FW: (1)טבח חברון בתרפט

[nahum shahaf]

אז רצחו והיום הם רוצחים

אז היו המופסים שתמכו ברוצחים והיום יש לנו את גדעון לוי

מה שהיה הוא שיהיה.

שחף

 

---

From: HAIM YOAVI-RABINOVICH [mailto:yo...@yoavicpa.co.il]
Sent: Tuesday, August 25, 2009 2:28 PM
To: shah...@zahav.net.il
Subject: (1)טבח חברון בתרפט

 

 

 

 

                                                                                                                                                                                                 

טבח חברון בתרפט

 

 

                                                                                                               אם אין ברצונכם להיות חלק מתפוצה זו, נא כיתבו הסר למייל זה. תודה.

 

1  מחנה לאומי                                                                                                                                               

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4365 (20090825) __________

The message was checked by ESET NOD32 Antivirus.

http://www.eset.com

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4365 (20090825) __________

The message was checked by ESET NOD32 Antivirus.

http://www.eset.com

[Isaac Agam]

<>לשחף
<>

<>בד"כ אינני משתתף בתגובות למכתביך.
<>1 - מי מהיהודים בדיוק "תמך בטבח בחברון"?
<>2 -שים לב מי בא להגן עליהם. ההגנה ה"שמאלנית". ומי גירש את המגינים? יהודי חברון.
מה שהיה הוא שיהיה.
בברכה,
איציק אגם
<>

[nahum shahaf]

איציק אגם

 

הצדק אתך, פרט כמובן לאי דיוקים קלים:

א - מי שבא להגן על תושבי חברון הייתה ההגנה היהודית הציונית, במילים אחרות גוף שהאמין שההתיישבות היהודים ביו"ש ראויה להגנה

דהינו תפיסה שלא מבית מדרשו של "שלום עכשיו".

ב – הטענה העולה מדבריך כאילו יהודי חברון גירשו את המגינים ותמכו בטבח, לא רק מעניינת אלא אף יצירתית.

יתרה מכך המתיישבים היהודים בחברון האמינו בדו קיום יהודי ערבי (תנועת שלום טיפוסית), ומשכך חשבו שההגנה נגד ערבים מיותרת.

מדהים, לא? לגלות שההתיישבות היהודית בחברון האמינה בדו קיום יהודי ערבי במידה כזאת שחשבו שההגנה נגד הערבים מיותרת – אשכרה שלום עכשיו בלי מירכאות.

אמונה שעלתה להם בפוגרום קלאסי - רצח ובאונס של עשרות יהודים שהאמינו בשלום.

לא פלא שמאז כמה מאתנו הפיקו אל הלקח (היום הם נקראים המחנה הלאומי),

 

מוזר לגלות שלמרות הטבח אז והטרור המתמשך עד היום (כולל קודם לכיבוש 48 ו-67)

כמה מאתנו ממשיכים להאמין ב"שלום עכשיו"

שמעון פרס הסביר זאת בטענה היצירתית "אין ללמוד מההיסטוריה".

כמה מאתנו דוגמת גדעון לוי היום והמופסים אז לא רק הבינו ומבינים רציחות יהודים אלא שהצדיקו ומצדיקים אותם אז והיום.

היום זה נקרא "התנגדות לכיבוש" כולל הכיבוש בחברון משם היהודים סולקו באמצעות הטבח.

 

ותקן אותי איציק אם אני טועה.

 

בברכה

נחום שחף

 

 

---

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4366 (20090825) __________

The message was checked by ESET NOD32 Antivirus.

http://www.eset.com

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4367 (20090825) __________

The message was checked by ESET NOD32 Antivirus.

http://www.eset.com

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4367 (20090825) __________

[Shraga Elam]

שחף

 

מכיוון שאתה טוען שהאמת מעניינת אותך ללא פניות, אבקש את התחייסותך העיניינית לגוף הטענות שמעלה תום שגב ולא לגוף הכותב

 

 

שרגא

 

 

 

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1108938.html

 

 

w w w . h a a r e t z . c o . i l

 

_{עודכן ב- 10:19 21/08/2009}

שיעור היסטוריה | למה באמת הכריז בן גוריון על הקמת המדינה

 בטבח שאירע לפני 80 שנים, רוב יהודי חברון ניצלו הודות לשכניהם הערבים

_{מאת תום שגב}

ביום שני הקרוב ימלאו 80 שנים לטבח חברון. את הנרטיב המקובל של הטבח חיבר רחבעם זאבי. "עשו זאת כל ערביי חברון, למעט בודדים מביניהם שנתנו מחסה לשכניהם היהודים, וכך נהפכה עיר הקודש חברון לעיר ההריגה", כתב זאבי. הוא תיאר את הטבח כפוגרום. אין זה תיאור מדויק: לא כל ערביי חברון השתתפו בטבח ורוב היהודים בעיר ניצלו הודות לשכניהם הערבים.

ערב הטבח התגוררו בחברון בין 600 ל-800 יהודים. הם השתייכו לשתי קהילות, אשכנזית וספרדית. בשבת, 24 באוגוסט 1929, נרצחו בעיר 66 יהודים, כשליש מהם תלמידי הישיבה, ובין היתר גם נשים וילדים; עשרות נפצעו, בהם פצעים קשים. הניצולים מסרו עדויות זוועה מחרידות. הטבח בחברון שייך לשורת מעשי אלימות בין יהודים לערבים שפרצו בימים ההם במקומות שונים בארץ וסיכומו הרשמי: 133 יהודים ו-116 ערבים נהרגו, 339 יהודים ו-232 ערבים נפצעו.

רוב הנרצחים בחברון לא היו ציונים. רבים מהם אף התנגדו לציונות. נראה שהרוצחים שפרצו לבתיהם פעלו מתוך שנאה דתית ונראה שלא הבדילו בין יהודים ציונים לאנטי-ציונים. אך טבח היהודים בחברון לא היה "פוגרום" במובן ההיסטורי של המונח, שכן בניגוד להתקפות על יהודי מזרח אירופה, השלטונות לא יזמו אותו והמשטרה לא עמדה מנגד. משטרת חברון היתה חלשה מדי, אך מפקדה, ריימונד קפראטה, עשה כמיטב יכולתו כדי להציל אנשים רבים ככל האפשר. 30 שנים לאחר מכן כתב דוד בן-גוריון: "מה יכול קצין בריטי יחיד לעשות בעיר כחברון?"

בארכיון הציוני שמורות רשימות של יהודים שניצלו בבתי ערבים: אחת מהן מונה 435 שמות. לפחות מחצית מכל הקהילה מצאה אפוא מקלט ב-28 בתים; בכמה מהם קלטו עשרות יהודים. חודשים אחדים לאחר הטבח התעוררה השאלה אם יש לשלוח מכתבי תודה רשמיים לערבים שהצילו יהודים. עורך הדין הידוע שלמה הורוביץ, שייצג רבים מנפגעי הטבח, המליץ להימנע מכך. עם זאת המליץ הורוביץ להודות לרופא מצרי ששהה ביום הטבח בחברון ושמו דוקטור עבד אל-עאל. לבד מהטיפול שהעניק לפצועים, הציל בעצמו משפחה שלמה. הורוביץ כתב כי מדובר באיש נאור, אנטי לאומני, חדור תחושת חובה רפואית. אחד מראשי הסוכנות היהודית כתב לאל-עאל שיהודי הארץ חשים כלפיו הערכה והכרת תודה.

[nahum shahaf]

איציק

פרה פרה

אני מציג שוב את תשובתי אליך (בהמשך), ולא מצליח לראות הכיצד מאמרו של תום שגב משנה את התמונה (אני בטח טועה).

 

מכל מקום המאמר של תום שגב מעניין ושווה התייחסות.

תחילה לשאלת יושרו של תום שגב וכושרו האינטלקטואלי.

תום שגב התנגד למשל לחקירת פרשת א-דורה והציג את חוקרי הפרשה שמי שניסו להכשיר את הכיבוש.

אדם בעל תואר דוקטור (להיסטוריה) המתיימר לקרוא מחשבות אינו יכול להיחשב לחוקר רציני.

היסטוריון המתנגד לחקירת אירוע כה מרכזי בהשפעתו על האנטישמיות בעולם, על השנאה הערבית לישראל, ועל האינתיפאדה השנייה

אינו יכול להיחשב לאדם הגון, אינו יכול להיחשב לאדם שהאמת חשובה לו, אלא אם היא תואמת את האג'נדה הפוליטית שלו (פוליטרוק)

 

לגבי המאמר הספציפי

תם שגב קובע שבן גוריון הכריז על הקמת המדינה מתוך כוונה ל"חרחר מלחמה" למרות שידע שאין שישראל חלשה ממדינות ערב (ועל כן היא הייתה אמורה להפסיד במלחמה)

טענה שממנה עולה שמדינת ישראל לא הייתה חשובה מספיק לבן גוריון. טענה סנסציונית הדורשת הוכחה, אותה תום שגב או ד"ר ארז כסיף עליו הוא מסתמך לא מביאים למרות חשיבותה האדירה.

טענה אותה ד"ר כסיף עצמו מציג כנרטיב וכחסר הוכחה

זוהי רמת המחקר האקדמי עליה תום שגב מסתמך???

נרטיב???

 

מאחר ושני ההיסטוריונים המהוללים תום שגב וד"ר כסיף לא עושים את העבודה, ראוי שהטענה תחקר ע"י היסטוריונים או למצער ע"י מדענים האמונים על המחשבה הלוגית.

 

לוגיקה - מתוך הטענה של תום שגב וכסיף עולה טענה המתעלמת מחוקי הלוגיקה הבסיסים, שהרי מי שרוצה להצטייר כמנהיג מנצח לא יצא למלחמה בה הוא אמור להפסיד.

 

לאחר טענות לא מבוססות אלו יש להטיל ספק סביר בכל שאר הטענות המוצגות במאמרו של תום שגב, דוגמת הטענה כאילו בן גוריון יצא למלחמה אף משום שחשש שהאצ"ל ירצח אותו.

שוב טענה הדורשת הוכחה, אותה לא מצאתי במאמר.

יתרה מכך, בן גוריון הרי ידע שבגין בראשות האצ"ל התנגד לפגיעה פיזית באנשיו של בן גוריון (למרות הסזון בגין הורה לאנשיו לא להרים יד על פלוגות ההגנה שהכו בהם הלשינו והסגירו אותם לבריטים)

זכורה אמירתו של בגין  "יהודי לא מרים יד על יהודי".

 

אפשר להמשיך הלאה, אבל כמדען חוקר, לא הייתי מסמך על ד"ר תום שגב או על ד"ר ארז כסיף כחוקרים בעלי ערך שאין לערער אחרי קביעותיהם, למרות תואר הדוקטור והמעמד האקדמי ציבורי המכובד, אלא באם יביאו הוכחה של ממש לטענותיהם.

 

עם זאת

ולמרות כל אלו אני מקבל את הטענה של שגב שכמה משכניהם הערבים של יהודי חברון הצילו יהודים.

גם היום אני מאמין שאחוז לא מבוטל מבין הערבים, גם אם הם במיעוט, מעוניין ביחסי שכנות טובים עם היהודים.

ושוב, ההיסטוריה ממנה שמעון פרס מתעלם, מוכיחה שהערבים הטובים במיעוט. וחבל.

 

בהוקרה

נחום שחף

 

 

 

 

 

 

 

ד"ר ארז כסיף, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת באר שבע, ידע השבוע רגע של נחת מהסוג שרק סופרים מכירים: הוא קבע את הנקודה מאחורי המלה האחרונה בספר חדש שכתב. כסיף היה מרוצה: אם יהיה לו מזל, הספר יחולל שערוריה. הוא אמור להיקרא "מדוע ?באמת' הוקמה מדינה ישראל" והתשובה היא שדוד בן-גוריון הכריז על עצמאות המדינה ב-14 במאי 1948 כי פחד שמנחם בגין יעשה זאת בעצמו. בן-גוריון גם חשש שאצ"ל ירצח אותו, כסיף קובע. באחרונה הציג כסיף את התזה הזאת בכנס חוקרים רב-תחומי שנערך בירושלים מטעם מכללת אריאל ובית מורשה. הוא מבקש לקדם תיאוריה כללית בדבר משקלם של גורמי פנים בקביעת מדיניות החוץ. לגבי ישראל, הנרי קיסינג'ר כבר ניסח זאת בעבר: לישראל אין מדיניות חוץ. הכל פוליטיקה לצורכי פנים. לדברי כסיף, הבריטים החליטו לעזוב את ארץ ישראל כתוצאה מהמאבק המזוין של אצ"ל ולח"י. לקראת צאתם היה ברור שתקום מדינה יהודית, אך השאלה האמיתית היתה מי ישלוט בה. בן-גוריון ידע שאצ"ל ולח"י נהנים מתמיכה רחבה בציבור - ואז באה ההתקפה על דיר יאסין ובעקבותיה בריחה המונית של פלסטינים. גם התפתחות זו נזקפה לזכותם של אצ"ל ולח"י. הכרזת העצמאות הובילה בהכרח למלחמה עם מדינות ערב. בן-גוריון העריך שצבאות ערב חזקים מצה"ל; אף על פי כן "חירחר מלחמה". זה היה הימור מסוכן ולא היה עומד "במבחן וינוגרד", כותב כסיף וקובע: בן-גוריון רצה במלחמה. ייתכן שגם ההחלטה שלא לקבוע במגילת העצמאות את גבולות המדינה נבעה מהרצון "לשפוך שמן על מדורת הסכסוך וללבותו", שהרי כל עוד השאלה נשארה פתוחה, איימה ישראל על שלמותן הטריטוריאלית של המדינות השכנות וגבר הסיכוי שתהיה מלחמה. המניע - בן-גוריון קיווה להיות המצביא שתחת הנהגתו המדינה ניצלה ובכך יובטח שלטונו. כסיף אומר שלא גילה מידע חדש להוכחת התזה הזאת. הוא מסתפק בהצגת נרטיב חדש. הוא מקווה לפרסם את ספרו לקראת יום העצמאות.

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובתי אליה אתה מתיחס

שרגא

הצדק אתך, פרט כמובן לאי דיוקים קלים:

א - מי שבא להגן על תושבי חברון הייתה ההגנה היהודית הציונית, במילים אחרות גוף שהאמין שההתיישבות היהודים ביו"ש ראויה להגנה

דהינו תפיסה שלא מבית מדרשו של "שלום עכשיו".

ב – הטענה העולה מדבריך כאילו יהודי חברון גירשו את המגינים ותמכו בטבח, לא רק מעניינת אלא אף יצירתית.

יתרה מכך המתיישבים היהודים בחברון האמינו בדו קיום יהודי ערבי (תנועת שלום טיפוסית), ומשכך חשבו שההגנה נגד ערבים מיותרת.

מדהים, לא? לגלות שההתיישבות היהודית בחברון האמינה בדו קיום יהודי ערבי במידה כזאת שחשבו שההגנה נגד הערבים מיותרת – אשכרה שלום עכשיו בלי מירכאות.

אמונה שעלתה להם בפוגרום קלאסי - רצח ובאונס של עשרות יהודים שהאמינו בשלום.

לא פלא שמאז כמה מאתנו הפיקו אל הלקח (היום הם נקראים המחנה הלאומי),

 

מוזר לגלות שלמרות הטבח אז והטרור המתמשך עד היום (כולל קודם לכיבוש 48 ו-67)

כמה מאתנו ממשיכים להאמין ב"שלום עכשיו"

שמעון פרס הסביר זאת בטענה היצירתית "אין ללמוד מההיסטוריה".

כמה מאתנו דוגמת גדעון לוי היום והמופסים אז לא רק הבינו ומבינים רציחות יהודים אלא שהצדיקו ומצדיקים אותם אז והיום.

היום זה נקרא "התנגדות לכיבוש" כולל הכיבוש בחברון משם היהודים סולקו באמצעות הטבח.

 

ותקן אותי איציק אם אני טועה.

 

<BR

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4368 (20090826) __________

 

The message was checked by ESET NOD32 Antivirus.

 

http://www.eset.com

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4368 (20090826) __________

[MOSHE M.]

איציק,

 

ככל הידוע לי, הכינוי "מופסים" יוחד ליהודים חברי המפלגה הקומוניסטית הארצישראלית. הם היו ממש עבדיםן נרצעים לסטאלין, תמכו בכל תעתועיו - לרבות שינויי הגרסאות התכופים באנציקלופדיה הסובייטית - ובהיותם אנטי-ציונים תמכו כמעט בכל עמדה ערבית עוינת לציונות ולציונים של ארץ-ישראל. אותם ציונים, לרבות הדור של הורינו, ראו בהם בוגדים "אשכרה".

 

קשה מאוד להשוות את גדעון לוי ודומיו לאותם אנשים, אך המרחק קטן. הם אינם תומכים במעשי רצח, אך תומכים בפועל בתומכי הרוצחים.

 

העובדה שארגון "ההגנה" נוסד, הוקם ופעל להגנה על יהודים, אינה שנויה במחלוקת, ואת יתיאת ה"הגנה" לעזרת ישוב יהודי כלשהו יש לראות כדבר טבעי בדיוק כמו זריחת השמש בבוקר. 

 

אין זה אומר שה"הגנה" והפלמ"ח לא עשו מעשים שבלשון המעטה מופלגת עד מאוד אתאר בביטוי "לא יעשו", כמו רצח אלטלנה, אך זה כבר ויכוח בין יהודים שלא יוכרע כאן.

 

משה מכנס

 

----- Original Message -----

From: Isaac Agam

To: civil...@googlegroups.com

Cc: nahum shahaf

Sent: Tuesday, August 25, 2009 8:41 PM

Subject: [GF;12578] Re: FW: (1) טבח חברון בתרפט

[MOSHE M.]

לנחום שחף,

 

לדבריך על שמעון פרס ועל אמירתו האינטליגנטית, כי אין ללמוד מההיסטוריה (ולפי זכרוני הוא גם דיבר נגד לימוד ההיסטוריה):

 

שמעון פרס מתנגד ללימוד היסטוריה, חוץ מהפרקים - שעיבויים הולך וגדל בידי חסידיו השוטים - העוסקים במעשיו של שמעון פרס עצמו. מעולם לא שמענוהו מוחה נגד הפטפטת המתרחבת על אודות כל הטוב והאושר שהשפיע על ישראל ועל תושביה, ואי-אפשר לטעות בזיהוי הנאתו והתמוגגותו, לשמע דברי קילוסין אלה.

 

משה מכנס

----- Original Message -----

From: nahum shahaf

To: civil...@googlegroups.com

Sent: Wednesday, August 26, 2009 8:09 AM

Subject: [GF;12602] טבח חברון בתרפט - השמאל הגן על יהודי חברון והימין גירש - מעניין

[Ben Zedeff]

משה,

 

 

רבות ממשפחות יהודי חברון (כמובן, רק השרידים) - בניגוד לאגדות, שמפיצים הציונים (מעניין למה?) - שבו לעירם אחרי הטבח, ועזבו את חברון רק בנובמבר 1947. למישהו בעלית, כנראה, זה אינו מתאים, והוא מטפח מיתוס אחר. לא רשמתי את השמות, אך לפני כשבוע היה שידור מדהים ב'קול ישראל' עם ניצולי הטבח. פרטים תוכלו למצוא בספר חברון (נדמה לי של אבישר).

 

מדינת ישראל, כמובן, מאשררת את שוד הרכוש היהודי בחברון בידי הממשלה ההאשמית. אפילו מחנה מג"ב בעיר נמצא - בעקבות מחנה הליגיון - על אדמה של חסידות חב"ד, שרשומה בטאבו על שם סבו של הלובאביצ'ר האחרון. לא מזמן רעש השמאל על שבג"ץ העז להחזיר קרקע יהודית לבעליה מידי עושקיה הערביים בשיח' ג'ראח. באמת לא יפה מצד גוף, שמייצג את השמאל הישראלי במירעו. כלומר, חוקי מדינת ישראל נועדו רק נגד יהודים ובעד ערבים. כל פרשנות אחרת - מעידה על ליקוי מוסרי עמוק של הפרשן.

 

ואחרון לא חביב במיוחד: נשיאנו - כפי שאומרת דליה איציק - הוא המדינאי הדגול ביותר בעולם. וכשאשנא אותך מאוד, אבקש מדליה איציק להמליץ עליך ... אבל מצד שני - מגיע לנו נשיא כזה ואולי אף גרועים ממנו (כזכור, חוק ההלימה הראשון של בן-צדף קובע, שלכל מכסה יש פח זבל).

 

כשיהיה לך ארנק גדול ממתנות שאספת ומכל מיני דברים שלא דיווחת עליהם, גם אתה תוכל לשלם מאות אלפי דולרים לביוגרף/ים, שימציא/ו עליך סיפורים.

 

אבל זה היה סתם על דבר שולי, טפל ותפל, אלא אם דליה איציק יכולה לדווח משהו אחר לגבי הטעם.

 

 

אביתר

[Dr. Gadi Eshel]

לגבי הנושא המתניע באשכול זה "השמאל הגן על יהודי חברון והימין גירש":

שורש הפליאה הוא בטעות הלשונית והכרתית של ימינו, שמזהה "שמאל" עם "סמול".

מי שעשה את שיבת ציון ובא לגאול את ארץ ישראל ולקומם בה מדינה יהודית, היה קודם כל השמאל הציוני: טרומפלדור ויהושע חנקין וברל כצנלסון ואליעזר ליבנה ויצחק טבנקין ומשה שמיר ונתן אלתרמן ונעמי שמר. וכן, גם בני מהרשק - אבא של הפרובוקאטור הידוע.

אבל, אם כתוצאה מההתכחשות ליסוד האמוני ואם מטעמי תאונת פוליטיקה היסטורית, חלק גדול מבני המייסדים נאמני ציון התכחש לדרכם ועסוק בבגידה מהרסת. גם התכחש לשמאל החברתי, וגם - ובעיקר - פנה לסמול: לשנאת ישראל פתולוגית.

המחלה שמניעה את חבורה הפוסט-ציונית/אנטי-ציונית/שונאת-ישראל/אנטישמית כיום, היא  מחלת הסמוֹלֶנֶת.

סמול-אנטי-ציוני ואנטישמי זה לחלוטין לא שמאל סוציאליסטי.

לא ההגנה ולא הפלמ"ח לא היו סמול!

 

כיום  יש בליץ של אמצעי התשקורת הישראליסטים להציג את המחלוקת כאילו היא מחלוקת ימין מול שמאל. ולא היא!

 

גדי

 

 

---

From: nahum shahaf [mailto:s...@netvision.net.il]
Sent: Wednesday, August 26, 2009 13:26
To: civil...@googlegroups.com
Subject: RE: [GF;12616] Re: טבח חברון בתרפט - השמאל הגן על יהודי חברון והימין גירש - מעניין

[Shraga Elam]

שחף,

 

ראשית אני לא טענתי כלום, רק ביקשתי התייחסות לגוף טענותיו של שגב ולא לגופו של שגב שאותו ד"א אינני מעריך, אך כמו שאבי  ז"ל היה אומר: גם תרגנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרגיר."

 

אין לי מושג מה קרה או לא קרה בחברון ונראה ששגב או מישהו מעוזריו הטריח את עצמו אל הארכיון הציוני המרכזי ומצא שם כנראה מסמכים שונים בקשר לטבח בחברון.

 

ממש לא התייחסתי להמשך לנקודות ששגב מעלה במשך המאמר לגבי הכרזת המדינה. ד"א אני לא חושב שהוא תומך בעבודה החדשה וטוען במפורש שאין בה כל ממצא חדש אלא רק עבודת פרשנות. זו לא בדיוק תמיכה, אלא דיווח ואפילו ביקורתי מבחינת מה.

שגב הוא פוץ נפוח עם תובנות לא מעניינות ובד"כ עם מימצאים חלקיים ביותר, אם בכלל.

למרות זאת יכול להיות שהוא (לא אני) צודק לגבי חברון.

 

שרגא

[MOSHE M.]

שרגא,

 

אינני יודע מה ישיב לך נחום שחף, אך אני מקווה שתסכים לקבל תשובה גם ממני הקטן.

 

העובדה שהבריטים יצאו מא"י בגלל פעולות המחתרת( ה"הגנה" לא היתה בדיוק מחתרת, לבטח לא לפני הקמת תנועת המרי ולא לאחר פירוקה של זו, נטענה עשרות שנים ע"י יוצאי אצ"ל ולח"י - ו"נופנפה" ע"י מפא"י ושמאלה ממנה, כזבבוב ברוכב על פיל ומתגאה בענן האבק ששניהם מקימים.

 

תום שגב, וד"ר כסיף שעליו שגב מסתמך, מאששים טענה זו והיא אינה מפליאה. ידוע כי בבריטניה גבר מאוד לחץ הציבור, להיפטר ממה שנראה להם כספחת של פלסטיין, שבה בחוריהם הטובים נהרגים במאבק לא-להם. נראה לי כי את לח"י שנאו וממנו חרדו מאוד, בשל המשך פעולותיהם גם בימי מלחמת העולם, אך לאצ"ל רחשו כבוד בשל הדרך המוסרית-יחסית שבה ארגון זה ניהל את מאבקו.

 

תהא הסיבה האמיתית להכרזה על הקמת המדינה ע"י בן-גוריון אשר תהא, המעשה האמיץ הזה, שתום שגב וד"ר כסיף מציגים כהימור מסוכן, שנעשה ממניעים אפלים ושונים לחלוטין מראייתו את טובת העם בלבד - קיבע לנצח את דמותו של בן-גוריון, בצדק רב, בלוח ההיסטוריה הלאומית שלנו, ויתכן בהחלט שהיתה זו הזדמנות היסטורית חד-פעמית שבדיעבד נוצלה היטב.

 

לעניין הטבח בחברון: אכן, מה גדולה הרבותא. מתוך 800-600 יהודי חברון, נרצחו רק 67 (ולא 66 כטענת שגב), כלומר כ-10%. ממש תודה לערבים על מיעוט הנרצחים, וכל הקורא את תיאור הטבח מחסיר לילות שינה בשל גודל הזוועה. הרוצחים לא היו  כנופיה קטנה, אלא המון רב, ואם היו באותה עיר בת רבבות תושבים אפילו אלף איש שהצילו יהודים - אותם יהודים שתושבי העיר הכירו אישית והיו ביחסים טובים עימם - אפשר לראות אתץ חברון כעיר מצילת-יהודים בדיוק כפי שאפשר לראות את פולין כארץ של חובבי יהודים: כלומר, זהו תיאור מגוחך ומשפיל.

 

לפני כשבוע פרסמה עיריית ג'לג'וליה הודעת גינוי לרצח המתועב שנעשה בליאוניד קרפ ולהתעללות בו ובבנות משפחתו, ע"י צעירים מן העיר. אני מאמין לצער של עיריית ג'לג'וליה בערך כמו שאני מאמין לצער שהתנין מזיל על הטרף שלו, שכן אותה עיריה של צדיקים  - כמו כל ציבור ערבי אחר בישראל - לא פרסמה אף אות אחת של מחאה או גינוי, במהלך כל השנים שבהן אחיהם המחבלים טבחו כאן ביהודים באשר הם יהודים. הודעתה של עיריית ג'לג'וליה פורסמה איפוא לא בשל הזעזוע מרצח יהודי תמים, אלא משום שהזעזוע בלב היהודים עלול להזיק לעסקים ולתדמיתם של תושבי העיר.

 

והנה, אותם תושבי חברון הצדיקים, אלה שתחת חסותם הצדיקה נטבחו בדרכים מזוויעות ומחרידות כ-10% מיהודי העיר, לא עשו אפילו את המעשה הקטן והמתחסד הזה, של פרסום הודעת גינוי. לא שמענו כי מי מהם עקר מעיר הטבח, או עשה מעשה כלשהו להבעי שאט-נפש. גם למעשי הרצח של המחבלים של ימינו, שאף הם טובחים ביהודים בשל היותם יהודים תושבי הארץ הזו, לא בא שום גינוי מקרב התושבים בעיר הצדיקים הזו. וכמובן, טבח תרפ"ט לא היה הטבח היחיד בזמנו, שכן באותם מאורעות תרפ"ט נטבחו יהודים גם במקומות אחרים בארץ-ישראל, כתקדים וכהמשך לפרעות 1921 ו-1936-39 ולאמא של כל הפוגרומים, שתוכננה ל-1948 אך ביצועה השתבש מעט באשמת היהודים הנבזים. 

 

אני מקווה שאינך מתכוון, ואם אתה מתכוון אנא חסוך מאיתנו את הניסיון, להצדיק את השתיקה הערבית דאז או בכל זמן אחר בחשש מפני הרוצחים או בנימוק אחר. יהודים בארץ ישראל ידעו למחות נגד המחתרת ה"רצחנית" לח"י, למרות שזו יכלה לחסל גם את יריביה-מבית, ומכל מקום גם הבדל זה ברצחנות נגד אחים מצביע על ההבדל שבין שני העמים.

 

כאשר צה"ל נכנס לחברון, לאחר שחרורה במלחמת ששת הימים (עד שהגאון לבית נתניהו מסרה בחזרה לשלטון בניהם של רוצחי תרפ"ט), עמדו "נכבדי" העיר ושבראשם מוחמד אל-ג'עברי, ראש העיריה, בשערי העיר והניפו דגלים לבנים - יותר משנעשה בכל עיר ערבית אחרת. הם זכרו היטב את הטבח, שאירע 39 שנה לפני-כן, וחרדו מאוד מנקמת היהודים. משה דיין, שהיה גאון-להרע מזן אחר, הרגיעם ונהג בהם כבשיות תמימות. את התוצאות, גם של מסירתו את הר הבית לשליטה ערבית מלאה, אנו נושאים ונישא עוד שנים ארוכות.

 

אותי תום שגב אינו מזעזע במסקנה, שעד עתה שגיתי בראותי את ערביי חברון כולם כרוצחים.

 

משה מכנס

 

----- Original Message -----

[Shraga Elam]

משה,

 

לא ברור לי למה אתה מערבב שני עיניינים שונים. רק מכיוון שהם מופיעים באותו מאמר לא מקשר ביניהם. עניין חברון ועניין ה"מחקר" החדש על הכרזת המדינה פשוט לא קשורים אחד בשני, מעבר לעובדה שהם מופיעים אחד אחרי השני.

 

בנהחה שמימצאיו של שגב נכונים ואני שב ומדגיש את המילה בהנחה, הרי יש פה חומר למחשב על כמה מישורים.

מבלי להמעיט בחומרת הטבח הרי יש צורך לא לבחון את הדברים בשחור ולבן ואין שום סיבה אובייקטיבית להכניס את כל הערבים תחת אותה קטגוריה. הכללות כאלו ממילא הן בדרך כלל לא רק מוטעות, אלא גם מזיקות.

 

הפירסום של שגב הוא ממש רזה מדי ומשאיר הרבה שאלות פתוחות, לפחות עבורי:

מה בדיוק הלך הרוחות בקרב הערבים בחברון ואיך היתה ההתייחסות לטבח שכמסתבר היו לא מעטים שלא הסכמו לו?

מדוע לא רצתה הנהגת הישוב להודות למצילים"

מדוע הסיפור לא יצא קודם?

 

מבחינת מה העניין מזכיר לי את משפטו של אייכמן. קצין המשטרה שחקר את אייכמן בישראל, אבנר לס, חי את שנותיו האחרונות באזור ציריך ולכן לאחר מותו הגיע ארכיונו העשיר לאיזה ארכיון בציריך. מבין כל הדברים המרתקים שבארכיון נקודה אחת הייתי רוצה להבליט בהקשר זה. כקצין משטרה מקצועי, יקה מיוקק ולא רק במוצאו, סבר לס שתפקידה של התביעה ושל המשטרה הוא להוכיח שאייכמן היה יכול לנהוג אחרת ולא רק למלא את הפקודות הפושעות שהוא קיבל. לשם כך אסף לס וכנראה גם הלשכה כולה מסמכים המעידים על גרמנים שהצילו יהודים וסירבו פקודות כאלו.

אך בית המשפט והתביעה דחו וחזרו ודחו את המסמכים האלו. לס היה עקשן וחזר והגיש חלק מהמסמכים וזה לא שהוא חיפש להגן על אייכמן, נהפוכהו, והמסמכים נדחו.

לס לא ממש כתב משהו על זה מעבר לסימנים מאוד לקוניים כמו סימני קריאה וכיו"ב ברשימת המסמכים  וזאת ככל הנראה לבטא את מורת רוחו.  נראה שהתביעה הושיבה על ספסל הנאשמים לא רק את אייכמן אלא את כל הגרמנים ולא היה מקום בתמונה הזו של שחור ולבן מקום לגרמנים "טובים".  עברו הרבה שנים עד שהיה מקום למישהו כמו אוסקר שינדלר בדיון הציבורי. שינדלר ד"א ממש לא היה צדיק ונבנה סביבו מיתוס. אחד האנשים שאמור היה לדעת אמר לי כאשר יצא סרטו של שפילברג למסכי הקולנוע: "שינדלר היה בנדיט, אבל אמרו לי לא להגיד כלום בפומבי" . בלשונו של האיש "בנדיט" היה כינוי לפושעים נאציים ומי זה "ההם" שאמרו לו אז ב-1994 לא לפתוח את פיו, הוא לא רצה להגיד וגם לא היה מוכן לפרט מדוע לדעתו שינדלר היה "בנדיט".

 

אם נחזור לעניין חברון, הרי לדעתי נדרש מחקר רציני שיבחן את השאלות שאני מעלה לעיל ולו רק מכיוון שיש צורך לראות את המציאות כפי שהיא על כל סתירותיה ומורכבויותיה ומבלי ליפות דבר.

 

שרגא

[Ben Zedeff]

שרגא,

 

תום שגב - כמו מרבית עיתונאי ישראל - הוא מרחן בעל אידיאולוגיה, ואינו אמין, למרות היותו ד"ר להיסטוריה. מצטרף להערכתך האישית עליו.

 

לגבי הטבח בחברון - חפש שידור ביום השנה (מוצאי-שבת לפני שבועיים) ברשת ב' של קול ישראל. בנוסף, ספר חברון כולל מידע, שהתקשורת הישראלית (וגם חלק מהחוקרים) אינם מגייעם אליו.

 

לטענת המרואיינים, נרצחו בעיקר מי שהלוו כספים לערבים. כלומר, זה היה ניסיון להיפטר מהם. לטענתם, מי שניצלו היו בראש ובראשונה מי שהערבים לא היו חייבים לו כספים בגין הלוואות, או מסחר, ולהפך.

 

לגבי הנושא עצמו - לא חקרתי, ואיני יודע.

 

אביתר

[שמחה‎]

גדי,

 

מדוע אנשים החושבים אחרת ממך הם "שונאי ישראל"?

 

בוא נניח - רק נניח - שהמטוטלת הפוליטית תתחיל לנוע חזרה שמאלה, שאחד מחזונות ה"סמול" (כהגדרתך) יקרום עור וגידים, ויבוא שלום עלי-ארץ להנחת דעתך.

 

האם תהיה אז נאמן להגדרתך אותם כשונאי-ישראל/אנטישמיים (אשר, בטעות, הביאו עלינו הסדר המניח את דעתך), או שתסכים שהם אוהבי-ישראל בדיוק כמוך?

 

ובמלים אחרות - מתוך הנחה (אולי מוצדקת) שהקונצפציות ה"סמולניות" הן הרות-אסון לעם ישראל, האם כל קונצפציה הרת-אסון מקורה  בשנאה?

 

כמובן שלא יהיה לי ויכוח אתך אם תאמר לי שאתה מוכן לחיות על החרב עד קץ הדורות, ולא לוותר אפילו על גרגר-החול השולי ביותר מאדמת המולדת, כי זו כבר שאלה ערכית-פוליטית, אבל אם זו עמדתך, מן הראוי שתצהיר עליה בגלוי.

 

שמחה

[Ben Zedeff]

שמחה,

 

למה להניח הנחות בלתי סבירות בעליל? דגים אינם מטפסים על עצים, וקופים אינם צוללים במעמקי הים לאכול דיונונים מיוחדים ונדירים.

 

באותה המדיה - וזה לא נעים כלל - איען אפשרות לשלום בינינו לערבים במזרח התיכון. ה"שלום" עם מצרים ועם ירדן יוכיחו. אם אתה רוצה - הזיית אוסלו מוכיחה. בינתיים  היא גבתה מאות הרוגים, שנרשמו לחובתו של נשיאך ושל חבריו למעל.

 

שום מוסלמי נורמלי לא ייתן לך זכות להקים יישות מדינית לא-מוסלמית בדאר אלאסלאם. ליהודים ולנוצרים באזור הזה יש זכות לחיות כבני חסות (ד'ימה) בלבד; ולפי המגמות הנוכחיות באסלאם - אנחנו מוגדרים כ'כופרים' (משמע, האסלאם הנו כפירה, אך לא אתווכח אתם), שדינם מוות.

 

איני רוצה לחיות על חרבי, אז מה? מישהו מקשיב לי? לא בארץ, שמנסה לייצר בכסף רב את הצבא הלקוי ביותר בעולם, ולא בקרב הערבים. נחיה כאן על חרבנו, או שלא נחיה; וזה ברור כשמש בצהריים. אין על מה לוותר, כיוון שלערבים יש אסטרטגיית שלבים, וכל ויתור הופך לבסיס לתביעות נוספות וגדלות. לא צריך להיות מדינאי מהגדולים בעולם, כדי להבין זאת, והוא קשה הבנה, כבד תפיסה ומשומן בכסף השלום (אך אינו מוכן לספר על מקורותיו).

 

ראה את טמטום ההינתקות. הרי את היישובים, שהרסו בפוגרום, הפכו המחבלים למשטחי ירי על אזור חוטף עזה, שמרבית תושביו עמדו בצד והריעו לפוגרומיסטים בשחור, ועודדו אותם לבצע את פשעיהם.

 

יש בשמאל הישראלי מגמות של התרפסות בפני הערבים כולל שיתוף פעולה עם המטונפים באויבי ישראל נגד המדינה ונגד עם ישראל. הן התחילו כבר בשנות העשרים, ונמשכות. בתחילה אלה היו הקומוניסטים. אחר כך 'ברית שלום'. ועם הקמת המדינה - ערב-רב של תנועות ושל אנשים, שאפילו הגיעו לכנסת.

 

אורי צבי גרינברג התריע על כך כבר בשנות העשרים (והוא הכיר היטב את השמאל דאז, כיוון שהיה חלק ממנו. הם שנאו אותו שנאת מוות, כי עזב את המחנה) הגדירם היטב, 'סנבלטים'.

 

חלק גדול מהקונצפציות של השמאל הנן אימוץ יצירתי של מיתוסים אנטישמיים. קרא את עמוס עוז, את זאב שטרנהל, או את הכוכב החדש חילו, שיוסי שריד נתן לו פרס ספרותי על בידוי ראיות אנטישמי ואנטי ציוני. או הקשב לשטויות של יולי תמיר ולמאמציה לעקר את היהדות ואת מורשת ישראל מתכניות הלימודים. והם רק קצה הקרחון.

 

אני עוקב בפורום אחר אחר הוויכוח סביב קריאתו של ניב גורדון להכריז על מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד. קורא את תגובות השמאלנים, ואיני מאמין ...

 

אביתר

[nahum shahaf]

שמחה

השאלה האם הסמולנים (להבדיל מהשמאל הציוני האמיתי), שונאי ישראל,

אינה שאלה פוליטית ובטח לא תלויה בזמן,

השאלה עובדתית - כן שונאי ישראל או לא שונאי ישראל?

 

קח כדוגמא את המופסים (חברי המפלגה הקומוניסטית לפני קום המדינה) או גדעון לוי (הפקת עלילות דם משך כ-20 שנה) וכמה מחבריו היום

כדוגמא על קצה המזלג קרא את החומר בקישורים המצורפים ונדבר

שחף

 

גדעון לוי:

גדעון לוי סיפר בהארץ על חיילי צה"ל במחסומים שמנעו בשרירות לב מעבר יולדת לבית החולים, והתינוקת, כך לוי, נולדה במחסום וראשה התנפץ.

 וכך אתה מתאר בדמיונך למקרא סיפורי גדעון, שהיולדת הפלשתינית נוהגת ללדת בעמידה, ולשחרר את התינוק המגיח אל אוויר העולם בנפילה חופשית.

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-6152-00.html?tag=14-07-06

 

גדעון לוי לשקר יולד:

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-39162-00.html?tag=11-37-37

בקישור ניתן למצוא הוכחות לשקרים של בצלם

 

גדעון לוי עיתונאי או תועמלן? (של החמאס ואש"ף)

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-25101-00.html?tag=11-44-10

 

ברל קצנלסון על המופסים:.
בחג הפועלים - "אחד במאי" - התפרסם בעתון "דבר" (1.5.36) מנשר של ברל כצנלסון עורך "דבר", כתשובה למופ"סים (מפלגת פועלים סוציאליסטית מבית מדרשו של סטאלין) ולאנשי "ברית שלום":
"היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה שכלי ונפשי, שכל שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות?... וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח". וברל קצנלסון כמו שברל ידע להיות, סיים בציניות משובחת " כל עוד ילד יהודי...יכול לבוא ולהדבק  כאן בחיידק השנאה העצמית...אל דומי למצפונינו".

מול יורשיו החדשים של ברל, ממנהיגי השמאל האמיתי הציוני מפעם, בשמאל הפוסט ציוני פוסט מודרני, האנטישמי באירופה יכול רק לקנא...

משהו מפי עטו של עזריה אלון חבר קיבוץ בית השיטה - במאמר ''שמאלנות, 'נישול' ורומנטיקה ערבית'', שהתפרסם ב''דבר השבוע'' ב-30.7.76 (אסופת מאמרים, חובה(!) תחת הכותרת ''כשרון לארץ ישראל'') אומר עזריה אלון:

 ''השמאל והימין עברו גלגולים, אך השמאלנות נשארה כמות שהיא, על אף החילוף המתמיד של נושאי דגלה; קח את סדרת הטיעונים של המופ''סים מלפני 55 שנה נגד ''הציונים הרשעים'' ובעד המוני ''העמלים הערבים'', וכמעט אין לך צורך לשנות מלה אחת כדי שיהיו נשמעים רעננים בפי השמאלנים של היום. מה לא קרה מאז? אימפריות קמו ונפלו, היתה מלחמת עולם והיו מלחמות ישראל, הקומוניזם הרוסי גילה את פניו המכוערות, על עם ישראל עברה השואה, מדינתו קמה, העמים שהיו מדוכאים מעם השתחררו, הערבים נהפכו לאדירי עולם בשטח, בנשק ובנפט, אבל בעולם השמאלני לא קרה דבר, הכל נשאר בטהרתו, כמו אז, ללא מגע עם עולם החומר''.

קולקציה עשירה של שנאה:

געגועים לתותח הקדוש....

http://www.a-dura.com/a5478-געגועים-לתותח-הקדוש

 

ולקינוח:
אנשי רוח בישראל משווים מתנחלים לנאצים
http://www.a-dura.com/?l=he&a=343436

 

 

 

 

---

תום שגב התנגד למשל לחקירת פרשת א-דורה והציג את חוקרי הפרשה כמי שניסו להכשיר את הכיבוש.

אדם בעל תואר דוקטור (להיסטוריה) המתיימר לקרוא מחשבות אינו יכול להיחשב לחוקר רציני.

היסטוריון המתנגד לחקירת אירוע כה מרכזי בהשפעתו על האנטישמיות בעולם, על השנאה הערבית לישראל, ועל האינתיפאדה השנייה

אינו יכול להיחשב לאדם הגון, אינו יכול להיחשב לאדם שהאמת חשובה לו אלא אם היא תואמת את האג'נדה הפוליטית שלו (פוליטרוק)

 

לגבי המאמר הספציפי

תם שגב קובע שבן גוריון הכריז על הקמת המדינה מתוך כוונה ל"חרחר מלחמה" למרות שידע שישראל חלשה ממדינות ערב (ועל כן היא הייתה אמורה להפסיד במלחמה)

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4371 (20090826) __________

 

The message was checked by ESET NOD32 Antivirus.

 

http://www.eset.com

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4371 (20090826) __________

[Gadi Eshel]

שמחה

-------------------- שלום

נחום, חברים

 

האנקדוטות הקולעות של נחום ממחישות את האמת הבסיסית אותה אתה מנסה להחליק:  הסמול לא רוצה שלום. הסמול רק שונא ישראל ורוצה בהשמדתה. 

 

כדי להוסיף קצת שמחה לדיון, אני מוסיף למטה קצת רוטב נוסף למה שנחום כתב. רוטב שלקחת ממדף. כמובן שגם זה רק טיפה בים !

וכמובן, הדברים מתגמדים לעומת רוע המעשים. ראה גירוש "ההתנתקות", ההתנכלות "בשם שלטון החוק" לכתומים (ובמיוחד לנערות כתומות), ארגון החרם על ישראל ע"י "ישראלים", עלילות דם על חיילי צה"ל, עלילות "שלום עכשיו" על המתנחלים וכו'.

 

כאמור מה שאני מביא למטה זה טיפה באוקיינוס. בע"ה, אם.. וכאשר.. יונח לנו מקצת אויבינו, אולי אמצא קצת זמן לסדר איזה מדריך בנושא.

 

אם כל הדברים המובאים למטה לא ידועים לך, אנא בדוק-  ד ח ו ף - את הפילטרים באברי החושים שלך

 

גדי

_______________________________

 

אם תהיה מעוניין בספרים הדנים בתופעה הפתולוגית של האוטו-אנטישמיות ושנאת ישראל ע"י ישראל - אשמח להעביר לך.

_______________________________

 

      "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם... " (ישעיהו לייבוביץ', הארץ, 27.9.85).

      "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (פרופסור זאב שטרנהאל, (דבר, 05.04.1988)

      "בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית" (יצחק רבין, 'פנקס שירות', עמ' 550).

רב אלוף חיים בר לב, מיד לאחר הטבח בבית הדסה בחברון: "מי אמר להם להימצא שם".

      "ביום פקודה יוציאו המתנחלים להורג חברי כנסת וקציני צה"ל" (בנימין בן-אליעזר, 'דבר', 1.6.89).

      "כיפות = צלב קרס"

      "הם (המתנחלים) צריכים את דמה של עפרה מוזס, הם שותים אותו" (דדי צוקר בהרצאה, יום לאחר הירצחה של עופרה מוזס)

"הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים" (אלוף שלמה גזית, ידיעות אחרונות, 08.03.98 )

      "... צריך יהיה לשתק אותם באמצעות ירי-כדי-לפגוע" (ח"כ אבשלום וילן בראיון ל'הארץ').

      "בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת" (אלוף עמי איילון, ידיעות אחרונות, 14.11.03).

      "בואו נפתור את הבעיה כאילו הם ערבים" (אברהם שלום, ראש השב"כ לשעבר, ידיעות אחרונות, 14.11.03).

      "...יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם... מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים" (ידיעות אחרונות, 12.8.99).

      "סדיסטים ורוצחים"

      "כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים" (עמוס עוז, 'בשם החיים והשלום', ידיעות אחרונות, 8.6.89).

      "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש..." (מאיר שלו, ידיעות אחרונות, י"ט בחשוון תשס"ג).

      "אם נהרג למתנחלים ילד או שניים, הם אומרים: 'נעשה ארבעה במקומם והכל יהיה בסדר" (יגאל תומרקין, חתן פרס ישראל, בראיון לעיתון תל-אביב, בפברואר 2004).

"אנחנו כיפות סרוגות... ואת... יום חג המצות הזה... נחוג בהתכוונות ובמצותנו דם נערים פלסטיניים" (יצחק לאור, 'המנון לגוש').

      "... אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר" (כוכבת הטלוויזיה עינב גלילי, בראיון למיכל קפרא, במעריב).

      "הממלכה הישראלית... נוהגת להפגין יעילות תכליתית. אם הם לא מאמינים לזה שישאלו את השכנים הערבים שלהם" (יאיר לפיד, ידיעות).

"... להתמודד נגד כל פרובוקציה שנועדה לגרור את צה"ל למלחמת אזרחים, אפילו זה יהיה כרוך בשפך דם" (יואל מרכוס, הארץ).

      ימני = מטומטם

      "מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצדו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות. אידיוט צעקני ועילג... אם אתה מטומטם אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם..." (דן תדמור, עיתון ירושלים, 28.5.93)

      "... ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה... התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף, רובם המכריע חובשי כיפות. (חיים ברעם, עיתון ירושלים, 8.3.96).

      "שבוע של רגיעה בשטחים: חמישה מתנחלים נרגעו ממטעני צד" (מעריב, 13 יולי 2001, מדור ההומור).

      ולאחרונה-- ירון לונדון שהציע בתוכנית טלוויזיה לקחת פלוגת חיילים שתירה על המתנחלים. [הוא כמובן לא נחקר במשטרה ולא הועמד לדין].

      יצחק לאור: "אנחנו כיפות סרוגות לא עוד קוראים לנו אדוקים פיסטוקים לא עוד מושכים לנו בציצעס לא עוד מגרשים אותנו ממשחקי השכונה לא עוד קוראים לנו דוסאלעך, כי אנחנו בצבא הגנה לישראל ואנחנו מתגמלים על כל מה ששיקרו והעלילו עלינו והרגו בנו ושיסו בנו וצחקו מאתנו ואת חג חירותנו יום המצות הזה בקדשה ובנענועי גוף מתמכרים נחוג בהתכוונות ובמצותינו דם נערים פלסטיניים כי בלאו הכי הכל עלילות עכו"ם"

      א.ב. יהושע, ראיון למעריב, כו אלול תשס"א 14.9.2001 סוף שבוע ע' 120: אני רוצה להגיד משהו קצת דרסטי על העם היהודי, אני אומר, אנחנו דיבוק, אנחנו נדבקים לעמים אחרים, אנחנו נכנסים לתוך בשרם.

        א.ב. יהושע הצופה י בתמוז תשסב  20 יוני 2002: "הפלשתינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף דעת זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירוף ראינו מה קרה עם הגרמנים . אם אנחנו חושבים שאחרי שהשארנו ששה מליון חללים במלחמה עם הנאצים. יש לנו כח להשאיר חמישה מליון במלחמה עם האיסלאם אז אוי ואבוי לנו" 

      "חלומות מתוקים על חיילים מרוטשים" - תחושותיו של חייל בצבא ההגנה לישראל - "מאלורור" (כותב בשם "מתן"22.01.2002, "קורמורן", קיבוץ נירים)
"...אבל יש משהו שאני יותר שונא מהדברים האלה" ..., "את המדים הירוקים המחורבנים ואת המילה הזאת שכתובה עליהם ואני לא יכול למחוק אותה. לאט לאט היא נרשמת לי על המצח, אות הקין שלי צ-ה-ל. ברגע זה אני הדבר היחיד שמפריד בין הבסיס לקבוצת מחבלים רצחנית שבשם אללה יתנו לכולנו כדור בראש, ולי אין ממש בעיה עם זה. אני מקווה שהמחבלים יגיעו, יעשו מה שהם רוצים לפלוגה (מרצח ועד מעשי סדום) ייקחו אותי איתם".
בשלב הזה מתאר 'מאלדורור' איך המחבלים שובים אותו, מגלים שגם הוא שונא יהודים ומצרפים אותו לארגונם. 'מאלדורור' הופך להיות מחבל מן המניין. "ואני אצא רק בלילה", הוא ממשיך, "ואפתח תחביבים חדשים כמו צליפה בנשים מתנחלות, ואני אהפוך להיות מכור לרעש הגולגולת המתנפצת שלהן...אח! הצליל הזה, הספלאש... ורסיסי המוח שהיו מתפזרים באוויר הלילה הדליל... זאת תהיה אמנות נשגבת, מין יצירת מופת סדיסטית ומעוותת, זאת תהיה הפעם הראשונה שפשוט ארגיש שלם עם עצמי".

      בהמשך מתאר מאלורור איך יוכל להתנקם במפקד שלו כשהוא יהיה מחבל: "ואז, יום אחד, בהיתקלות שגרתית ברצועת עזה, אני ארים את ראשי מעל סלע מחוספס ואראה את העיניים המוכרות של המפקד שלי... לצחצח את השירותים? ואני אוכל לראות את הפחד בעיניו, בשעה שכדור מתכת מושלם יעשה את דרכו לכיוון המצח המקומט שלו, ויצבע את הסלע מאחוריו באדום בוהק"... "אני עוצם עיניים, ומדמיין שאני ילד פלשתיני קטן שמסתובב ברחובות המכוערים של שכם... ופתאום אני רואה חייל עם נשק... הוא במרחק 400 מטר ממני, אני מביט למדרכה ומרים אבן מחוספסת... אני מתקדם... וזורק. האבן מתעופפת באוויר בהילוך איטי ופוגעת בראשו של החייל, והוא צועק, אחח, פגעו בי..."....

      "החרדים יונקים מאותם יצרים אפלים שינקה הזוועה הנאצית הפשיסטית" (שולמית אלוני מאבחנת, 'דבר', דצמבר 1984).

      יולי 1986. יגאל תומרקין זוכה להארה: "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים שרצחו אותם בשואה", אומר הפסל בראיון לעיתון 'תל אביב'.

   שנתיים מאוחר יותר, במאי 1988, אמר תומרקין בראיון ל''ידיעות אחרונות': "כשרואים אותם (את החרדים) מבינים מדוע היתה שואה, מדוע לא אוהבים יהודים... ברור שברגע שרואים את השחורים האלה, שמשריצים ילדים על ימין ועל שמאל...", וכן "אני מזהה דתיים לפי הריח שלהם".

   ב-1998 זכה תומרקין בפרס זוסמן מטעם יד ושם על עבודותיו בנוגע לשואה, אך מתן הפרס בוטל בשל מחאה נגדו. למרות כל התבטאויותיו השנויות במחלוקת, קבל תומרקין ביום העצמאות האחרון את פרס ישראל לפיסול.

      אוגוסט 1987. ישעיהו ליבוביץ ישיר כדרכו: "חיילים ההולכים לשרת בשטחים הכבושים הם יודו-נאצים", אמר בראיון רדיו מי שהוכתר זה מכבר למצפונה המוסרי של החברה הישראלית. דבריו של פרופ' ליבוביץ עוררו סערה רבתי, אך הוא סירב לחזור בו, ואף חזר על דבריו בהזדמנויות נוספות.

      אפריל 1995. פרופסור משה צימרמן קובע (אולי) ותובע: "הרי כבר היום, ואני מתייחס לתהליך שרק צובר תאוצה, יש מגזר שלם בחברה הישראלית, שללא היסוס אני קובע שהוא העתק של הנאצים. תראה את ילדי חברון, הם בדיוק כמו נוער היטלר. מנפחים להם מגיל אפס את השכל על ערבים רעים, על אנטישמיות, על איך כולם נגדנו. הופכים אותם לפרנואידים בני גזע עליון, בדיוק כמו נוער היטלר".

      מאי 1996. שולמית אלוני מאבחנת עוד: "עורכי דר-שטירמר (ביטאון התעמולה של המפלגה הנאצית) היו נהנים לקרוא את הכותרות הללו של תעמולת הליכוד" ('הארץ').

      ספטמבר 1996. מיכאל הרסגור מגן על הדמוקרטיה: "ראשי החרדים", כתב ההיסטוריון במאמר בעיתון 'הארץ', "הם אויביה של הדמוקרטיה לא פחות מהחולצות השחורות או מראשי מפלגת הפועלים הסוציאל-סוציאליסטית של גרמניה" (שמה המלא של המפלגה הנאצית).

      יוני 1999. שולמית אלוני ממשיכה לאבחן: "נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס (שר התעמולה הנאצי)" (ראיון למוסף 'הארץ').

      מארס 2001, שלמה גזית משתפך: האלוף במיל' שלמה גזית מתיר את חרצובות לשונו בראיון ל'ידיעות אחרונות', ובגנותו את סימן הכיפה המבחין בין חיילים דתיים לחיילים אחרים אומר כי החיילים הדתיים בצבא מזכירים לו חיילים נאצים. בעקבות הדברים הגיש העיתונאי יחיאל ספרא למשטרה תלונה נגד גזית בגין המרדה, שיסוי נגד קבוצה ועבירה על חוק לשון הרע. המשטרה החליטה כי אין עילה לחקירה. ספרא ערער על החלטת המשטרה בפני היועץ המשפטי לממשלה, ונענה כי לא ניתן לעשות דבר היות ואין בדברים משום עבירה פלילית. גזית התנצל לאחר מעשה וחזר בו מדבריו.

      2002. עוזי בנזימן חוקר ומוצא: "התנהגותם של אלה המכונים נוער הגבעות מקרב המתנחלים מזכירה את זו של גלוחי הראש באירופה ובארה"ב". ('הארץ').

            אפריל 2002. יפה ירקוני נזכרת שהיו זמנים: גם כלת פרס ישראל, הזמרת יפה ירקוני, הבינה שאין דרך טובה ובטוחה יותר לעורר מהומות מגרירת נושא השואה לוויכוח הפוליטי. בתוכניתו של רזי ברקאי 'מה בוער' ששודרה בגלי צה"ל ערב יום הזיכרון לפני שנתיים השוותה ירקוני בין תמונות הילדים בשטחים לאלה של היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה.

      דצמבר 2002. שולמית אלוני מכה שוב: "אלי ישי פועל לפי חוקי נירנברג וסרט ההסברה של ש"ס הזכיר לי סרט תעמולה נאצי", אומרת כלת פרס ישראל ושרת החינוך לשעבר בראיון ל'מעריב' בעקבות הצעת שר הפנים ישי שלא להעניק אזרחות ישראלית לערבים-פלשתינים שנישאו ליהודי.

      ינואר 2003. 'קדמה' מפרסם: "ניתן להכליל אמירה על המתנחלים האידיאולוגים שהם גרועים הרבה יותר מכל ניאו-נאצי באוסטריה", נכתב במאמר בביטאון השמאלי-מזרחי.

            מאי 2004, טומי לפיד מספר על הסבתא: שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד אמר בדיון ביטחוני בממשלה לאחר פעולה של צה"ל ברפיח כי ראה בטלוויזיה תמונה של אשה ערבייה בוכה ליד הריסות ביתה ששימש מחבלים וכי "היא מזכירה לי את סבתא שלי בשנות השלושים".

 

[===]  

[nahum shahaf]

גדי

 

על רקע הקטעים המבישים של שנאה, שלאומתם הגדרת שלום עכשיו כוירוס נשמע כהגדרה צמחונית

אני מתפעל מדמעות התנין, מהצביעות העולה מזעקות הקוזק הנגזל של אופנהימר וחסידיו בתקשורת..

 

שחף

 

---

.

http://www.eset.com



__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4372 (20090827) __________

The message was checked by ESET NOD32 Antivirus.

http://www.eset.com

__________ Information from ESET NOD32 Antivirus, version of virus signature database 4372 (20090827) __________