database: 2639/5606 - Release Date: 02/15/13

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 8018 (20130216) __________

The message was checked by ESET NOD32 Antivirus.

part000.txt - decompression could not complete (possible reasons: insufficient free memory or disk space, or a problem with temp folders)
part001.htm - decompression could not complete (possible reasons: insufficient free memory or disk space, or a problem with temp folders)

http://www.eset.com

[ארז רזניק‎]

לא חובה כשרות של העדה החרדית.

אבל מי שרוצה לשווק לחרדים הם דורשים את בד״ץ העדה החרדית.

כמו שמי שרוצה לשווק לארה״ב מזון ותרופות חייב לקבל אישור של ה FDA .

וזה גורם להוצאות רבות.

שיקול שיווקי בלבד.

ארז

יין פירות וליקרים

0528240009

ב-16 בפבר 2013, בשעה 20:44, "Danny Krief" <dann...@bezeqint.net> כתב/ה:

--
--
הנך מתבקש שלא לשגר לקבוצת הדיון כל מידע שתוכנו מאיים, נגוע בלשון הרע או
בדיבה, או גס או פוגע בביטחון המדינה ו/או נוגע לפעילות בלתי חוקית ו/או אסור על פי תקנת
הציבור או על פי כל דין אחר, או היכול ליצור עילה לתביעה פלילית או אזרחית, מובהר בזאת למשתמש, כי מנהלי הקבוצה אינם אחראים לתוכן המידע המועבר באמצעות קבוצת הדיון
---
 
---
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Civil Forum' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל civil-forum...@googlegroups.com.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-civil...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/civil-forum?hl=iw.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
 
 

[.Moshe M]

דני,

 

המשגיחים החרדיים אינם נמצאים שם בכפיה, אלא הוזמנו ע"י החקלאי כדי שיוכל לקבל את חותמת הכשרות-למהדרין שלהם. הוא רשאי בכל רגע לסלקם ולוותר על החותמת, כפי שרוב הקיבוצים - שבעצמם אוכלים טריפה ומתרחקים משמירת מצוות - דואגים לקבל הכשר לבתי ההארחה שלהם. הסיבה ברורה: הן החקלאי הבודד והן הקיבוץ מעוניינים להרוויח כסף מאותו קהל המקפיד על הכשר למהדרין.

 

מדוע רצונו של נצר שמיר ושל קיבוץ השומר הצעיר להרוויח כסף, הרבה ככל שאפשר לדרוש מהלקוחות, הוא לגיטימי וכשר בעיניך, ואילו רצונה של הרבנות החרדית הוא טמא, טפילות, תאוות בצע וכל כינוי-גנאי אחר?.

 

אם יתאגדו חקלאים רבים ויכריזו כי מעתה ואילך אינם רוצים הכשר של חרדים, יביא הדבר להורדת המחיר של ההכשר וגם לצמצום מספרם של המשגיחים.  יש בתי עסק, כמו למשל מסעדות, המעסיקים משגיח כשרות, המועסק גם בעבודות אחרות שכן ההשגחה על הכשרות אינה משרה מלאה. בכך נחסך כסף רב.

 

בקיצור, הכל עניין של כסף, אלא שהאחד הוא טהור, נקי, מצפוני, אידיאליסט בעיני עצמו, ליברלי, חילוני נאור ולכן רצונו להרוויח מקסימום כסף במינימום עבודה והשקעה, מובן מאליו ולגיטימי. ואילו האחר הוא חרדי (ולכן מוחזק מראש כמוקצה מחמת המיאוס), תאב בצע, מגלגל עיניים, עצלן ובטלן ומזכיר לא מעט את הדימויים של גבלס, ולכן מותר להציגו כטפיל.  רצונו ברווחים  הוא איפוא טריפה.

 

משה

--

[Oded Megiddo]

שוב המחט והתחת התערבבו אצלך.

איך הצלחת להשחיל גם לכאן את השומר הצעיר  ?

מדובר במושב שדה ניצן -  שייך לתנועת המושבים, נוסד ע"י עולים מארצות אנגלו-סכסיות. מה שייך השומר הצעיר והחום בהיר ?

 

ולענין משגיחי הכשרות במסעדות -  זאת אחת המערכות המושחתות ביותר וטפיליות ביותר במשק הישראלי. יש סיפורים מסמרי שיער על משגיחים שדורשים לקבל הביתה מנות בשר ומיני טובין אחרים, דשאם לא כן, יפסלו את תעודת הכשרות. נסה לגרום למשגיח כשרות כזה לעבוד גם בתפקיד נוסף במסעדה. הצחקת אותו.

[.Moshe M]

עודד,

האם לחזור לשיטה הישנה, שבה הודעתי לך במפורש שאינך מבין?. ובכן, שוב אינך מבין, חרף עברך ולמרות האינטליגנציה שלך.

קיבוצי השומר הצעיר הוזכרו, לא בגלל החום בהיר שלהם או בשל יחסי אל השקפתם האידיאולוגית (שלאחרונה פרחה במקרים רבים כלא היתה, ברובה,  והם כיום קפיטליסטים למהדרין), אלא כדוגמה למי שבעצמו בז לענייני הכשרות ואף סולד מהם, ואף על פי כן דואג להזמנת הכשר מאת הרבנות, ולעיתים קרובות גם הכשר למהדרין ממוסד חרדי, בשל הידיעה כי ללא ההכשר לא יבואו אליו לקוחות רבים. כמוהם גם אותו מושבניק משדה ניצן.

כידוע, אין בישראל חוק המחייב השגת הכשר, אלא רק חוק האוסר זיוף הכשר כזה והונאה בכשרות. מותר לך למכור טריפה, אך אסור להכריז עליה שהיא כשרה משום שבכך אתה מרמה תמימים.

ההכשרים למסעדות ולבתי ההארחה בקיבוצי השומר הצעיר, ובשאר הישובים בארץ המיושבים ע"י אוכלי טריפה, מבוקשים ע"י בעליהם אך ורק בשל רצונם בבצע-כסף וברווחים, דבר שלדעתם מותר להם אך פסול כשהוא בא מכיוונם של החרדים.

הבנת את זה, ברוך (סליחה - עודד)?.

משה

בתאריך 16 בפברואר 2013 12:20, מאת Oded Megiddo <omeg...@megidpro.co.il>:

[Amikam Zur]

משה,

הפעם אתה הוא זה שאינו מבין.

איש לא בא בטענות לאנשים אחרים המעוניינים להיתפרנס ביושר.

מדובר על מערכת משגיחי הכשרות שהיא מושחתת.

ההבדל הוא בין פרנסה ביושר לבין שחיתות.

עמיקם

[Oded Megiddo]

אאמץ את סגנון מ.מ., אתה הוא זה שלא מבין, למרות האינטליגנציה וכו'.

אתה באמת לא רואה הבדל בין התפרנסות מיגיע כפיים, בשדה, במטע או במסעדה, לבין התפרנסות מלהתעלק על יגיע הכפיים של האחר, ע"י כך שאתה מתלבש על המטבח/המטע/השדה שלו, לא עושה שום עבודה יצרנית, במקרה הטוב לא מפריע לעבודה ולא משתמש בסטטוס לסחיטת טובות הנאה אישיות (שהגיעו בכמה מקרים ששמעתי עליהם לדרישה לאספקת נערות ליווי  -  כמובן הכל על פי תורת ישראל הקדושה) ?

 

 

From: civil...@googlegroups.com [mailto:civil...@googlegroups.com] On Behalf Of .Moshe M

Sent: Sunday, February 17, 2013 12:51 AM
To: civil-forum

[ארז רזניק‎]

עודד

מושחתים ונבחות יש בכל מקום.

כדיי לפשט את הענין יש לשנות את החוק שרק הרבנות נותנת כשר.

צריך שגם הבד״צים למיניהן יוכלו לתת חותמת כשר ובא לציון גואל.

ארז

יין פירות וליקרים

0528240009

ב-17 בפבר 2013, בשעה 07:16, Oded Megiddo <omeg...@megidpro.co.il> כתב/ה:

[.Moshe M]

עמיקם,

 

קראתי שוב את הדברים, ואני מקבל את דעתך.

[.Moshe M]

עודד,

 

כבר כתבתי לעמיקם שאני מקבל  את דעתו, אך אין לעניין קשר לתורת ישראל הקדושה: מושחתים יש לפעמים גם בין אלה המציגים חזות חסודה, בכל עם ובכל דת.

[Danny Krief]

למשה

היות ואינך חקלאי כמוני אתה לא מכיר את הכללים

לא שהחקלאים מזמינים ביוזמתם משגיחי כשרות , אלא שהם מחויבים לעשות את זה ,אחרת הם לא יוכלו למכור את התוצרת לרשתות שיווק או מפעלים .

כנ"ל במשחטות שהמשגיחים פוסלים עופות והופכים אותם לטרף שמושלך לפח  בגלל חשש לכנף שבורה.......

דני

[Danny Krief]

ניר יקירי

מסכים אתך לחלוטין.

אחד מהחברים שלי בעל מסעדה מאוד מצליחה וכשרה  .

החליט שבחול המועד פסח הוא ימשיך להפעיל את המסעדה .

בכל ימות השנה צמוד איליו משגיח כשרות ,פרזיט שחוץ מלבקש טובות הנאה לא עושה כלום חוץ מלטרטר אותם ולהוציא אותם מדעתם .

הוא פנה לרבנות המקומית על מנת לקבל אישור .

ואז נאמר לו .

עם כל הכבוד המשגיח הקבוע שלך לא יכול להיות משגיח גם בפסח ..

עליך למצוא משגיח שבקיא בדיני חמץ ....

מקומם מרגיז ומבחיל .

אבל לצערי במצב הנוכחי אין מי שישנה את הגזרות והטמטום .

הכל פוליטיקה ושירקס .

שמור לי ואשמור לך .

עצוב מאוד אבל זה מה שיש לצערי .

דני

 

 

From: ניר לוין [mailto:levi...@walla.com]
Sent: Saturday, February 16, 2013 11:41 PM
To: Danny Krief
Subject: Re: FW: מכתב מנצר שמיר (מושבניק בן 69) אל יאיר לפיד.

 

הי דני,

 

אני בסרט ההזוי הזה השנה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זו ממש מאפיה סיציליאנית, אין לזה שום קשר ליהדות ודת.

 

ניר

---

שולח: Danny Krief,
נושא: FW: מכתב מנצר שמיר (מושבניק בן 69) אל יאיר לפיד.

היות והייתי בסרט .... הזה בעניין שנת שמיטה אני שולח אליכם את המכתב שנכתב מעמקי ליבו. מכתב ליאיר לפיד: שמי נצר שמיר, בן 69, חקלאי מזה 30 שנה ממושב בנגב המערבי. ‏קודם כל אני רוצה לבקש ממך שלא תיכנע . שתהיה נאמן לדרכך. אנחנו כל הבוחרים בך עומדים מאחוריך ומקוים שלא תיכנע, גם אם זה אומר שנשב באופוזיציה. (אם תעשה את זה מתוך העקרונות לשמם נבחרת, הציבור שבחר בך יעריך את זה). ‏ועכשיו לעניין שלשמו אני כותב לך, בשנה האחרונה הממסד החרדי החליט כי על כל פרדס מניב יש לשים משגיח כשרות אישי. אבל לא אחד אלא שלושה! בבית האריזה של המושב שלנו יושבים מאז תחילת העונה 3 משגיחים, כל אחד במכונית הממוזגת שלו... ותפקידם- לשים חותמת על הפרי הנקטף- חותמת כשרות של העדה החרדית... והמשכורת שלהם מגיעה כמובן מכיסם של החקלאים. ‏לצערי לא די בכך כי בחודש האחרון החליטו אותם משגיחים כי פרדס הלימונים אותו שתלתי לפני כיותר משלוש שנים, הוא כולו עורלה ופסלו לי במחי יד כ 10 טון של לימון. העניין הוא שאני מחזיק ברשותי היתר מהרבנות הראשית כי הפרי כשר. מסתבר שלחרדים זה לא מספיק. ‏וכך בכל יום אני "‏זוכה" ‏לראות אותם מגיעים אל בית האריזה שלנו יושבים ברכב כל היום, ומחכים לסיום המיון כדי להחתים את החותמת של הרבנות החרדית. ‏עזות המצח והחוצפה אליה הגיע הציבור הזה, בשמו של אלוהים, אותו הם מביישים (כי אתה ואני יודעים שאין להם מונופול על היהדות) עוברת כל פעם גבול חדש, ואנחנו כאן פשוט אובדי עצות. האמת אני מיואש, כי ככל שעוברות השנים המצב רק מחמיר. ואין מי ששומע ואין מי שיכול לעצור את זה. וראש הממשלה שלי בסוף, בוחר בהם ולא בי. איך אמרת? "‏הכל הפוך!"  ‏ זהו, הלוואי ותקרא את המכתב הזה. בקשתי היא שמישהו יבוא לראות במו עיניו את מה שאני רואה כל יום. שמישהו ישים לזה סוף. אם לא נעצור אותם, בעוד מספר שנים, יהיו פקחים על כל שכונה, על כל קיבוץ ומושב ועל כל גן ילדים בית ספר ומועדון נוער. חייבים לעצור את ההשתלטות הזו. נמאס לי להיות פראייר ! ‏מצידי שלא ילכו לצבא. רק שילכו לעבוד- אולי יבינו מה זה להוציא לחם מהארץ. ‏שיצאו לפרנס את משפחתם, במקום לפקח עליי, אני יודע לייצר פירות גם בלעדיהם. ‏בתודה ובהצלחה בדרכך, שהיא בעצם הדרך של כולנו. נצר שמיר ‏   מושב שדה ניצן‏.       No virus found in this message. Checked by AVG - www.avg.com Version: 2012.0.2238 / Virus Database: 2639/5606 - Release Date: 02/15/13 __________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 8018 (20130216) __________ The message was checked by ESET NOD32 Antivirus. part000.txt - decompression could not complete (possible reasons: insufficient free memory or disk space, or a problem with temp folders) part001.htm - decompression could not complete (possible reasons: insufficient free memory or disk space, or a problem with temp folders) http://www.eset.com

---

Walla! Mail - Get your free unlimited mail today

[.Moshe M]

דני,

 

זה עדיין אעניין של כסף, כלומר של מציאת קונים רבים ככל האפשר. ברור לי כי בישראל, למרות שיש פה גם כמה אוכלי נבלות וטריפות - גם בפורום - הרוב דורש תוצרת כשרה ולכן גם האתיאיסטים הגדולים ביותר מזמינים הכשר מהרבנות, למרות שאינם חייבים בכך על פי החוק.

 

קיבלתי את הערתו של חברנו עמיקם צור, שהצביע על סממני שחיתות בנושא.

[Oded Megiddo]

אתה רואה, רק הבעתי כמה מילות אמפטיה וכבר אתה מנשל אותי (מרשימת אלה שהצביעו על השחיתות בענייני הכשרות).

אי אפשר איתך.

קצת נותנים בך אימון ומיד מקבלים את חשבון התמימות והאימון.

[.Moshe M]

עודד,

 

אל תאמין, לעורכי דין ולאלה שאינם מאמינים להם.

[Nitzan Shapira]

ברגע שהדת נכנסת לתחום הכלכלי גרידא של היצע-וביקוש אז אפשר גם להתחיל למכור כתבי-מחילות (אינדולגנציה). הכנסייה הקתולית עשתה מהסידור הזה מיליארדים, זה יכול לעבוד גם פה. יהיו כתבי-מחילה של הרבנות הראשית, יהיו בד"ץ ויהיו בד"ץ העדה החרדית. אפשר יהיה מעת לעת גם להנפיק כתבי-מחילה מהודרים בכמות מוגבלת. אני משוכנע שאפילו אתאיסטים גמורים יהיו בין הקונים.

אגב, מזון כשר צריך להימכר במחיר גבוה יותר מזה של הלא-כשר. יהיה קורנפלקס תלמה כשר ולידו על מדף אותו דבר, אבל לא כשר. שהצרכן יבחר את מה לקנות. כל עוד אין בחירה שכזו, כופים על הצרכן לקנות מזון כשר ולממן משגיחי כשרות. וזה כמובן הכל - חוץ מכפייה דתית.

ניצן ~

בתאריך 17 בפברואר 2013 14:33, מאת .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>:

[.Moshe M]

ניצן,

 

דבריך האחרונים מפליאים אותי, שכן הם נכתבו כאילו ע"י אורח מכוכב מאדים.

 

האומנם יש כפיה בתחום המזון הכשר?. האומנם על הממשלה או על הכנסת להורות כי מפעל "תלמה" ייצר כל מוצר בגרסה כשרה ובגרסה לא-כשרה?.

 

רשת מקדונלד'ס מוכרת מוצרים לא-כשרים, אפילו המבורגרים מרוחים בגבינה צהובה, רחמנא ליצלן. יחד עם זה, אותה רשת מחזיקה סניפים כשרים, דומני כי אפילו למהדרין, במקומות שבהם יש קהל הדורש מזון כשר. כך נוהגת גם רשת בורגר ראנץ', המחזיקה בבני-ברק סניף כשר למהדרין (אגב, כפי שהבחנתי, משגיח הכשרות שם משלב בהשגחת הכשרות גם עבודה מאחורי הדלפק). איש לא הכריח את הרשתות הללו לייצר דבר-מה, והן מייצרות ומוכרות לפי שיקוליהן המסחריים. אם מפעל תלמה, על פי סקרי השוק שהוא לבטח עורך מפעם לפעם, יבין כי יש דורשים בכמויות מסחריות למוצרים משתי הגרסאות, הכשרה ןהלא-כשרה, הוא ייצר את שתי הגרסאות.

 

בטוחני כי, אם יתברר שהדבר כדאי מסחרית, יקום כאן אפילו מפעל לייצור קונדומים, בגרסה כשרה ובגרסה לא-כשרה.

 

מה הסוציאל-קומוניזם הזה שקפץ עליך פתאום, להכריח מפעלים לייצר?.

[Nitzan Shapira]

משה,

מפליא אותי שאתה עושה עצמך לא מבין כלום בתעשיה, בייצור ובסחיטה.

(א) כדי שתלמה תייצר קורנפלקס כשר וגם לא כשר, היא צריכה 2 פסי יצור נפרדים. קוראים לזה "עלות נוספת".
(ב) גם הכשרות הרגילה היא עלות נוספת. אבל מגלגלים אותה גם על אלו שלא מעניין אותם אם הקורנפלקס כשר או לא ובא לציון גואל.
(ג) מאין לך שהרבנות לא מתנה התנייות בנוסח: או שאנחנו מכשירים את המפעל כולו שאין שאין כשרות בכלל? (ר"ע סחיטה).

כדי לדעת אם מבחינה מסחרית יש כדאיות בשיווק קורנפלקס לא-כשר, יש להעמיד על המדף, זה ליד זה. אחד כשר הכולל את עלויות הכשרות (ולכן יקר יותר) ואחד ללא-כשרות (ולכן זול יותר). מאחר והניסוי הזה לא מתבצע (ראה סעיף ג') אין לדעת איך הצרכנים יתנהגו. ניחוש שלי: לפחות 50% מהצרכנים יעדיפו את הזול והלא כשר (לא טרף, אלא כזה שלא קיבל חותמת כשרות). אגב, תחרות שכזו קיימת במדפי הפטרוזיליה. שם יש פטרוזילה "סתמית" שעולה 3.99 ומדף לידה פטרוזילה כשרה למהדרין ללא חשש חריקין שעולה 4.99.

אגב, אם אתה בחשש ולא יודע אם קולה-קולה כשרה או טרפה. התשובה בתוך הלינק -
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/9/95/Coca_Cola22.jpg

ניצן ~

בתאריך 17 בפברואר 2013 16:22, מאת .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>:

[Danny Krief]

לניצן

היות  ובעבר הייתי מגיע תכופות לפריז בעת שכל הדודים שלי עדיין היו בחיים .

המשפחה מצד אימי  כולה מסורתית והמשפחה מצד אבי כולם " גויים" אוכלי חזירים וכ"ו...

היין שהיה מקובל על  רובם היה מיקב " סנט אמליון " מחבל בורדו  מזן קברנה סוביניון.

אותו יין ללא כשרות עלה 30 פרנק , הכשר שיוצר באותו יקב בהשגחת הרב הראשי  של צרפת בשעתו הרב רטנברג עלה 70 פרנק ...

כל מילה נוספת מיותרת

דני

[.Moshe M]

ניצן,

 

אוי לה לתעשיה, אם תפעל לפי שיטותיך. זה עשרות שנים פועל השוק לפי סקרי שוק, שבהם יודעים המומחיםכיד להציג שאלות שמטרתן לברר, האם יש סיכוי למוצר, למסעדה, לתהליך, לבחירת פלוני לכנסת, ושאר סקרי שוק. לכך אין צורך בהקמת מסעדה, אלא מבררים באמצעים של סקרי שוק האם יש לה סיכוי. לפעמים טועים, אך זוהי הדרך הנכונה לבירור. הבאתי את הדוגמה של מקדונלד'ס ובורגר ראנץ', המייצרות גרסאות שונות של אותו מוצר.

[.Moshe M]

דני,

 

האם אתה סבור שהרב רטנברג היה חייב לעבוד עבור ההכשר, ללא תמורה?. גם אם לא נקף אצבע, די במתן שמו כרב הראשי לזכות אותו בתגמול נאה עבור זה. האם אתה עובד ללא שכר וללא הכנסה?.

 

יתכן שהפער בן 40 פרנק היה גבוה מדי, על כך אין לי מושג. אך עקרונית, עבור כבוד צריך לעבוד ועבור כל שירות וטובת הנאה, לרבות קבלת הכשר למזון, יש לשלם.

[Isaac Agam]

 

לחברים,

אין כל קשר בין משגיחי הכשרות לאיכות היהדות.

להיפך.

ישיבתם בממשלה ומעמד לשון המאזניים של החרדים במשך שנים הביאה למסחטת כספים אדירה של החרדים מכספי הציבור ע"י חוקים, תקנות והחלטות ממשלה אותה סחטו רק למטרות כסף וכח פוליטי ורק לשם כך ישבו בממשלות.

משגיחי הכשרות זה פשוט חלק מזה.

כולם יכולים לעבוד ולהתפרנס ואם חשוב להם, לבוא מדי פעם לבדוק על חשבונם האם מפעל איננו מרמה.

מתי בכלל היו ביהדות משגיחי כשרות? ועוד במשרה מלאה?

הכל עניין של שליטה, השתלטות, כסף וצבירת כח פוליטי.

ישנו חוק שאסור לבעל עסק לרמות בכשרות. כלומר לומר שהאוכל (ועוד דברים!) כשרים אבל הם לא. ניחא.

עכשיו השאלה היא מה היא כשרות ומתי עוברים על החוק?

על הכשרות הזאת השתלטו החרדים ולכן כל מי שאומר שכל אדם רשאי שלא לייצר אוכל כשר "בד"צי" טועה ומטעה.

מעמד זה גם מקנה למשגיחי הכשרות ושולחיהם אפשרויות סחיטה לשמה. אינני יודע כמה, אבל ישנם בהחלט ביניהם כאלה שעוסקים גם במקצוע העתיק הזה.

זה מצער מאוד ומן הראוי לשנותו.

ד"א, גם בצבא אין סיבה שמשגיחי הכשרות לא ישרתו שירות רגיל ויבצעו מדי פעם בדיקות כשרות.

איציק אגם.

[Danny Krief]

למשה שאני מאוד מעריך .

האמת שהתפלצתי מתשובתך .

לשלם עבור בקבוק יין בהכשר של רטנברג פי 125%

על מה ולמה?.

האם יידוע לך שכל רשתות השיווק נדרשות להעסיק משגיחי כשרות שעולים  להם מיליונים .

אז מאוד נוח להתנפל על תנובה על העלאת מחיר הקוטג',

כמי שמתמצא בנושא בחלק מהמוצרים הם עומדים על רווחיות של כמעט 0 .

 

אבל מדוע אף אחד לא מתעסק בנושא " העלוקות והפרזיטים" ברשתות השיווק והמסעדות שנאלצים להעלות מחירים על מנת בין השאר לממן את חבורת הבטלנים.

[.Moshe M]

דני,

אם אינך דוגל בכשרות, לא רק 125% אלא גם אחוז אחד, של תוספת עבור השגחה על הכשרות, יהווה בעיניך בזבוז נורא. אני בטוח שיש מקום לבדוק, לקצץ בהוצאות ולבער שחיתויות, שבוודאי יש במערך הכשרות. אך הכשרת המוצרים היא כורח עבור המשווקים, כולל הרשתות הגדולות, הואיל ובהיעדר הכשר - לא רק של הרבנות הראשית אלא גם הכשר למהדרין - יקטן מספר הקונים במידה עצומה, והרווח כולו ילך לכיסיהם של אלה שימשיכו בהכשרה.

בסופו של דבר, הכל עניין של כסף.

אך תוכל לראות את הדברים מזווית נוספת. גם הוצאות העיריה לקישוט ולגינון הן בעצם בזבוז נורא. אפשר לומר "מדוע עלי לשלם עבור טיפוח גנים וגינות ע"י העיריה? מי שרוצה פרחים וגנים, שיגדלם בביתו ועל חשבונו". ובאמת, אני מכיר כאלה, ביניהם אישה אחת הקרובה אלי, שפרחים אינם "מדברים אליהם". בסופו של דבר, לחלקים שונים של הציבור יש צרכים שונים, שבעיני האחד הם בזבוז ובעיני האחר אי אפשר בלעדיהם. כציבור, עלינו לשאת בכל ההוצאות ששליחי הציבור קובעים כהוצאות משותפות, והביקורת חיונית תמיד.

משה

בתאריך 17 בפברואר 2013 11:35, מאת Danny Krief <dann...@bezeqint.net>:

[Uzi Ben Zvi]

משה דני וחברים

משה כהרגלו מיתמם ומשווה את ההוצאות על דת (כשרות היא חלק נכבד אבל לא היחיד) עם הוצאות על שיפור איכות החיים של שכניו בעיר, כגון גננות ונקיון הרחובות.

זה כמובן מגוחך, ההוצאות השנתיות על כפיית הדת היהודית כהלכה במדינת ישראל, בה אין הפרדה בין דת למדינה, מגיעה למיליארדים רבים.

מיליארדים שנמנעים משולחנם של העניים שלא מעט מהם נוצרו כתוצאה מה"שיטה".

מדינת ישראל מחזיקה משרד ל"ענייני דתות" שעוסק 98% מזמנו ותקציבו בדת היהודית ובכפייתה על הציבור, גם משרד הפנים דואג לטוהר השורות.

אבל אין עוד מדינה בעולם שמחזיקה מערכת משפט מקבילה כמו מדינת ישראל, ושמערכת זו שעולה מאות מיליונים מקובעת בחוק.

המדינה מחזיקה גם מערכת אדירה של מועצות דתיות, רבנים ראשיים, מועצת רבנות, רבני עיר, רבני שכונות, הכול כפול, ספרדים מחד, אשכנזים מאידך.

דני, החוק הדרקוני של הכשרות במדינה וכך שאסור לך או למי שהכשרת לכך לשמור על הכשרות אלא רק לגופים המסואבים של המדינה, כול זה עולה מיליארדים.

משה

ספר לנו על העלות הכוללת של כפיית הדת במדינה היהודית לתפארת שלנו, מלמעלה עד למעלה, את כול העלות הכוללת למשלם המיסים של הדת כולה, תתחיל לספור, על תעצור, ותספר לנו שזה ממש דומה לדשא בשדרה העירונית, שזה טוב לכולם, אוניברסלית, דת זה טוב רק למאמינים, ומי שרוצה להאמין, כמו בארה"ב או בארץ אחרת שיאמין, ממש לא מפריע לי, אבל אין עוד מדינה, מלבד הותיקן ומדינות חוק השריאה, שמוציאות כ"כ הרבה כסף על דת.

אז עשה עמנו חסד, לנו זה כואב יותר, אתה כבר קיבלת על עצמך את הדין, אני ממש לא מוכן שאנשי דת ינהלו את חיי.

אגב כשאני הולך לסופר, אני מחפש מוצרים דלי חותמות כשרות, כמה שפחות אני קונה יותר, לצערי יש מעט כאלה, ומשה, מוצרים שנושאים 4 חותמות של גופי כשרות שונים עולים יותר, ומי נדפק, דווקא העניים שמחפשים אותם.

אבל זה רק קצה הקרחון, והגיע הזמן שמישהו ינפץ את הקרחון לפני טביעת הטיטאניק ששמה מדינת ישראל.

עוזי

2013/2/18 .Moshe M <moshe...@gmail.com>

[.Moshe M]

עוזי,

 

אני רחוק מאוד מלהיות מאושר מהתנהגותה של הרבנות הראשית, מהתנהגות המפלגות הדתיות ומדברים רבים הנעשים כביכול בשם הדת אך בפועל למען כיסיהם של תאבי-בצע. אינני עיוור, ולדידי יכולים לתלות על העץ הקרוב את כל המושחתים.

 

אך אנו עוסקים כעת ברמת העיקרון. דבריך, המציגים את ההוצאות על שיפור איכות החיים בהוצאות כמו גננות וניקיון, לעומת ההוצאות בנושא הדת - שבעיניך הן כמובן בזבוז אחד גדול - מהווים ראיה חותכת לכך שבקיבוץ שכנעו אתכם שאתם סובלניים, יפים וזכים, מלאים התחשבות בזולת, כביכול "כל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו" (למעט שכבת המוכשרים המקבלים הרבה יתר מצרכיהם בלבד), ושאר ירקות של אהבה עצמית ושבחים עצמיים, אך בפועל גדלו שם דור של אוהבי עצמם, המסוגלים להבין רק את הרעיונות של עצמם ולעולם לא להתייחס בסובלנות אל צרכיו ואל רעיונותיו של הזולת, השונים לחלוטין מצרכיכם ומרעיונותיכם (שפשטו בינתיים את הרגל).

 

עוזי, יש באוכלוסיה היהודית בישראל מאות אלפים, וככל הנראה הרבה יותר, שעבורם שמירת הכשרות חשובה לאין ערוך מהדקורציה בתחום הציבורי, מהגינון ואפילו משמירת הניקיון ברחוב. די להם בניקוי ביתם, ואף זאת רק במקום השני לאחר הכשרות. הם מעדיפים השקעה בבניית בתי מדרש ובכתיבת ספרי תורה, על פני מה שנראה להם כבזבוז מיליונים על שגעונות אקסטרווגנטיים של אדריכלי גינון ונוף למיניהם. הבט על משחקי האדריכלות של מוסדות ציבוריים כמו בנייני המטכ"ל ומשרד הביטחון בקריה, ומתקני המוסד ושב"כ במקומות שונים, לרבות אלה שאינם מוכרים לציבור הרחב, ותבין על מה מבזבזים כסף במקום לחסכו בבניה פשוטה, "משעממת" אך חסכונית. יש אנשים המוכנים לרעוב ולאכול עשבים, ובלבד שלא יכניסו לפיהם מאכל שלא נבדקה כשרותו בידי מומחים לדבר. אתה אינך מסוגל להבין לליבם, שכן בעיניך הם פרימיטיביים ומטורללים, מה גם שהם מאמינים באלוהים וזה כמובן השיגעון בהתגלמותו. אתה ודומיך הנכם חבר'ה לעניין, אך סובלנות היא ההיפך הגמור מכם. ואת הדברים האלה כותב אדם שאינו מקפיד בקלה כבחמורה.

 

ייצגתי בעבר קבוצה של מטיילים דתיים, שהובטחה להם הספקת מזון כשר בטיול לאירופה. המארגנים נכשלו, והמטיילים נאלצו לאכול מעט מאוד במהלך הטיול - רק מאכלים שעל פי ההלכה מותר לאכלם מידי גוי. בעיניהם, אכילת מזון כשר בלבד היתה העיקר. אומנם גם נקיון החדר במלון ורמת השירות היו חשובים, אך אין מקום להשוואה בין הדברים. אילו נכללת אתה באותה קבוצה, היית לועג לאידיוטים הללו, המקלקלים לעצמם את הטיול ולא נכנסים למסעדה הקרובה לאכול סטייק לבן עסיסי.

 

באותה מידה, אתה יכול לכעוס על כך שמתקינים מתקנים להקלת הגישה לנכים. הרי הם בסך הכל מיעוט קטן בציבור. אתה אינך נכה, למרבה השמחה, ולכן כל גרוש המוצא בתחום זה הוא מבחינתך בזבוז. ואם יצרן המתקנים לנכים מרוויח יותר ממה שנראה לך סביר, כלומר יותר מפרוטה, הוא כבר מושחת.

 

יתר על כן, הייתי רוצה לראות עד כמה מפעל המסננים של עמיעד מתנזר מעשיית רווחים, רבים ככל האפשר, בתחום שהוא חיוני מאוד לבריאות העולם: סינון ומניעת זיהום.  עד כמה אין סיכוי שאיזה סיני יושב כעת ואומר לאשתו ולחבריו: המושחתים האלה מעמיעד, מנצלים עבודה בשכר של 10 סנט ליום לייצור חומרי גלם בסין, המשמשים לאחר-מכן בייצור המסננים במפעל בעמיעד כדי לעשות מיליונים רבים ממכירת מסננים לעולם. ראינו עד כמה חברות הסלולר שדדו את הציבור, עד שבאה מהפיכת כחלון והוכיחה שאפשר להרוויח פחות ולהישאר בחיים, אם כי רזה יותר.

 

כל זה אינו אומר שאני תומך בפקחי כשרות מושחתים, ככל שיש כאלה. מאחר שכל ממשלות ישראל, מכל המפלגות, טפחו וקדמו את המציאות שבה אסור לבחורי ישיבה פטורים-משירות לעבוד, הם נזקקים ל"סידורים" צדדיים כמו עבודה כמפקחי כשרות. נראה לי שמפקח הכשרות, היושב בצד רק כדי להחתים את הארגז בחותמת "כשר", אינו שונה מכל מפקח, מנהל עבודה או מבקר-איכות, העושה אותו דבר בדיוק אך אינו נחשב מושחת משום שאין לו זקן ופיאות. בכל המקרים, האחד מזיע ומוציא את נשמתו בעבודה קשה בשמש, והאחר שותה בינתיים קפה, מפטפט עם חברים, פותר סודוקו ובסוף עובד קשה על חתימה. לאחר-מכן מגישים כולם-כולם חשבון מנופח בגין עבודה מפרכת, כביכול.

[Oded Megiddo]

ובאותו ענין , אני מביא שוב את הקטע הבא.

 

http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1928454

 

לדעתי אפשר לפתור את המחלוקת ע"י כך שעובדות מכון איילון שבתמונה שתופיע על הבול ייעטפו בצ'אדור ובגלימה איראנית עד קצות נעלי ה-3/4.

 

לא ירחק הזמן שגם ברחובותינו הנשים ידרשו להופיע בצ'אדור ובגלימה בלבד, משום שנשים חשופות מהוות פגיעה ברגש הדתי, ויש  להתייחס בסובלנות אל צרכיו ואל רעיונותיו של הזולת.

 

השאלה הנותרת היא מה יעשה אז משה מ., שנראה לי שהוא מאד אוהב נשים חשופות. (ברור, ברור, אני לא מבין).

[Uzi Ben Zvi]

משה

לא אכנס עמך לוויכוח שוב על ביזבוז המיליארדים ולא מי משלם בגדול עבורם

הכשרות (לא ההשגחה הבריאותית שאצלנו ירודה יחסית לאיטליזים שראיתי בחו"ל, ואצלנו ראיתי הרבה שכאלה), איננה דואגת לאיכות הבריאותית של המזון אלא רק ל"הלכה" אין למשגיחי הכשרות שום הכשרה לנושא ההשגחה הבריאותית, היא מתאימה בעיקר למי שמאמין בה ובחוקיה, כמו שהחלאל המוסלמי מתאים למי שמאמין בשראיה.

השחיטה היהודית/מוסלמית מוגדרת בעולם כהתאכזרות לחיות, ובהרבה מדינות השחיטה הזו נעשית כמעט במחתרת, והבשר בה יקר בהרבה, אגב, בארה"ב רוב היהודים המאמינים קונים מזון עם הכשר (U) שאצלנו היה נחשב לטריפה של ממש...

מכול מקום לא הסברת לי מדוע מזון כשר צריך להיות נכפה בחוק, ומדוע צריך במדינה שלנו שתי מערכות משפט מקבילות, ומאות רבנים ספרדים ואשכנזים, שמדברים עברית ופוסקים לפי אותן הלכות.

אני בטוח שאם תשתנה מעט התמונה הפוליטית ישתנה כאן הרבה, מי שנושא על גבו את כול הביזבוז הענק הזה זה כולנו, וקצת נשבר...

לגבי סין ועמיעד

יש לנו מפעל בסין שמייצר מסננים בעיקר לסין, המשכורות בו מעולות ועומדים בתור לעבוד בו, המנכ"ל ידידי בולונג שי מספר לי שלרוב העובדים יש כבר רכב פרטי, ב 2007 שיצאתי משם היו 4 מכוניות למנהלים היום יש יותר מ 100...

אז אל תספר לי מעשיות על המפעל שלנו בסין, אם תגיע לסין אסדר לך ביקור.

עוזי

2013/2/18 .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>

[Uzi Ben Zvi]

עודד

שוד ושבר

ראה את התמונה של אבי ואימי ז"ל בימיהם בפלמ"ח, גוואלד...ועוד ילדה מבית יהודי טוב...

אבא שלי מימין עם השפם, אמא שלי במרכז, רק בת 17 וכבר פלמחניקית...

2013/2/18 Oded Megiddo <omeg...@megidpro.co.il>

[Oded Megiddo]

מה זה הרגליים החשופות האלה ?

תתבייש לך. אתה פוגע ברגשות !

[Isaac Agam]

 

למשה,

ראשית אתה מבלבל בין מספר דברים שונים.

אורח חיים, דיעה, כפיה וסחיטה.

אין להשוות בין הסובלנות הקיימת בקיבוצים לחוסר הסובלנות של החרדים,

שמיים וארץ.

חרדי יכול לבוא לקיבוץ בלבושו החריג ואף אחד לא יקלל אותו או ירק בפניו. למרות שלדעת חברי הקיבוץ הוא מהווה את הסכנה הגדולה ביותר לציונות.

גם חירותניק יכול לבקר בקיבוץ ולא יאונה לא כל רע.

לעומת זאת בקהילות חרדיות כן. מקללים. יורקים. קוראים קריאות גנאי.

החרדים מנסים לכפות את אורח חייהם על האחרים. הקיבוצים לא.

יש הבדל גדול בין כפית אורח חיים לבין דעה.

שנית, נוצרה בארץ מערכת של אוכלי חינם וסחטנים במיליארדי שקלים.

אין לכך קשר לדת אלא לכסף ושליטה.

ד"א, בעניין הרב בצרפת, התשובה לשאלתך האם הוא צריך להשגיח על כשרות מפעל היין ללא תמורה התשובה היא כן. בהחלט. הרב מקבל משכורת טובה מאוד, בד"כ פטורה ממס.

עבור משכורת זו הוא מספק שירותים לקהילה. מקיים טכסי תפילה בבית הכנסת ומחוצה לו, מבקר חולים ושקולים, לוקח חלק בארגון בית הכנסת וגם משגיח על הכשרות.

אם אינו יכול לעמוד בעומס, יש לו עוזרים. לפעמים 3-4. גם הם מקבלים משכורת.

אין כל סיבה שאחד או יותר מהם יקבלו כסף נוסף על השגחת כשרות.

איציק אגם

[.Moshe M]

עודד,

 

בעניין הנשים החשופות, אתה דווקא - באופן חריג - מגלה הבנה עמוקה.

 

לא הבנתי מה הקשר, שבין ההתחשבות וההבנה הסובלנית לצרכיהם של שוחרי הכשרות, לצד הרצון להעיף לכל הרוחות את המושחתים עם ובלי כיפה, ובין לבוש נשים בנוסח איראן. זה מזכיר לי את המחט ואת האיבר הרך העוטף את עצם הזנב שלך.

[.Moshe M]

עוזי,

 

הסברתי בפורום זה בימים האחרונים, לפחות 5 פעמים, שאין - אני חוזר: אין - שום הוראת חוק המחייבת כשרות. הכל וולונטארי. אם אינך רוצה להבין, גם זה אינו מחויב על פי חוק.

[.Moshe M]

למה לא רואים את התרנגולות שסחבו מן הלול?.

[Uzi Ben Zvi]

משה

אל תתימם

בחודשים האחרונים מנסים מסעדנים לנהג כשרות משלהם

כשהם שומרים קלה כחמורה

אלא שנציגי הממסד הדתי מייד נזעקו להגיש כנגדם תלונות במשטרה על השימוש במילה "כשר" ששיכת כידוע רק להם והם הצליחו להעביר חוק דרקוני בכנסת הנקרא "חוק הונאה בכשרות"

כלומר משגיח החותם על כשרות חזיר תמורת כסף, זה חוקי

יהודי שנמאס לו מעריצות הממסד, ושומר כשרות כבית סבא, זה אסור

הצחקת אותי

עוזי

[Uzi Ben Zvi]

מפני

שהלול היה משהו כ"כ קטן שאם היו סוחבים תרנגולת בודדת היתה הכמות יורדת ב 10% לערך

ראה תמונה

וגם מה קראו ב 1947

עוזי

2013/2/18 .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>

למה לא רואים את התרנגולות שסחבו מן הלול?.

[Nitzan Shapira]

עוזי,

לנפנף עם העיתונים הללו ב-2013 זה כמו לנפנף צלב מול השטן.
בחייך, תתחשב ברגשות של האנשים.

ניצן ~

בתאריך 18 בפברואר 2013 14:16, מאת Uzi Ben Zvi <uzon...@gmail.com>:

[Uzi Ben Zvi]

ניצן

אין כמו ניפנוף שכזה מול חברינו כאן

זה עושה רק טוב, אגב כפי שניתן לראות

היינו קיבוץ של "איחוד הקבוצות" פלורליזם לשמו

וגר "דבר" עם "על המשמר".

בקיבוץ המאוחד ובקיבוץ הארצי, מי שקרא עיתון "אחר" היה כמעט כמו אכילת "דבר אחר"

אצל היהודים.

עוזי

2013/2/18 Nitzan Shapira <nit...@gmail.com>

[Oded Megiddo]

להפך, הם אומרים לעצמם -  אוקי, את העיתונים האלה כבר הצלחנו להעביר מהעולם, נשאר רק לטפל אלה שקראו אותם.

[Oded Megiddo]

אתה שוב לא מבין. אז אסביר :

 

קראת את הכתבה שצרפתי ?

מנהל השירות הבולאי, מן הסתם אדם שמונה לתפקידו משום כישוריו כחבר המרכז או קישוריו לשר כלשהו, מחליט שהוא לא יוציא בול שמנציח את מכון איילון, מפעל התע"ש המפואר של טרום המדינה וצה"ל בראשיתו, משום שבתצלום מונצחות הפולקעס של הבנות שעבדו שם, ירחם אללה, ובול כזה יפגע ברגשות המאמינים.

 

כלומר מרוב הבנה סובלנית והתחשבות נפסיק להנציח את עברנו, למעט בתמונות שמתאימות לסטנדרטים המחמירים של פוניבז'.

 

אבל כפי שכתבתי, יש גם פתרון נוסף - להשתמש בפוטושופ כדי להלביש את הבנות הלא צנועות האלה, באופן שראוי היה מלכתחילה לבנות ישראל החסודות שבאו בימי הקיץ החמים לייצר כדורים ורימונים במתקן תת קרקעי שאין בו מיזוג.

[.Moshe M]

עודד,

 

עזוב: אני מתנדב להלביש אותן, ללא שכ"ט. איך זה?

[Uzi Ben Zvi]

עודד

טרוף טורף משה מ.

הוא, משה ידידי, מוכן ללכת הכי רחוק שרק ניתן בכדי שנהיה לשיטתו "מדינה יהודית גאה"

מדינה בת דת ומדינה חד הם, ואם צריך להתכופף בפני המיעוט הדתי, זה אחלה כי זה לטובת ה"מדינה היהודית הגאה".

כמה רחוק ניתן ללכת לשיטתו? לא ברור לי

נראה מה ילד יום

2013/2/18 .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>

[Oded Megiddo]

אבירי מאד

[.Moshe M]

חברים,

 

אני מקבל כאן שיעורים חדשים ביהדות ובתורת המשטר, ולא יודע מהיכן זה בא לי ובמה חטאתי שהצרה הזו נפלה על ראשי. כולם יודעים ללמדני פרק בהלכות כשרות, חרדיות, שחיתות ושחיטות. עודד גם ממנה אותי לממונה על ענייני איראן, ואני בסך הכל רציתי לחזור הביתה בשלום.

 

אשיב לכולכם, במה שעל פי המושגים שלי נחשב "בקצרה":

 

1. אין שום חוק המחייב להשיג הכשר למזון. המעוניין בהכשר רגיל (שאינו "למהדרין") יכול לקבלו מהרבנות הראשית תמורת אגרה, ולעיתים קרובות נוספות דרישות כמו איסור פתיחת העסק בשבת. אני נוסע בשבת ואינני שומר על הלכות כשרות, אך נראה לי סביר שלא ינתן הכשר לעסק ולתוצרת הנמכרת בו, כאשר הוא מחלל שבת או כאשר חוגגים בו סילבסטר. ההכשר אינו משחק ילדים, בעיני מי ששומר על כשרות, אך הוא נחשב משחק ילדים בעיני מי שמחלל שבת או חוגג סילבסטר, ואני מצדיק סירובו של רב להעניק תעודת כשרות לעסק כזה, שכן הוא חושש - בצדק - שהכשרות לא תישמר בו כאשר אלה הם בעליו. 

 

2. טועה איציק וטועה דני, אם הם סבורים שהרב הראשי של צרפת חייב להעניק תעודת כשרות לכל מי שיבקש זאת במדינה הענקית הזו, ללא תשלום. תפקידו של הרב הראשי הוא לעסוק בענייני הקהילה היהודית בצרפת כולה, ולא לטפל בעניינים הפרטיים של עסקים בודדים. אני מניח שתעודת הכשר אינה ניתנת ע"י הרב הראשי אישית אלא ע"י שליחיו, אם כי יתכן מתן תעודה החתומה בחתימתו, לאחר שאנשים הנאמנים עליו מבחינת שמירת הכשרות אשרו לו שהכשרות נשמרת. לצורך זה הוא חייב לשלוח שליחים לאותו עסק, שיבדקו את כשרות המזון בו, ויתכן שצריך למנות לכך משגיח-כשרות קבוע. מי ישלם את ההוצאות הללו?. גם אני כאזרח מדינת ישראל משלם מיסים שונים ומשונים, אך כאשר אני נזקק לשירות נוסף מסוים עלי לשלם אגרה נפרדת. מדוע איש כאן אינו מטיל ספק בזכות המדינה לגבות ממני אגרה כזו, לצורך טיפול בעניין האישי שלי ושלא מכספי המיסים ששילמתי, אך מטילים על הרב הראשי לשרת את העסקים הפרטיים ללא תשלום נוסף. דני זועם על שיעור התשלום הזה, ואינני יודע את הפרטים, אך הכל הוא עניין של כסף, הן מצד העסק והן מצד הרבנות הראשית.

 

3. מי שמעוניין בהכשר חרדי של בד"ץ כלשהו, מבקש בעצם שעסק פרטי אחר יתן לעסק שלו שירות, ואותו עסק פרטי חרדי דורש תשלום. זהו שוק חופשי. בעוד שעבור ההכשר של הרבנות הראשית משולמת אגרה ואולי עוד החזר ההוצאות, הכל כפי שנקבע בתקנות הממשלתיות, העסק החרדי אינו מוגבל, כפי שמפעל המסננים של עמיעד אינו מוגבל בסכומים שהוא דורש עבור המסננים שלו, וכפי שאני רשאי לדרוש מלקוחותי כל סכום העולה בדעתי. לא רוצה? לא צריך. למען עוזי אחזור ואדגיש גם כאן: אין שום חובה לקבל הכשר חרדי "למהדרין", ואם אתה או לקלךאי פלוני רוצה בכך - עליכם לשלם כפי שיידרשו מכם. אתם אינכם יותר צדיקים מהם, בדרשכם שכר עבור עבודתכם.

 

4. חוק איסור ההונאה בכשרות אינו חוק דראקוני, אלא הוא נועד לסלק מציאות דראקונית שבה כל זב-חוטם הכריז על עצמו כרב המעניק הכשרים. החוק נועד להסדיר עניין זה, כדי שמי שנכנס למסעדה, ורואה שם תעודת הכשר, יוכל להיות בטוח שמדובר בהכשר שניתן ע"י סמכות הלכתית ולא ע"י פרחח מפרחחי בית"ר ירושלים. הסמכות ההלכתית במדינת ישראל היא הרבנות הראשית, ורק מי שהוסמך על-ידה לקבוע כשרות רשאי לתת תעודה כזו. הכשלת יהודי דתי בנושא הכשרות היא מעשה בזוי ומחפיר, לאור החשיבות העצומה שיהודים דתיים מייחסים לכשרות, ומדובר איפוא בסילוק מכשול מדרכו של עיוור. בדיוק באותה מידה לא יכול כל פרחח להכריז על עצמו כרב העורך נישואין ולערוך חופה. החרדים העורכים חופות, וגםפ אלה המעניקים תעודות כשרות, הוסמכו רשמית ע"י הרבנות הראשית (שהם אינם מקבלים על עצמם את סמכותה ההלכתית), ולכן הם רשאים לשמש כרושמי נישואים וכמפקחי כשרות.

 

5. המסעדנים המנסים להנהיג כשרות משל עצמם, כפי שעוזי מתאר, הם עבריינים הראויים ללכת לכלא בשל הפרת החוק. פרחח כזה, התולה שלט "כשר" על קיר מסעדתו, מכשיל יהודים תמימים, חלקם תיירים שאינם מכירים את הפוילע-שטיקעס שעושים כאן החוגים האנטי-דתיים. כאשר לאדם כזה, שהכשרות היא אחד הנושאים החשובים ביותר בחיי היומיום שלו, ייוודע כי אכל במסעדה שהתחזתה ככשרה, עוגמת הנפש שלו תהיה עצומה. אבל אצל הצדיקים שלנו, יוצאי החינוך האנטי-דתי הקיבוצי  והשמו"צי, יש להתחשב רק בדברים שהם רואים כחשובים. דתיים? לזבל. חרדים? לתליה או לגירוש. כשרות? שטות ואיוולת.

 

6. יהודים שומרי כשרות, דתיים או חרדים, זכאים להתחשבות בצרכי הדת שלהם בדיוק כפי שאזרח אחר זכאי להתחשבות בצרכים אחרים שלו. מדינת ישראל מעניקה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים לקרן הקולנוע, דבר שהוא חטוא ובזבוז כספים לא רק בעיני החרדים, אלא גם בעיני אנשים כמוני היודעים בוודאות כי הכסף מבוזבז בעיקר על סרטים המשמיצים את מדינת ישראל כמדינה העושקת את הערבים בה, הרוצחת ילדים קטנים כתחביב ושאר דברי השמצה. הגאווה על הזכיה של סרטים ישראליים בפרסים בחו"ל היא איוולת, משום שרוב הזכיות הוענקו לסרטים מאותו סוג משמיץ. רק השבוע זכו בפרסים הראשונים בתחרות צילום שני תצלומים, שלפני שהקריינית מסרה את הפירוט ידעתי מה רואים בהם: חיילים ישראליים רוצחים כביכול ערבים "פלסטיניים". מדוע אני צריך לשלם מכספי עבור דברי בלע כאלה?.

 

7. קראתי כאן את דברי עוזי על חופש העיתונות ששרר בקיבוצו, והדמעות זלגו מעיני ללא מעצור. איזו ליברליות, איזו הכרה בחופש הביטוי והמחשבה, איזו נאורות בגילוי רוחב-לב, כלפי אלה הקוראים בעיתון של התנועה היריבה, ולכן גם השנואה. עוזי, לך אל כמה מהקיבוצים הידועים, כמו גבעת חיים, עין חרוד, אשדות יעקב ועוד, ובקש מהם לתאר באוזניך עד כמה היו סובלניים כלפי סטיה נוראה כמו קריאה בעיתון של התנועה הקיבוצית היריבה. לא רק קיבוצים התפלגו, אלא משפחות נקרעו ובני משפחה נתקו מגע וכל קשר עם בני משפחתם, במשך עשרות שנים. מי שקרא "דבר" לא העז אפילו להעלות בחלומו את "על המשמר", ואילו הכנסתי לקיבוץ כלשהו את העיתון "חירות" של בגין, היו תולים אותי בלינץ'. קרוב משפחתי עבד כאזרח עובד צה"ל בחיל האוויר, ולראש ועד העובדים שם נודע כי היה חבר באצ"ל. מאחר שהיה ידידו של הקרוב, אמר לו שלא לגלות לעולם את עברו באצ"ל, כי עלולים לפטרו. זה היה בשנות החמישים, בשלטון מפא"י שבו מי שלא נשא את הפנקס האדום לא מצא עבודה בשום מקום ציבורי או ממשלתי.

 

8. אם מישהו חותם על תעודת כשרות בשל בצע כסף, בידיעה כי המזון אינו כשר, צריך לשלחו לכלא לשארית חייו, מצידי. אם יש אחד כזה, או אפילו חמישים, יש להוכיח את העבירה, להרשיעם במשפט ולא בלינץ'  ולהעיפם לכל הרוחות, אך אין זו סיבה לטענה כי כולם מושחתים, כפי שאונס נערה בקיבוץ שמרת, בידי ארבעה נערים מהקיבוץ, לא היווה הצדקה להצגת כל חברי הקיבוצים כאנסים.

[.Moshe M]

עוזי,

 

האחרון שעליו נאמר כי "טרוף טורף" נעשה ברבות הימים משנה למלך. אתה תיתן לי את הכבוד המגיע לי, לפחות כשופט כדורגל. 

[Oded Megiddo]

עכשיו למדנו משהו, אולי.

אתה שופט כדורגל, או שזו פרפרזה על הגשש ?

[Uzi Ben Zvi]

משה

שק הדמעות שלי הלך פאיפן

אתה לא צריך להתאמץ כול כך

אני מסכים לשיוויון מוחלט בין ההשקעה בדת במדינה להשקעה בתרבות, מוכן?

יש הרבה יותר חילונים דורשי תרבות מדתיים דורשי כפייה דתית על שאר האוכלוסיה, כמו השבתת התחבורה הציבורית בשבת למשל, שצריכים יותר השקעה בתרבותם וחופש הבחירה שלהם.

כשרות היא מונח של מזון שפשט בישראל גם לסבונים, ואפילו למלח שולחני....

כשרות המזון אינה תלויה בפתיחת הקיוסק בשבת, אם המשגיח רוצה להיות בטוח שהבעלים של הקפה לא מרמה, שישן במסעדה, המסעדן תמיד יכול לבוא בלילה ולזייף.

עשה לי טובה, הנסיון שלך להכשיר את שרץ כפיית הדת במדינה, מגוחך, אגב הקיבוצניקים של פעם היו דומים מעט לחסידים של היום, נסה להכנס עם "יתד נאמן" לישיבה של "מיום ליום"...עזוב אצלנו זה עבר הדוגמטיות הזו.

אבל אין ספק שאנשים שחושבים כמוך, הם השכבה המשמנת את הכפייה הדתית בשם "שמירת צביונה היהודי" של המדינה.

תמשיך לשלם בחיוך, מקווה שאתה נהנה מזה, אני לא...

לי לפחות יש "טיב טעם" לא רחוק...

עוזי

[.Moshe M]

אני יושב במשפטו של יהויכין פנדלוביץ.

[Oded Megiddo]

טוב. תיזהר לא לשרוף את המועדון.

הענין אצלנו שהבדיחות של אתמול הן המציאות של היום.

[Amikam Zur]

משה,

דומני שאינך מבין את הנקודה העיקרית:

בוודאי שצריכים כשרות (מספיק יהודים זקוקים לזה) וצריכים משגיחי כשרות. צריך גם לומדי תורה.

השאלה החשובה היא (נצבע לך אותה באדום ובפונט גדול כדי שיהיה לך קל להבין את העיקר)

 

כמה?

 

אתמול במקרה הוזמנתי לחתונה של בנו של חבר טוב שלי מהעבודה. יהודי יקר וירא שמים, אבל לא מהחרדים אלא מ"בני עקיבא".. על דלת האולם היה כתוב שלט גדול כהאי לישנא:

 

"כל הבשר חלק על פי שיטת הבית יוסף

כל המאכלים כשרים בד"צ

כל הירקות של חסלט"

 

לא היה כתוב על הדלת "מזל טוב לזוג הצעיר" וגם לא היה כתוב על הדלת "נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו", ועוד דברים מדברים שונים שלא היו כתובים אלא רק פירוט כל מיני הכשרויות השונות והמשונות (לי הן משונות, לכל עם ישראל הן שונות). ואני רק עמדתי שם ותמהתי כיצד נתחלף לעם שהיה פעם כל כך חכם העיקר והתפל. זכרתי שפעם, נורא נורא מזמן, בכל אולם שמחות היה שלט קטן שעליו כתוב "כשר בהשגחת הרבנות הראשית" וזה הספיק לכולם.

 

התשובה לכך, תתפלא, כתובה דווקא בגמרא (מסכת קידושין, כ"ט ע"א)

 

כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו לימדו ליסטות

 

מכיוון שבישיבות החרדיות לא מלמדים אומנות, למעשה, בלי להתכוון (או אולי עם להתכוון) אומרים הרבנים לאברכיהם: "צאו ולסטמו את הבריות!", 16 שיטות הכשרות השונות (16 זאת המצאה שלי, אבל זה מספר גדול בכל מקרה) מבטיחים שצבא שלם של משגיחים שונים ישגיחו על הכשרות: אחד ישגיח על בישול הבשר בצד ימין ואחד על צלייתו בצד שמאל, אחר על החסה ורביעי על הפטרוזיליה, ונמצאו כל אנשי שלומנו חסרי המקצוע מתפרנסים (על גבם של החקלאים, הסוחרים, המסעדנים וקהל לקוחותיהם). כמו שאמר דוד המלך במסכת ברכות: "לכו והתפרנסו זה מזה" אבל שאר הקטע עוד יותר טוב, אז אני מביא אותו להנאת כולכם:

 

אמר רבי שמעון חסידא כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו והיה מנגן מאליו מיד היה דוד עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין לפרנסה אמר להן לכו והתפרנסו זה מזה אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו אמר להם לכו פשטו ידיכם...

 

סימנך המובהק הוא: האם אצל אחינו החרדים בחו"ל יש עשרים סוגי כשרויות שונות עם 4000 משגיחים? לך לאנטוורפון, לוויליאמסבורג, לקראון הייטס ובדוק במסעדות כמה סוגי כשרויות שונות וכמה משגיחים יש בכל מסעדה ומה הם עושים כל היום. התשובות לשלושת השאלות בהתאמה הן: אחת, אחד, ועומד כל היום עם הראש בסירים ומשגיח.

אז אם זה עובד טוב שם, למה לא לאמץ את השיטה גם כאן?

 

עמיקם

[.Moshe M]

עמיקם,

 

לצערי הרב, אתה הראשון הכותב כאן על עניין זה ברצינות וללא הבעת שנאה לכל דבר שהדת וההלכה קשורות אליו. ולהלן תשובתי:

 

1. אם אתה סבור, שהמחלוקת בין חצרות האדמו"רים והזרמים הליטאיים, בנושאי הלכה שונים ובעיקר בנושאי כשרות, מיוחדת לארץ ישראל - טעות בידך. הם חלוקים בזה גם בחו"ל, וחלק גדול מהקהילות ובתי המדרש בישראל אינם אלא שלוחות של הקהילות בחו"ל, ששם יושב האדמו"ר או הרב של העדה.

 

2. הייתי בחתנות רבות של דתיים, ומעולם לא ראיתי שם כתובות כפי שאתה מתאר. לא "מזל טוב לזוג הצעיר", לא "נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו" ולא בטיח. לא ראיתי כתובת כאלו גם בחתונות של חילניים. הכתובת בנושא הכשרות נועדה להבהיר לכל באי החתונה מהי הכשרות הנהוגה באותו מקום, משום שבעלי השמחה ידעו שאורחיהם יהיו מזרמים שונים ורצו למנוע מראש כל ספק.

 

3. עם ישראל מפורד, מפולג ומסכסך בינו לבין עצמו מקדמת דנא, וזה מן המפורסמות. אתה מכיר את הבדיחה, המשקפת את המציאות, כי כאשר מלח דתי נפלט מספינה טובעת אל אי בודד, מצאו על האי - כעבור שנים - שני בתי כנסת. כשהאיש נשאל לשם מה הוא זקוק לשניים, שהרי הוא שם לבדו, השיב: "האחד הוא בית הכנסת שבו אני מתפלל מדי יום, ואילו האחר הוא בית הכנסת שכף רגלי לא תדרוך בו לעולם". הפלגנות רווחת לא רק בין הדתיים, אלא גם, ואולי ביתר שאת, גם אצל החילוניים. ראה את הפלגנות וההתפצלות, כמו אמבה, בקרב חוגי השמאל. כל שניים וחצי אנשים מקימים מפלגה, ומיד מתחילים לקלל את אנשי המפלגה היריבה שאף היא בשמאל. עובדה היא שבישראל יש המספר הגדו ביותר של עורכי דין, וחוששני כי ריבויים אינו מעיד על נטיה ליישוב סכסוכים ללא משפט.

 

4. עניין הכשרות, שהוא בבסיסו עניין של אמונה אמיתית וכוונה להקפיד ולשמור על כשרות באמת ובתמים, הפך בחוגים רבים לעסק מכניס. אינני שופט את האנשים,  שכן אין זה ענייני ואין זו סמכותי, אך נושא זה הוא עניינם של אותם חוגים, ועליהם לשבור את הראש בשאלה האם פלוני הדורש 5,000 שקל לחודש מבית עסק, תמורת מתן הכשר, משרת את העניין האידיאי אם לאו. לדידו של האיש הבא אליו לבקש תעודת כשרות, מדובר בעסק לכל דבר, בדיוק כפי שהוא-עצמו מנהל עסק ורוצה לראות בו רווחים. העניין הוא עסקי בלבד, וכפי שהחרדים מנסיםפ לעשות רווחים קלים, כן גם הלקוחות מנסים להפחית את המחיר ככל האפשר.

 

5. אינני בטוח שהציטטות שהבאת מתאימות לנושא זה, אך ברור לי שיש המנצלים את הדרישה לכשרות למהדרין, לעשיית רווחים גדולים, תוך שימוש בכל מיני בטלנים. אך זה המצב גם כאשר פלוני מועמד לדין פלילי, והוא רוצה מאוד ייצוג משפטי מעולה. הוא הולך לעורך-דין ידוע, שומע שהלה דורש חצי מיליון שקל לניהול שלוש ישיבות פלוס 5,000 דולר עבור כל ישיבה נוספת. הלקוח מתעלף, ולאחר שהוא מתעורר עליו להחליט האם לשלם או ללכת לפרקליט ידוע פחות. כך בדיוק גם כאשר אצל פלוני התגלה גידול סרטני המסכן את חייו, והמנתח דורש הון תועפות תמורת ביצוע הניתוח. לא יפה? אכן, לא יפה אך זהו המצב בכל העולם: מי שצפוי לפגיעה וזקוק למשהו מיוחד, נתקל בדרישת שכר גבוהה ביותר ועליו להחליט האם לשלם או להסתפק בתחליף פחות טוב. אם תביט על הדברים באור זה, ולא תצא מנקודת המבט של עוזי, ניצן, עודד ואיציק אגם, שאהבתם העזה לחרדים נשפכת מכל מילה שלהם - תראה שהדברים אינם חמורים כטענתם.

[Amikam Zur]

משה,

נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי שכשר אצל פוניבז' הוא טרף אצל וויז'ניץ או להיפך.

חייתי 8 שנים משנות חיי בארה"ב. יש שם בחנויות אוכל כשר ובשפע, חתום ע"י בית דין של רב העיר היכן שמיוצר אותו מזון וזה מספיק טוב לכו-ו-ו-ו-לם.

 

לכאורה, מה ההבדל בין תעודת כשרות לבין טסט לאוטו שלך? פה יהודי מעלה את המכונית שלך על ג'ק ובודק שמתקיימים תנאים א', ב', ג', ושם יהודי מרים את מכסה הסיר ובודק שתקיימים תנאים א', ב', ג', ...,תרי"ג. מה ההבדל?

 

ובכל זאת יש הבדל, ואפילו תהומי. אמנם בטסטים לאוטו מוצאים פה ושם שחיתויות וקיצור תהליכים תמורת מזומנים מתחת לשולחן, אך זה המיעוט שבמיעוט, והרשויות עושות מאמץ לגרום לכך שהתהליך יהיה נקי. בעסקי תעודות כשרות והשגחת כשרות, הכל מושחת ורקוב מן היסוד, וכולם, מגדול הרבנים ועד לאחרון המשגיחים מתייחסים לפרנסתם זו כאל מכרה זהב של בטלנים., שבו צריך להרוויח הרבה, מכולם, תמורת אפס עבודה, וגם לקבל שוחד. השיטות לכך שונות ומשונות.

משה, נדמה לי שבנושא זה אתה מיתמם. עצתי לך – בדוק בעצמך! לך שוחח עם כמה בעלי מסעדות...

[ארז רזניק‎]

משה

במקרה זה כל מה שכתבת נכון. יש להתיחס לגופו של ענין ולא לגופו של בכותב.

יש להבין מהי הדת ומה היא דורשת מהמאמין ואזי יבינו את ענין הכשרות.

כשרות היא לא חובה בחוק. אבל כדיילקבל תעודת כשרות יש לשמור על כללים מסוימים.

לדוגמא,ענין העורלה. גם מבחינה בוטנית טוב לעץ להניב פרי לאחר כמה שנים. מבחינת הכשרות זו מצוה מהתורה.

פשוט שמירה על העץ.

נורא פשוט.

ארז

יין פירות וליקרים

0528240009

ב-18 בפבר 2013, בשעה 18:15, ".Moshe M" <mosh...@netvision.net.il> כתב/ה:

[Uzi Ben Zvi]

ארז

אני שמח שאתה מסכים עם משה, בזכות זאת זכינו ל4 שורות שלמות ממך....נפלא

לגבי מנהגי הדת, אין ספק שיהודי מאמין, משייך עצמו לדת היהודית, ולאחר מכן לשיוכו ההספרדי או האשכנזי

לאחר מכן לאיזה פלג ולאיזה פסיקה של איזה רב הוא סר

לאחר מכן לאיזה מוסד כשרות הוא מאמין, לכאורה זה מוזר, האם "בית יוסף" מכשיר טרפות, ו"בד"צ העדה החרדית" מכשיר נבלות?

מוזר, באמת מוזר, הייתי ב 66 מדינות, פגשתי את נציגי חב"ד ברבות מהן, ושאלתי את היהודי הנ"ל ואת רעייתו, במקומות הנידחים ביותר, מה אתם עושים? איך אתם אוכלים כשר?

תשובתם תמיד, "מסתדרים", מה המשמעות של "מסתדרים", וראיתי בשוק של הערלים המקומיים את הרעייה סובבת וקונה פירות וירקות, ללא השגחת בד"צ, אני בטוח שגם את הקמח לאפיית הלחם, היא קונה מהמקומי, וראה זה פלא, השגחתה מספיקה, היעלה על הדעת שאשה תחליט מה כשר ומה לא?

בכול העולם יש כשרות כללית שמסומנת באות U, האות הזאת מאשרת ל99% מהיהודים שומרי הכשרות בחו"ל שמדובר במזון כשר, זה מספיק, אין שם, גם לא במדינות שבהן האוכלוסיה היהודית גדולה מכמה עשרות, עשרה בד"צים לכשרות, יש בדרך כלל רב אחד, מוכר כאדם הגון שמאשר כשרות כמייטב ידיעתו, לא ראיתי שיהודי טוען שהכשרות של המוצר במעדנייה שב 90% מהמקרים פתוחה גם בשבת, איננה מספיק טובה עבורו.

מזכיר לי את היהודי ברוסיה שנלקח לעבודת הצבא, והלך אל רבו ואמר לו, "רבי מה לעשות, אם המזון היחידי שיוגש לי בצבא יהיה בשר חזיר?" חשב רגע הרב ואמר לו: "לאכול בעת שכזו, זה פיקוח נפש, רק מה? אל תלקק את עצמות", מסתבר שיהודים שרדו מאז היציאה לגלות והרס בית המקדש, גם ללא הכשרות המחמירה שנפלה על ראשנו, אגב, גם בפולניה, לפני חיסולה של יהדותה על ידי הנאצים ימ"ש, לא היו הכשרים ענפים כמו אצלנו, בוודאי לא של הירקות והפירות שגודלו כולם על ידי איכרים גויים, שלא שמעו על עורלה ושביעית בחייהם...

אגב, הסיפור הזה של פרי עורלה, שזה טוב מבחינה בוטנית, אתה בטוח? בדקת את העניין לגבי כול עצי הפרי? ולגבי השנה השביעית, אתה בטוח שהיום עם כול הידע החקלאי, בשנה השביעית חייבים לתת לאדמה לנוח?

לסיכום

עבור מי שאיננו מאמין כלל (כמוני למשל) הכפייה היא שאני נאלץ לקנות רק אוכל כשר, לעתים בכמה כשרויות, ביוקר, כי זה מה שיש בסופר, פוגעת וקשה, כן, אני משתדל לחפש את המוצרים ללא כשרויות נוספות לרבנות הראשית, אבל נסה לחפש משהו כזה בישראל...

אבל אתה כותב שצריך להאמין, ואני לא....

קשה לך עם זה? מה לעשות ואני לא מאמין שהקב"ה שלך בודק כול יהודי אם אכל עלה חסה עם תולעת מיקרוסקופית ומייד שולח אותו לגיהנום...

לא מצליח

חבל

עוזי

2013/2/19 ארז רזניק <taam...@gmail.com>

[Oded Megiddo]

מתעלקים עלינו כשאנחנו חיים ומתעלקים עלינו כשאנחנו כבר לא בחיים.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4346084,00.html

 

אפשר להגיד אנטישמיות עד מחר. החרדיות היא צורת חיים טפילית.

אין צורך לחזור על הדברים הידועים, שיהודים חרדים בכל העולם חוץ מבישראל עובדים ולומדים, ואין סתירה בין הדברים.

רק אצלנו התפתח עולם שלם שבו אנשים חיים על חשבון הזולת, כביכול משום שהם עוסקים בלימוד תורה. רובם לא באמת לומדים.

חלקם עובד בעבודות שחורות ולא משלם מס, אבל רשום בישיבות ומקבל כספים מהמדינה. ראינו את זה בלא מעט תחקירים.

חלק גדול מהעמותות הדתיות, וחלק מהישיבות, הם תעשייה שלמה שלכל מטרתה לסחוט את הכספים מהחמורים שנושאים אותם על גבם - החילוניים והדתיים הרגילים (הכיפות הסרוגות).

 

נושא הכשרות שונה רק במקצת, משום שכאן מתעלקים לא על החילוניים אלא על המאמינים, וככל שהמאמינים בורים יותר אפשר להעמיס עליהם יותר בד"צים שעולים יותר כסף.

לא בכדי משפחת עובדיה יוסף הפכה למשפחה עתירת הון - יש להם ביזנס של הכשר (בית יוסף או משהו כזה) שמגלגל מאות מיליוני ₪ בשנה, ובין השאר פועל כדי לנטרל ולהוציא מהשוק הכשרים אחרים, בדיוק כפי שגופים עסקיים בשוק תחרותי פועלים לנטרל ולהוציא מהביזנס גופים מתחרים.

אין בזה שום תמורה על שירות, משה מ,, אולי רק בשוליים, זה הכל ביזנס, וזה מה שכתב לך עמיקם.

[.Moshe M]

עודד,

 

גם אני כתבתי, וחזרתי וכתבתי, שזה ביזנס, אך כל המתלהמים אטמו את מוחותיהם מלהבין. די בכך שתכתוב על עניין דתי, אפילו בעקיפין, ויש כבר מיד מי שיקפוץ ויתלהם. למה לי לנקוב בשמות, האם חסרות לי צרות בחיים?.

 

מי שמוכר לך בובה מתנדנדת לשמשה הקדמית במכוניתך, דבר שאינך זקוק לו כלל ואשר עלול להפריע לך ולגרום תאונה, גם הוא עושה אתך ביזנס. אם אתה קונה ממנו את הבובה, משום שהיא מוצאת חן בעיניך או משום שכיום יש טרנד חברתי לשים בובות כאלו, אל תבוא בטענות למחיר. זכותו לדרוש כל מחיר כחפצו, ואם אינך רוצה - לא צריך ואל תקנה.

 

ואם אתה קונה את הבובה משום שאתה מבין כי הימצאותה במכוניתך תוסיף לך חברים ותקדם את מעמדך החברתי, או תוסיף לך לקוחות (נניח שאתה נהג מונית), או שני הדברים הללו גם יחד - אינך שונה במאומה ממוכר הבובות. שניכם רוצים להפיק את מרב הרווחים מהעניין: הוא רוצה רווחים כספיים, ואתה רוצה אולי רק את זה ואולי גם את זה. ברור לי שהתחרות של בד"ץ בית יוסף, בהכשרים החרדיים האחרים, נעשית ב-99.9% מטעמי תחרות עסקית.

 

לגבי הכשרות, ההבדל הוא בכך שנוסף לרצון ברווח כספי מרבי ובפרנסה -  דבר המשותף לבעל העסק המבקש הכשר ולמפקח הכשרות   - ברוב המקרים הוא גם מאמין בתום-לב שהפיקוח על כשרות המוצר מהווה קיום מצווה דתית. זכותו  המלאה של בעל העסק היא להסכים לכך ולשלם לו, או לבוז לו ולהימנע מקבלת ההכשר, על התוצאות העסקיות הנובעות מכך. אכן, יש מקרים - אולי הם רבים ואולי זה רק הרושם מדבריהם של שונאי הדתיים - שבהם מפקח הכשרות עושה מלאכתו רמיה. בכך אינו שונה מהשרברב או מבעל המוסך, שנכשל בתוכנית "יצאת צדיק", אך הללו אינם זוכים בהבטחות גיהנום,  פרי עטו של מי שכמובן אינו מאמין בקיומו של גיהנום. למה לי לנקוב בשמות?.

[Isaac Agam]

 

למשה,

אפשר לשלם הוצאות נסיעה כמו לכל אחד הנוסע במסגרת משרתו.

סביר שאת הבדיקה עצמה עושה רב או עוזר מקומי בין כה.

למה לשלם הרבה מאוד כסף על חתימה? מה החג?

הטענה שמי שסולד מהסדר סחטני וחסר כל בסיס היסטורי זה בעם היהודי "שונא דתיים" איננה נאה ומזכירה, רחמנא לצלן, מישהו אחר בפורום.

גם הטענה שמדובר בשיקול עסקי בלבד איננה מדויקת.

אם זה המצב, יואילו החרדים להתיר לכל עסק להצהיר על כשרותו ע"פ הרבנות או ע"פ רב מקומי כפי שהיה נהוג במשך אלפי שנים בעם ישראל בלי חרמות, דו"חות ותביעות.

חוקי המדינה אינם מאפשרים שלא להשתמש בכשרות בד"צ כמו שאינם מאפשרים נישואים עם רב שאינו אורתודוכסי.

ד"א, משגיחי כשרות מעולם לא היו קיימים בעם ישראל. זו המצאה חדשה. היו רבנים מקומיים שנתנו הכשרים גמישים למדי. וגם זה מאות שנים אחרי מרד בר-כוכבא.

בימי בית ראשון ושני לא היו כלל רבנים ולא היו "כשרויות".

איציק אגם

[.Moshe M]

איציק,

 

חוקי המדינה אינם מחייבים קבלת הכשר, לא מאת בד"ץ ולא מאת מישהו אחר, אלא רק אוסרים הצגת מצג כוזב בדבר כשרות המזון הנמכר, שאינה באישור הרבנות הראשית. מובן מאליו שמדובר בתחומי ישראל ולא בצרפת, שבה אין לרבנות מעמד רשמי כזה. הכרת המדינה ברבנות הראשית, שהיא  כמובן אורתודוכסית, נעשתה על פי התובנה, שבכל דרך אחרת יפרץ סכר שאין לו שום מגבלה, ולבסוף כל סנדלר ועושה-קעקועים בשוק יכריז על עצמו שהוא רב יהודי מוסמך ויחלק אישורי כשרות. זה אומנם המצב בחו"ל, אך שם יודעים היהודים - אלה שהכשרות מהווה עבורם עניין בסיסי מאוד - מיהו יהודי שומר-כשרות כרוחם ומי אינו כזה, ולהם אין בעיה. יהודי מישראל, שהכשרות חשובה לו, אינו מקבל שם כל הכשר אלא מברר תחילה את זהותו של נותן ההכשר. בישראל הרבה יותר קשה לערוך בירור כזה, ולגיטימי בעיני שהמדינה קבעה כי אין צורך בכך: כל התולה שלט "כשר", מכריז בכך שבידיו אישור לכך מאת הרבנות, ומצג-שווא בעניין זה יובילו לכלא.

 

אינני מתווכח על המצב בזמנים קדומים, משום שאין זה רלוונטי לימינו, שבהם יש גם יהודים "רפורמיים" העורכים טקס חתונה עם כומר וצלב - דבר המעורר פלצות בלב יהודי אורתודוכסי. קיומה של הפלצות הזו היא עובדה, שאל לנו להתווכח איתה: רוב היהודים בישראל הם כאלה, ועובדה היא שהיהדות הרפורמית אינה מצליחה זה יותר מ-60 שנה להיקלט כאן באופן רציני. ואם הרצון בכשרות מהווה עובדה ניצחת, שעל פיה גם בית הארחה בקיבוץ של השומה"צ מבקש תעודת הכשר, אין מנוס מהמשך ההסדר הקיים, תוך מעקב קפדני ושילוח המושחתים לכלא.

 

אני בעד הפרדת דת מהמדינה, אך אין מנוס מקביעת המדינה מיהו יהודי בעיניה, כל עוד היא מעוניינת בצביון יהודי. בהיעדר קביעות החלטיות בתחום זה, נמצא מחר את ג'יבריל רג'וב מכריז על עצמו שהוא רב מוסמך מטעם אבו מאזן, זה שכבר הוכרז מטעמו כי אפילו שלמה המלך היה מוסלמי פלסטיני. אויבינו ושונאינו יעשו כל תעלול ויארגנו כל תרמית ותעתוע, המשמשים למטרותיהם. התוצאה תהא הוראת בג"ץ לתת תעודת עולה לכל אדם שהאדון רג'וב אישר כי הוא יהודי. אינני בטוח שאיציק אגם, או מישהו אחר בפורום זה,  מעוניין במצב כזה.

 

אכן, שאלת ההוצאות והתמורה הנדרשת עבור ההכשר היא עניין רלוונטי, אך יהודי במרסיי, המעוניין דווקא בהכשר מטעם הרב הראשי ליהודי צרפת - שאני מניח כי הוא יושב בפאריס, במרחק כ-900 ק"מ ממרסיי  - ולא די לו בהכשר מאת הרב האורתודוכסי המקומי שלו, יתכבד וישלם את התשלום הנדרש. 

 

A la guerre comme a la guerre, et en business comme en business.

 

משה

 

 

----- Original Message -----

From: Isaac Agam

To: civil...@googlegroups.com

[Isaac Agam]

 

למשה,

אין אף טקס רפורמי עם צלב וכומר.

ישנם טקסי חתונה של זוגות מעורבים בהם משתתפים רב וכומר. לשניהם, ד"א, מתנגדות הקהילות שלהם. אבל אלה לא נערכים ע"י רבנים רפורמים. זו השמצה פרועה של האורתודוכסים בישראל.

רב רפורמי עובר לימוד הכשרה רבנית כמו כל רב אחר. הוא לא "ממה את עצמו". גם זו השמצה אורתודוכסית וחרדית. אלא שהוא איננו חושב שאורח החיים האורתודוכסי או החרדי מחויב ביהדות ולכן למעשה נאמן יותר ליהדות העתיקה.

לעומת זאת חברים ביהדות הרפורמית כ-75% מיהודי ארה"ב ובכך לא רק מצילים הרפורמים את רוב עם ישראל משמד, אלא גם מהווים את הארגונים הפעילים ביותר בתמיכת ישראל ובחינוך ילדיהם לאהבת היהדות, היהודים וישראל.

זאת בניגוד לרבים מהחרדים, שחלקם מפגינים נגד ישראל באופן חמור יותר מהשמאל, וכן בניגוד לרבים מהאורתודוכסים.

כאמור, האמירה שהכשרות הבד"צית בישראל הינה התנדבותית איננה נכונה. הינה כפייתית.

ישנו חוק שאסור להונות בכשרות. חוק חמור הנושא עונשים כבדים. אבל מי קובע מה כשר? החרדים. ובא ל"התנדבות" סיום.

אבל הגיע הזמן לעשות לכך סיום.

גם העובדה שמעטים הרפורמים בישראל קשורה ישירות לכפיית החרדים והאורתודוכסית ולא לבחירת חופשית של הישראלים.

גם זאת מן הראוי לסיים.

בעיני רב חרדי מהווה רב אורתודוכסי סכנה לא פחותה מרב רפורמי לכך ש"רג'וב ימנה עצמו לרב".

על כל יהודי טוב ושומר מצוות יקום יהודי אחר שיכריז שהוא יהודי טוב יותר מהראשון והלה מהווה סכנה גדולה יותר ליהדות מהגוים.

אלה היהודים הגרועים ביותר.

תוכל בקלות לכלול את עצמך בין הראשונים.

[Oded Megiddo]

משה,

 

שאלה אליך  -  אם אני מתאשפז בבית חולים ציבורי, וחשקה נפשי בפירות ים, האם אוכל למצוא בכל רחבי בית החולים -  לא רק במטבח בית החולים אלא בקפטריה, במסעדה במרכז הקניות הצמוד -  שרץ כלבבי ?

התשובה ברורה  -  צריך להתחשב ברגשות המגזר הדתי.

הענין הוא שההתחשבות תמיד, אבל תמיד, היא על חשבון החילוניים. אין אף דוגמא של התחשבות בכיוון ההפוך.

הדוגמא הבולטת היא כמובן תחבורה ציבורית בשבת, לא בבני ברק, אלא בתל אביב, ובערים כמו תל אביב שהמגזר הדתי בהן הוא מיעוט שבמיעוט.

[Nitzan Shapira]

משה,

בישראל פועלים עשרה בד"צים וכמאה מפעלי "כשרות" אחרים. כלומר, כמאה ועשרה גופי כשרות שונים המתחרים זה בזה. איך מתחרים? בשרות? לא. מתחרים בדקדוקיות שכל גוף שכזה ממציא לעצמו כביכול לשם בידול. לאחרונה קם גוף שכזה המתמחה ב"כשרות" של דגים. הוא בודק דג דג כדי לוודא שאין בו תולעים. הרב האחראי לעניין גאון. הרבנים האחרים מביטים ולא יודעים מאיפה זה בא להם. לטענתם מצויין בשולחן-ערוך שתולעים בתוך דג "כשרות" מלכתחילה. אבל תמיד יהיו כמה טמבלים ש"יקנו" את הכשרות הזו ובדיוק עליהם הוא בונה. על הטמבלים. אגב, מדובר ברב ידוע מאוד בתחום הכשרות.

יש רב אחר שמצא נישה עסקית אחרת. הוא עצמו לא עוסק בהשגחת-כשרות. הוא מפנה מפעלים אל גוף הכשרות המתאים לו ביותר. ומדוע נדרשת הכוונה שכזו? לטענת אותו רב, לכל גוף-כשרות יש התמחות מיוחדת, אבל כאשר מפעל פונה לגוף כלשהו ומבקש השגחה, המשגיחים לא נוהגים לומר לו שהתחום שלו אינו בתחום המומחיות שלהם, הם לוקחים כל עבודה. "עובדים עליו". אז הנה לך עוד נישה.

גוף-הכשרות הגדול ביותר בארה"ב נקרא U או (UI) ובפועל 90% מהמוצרים הכשרים שם הם תחת פיקוחו. מדובר בגוף שקוף שכל הכנסותיו הם לטובת הקהילה. בארץ קשה לו להכניס דריסת רגל (למרות שהוא מנסה) בגלל שכמו בתחום הפשע-המאורגן, גם כאן יש הסדרים של שליטה גאוגרפית והתמחות.

באירופה, חלק ניכר מהיהודים לא קונה מזון-כשר מאחר וההבדלים בין אותו מזון, עם כשרות ובלי כשרות הם ניכרים. הדוגמא שדני הביא על היין היא שולית. באנגליה, מחירו של עוף-כשר מגיע לעיתים עד פי חמישה ממחירו של אותו עוף, לא כשר. לטענת משגיחי הכשרות הארופאיים הסיבה לכך היא (בין היתר) מס שהממשלה מטילה על רווחי-ההכשר, מס בשם "מס-קהילה" שאותו היא מיעדת לקהילה היהודית. הרי שם הממשלה, בניגוד לישראל, אינה מתקצבת באופן ישיר את מוסדות-הדת. מיותר לציין שהסידור הזה כלל אינו מצא חן בעייני המשגיחים שם. "ההכשר" הוא עסק פרטי שלהם. מה לזה ולקהילה?

כפי שכבר צוין וגם אתה הדגשת. הכל ביזנס. כאן בדיוק טמונה הבעיה. דת לא אמורה להיות ביזנס. כאשר אתה ממנף צרכים דתיים של קהל-אמוני כדי לעשות ביזנס אתה הופך את האמונה לעוד אמצעי לעשיית הון. אף אחד אינו דורש משום אדם, גם אם הוא דתי, לעבוד או לתת שרות בחינם. אבל ההבדל בין זה לבין "ביזנס" הוא גדול.

הנצרות עברה תהליך דומה. בתקופת הרנסנס היא הפכה לביזנס. התחילו למכור שירותים בכסף. אפילו המציאו "שירותים" מיוחדים. תנועת הרפורמציה והקרע בכנסיה הקתולית (ר"ע רפורמציה) נוצרה בדיוק על העניין הזה. על כך שהכנסייה הפכה את האמונה-לשמה לאמונה שלא-לשמה. בחלק ניכר מהעולם הנוצרי מקובל כיום שהכומר הקהילתי, רועה-הצאן שלהם, מקבל משכורת קבועה. תמורת המשכורת הזו, הממומנת כולה ע"י הקהילה, הוא נותן את כל שירותי הדת. אין לו מחירון לכל שרות ושרות והוא לא גובה שכר-טירחה נוסף עבור שרות נוסף.

בחלק מהזרמים ביהדות, יש במאה וחמישים השנים האחרונות, תנועה הפוכה. הדת הופכת להיות ביזנס. כל העניין הזה של משגיחי-הכשרות למשל, הוא עניין חדש של כמאה שנה. בעיירה של סבא שלי למשל, היו 2,500 יהודים, חמישה בתי-כנסת ואפילו לא משגיח כשרות אחד. אם הקהילה הזו לא היתה נכחדת אלא עוברת לישראל, קרוב לוודאי שהיום היו בה 50 חברים, שני בתי-כנסת וחמישה משגיחי-כשרות. אין לעניין הזה שום קשר לדת או להתחזקות-אמונה. הכל עניין של מאבקי שליטה, פוליטיקה וכוח.

אם תתבונן על עטיפת הלחם שאתה קונה, תמצא שיש שם 2-3 חותמות כשרות שונות. על לחם אנג'ל פרוס-רגיל תמצא חותמת של הרבנות נצרת וגם של בד"ץ. אתה מאמין ששני הגופים הללו עורכים אצלו בדיקות כשרות? ממש לא. מצאו פטנט, גוף אחד מבצע את בדיקת הכשרות עבור כולם וכולם גובים כסף בנפרד (על מוצרים מסויימים מדובר ביותר משולשה גופים שכאלה). פטנט שכזה אין עוד בביזניס האמיתי (בעולם הפשע-המאורגן הוא דווקא קיים). אז למה לאנג'ל להסכים לסידור המעוות והמושחת הזה? כי הוא לא רוצה להסתבך...

כל מערכת-הדת בישראל היא מערכת מושחתת ומשומנת בכסף-שחור. אם תרצה שהנכד שלך ילמד לקראת הבר-מצווה, תצטרך לשלם ל"מלמד". התשלום הוא תמיד ב"שחור" הוא לעולם לא מנפיק קבלה. אתה לא תתבייש לדרוש מהמורה לאנגלית של הנכד שלך חשבונית, אבל מ"מלמד" תתבייש לדרוש. כי עושה "מצווה"...  כשאתה מחתן ילד אתה משמן קצת את הרב, "מחליק לכיסו". כשאתה רוצה לקבור אחד מיקיריך אתה משמן קצת את אנשי חברת-קדישא, כדי שיהיה "מכובד". מתי לאחרונה ראית רב-עיר שלא מתנייד במכונית שחורה גדולה? אם זו עיר גדולה אז גם יש לו נהג צמוד.

אני באופן אישי, לא שונא "חרדים". באופן אישי - אני מכבד כל אמונה רוחנית באשר היא ובתנאי ולא מנסים לכפות אותה עלי ובתנאי ותחושתי היא נובעת "מעומק הלב" של המאמין. אין לי שום כבוד לאמונה (או למאמינים) שהיא דרך לעשות, בין היתר, ביזנס. אגב, החרדים הרוויחו את אי-הכבוד הזה ביושר.

אגב, אני לא מתפלא על עמדתך העקרונית בנושא. יש לזה כנראה קשר ישיר לכך שלא "הבנת" את המשמעות של תנועת-המחאה בקיץ (גם ביבי, לא הבין) ולכך שאתה לא "מבין" את משמעות תוצאות-הבחירות האחרונות (גם ביבי, לא מבין).

ניצן ~

בתאריך 19 בפברואר 2013 09:10, מאת .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>:

[.Moshe M]

עודד,

 

אם אתה מתאשפז בבית חולים ציבורי ופתאום חשקה נפשך בשרץ, אתה ראוי לפני הכל לבעיטה באזור החשק. חוץ מזה, אתה זקוק להעברה דחופה לטיפול בענייני שרצים. אין "פירות ים" - שם מכובס כמו "בשר לבן" - אלא כאשר ועדי העובדים משליכים לים מטענים של פירות במסגרת עיצומי ההסתדרות.

 

ברור שההתחשבות חייבת להיות בדתיים ולא בחילוניים. על האחרונים אין מגבלות אכילה, ואילו על הראשונים חלים איסורים, שההתעלמות מהם לא תאפשר אשפוזם בבית חולים ציבורי. הוא הדין בשמירה על הכשרות בצה"ל ובאיסור להכניס לבסיסים מאכלים שאינם כשרים. אני מתפלא על שמי שכיהן כמג"ד בצה"ל מעלה שאלה כזו. כאשר הולכת קבוצה, נניח כיתת חיילים במסע, ואחד מהם סובל משבר ברגלו, באיזה פתרון תבחר (נניח שאי אפשר להשאיר עימו מישהו, וגם אין אלונקה לנשיאתו): לדרוש מכל הקבוצה להתאים עצמה למהירותו של הסובל משבר, או לאלצו ללכת במהירות של הבריאים?. מגבלות הכשרות של הדתיים הן בדיוק כמו השבר ברגלו של אותו חייל, וההתחשבות חייבת להיות בו ולא באחרים.

 

לעניין התחבורה בשבת: אני אישית מעדיף שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת, למרות שאני נוסע בשבת,  משום שהדבר יפגע בצביון של השבת היהודית ויהפכו ליום-עבודה רגיל. הייתי מעדיף גם סגירת כל העסקים בשבת, מאותה סיבה, כדי שיהודים לא יעבדו בשבת. דברי אלה נכתבים, למרות שאני הולך בשבת למקומות בילוי, ואם אתה רואה בדברי אלה צביעות - זו זכותך. אל תשווה את תל-אביב לחיפה, שאינה מגיעה לקרסוליים של תל-אביב מבחינת עומס התחבורה. העובדה שאין תחבורה בשבת, פרט לחיפה ולאזורים ערביים בצפון הארץ, נובעת מהישגי הדתיים בבחירות. בכל העולם הדמוקרטי מממשת כל מפלגה את הישגיה בבחירות על פי הכוח שניתן לה בהן, ובהתאם לכוח זה מכתיבה לממשל את דרכו. הפתרון הוא פשוט: במקום להתווכח איתי על ענייני כשרות, ילכו כל משתתפי הפורום לבתיהם, במידה שאזורי החשק שלהם עדיין פועלים ואינם מרוכזים אך ורק באכילת שרצים, ויממשו את כוח הבחירה שלהם, כלומר את כוח הגברא. בדרך זו יקטן כוחן של המפלגות הדתיות, ויבוא לציון גואל באוטובוס.

 

בינינו, הסיכוי שזה יקרה הוא כמו הסיכוי שהרב עובדיה יוסף יאכל בשר שהוכשר ע"י הרבנות הראשית בלבד, כלומר אפס עגול.

[Uzi Ben Zvi]

משה

כנראה שלא נגסת מימך בלובסטר גדול ועסיסי מימך, או בשרימפס טוב, גם סרטנים זה טעים, שלא לדבר על צדפות בחמאה ושום...

יש עוד דוגמאות למזון הנמנע מפיהם של שומרי הכשרות, אלה אגב מצליחים ברוב כשרון לכפות את שיטתם על כולנו.

אני מניח שהיית יכול להיות אזרח נהדר באיראן, שם משטרת הצניעות (זה פטנט לא רק בבית"ר עלית) מכריחה את כול הנשים להתלבש בהתאם לתקן הטליבני.

זו בדיוק הבעיה, מאתנו דורשים שנתאים עצמנו לדרישות הדתיים, כי לנו מותר הכול והם, נאבאך, מסכנים, אלוהים לא מרשה להם ומקשה עליהם, לכן אנחנו צריכים ל"התחשב" כול הזמן זה רק אנחנו, ולא הם...

לך זה נראה כנראה כדבר הכי טבעי, כי עבורך מדינה "יהודית" משמעותה מדינה אורטודוכסית, אני שסבבתי הרבה בארה"ב, ראיתי את הקהילות הרפורמיות בלוס אנג'לס (קריית מלאכי - ארה"ב) וניו יורק, מתכנסות בבתי הכנסיות, מגיעים כול המשפחה עם הרכב, ומקיימים טקס ביחד, כול המשפחה, לעתים גם החתן או הכלה הנוצרים.

בעיניך זה נורא ואיום, בעיני זה נפלא, כי בלי זה העם היהודי שכה יקר ללבך היה נגוז ונעלם בקצב מטורף.

בישראל השתלטה כת קטנה, חרדית על מוסדות הדת, הרבנים הראשיים שהיו פעם, הרב קוק, הרצוג וגורן, הפכו לרבנים חרדיים חשוכים, ממש כמו הרב הראשי של תל אביב, שלא הגיש ידו למי שהצילה אותו מהנאצים, קשישה עיוורת בת 90, מחשש נגיעה....והוא עוד נחשב לנאור.

עשה עמנו חסד, אתה רוצה להיות מתמם, לשחק בנדמה לי, מתוך מחשבה שזה יעשה טוב למדינה, מבחינתנו, כמי שלא מאמין באלוהים/כוח עליון/חי זרים מהחלל, חיים מצויין בלי סגידה למה שאין, אבל נאלצים לחיות במדינה עם כפייה דתית שקיימת רק במדינות המוסלמיות הקיצוניות.

תהנה 

עוזי

2013/2/19 .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>

[.Moshe M]

ניצן,

 

לא ברור לי כיצד בדיוק קבעת שלא הבנתי את נושאי המחאה של הקיץ הקודם, או את תוצאות הבחירות. אני מציע לך לחשוב על האפשרות הסבירה, שמסקנתך כי אני לא הבנתי, נובעת מכך שאתה לא הבנת את שהבנתי.

 

אני שותף לביקורת עת מסחור ענייני הדת, אך יש עוד דברים שעליהם ראוי לכעוס. האם אתה יודע כי לצורך פניה לבג"ץ, או לתחליפו בית המשפט לעניינים מנהליים (שהוא ביהמ"ש המחוזי), עליך לא רק למלא מספר תנאים מוקדמים שנקבעו בפסיקת ביהמ"ש העליון, אלא גם לשלם אגרה בסכום הקרוב ל-2,000 שקל (נוסף להוצאות הגדולות הכרוכות לפעמים בצילום מאות מסמכים ב-4 עותקים ועוד עותקים כמספר המשיבים בעתירה)?. על שכ"ט עורך-דין אינני מדבר, שכם תיאורטית אתה יכול לנהל את המשפט בעצמך גם ללא עו"ד.

 

מדוע הגזל הזה? מדוע המדינה נוהגת, לכאורה, כמו מאפיה?. הרי אתה מתלונן על שהממשלה, או פקיד פלוני, קפחו אותך. אתה משלם מיסים כל ימי חייך, ובכך נגזל חלק נכבד מהכנסתך. מדוע לא תקבל את השירות הבסיסי הזה חינם?.

 

הנושא של הכשרות הרבה יותר פשוט. אתה יכול להסתפק בהכשר מטעם הרבנות הראשית הממלכתית, ואזי תשלם את האגרה הקבועה לכך בתקנות. החוק אסר הונאה בכשרות, ואם תציג בבית העסק שלך - כפי שעושים אלפי עסקים בישראל - תעודת הכשר מאת הרבנות, יצאת ידי חובתך. אך הדיון כאן עוסק בכשרות חרדית, משל בד"ץ. הגופים המעניקים הכשרים כאלה, שכולם הוסמכו לענייני הכשרות ע"י הרבנות הראשית, הם גופים פרטיים המתכסים באצטלה של הלכה, אך הם גופים פרטיים שאינם חייבים לך דבר, והם רשאים לשלח אותך לעזאזל אם צבע העיניים שלך אינו ירוק. הם זכאים לדרוש כל סכום שירצו בו, בדיוק כפי שעוה"ד שאליו פנית להגשת בג"ץ נקב בסכום שלשמיעתו נפלת מכל המדרגות ואתה זקוק כעת גם לאורתופד.

 

ההכשרים שאתה רואה על כיכר הלחם הם כפי שכתבת, אם כי נראה לי שטעית בעניין שלוש חותמות כשרוןת. לרוב אלו הן החותמות של הרבנות הראשית המקומית ושל בד"ץ כלשהו, ואינני מבין באיזו חותמת שלישית מדובר - אם כי יתכן שבמקרה מסוים הודיע בד"ץ כלשהו למאפיה, כי הסרים למשמעתו לא יקנו את הלחם אם לא תינתן גם חותמתו לאישור הכשרות.  אני מניח כי המאפיה כלל לא פנתה אל הרבנות הראשית, אלא הישר אל הבד"ץ. לאחר ששולם התשלום שנדרש, ולאחר שהמאפיה עמדה בכל דרישותיהם המחמירות של המפקחים מטעם הבד"ץ, התקבל אישור הכשרות למהדרין. הרבנות הראשית אינה צריכה לבדוק מאומה, שכן ברוב המקרים היא סומכת על הבדיקה של נציגי הבד"ץ, שחומרתם גדולה משלה.

 

האינסטלטור, שדרש מד"ר ליכטיג (בר-זוהר), דוקטור למחול, כי יביא אליו את האמבטיה במקום לבוא לביתו, הוא בדיוק כמוהם: הוא אינו חייב לך מאומה. הוא עסק פרטי  הרשאי לדרוש בשכרו את משקלך בפלטינה, גם אם אתה שמן בולפאס.

[Oded Megiddo]

אין פירות ים למה בדיוק, משום שהוד רוממותו משה מ. קבע כך ?

 

אז אני מציע שמדינת ישראל תצא בביולטין לעולם הגדול ותודיע :

הואיל ומשה מ. קבע שאין פירות ים, החל ממועד פרסום צו זה חל איסור מוחלט להשתמש במונח SEAFOOD בכל ארצות הים ואצל כל דוברי האנגלית.

העבריינים ייענשו בבית הדין הבינלאומי בהאג. אב בית הדין הבינלאומי בכל תיקי פירות ים יהיה -  משה מ.

[.Moshe M]

עודד,

 

אינך עושה עצמך כלא מבין, אלא אתה באמת לא מבין. לא טענתי שאין בעלי חיים ימיים, שיש בני אדם הנוהגים לאכול את חלקם, אלא שהביטוי פירות ים הוא ביטוי מכובס כמו "בשר לבן". הבשר הוא לבן כמו שאתה עשוי מפורמאיקה, ואלה הם פירות כמו שאתה בננה.

[Oded Megiddo]

מי צריך כביסה ? אוכלי שרצים כמוני אינם מסתירים זאת.

אולי כל מיני דוסים שבמסתרים נהנים גם הם מהטוב הזה צריכים להסתיר.

[Oded Megiddo]

תראה מה זה , גם הצרפתים האלה מכבסים, פלא שמחיר אבקות הכביסה עולה כל הזמן

 

http://dictionary.reference.com/browse/fruits+de+mer

 

http://fr.wikipedia.org/wiki/Fruits_de_mer

[.Moshe M]

עודד,

 

על פי נסיוני, גם משיגי השיאים באכילת בשר חזיר בישראל, אינם מבקשים במסעדה "תן לי בבקשה סטייק חזיר", אלא מדברים - אם בכלל - על "בשר לבן".

 

גם "פירות ים", שכאמור הם פירות כמו שאתה עשוי מפורמאיקה, הם ביטוי "מרוכך", דהיינו מכובס. האם ראית פעם את ידיה של כובסת?.

[Oded Megiddo]

הויכוח הזה ממש מצחיק.

פירות ים זה שם כללי למאכלי ים שאינם דגים -  כולם מופיעים בשמם בלי כביסה ובלי הסוואה, בתפריטים של מאות מסעדות בישראל.

אני מסביר לך כמו שמסבירים למישהו מהחלל החיצון. אתה באמת לא מכיר את זה ?

[.Moshe M]

מכיר גם מכיר, אם כי לא אוכל. וכי אפשר בכלל להעלות על הדעת שפרימיטיבי כמוני אוןכל

[.Moshe M]

תשובתי הקודמת נקטעה בטעות:

 

מכיר גם מכיר "פירות ים", אם כי לא אוכל. וכי אפשר להעלות על הדעת שפרימיטיבי כמוני אוכל מאכלים נאורים, מתקדמים ומודרניים כל כך?

[Uzi Ben Zvi]

משה

אל תהיה פרובנציאלי

המונח SEAFOOD

תורגם משום מה לפרי ים, או לאוכל ים אם מתרגמים כמו שצריך

אגב, יש בים מלפפון ים, חיה כזו שזוחלת בתחתית האוקינוס, והוא ממש לא מלפפון

עוזי

2013/2/19 .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>

עודד,

[Uzi Ben Zvi]

משה

כמה שאתה מפסיד....

אבל זו זכותך לגור בגוש דן ולאכול ערפיח, וזכותך לאכול מה שבא לך

זכותנו לאכול פירות ים, או שרצים בשפתך העשירה

כרגע דיברו אצל גיא פינס על השוורמה הכי טובה בתל אביב, בה בשר הכבש מושרה בחלב כול הלילה, ומוגש עם יוגורט בנוסח תורכיה.

זה בוודאי מחריד אותך יותר מכמה שרצים....

עוזי

2013/2/19 .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>

מכיר גם מכיר, אם כי לא אוכל. וכי אפשר בכלל להעלות על הדעת שפרימיטיבי כמוני אוןכל

[.Moshe M]

עוזי,

 

אני אסיר תודה על ההסבר, הידוע גם לתינוקות בפעוטון. אני מבין שבקרוב תלמדו אותי איך מכפתרים את החולצה.

[.Moshe M]

עוזי,

 

אני אחוז בתדהמה. מה, הרכלן הזול הזה, המנפח את השכל בקשקושי הבל,  עבר לתחום המזון?.

 

כאשר ניפגש בגבול שבין גן-עדן וגיהנום - אתה בצד של גן העדן, כמובן - אספר לך שהלכתי לעולמי לאחר זקנה מופלגת, אך לא הרגשתי חסר כלשהו בשל אי-אכילת "פירות ים", והסתפקתי במעט פירות אמיתיים ובהמון ירקות. בין הירקות גם המלפפון, אם כי הוא לא היה חיית-ים.

 

אני מקווה שהדברים הללו לא יקלקלו לך את הנופש.

[Uzi Ben Zvi]

     משה
זכותך להכניס לפיך וללעוס מה שתחפוץ, זכותך גם לחשוב שאתה גר במקום הנפלא בעולם (אני בטוח שאתה מברך כול יום על מזלך הטוב שהביא אותך לכאן), אבל, יש עוד מקומות ועוד טעמים, תנסה, לא מתים מלנסות

בתאריך 19 בפבר 2013 21:07, מאת ".Moshe M" <mosh...@netvision.net.il>:

...

[Isaac Agam]

 

גם בשפות זרות נקראים אלה "פירות הים".

Fruta del Mare

באיטלקית וספרדית.

נדמה לי שגם בצרפתית.