שאלה של עוצמה. הנה אני לא ידעתי עד אמש על גירוש יהודי תימן בשנת 1679 , גירוש מוזע

[HD]

אמנם בילדותי, הזקנים דיברו , מעת לעת, על דברים נוראים שהערבים עשו להם בתימן, אך כילד, להגיד את האמת, זה לא עניין אותי

אותם זקנים הזכירו את הפרעות, כאשר הם מאושרים עד הגג,  שזכו לעלות לארץ ישראל , כנראה בשל כך לא העצימו את הפרעות

 

גם אם הייתי מסתקרן מעת לעת ושואל את הוריי, מה היה שם ? אבי המנוח היה אומר, אנחנו בארץ ישראל

ואילו אימי המנוחה, הייתה אומרת "ימח שמה של תימן, איפה שהיא"

 

כך יצא, שרק אתמול נודע לי, על הגירוש

עד כה, ידעתי רק על גירושים אחרים ופוגרומים אחרים, כמו גירוש ספרד , מאורעות תרפ"ט, הפוגרומים ברוסיה וכיוצ"ב

עכשו אני יודע, גם על גירוש יהודי תימן למדבר , חמישים מעלות בצל

 

אני שואל, זה קרה בשנת 1679 , מספיק זמן כדי להסתלק משם ולהגיע לארץ ישראל ומשליך גם על יהודי אירופה, שהפעמונים צלצלו והם לא השכילו לקום וללכת

מכל מקום ברור, שגירוש זה לא מוזכר בספרי הלימוד וזו שאלה של עוצמה, קרי, למי שיש עוצמה, הסיפור שלו מסופר

 

על הגירוש הנורא של  יהודי תימן

http://www.youtube.com/watch?v=019QjOA7ngg

 

 

חזי

 

 

----- Original Message -----

From: HD

To: myd...@googlegroups.com

Sent: Sunday, April 07, 2013 11:01 PM

Subject: [my-familly] גירוש יהודי תימן בשנת 1679 , גירוש מוזע

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2

 

גירוש מוזע

גירוש מַוְזַע (או: גלות מוזע) היה אחד האסונות הכבדים בתולדות יהדות תימן אשר התרחש בשנת ה'ת"ם (1679). בשנה זו גורשו היהודים אל דרום תימן לאזור שפלה מלוח וצחיח בשם תהאמה, שבו נמצאתמוזע. המגיפות, המחלות והחום (שיכול להגיע עד 50 מעלות צלזיוס), ההתמודדות עם חיות טרף ועם סופות חול גבו את מחירם ורק רבע עד שליש מהגולים נותרו בחיים וזכו לשוב מגלות זו לאחר כשנה. פרטים רבים על גלות זו מצאו את רישומם בפיוטים וקינות שכתבו הגולים אשר נותרו בחיים וצאצאיהם. בין המגורשים היה גדול משוררי יהדות תימן, הרב שלום שבזי, אשר בשיריו נותנים הייסורים את אותותיהם.

מלבד המשמעות העצומה של אובדן חייהם של רבים מיהודי תימן, לגירוש מוזע נודעו גם השפעות ארוכות טווח בתחומי התרבות, היצירה, מסורת ההלכה והמנהג בתימן.

תוכן עניינים   [הסתרה]  1 רקע 2 היציאה לגלות 3 במוזע 4 סיומה של הגלות 5 זיכרון הגלות ורשמיו 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה]רקע

בשנת ה'תל"ו (1676) עלה לשלטון בתימן האימאם אלמהדי (אחמד בן חסן אבן אלאימם אלקאסם). החל מראשית שלטונו פרסם גזירות דת קשות על היהודים ובהן הוראה לסגור ולהחריב את כל בתי הכנסתבתימן (למעט "כניסת אלעולמא", בית כנסת החכמים, אשר הפך למסגד בשם "מסגד אלג'לא", מסגד הגלות) ולאסור על תפילה בציבור. שיאן של הגזירות היה בהצהרה כי לא יתיר ליהודים לחיות בתימן אשר אדמתה קדושה למוסלמים ועל כן אינה יכולה לשאת את נוכחותם עליה. בתחילה ביקש אלמהדי להטיל על היהודים לבחור בין המרת דת למוות, אך לבסוף הסכים להמיר את גזירת המוות בגירוש. מלבד מעטים שהתאסלמו נדרשו כל יהודי תימן בשנת ה'ת"ם (1680), מחידאן וצעדה בצפון ועד שרעב, חובייש ועדן בדרום לעזוב את מקומות מגוריהם ולנדוד אל מוזע אשר סמוכה לים סוף.

[עריכה]היציאה לגלות

מנהיגי היהודים באותה העת היו הרב אהרן עראקי, הרב יחיא הלוי, הרב צאלח (סבו של המהרי"ץ), הרב סלימאן אלנקאש והרב שלום שבזי. צו הגלות נמסר למנהיגי היהודים ולראשי הקהילות ואלה העבירוהו לכל קהילותיהם אשר התארגנו ליציאה בתוספת זירוזם של שליחי האימאם.
היציאה לגלות לא נעשתה בבת אחת אלא במועדים שונים. הראשונים לצאת היו יהודי צנעא אשר בדרכם למוזע התאכסנו בקהילות היהודיות בהן עברו. רבים מהגולים מתו בדרכם למוזע, ועל פי עדויות הגולים באחת החניות מתו 80 איש.

[עריכה]במוזע

קודם הגעת הגולים למוזע שוגר למקום ראש קהילת צנעא, הרב סלימאן אלנקאש, על מנת להכשיר את המקום להתיישבות היהודים אלא שתנאיו הקשים של המקום הפכו משימה זו לבלתי אפשרית. בהגיע ראשוני היהודים למוזע נהג בהם מושל המקום, ססיד אחסן, בהתחשבות יחסית ואף קידמם במאכל ומשתה. עם זאת, לא היה בכך כדי להציל את הגולים מרעב, ממחלות ומשיעור תמותה עצום אשר נגרמו כתוצאה מחוסר מחסה, תנאי אקלים קשים, חוסר פרנסה ומיעוט בארות מים ומליחותם. מתוך כעשרת אלפים בני צנעא אשר יצאו לגלות זו, נותרו בחיים כאלף בלבד.

מלבד הפגיעה בחיי היהודים וברכושם, גלות זו גרמה לאובדנם של כתבי יד עתיקים רבים אשר חלקם נהרסו בדרך ובמוזע עצמה וחלקם הושחתו בידי מוסלמים אשר בידיהם הפקידו היהודים את כתבי היד קודם יציאתם.

[עריכה]סיומה של הגלות

לאחר שנת גלות אחת פנו אל האימאם מושלי המחוזות השונים ובראשם מושל מחוז עמראן בדרישה להחזיר את היהודים למקומם הראשון. ברקע בקשתם עמד המחסור שהורגש בבעלי מלאכות שונות בהן עסקו היהודים, וכן אמונתם כי זעם האל על גירוש היהודים הוא שהביא לאסונות טבע שונים שהתרחשו. כמו כן, נראה שאחיו של אלמהדי אשר שלט במזרח תימן התערב גם הוא לטובתם.

אלמהדי נאות לבסוף לבטל את גזירת הגלות אך אסר על היהודים לשוב למקומות מגוריהם הראשונים. הוראה זו השפיעה השפעה מהותית על תפרוסת הקהילות היהודיות בתימן ב-300 השנים הבאות. גם יהודי צנעא לא הורשו לחזור לבתיהם, ואלה מהם ששבו בחיים התיישבו בבקעה בקצה העיר אשר כונתה "בקעת הצבוע", ומכאן ואילך כונתה "בקעת היהודים" ("קעא אליהוד").

זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1681, מת האימאם אלמהדי, והיו מהיהודים שראו בכך גמול אלוהי.

[עריכה]זיכרון הגלות ורשמיו

בכתיבה המוסלמית הסמוכה לגלות ניכרת הזדהות ותמיכה בגזירה זו. הסופר מוחמד אלשוכאני משבח את האימאם על הרמת קרן האסלאם וכך גם כותבים אחרים. על זיכרון הגירוש כתב יהודה רצהבי (עתמולאוקטובר 90'):

"גירוש מוזע נחרת בלב יהודי תימן והניח רישומים עמוקים בספרות העם... אולם מעשיו של אלמהדי סופרו ואף פוארו בידי סופרים תימנים. אחד מהם, המשורר מוחמד אלסוחלי, כתב לכבודו שיר:'האימאם שלנו אלמהדי... אלמלא הייתה לו מכל מעלותיו רק המעלה שגירש את יהודי צנעא למקום הרע ביותר שבעולם ושהפך את בית תפילתם למסגד... כבר זכה בדבר והצליח...'"

בכתיבה היהודית, מטבע הדברים, זיכרון הגלות הותיר רושם קשה ביותר הן על אלה שחוו אותו והן על דורות מאוחרים יותר. ר' שלום שבזי הקדיש שלושה משיריו (אחד בעברית: "מהמון קמי שחתי", ושניים בערבית) לתיאור הגלות וכך גם משוררים אחרים ובהם שלום עאשרי. רבים מהכותבים הצדיקו עליהם את הדין וראו בכך גזירה משמים ועונש על חטאיהם.

הגירוש גם הוליד אגדות שונות. על פי אגדה אחת, כאשר מת בדרך אחד הגולים, הרב פנחס הכוהן, ולא נמצאו מים לטהרו נעשה נס ונבקע במקום מעין. אגדה אחרת סיפרה על נס שנעשה לרב יחיא הלוי אשר מת גם הוא בדרך ועל קברו הופיע באורח פלא סלע להגן עליו.
מלבד מעשי נסים, נוצרו גם אגדות בדבר מעשי קידוש השם שאירעו בזמן הגלות. על יהודי העיר חפאש מסופר שהשליכו עצמם יחד עם ספרי התורה לנהר עם הישמע בשורת הגירוש. על פי האגדה, מאז הגירוש איש אינו מעז לגעת בחורבות העיר ובימות החגים בוקעים מהעיר קולות שירה.
אגדה מסוג אחר אשר ביקשה לתת פשר לגזירה סיפרה על יהודי בשם פקעה אשר היה בן בית בארמונו של אלמהדי, הכניס את בתו להריון ובכך עורר את כעסו של האימאם.

[עריכה]לקריאה נוספת

• משה צדוק, יהודי תימן: תולדותיהם וארחות חייהם, פרק שביעי: גלות מוזע,

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%A2

 

--
You received this message because you are subscribed to the Google Groups "mydfam" group.
To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to mydfam+un...@googlegroups.com.
To post to this group, send email to myd...@googlegroups.com.
Visit this group at http://groups.google.com/group/mydfam?hl=en.
For more options, visit https://groups.google.com/groups/opt_out.
 
 

[HD]

אמנם בילדותי, הזקנים דיברו , מעת לעת, על דברים נוראים שהערבים עשו להם בתימן, אך כילד, להגיד את האמת, זה לא עניין אותי

אותם זקנים הזכירו את הפרעות, כאשר הם מאושרים עד הגג,  שזכו לעלות לארץ ישראל , כנראה בשל כך לא העצימו את הפרעות

 

גם אם הייתי מסתקרן מעת לעת ושואל את הוריי, מה היה שם ? אבי המנוח היה אומר, אנחנו בארץ ישראל

ואילו אימי המנוחה, הייתה אומרת "ימח שמה של תימן, איפה שהיא"

 

כך יצא, שרק אתמול נודע לי, על הגירוש

עד כה, ידעתי רק על גירושים אחרים ופוגרומים אחרים, כמו גירוש ספרד , מאורעות תרפ"ט, הפוגרומים ברוסיה וכיוצ"ב

עכשו אני יודע, גם על גירוש יהודי תימן למדבר , חמישים מעלות בצל

 

אני שואל, זה קרה בשנת 1679 , מספיק זמן כדי להסתלק משם ולהגיע לארץ ישראל ומשליך גם על יהודי אירופה, שהפעמונים צלצלו והם לא השכילו לקום וללכת

מכל מקום ברור, שגירוש זה לא מוזכר בספרי הלימוד וזו שאלה של עוצמה, קרי, למי שיש עוצמה, הסיפור שלו מסופר

 

על הגירוש הנורא של  יהודי תימן

[HD]

משגר שוב

נתתי לינק שגוי בפוסט 51106

עכשו נכון

----- Original Message -----

From: HD

--
--
הנך מתבקש שלא לשגר לקבוצת הדיון כל מידע שתוכנו מאיים, נגוע בלשון הרע או
בדיבה, או גס או פוגע בביטחון המדינה ו/או נוגע לפעילות בלתי חוקית ו/או אסור על פי תקנת
הציבור או על פי כל דין אחר, או היכול ליצור עילה לתביעה פלילית או אזרחית, מובהר בזאת למשתמש, כי מנהלי הקבוצה אינם אחראים לתוכן המידע המועבר באמצעות קבוצת הדיון
---
 
---
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Civil Forum' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל civil-forum...@googlegroups.com.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-civil...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/civil-forum?hl=iw.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
 
 

[Nitzan Shapira]

חזי,

להורייך היה מושג על "גירוש מוזע" כמו שלסבא-רבא שלך היה. כלומר - לא היה להם מושג ברור. כל מה שהיה ידוע להם הוא

מתוך קינות ופיוטים (ר"ע שלום שבזי) וסיפורי-אגדה על משהו שקרה "מזמן מזמן". כלומר 10-15 דורות לפני זמנם...

לא ממש מובן לי איך "להסתלק משם ולהגיע לארץ-ישראל" היה פיתרון עבורם. למה מי רצה לקבל אותם בארץ-ישראל ומי

מבטיח לך/להם שלא היו מגרשים אותם מארץ-ישראל? גם לא מובן לי איך זה "משליך" על יהודי-אירופה. פוגרומים וגירושים
היו חלק מהווי של יהודי-אירופה החל ממסע הצלב הראשון (המאה ה-11). לא זכור לי שיהודי-אירופה שקלו "להסתלק לארץ

ישראל" בעקבות הרדיפות. אגב, 99.9999999% מהם כלל לא ידעו שיש יהודים בתימן.

ניצן ~

בתאריך 8 באפריל 2013 11:27, מאת HD <he...@global-report.com>:

--

[HD]

ניצן

היה מושג , כאשר כל הזקנים בסביבה היו מתאספים בחד, או באירוע, הם היו מדברים על כל מיני אימאמים (מלכים ) שהיו טובים ואלו שהיו רשעים

 

דווקא בימים ההם  (המאה ה16/17)  יכלו לעזוב ולהגיע לכאן, אז עדיין היה בלאגאן

מצב זה , כבר לא התקיים במאה ה20 ואף על פי כן, הרבה יהודים היו יכולים לעזוב

[.Moshe M]

ניצן,

 

מה פירוש "מי רצה לקבל אותם בארץ ישראל"?. החל בתחילת המאה ה-20, וגם לפני-כן, היה כאן ישוב יהודי, ואלה שעלו ארצה מנימוקים ציוניים לא ציפו ש"יקבלו אותם", כי איש לא ציפה למשרד הקליטה. באו, חפשו עבודה ומגורים, לפעמים בנו בעצמם ולפעמים שכור תא באיזה מחסן עלוב, ואט-אט התקדמו.

 

אני סבור שאתה וטועה, בהנחתך כי כמעט כל יהודי אירופה לא ידעו על קיומה של יהדות תימן. הבורים עמי הארצות לעולם אינם יודעים, ואיננו מסתמכים עליהם. יודעי ספר ותורה ידעו, לכל הפחות, כי רמב"ם עמד בקשר עם יהודי תימן, שקבלוהו עליהם כסמכות הלכתית, וללא ספק כל רב ידע זאת.

 

אני כופר בדברי חזי, שהיה ליהודי אירופה מספיק זמן כדי להסתלק ולעלות לארץ ישראל. זו היתה תמיד אותה בעיה: בימים שקטים לא ממהרים להסתלק, ובימי צרה ומצוקה קשה להסתלק, למרות צלצול הפעמונים. תמיד היה התירוץ, בכל קצול הגולה, כי קשה לנסוע עם כל המשפחה, קשה לחסל את העסק ולמכור את הבית ואת המיטלטלין, יש סכנות בדרך, וכדומה. כאשר הנאצים עלו לשלטון, וגם לפני כן, בריטניה סגרה כאן את השערים ולא הניחה ליהודים לעלות ארצה.

 

משה

----- Original Message -----

From: Nitzan Shapira

To: פורום

Sent: Monday, April 08, 2013 5:50 PM

[Nitzan Shapira]

חזי,

"היה מושג" זה לא בגדר ידיעה אלא סיפורים מתובלים באגדות. ליהודי שפייר (שפירא) של המאה ה-17 היה מושג

קלוש ביותר על פרעות תתנ"ו בעיר שפייר. זה קרה "מזמן מזמן" לאבות-אבותיהם.

בארץ-ישראל של המאה ה-17 לא היה "באלגאן" באופן מיוחד. השלטון העותמני זה מקרוב בא ותפס חזקה. איזה

אינטרס יש לו להעניק אדמת ארץ זו לנכרים לא-מוסלמים מתימן או מאשכנז?

הנקודה העיקרית היא -

לא ליהודי תימן ולא ליהודי אשכנז או המזרח או צפון-אפריקה היתה תפיסה "לאומית". כלומר, לבוא לארץ-ישראל

ולהקים כאן מחדש ממלכה כימי-קדם. התפיסה היתה דתית-משיחית. מחכים למשיח. כאמור - פוגרומים וגירושים

היו חלק מהווי היהודי החל מהמאה ה-11. שום דבר מכל זה לא הניע אותם להגר לארץ-ישראל דווקא. האופק

הגיאוגרפי השתרע למרחק של 200-300 ק"מ. לא אלפי ק"מ. זזו ממקום למקום באותו תחום גאוגרפי פחות או יותר.

כדי לנסות ולהבין חלק מתפיסת העולם שלהם אתה צריך לחשוב כמו יהודי במאה ה-17. לא כמו יהודי במאה ה-20.

ניצן ~

בתאריך 8 באפריל 2013 18:07, מאת HD <he...@global-report.com>:

[Nitzan Shapira]

משה,

הרמב"ם לא היה מיהודי אירופה (אשכנז). את מרבית חייו הוא בילה במצרים, לא רחוק מתימן ואת חלק

מכתביו הוא ניסח בערבית. יהודי מאירופה לא היה יכול אפילו לדמיין איך נראה יהודי-תימני ומה אורחות חייו.

20 שנה טרם "המאה ה-20" זה עדיין המאה-20. לא היתה שום התיישבות "ציונית" בא"י טרם 1880.

אנשי העלייה הראשונה לא בדיוק הגיעו לכאן כבודדים וחיפשו "עבודה ומגורים". מדובר בקבוצות קטנות

שהתארגנו עוד באירופה, זכו לתמיכה כספית מאירופה וכל "התיישבותם" כאן היתה מתואמת עם המינהל הטורקי.

באלאגאן או לא - מסמכי כניסה לארץ היה צריך.

הרוב המוחלט של יהודי-אירופה במאה ה-17 היו "בורים ועמי ארצות" מבחינת הידע הכללי. כאז והיום - לא

למדו בבחיידר לימודי ליב"ה.

הרמב"ם כאמור היה בקשר עם יהודי-תימן במאה ה-12 והד לקשר הזה מצוי ב"איגרות רמב"ם". אבל האיגרות
הללו לא היו חלק מחומר-הלימוד של יהודי לומד-תורה. משנה-תורה ומורה-נבוכים של הרמב"ם היו מצויים באירופה

אבל לא כל כתבי הרמב"ם. רבים מכתבים אלו התגלו רק בדורות האחרונים.

כל עוד ליהודים בגולה לא היתה תפיסה "לאומית" לא היה להם לאן "להסתלק". במונח "לאומית" אני מתכוון

לשלטון-עצמי. בלא תפיסה שכזו, כל מקום שהיו "מסתלקים" אליו היה עדיין תחת שלטון זר, נוצרי או מוסלמי

אשר היה מעניק "חסות". הגולה היא לא רק מקום פיזי אלא תפיסת-המציאות (השקפת-עולם). התנועה

הציונית של הרצל היתה הראשונה אשר חשבה במונחים לאומיים מעשיים - אבל זה כבר קשור להתפתחויות

תרבותיות של המאה ה-19.

ניצן ~

בתאריך 8 באפריל 2013 18:18, מאת .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>:

[HD]

אני דווקא חושב, שניצן צודק שהבלם לתזוזה לכיוון ארץ ישראל, היה שעדיין לא בא המשיח

מוטיב זה היה חזק אצל יהודי תימן, גם מאות שנים לפני 1700 וגם מאות שנה לאחר מכן

 

בשבילהם הפסוק "ואשא אתכם על כנפי נשרים" היה פשוטו כמשמעו

ואכן כששמעו "שהנשרים" באו, לא חיכו למכור מיטלטלין ושאר ירקות, אלא התחילו לצעוד ברגל

 

על הצעדה הארוכה הזו, דווקא שמעתי מאות פעמים מההורים והדודים שלי שסיפרו שוב ושוב על המסע הקשה ועל השודדים שעמדו בדרך ודרשו דמי מעבר פר גולגלת

[.Moshe M]

ניצן,

 

אכן, חייבים לחשוב במושגים של יהודים מאותה תקופה. ראשית, באמת ציפו וקיוו כי המשיח יבוא ויעלה את כל העם היהודי לארץ ישראל, ועיקרי האמונה היהודית - על פי רמב"ם - כוללים את האמונה בביאת המשיח. שנית, בתנאי התחבורה של אותם שמנים, נסיעה למרחק היתה נטל שמעל לכוחו של היהודי הממוצע. כשמדובר באדם בודד שנסע לארץ רחוקה, עוד היה אפשר לצפות כי יסתדר, ילון אצל יהודים ויקח עימו מעט כסף לדרך. אך המחשבה על העברת כל המשפחה מסע כזה, היתה עניין דמיוני. אדם נורמלי אינו מטלטל ילדים קטנים למרחק אלפי קילומטרים, ללא ידיעת הדרך - גוגל נוסדה רק לפני שנים מעטות - וללא הבטחת הפרנסה בדרך ובמקום היעד.

 

גם כיום, העליה לארץ היא מבצע רציני מאוד לכל יהודי, וזה כשידוע כי יש מדינת ישראל, עם סל קליטה מובטח, עם סידורים לעולים ועם מוכנות נפשית לעסוק בקליטתם. בשל כך, כשחזי מדבר על "להסתלק משם ולהגיע לארץ ישראל", הוא אולי חושב על קניית כרטיס טיסה או לכל הפחות רכבת מהירה, כניסה בנתב"ג ואולי גם הבאת מצרכים מהדיוטי פרי שום. חזי, רק אמיצי לב נדירים, מטורפים על כל הראש ובעלי לב של אבן שהיו מוכנים לסכן את כל משפחתם, עשו צעד כה נועז.

 

וחייבים לזכור דבר נוסף: בתקופות ההן, אדם בן חמישים נחשב איש זקן, ובן 35 כבר אדם מבוגר. מאחר שזקנים אינם נוסעים להגר ולעבור דרך ארוכה, העליה היתה בהכרח רק עניין לאנשים צעירים, שבאופן טבעי היו מטופלים בילדים צעירים מאוד. מי יקח תינוקות או ילדים רכים למסע כה ארוך, יקר, מסוכן ומלא תעלומות, לארץ שמעבר להרי החושך אשר לא ידוע אם אינה מלאה בשודדים וברוצחים והאם יש סיכוי להשיג שם פרנסה?.

 

משה

[.Moshe M]

ניצן,

 

לא טענתי שרמב"ם ישב באירופה. הוא היה ענק ההלכה כבר בימיו, וכל לומד תורה באירופה שמע את שמעו. לא נכון שרוב היהודים היו בורים ועמני ארצות, אלא אם מי שלא למד אנגלית נחשב הבעיניך בור ועם הארץ. היהודים, רובם הגדול, היו תמיד יודעי ספר ולכן גם סקרנים ןמתעניינים, לבטח בקהילות ישראל. לכל אורך הגלות "התרוצצו" שאלות ותשובות (שו"ת) בין קהילות ובין חכמי ההלכה שישבו לפעמים במרחקים, והיתה זו ספרות גדולה מאוד וענפה. לומר על העם היהודי שהיו בו בורים, זוהי לא רק עלילה אלא אפילו חוצפה, שכן חלק גדול מהשנאה ליהודים נבע מרגשי הנחיתות של שכניהם הגויים, שאצלם רבתה הבורות ולפעמים איש מהם פרט לכומר לא ידע קרוא וכתוב. ומאחר שהיהודי מעולם לא הסתגר בביתו (אלא אם גר בכפר נידח, תופעה נדירה מאוד ליהודים), אלא הלך לבית הכנסת שהוא מוסד חברתי מהמעלה הראשונה, ושם שמע את כל השמועות ואת כל הסיפורים, על המתרחש בעולם היהודי. לרוב, ההתרחשויות בעולם הלא-יהודי ענייניו אותו מעט מאוד, כי הספיקו לו הצרות של היהודים.

 

היה ידוע שיהודים נשארו בתימן עוד מימי בית ראשון. בימי בית שני נשלחו חכמים מארץ ישראל לתימן ללמד שם תורה, והם נקראו דחב"ש - דור  חכמי בית שני (לפי גרסה אחרת - דור חורבן בית שני). פורום זה מנוהל ע"י חזי דחב"ש ידידנו, שאני מניח כי הוא צאצא של אותם חכמי א"י, שנשארו בתימן. אתה גורס שמצרים אינה רחוקה מתימן?. אפילו כיום היא רחוקה, ובאותם ימי המאה ה-12 היתה רחוקה שברחוקות. מובן מאליו שאירופה רחוקה יותר, אך שמעם של חכמי ישראל הגדולים הגיע גם לקהילות רחוקות ונידחות, ככל הנראה ע"י הסוחרים. במוצב בלבנון הכרתי צנחן ממוצא מרוקאי, שהיה לו שם משפחה אשכנזי למהדרין - למיטב זכרוני לוסקי. אני מניח שאחד מאבותיו היה סוחר שהגיע במסעותיו מפולין למרוקו, ושם נשאר. את הערימות של בצלים ושומים שאותו לוסקי האכיל אותנו, עד שהריח הבריח גם את המחבלים, אני זוכר עד היום.

 

משה

----- Original Message -----

From: Nitzan Shapira

To: פורום

Sent: Monday, April 08, 2013 6:57 PM

[.Moshe M]

חזי,

 

חותני המנוח עלה כך ברגל בהיותו בן 7, לבדו, וזה היה בשנת 1920 בקירוב.  הוא גדל אצל אשכנזים בזכרון יעקב, ודיבר אידיש שוטפת ורהוטה במבטא פולני מובהק (על רהיטותו העיד סבי, שגדל בפולין).

[Nitzan Shapira]

משה,

גם בעניין "היודעי ספר" לפני 500 שנה אתה קצת מגזים. נכון, רובם הגדול ידעו קרוא-וכתוב ברמה זו או אחרת.

גם מי שלמד ב"חדר" לא בהכרח ידע לקרוא-ולכתוב בשפה המקומית (קרי, לא עברית). רוב היהודים היו עניים

(כמו האכלוסיה הכללית) ובעיות פרנסה ושרידות העסיקו את מירב זמנה. לימוד-מעמיק היה עניין ליחידי-סגולה.

ספרים היו מצרך נדיר ויקר, כלומר "ארון-הספרים" הממוצע היה די מצומצם. בכל בית של יהודי דתי דהיום יש

יותר ספרי-דת מאשר היו בקהילה יהודית דאז. ה"משכילים" (אלו שאמלם לימוד-התורה היה המקצוע) הכירו

את משנה-תורה לרמב"ם, אין זה אומר שהם הכירו את כל כתביו. שוב - אתה חושב במושגים של אדם-מודרני

(בן המאה ה-19 ואילך) ולא במושגים קדומים יותר.

יהדות-המזרח, צפון-אפריקה, תימן - גם אם עצם קיומה היה ידוע במעורפל למי מהמשכילים הרי היא לא

תפסה שום מקום בעולמו של יהודי אשכנז. בדיוק כמו שיהדות אשכנז לא תפסה שום מקום בעולמו של יהודי מתימן.

העניין של "לעבור ממקום למקום" לא היה קשור דווקא לגיל של "העוברים" אלא לתפיסה שמקום אחר אינו שונה

באופן מהותי מהמקום העכשווי. תמריץ למעבר היה קשור לפרנסה ול"חסות" של שליט מקומי. היהודים לא נדדו

בבת אחת אלף ק"מ מערבה או מזרחה, ההגירה היתה איטית והדרגתית (יוצא מהכלל הוא כמובן גירוש, אבל אז

העניין היה כפוי). לעיתים קרובות ההחלטה להגר ליעד מסויים היתה קשורה בהזמנה של השליט המקומי (דוגמא:

רומניה).

ניצן ~

בתאריך 8 באפריל 2013 19:45, מאת .Moshe M <mosh...@netvision.net.il>:

[Isaac Agam]

זה נכון.

הגישה המשיחית היא שמנעה מרוב יהודי העולם לבוא לישראל.

רק משהגיעה הציונות המדינית עם מדיניות שאינה נסמכת על "הבטחות האל" אלא על ניתוח האפשרויות בצורה ריאלית, הצליח עם ישראל לחזור למולדתו.

עד היום ישנם מתנגדים חרדים חריפים למדינת ישראל כי היא "לא הוקמה ע"י המשיח". לא כבוד גדול לעם ישראל.

איציק אגם

To unsubscribe from this group and stop receiving emails from it, send an email to mydfam+unsub...@googlegroups.com.

To post to this group, send email to myd...@googlegroups.com.
Visit this group at http://groups.google.com/group/mydfam?hl=en.
For more options, visit https://groups.google.com/groups/opt_out.
 
 

--
--
הנך מתבקש שלא לשגר לקבוצת הדיון כל מידע שתוכנו מאיים, נגוע בלשון הרע או
בדיבה, או גס או פוגע בביטחון המדינה ו/או נוגע לפעילות בלתי חוקית ו/או אסור על פי תקנת
הציבור או על פי כל דין אחר, או היכול ליצור עילה לתביעה פלילית או אזרחית, מובהר בזאת למשתמש, כי מנהלי הקבוצה אינם אחראים לתוכן המידע המועבר באמצעות קבוצת הדיון
---
 
---
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Civil Forum' בקבוצות Google

.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל civil-forum+unsub...@googlegroups.com.

כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-civil...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/civil-forum?hl=iw.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
 
 

--
--
הנך מתבקש שלא לשגר לקבוצת הדיון כל מידע שתוכנו מאיים, נגוע בלשון הרע או
בדיבה, או גס או פוגע בביטחון המדינה ו/או נוגע לפעילות בלתי חוקית ו/או אסור על פי תקנת
הציבור או על פי כל דין אחר, או היכול ליצור עילה לתביעה פלילית או אזרחית, מובהר בזאת למשתמש, כי מנהלי הקבוצה אינם אחראים לתוכן המידע המועבר באמצעות קבוצת הדיון
---
 
---
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'Civil Forum' בקבוצות Google

.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל civil-forum+unsub...@googlegroups.com.

[.Moshe M]

ניצן,

 

העם היהודי, תמיד ובכל הדורות, נבדל מאוד מהעמים שהיו סביבו, בכך שכל בניו, אולי למעט בודדים וחריגים, ידעו קרוא וכתוב ולמדו. כאשר אתה יודע קרוא וכתוב, לא כל כך חשוב באיזו שפה אתה שולט כי יש שפה שבה האינטליגנציה שלך באה לידי ביטוי. יתכן בהחלט שלא תהיה מעורה ברכילות המקומית או המחוזית, ולא תדע כי המלכה העניקה תואר אביר לפלוני החשוב, אך אתה בקי ומבין בנושאים שברומו של העולם היהודי. גם כיום, בחור ישיבה ממוצע, שבבית הוריו אין טלוויזיה והוא אינו קורא את טורי הרכילות בעיתונים (הוא קורא ממילא רק עיתונים חרדיים), אינו יודע את תולדות משכביה של הדוגמנית המפורסמת X, אך זה כלל אינו בעולם ההתעניינות שלו.

 

ידיעת קרוא וכתוב של היהודים היתה תמונה הפוכה מזו שהיתה בעולם שמסביב. רק מעטים ידעו קרוא וכתוב, ואת זמנם הפנוי בילו בבית מרזח או ברכילות.

 

אתה מדבר על 500 שנה לאחור, אך רמב"ם חי לפני כ-900 שנה, ולפני 500 שנה כבר ידע את כתביו ושמע עליו כל לומד תורה - כלומר רוב היהודים. אני מסכים שהיהודים מו השורה לא שוחחחו מדי יום על הבעיות של יהדות תימן, אך ידעו שיש שם יהודים, כפי שידעו שיש ארצות המזרח שגם בהן יושבים יהודים. על קבילת תימן לכ-בטח ידעו, בעקבות איגרת תימן של רמב"ם.