חיוכים 14.4.18
itamar avidani
הפטרת יום העצמאות
ההפטרה נקראת ללא ברכות והיא למעשה הפטרת שמיני של פסח, שנקראת רק בחוץ לארץ ואינה נקראת בארץ ישראל, אולם תוכנה מתאים מאד ליום העצמאות כפי שנראה.
ההפטרה מתחילה בספר ישעיהו פרק י' פסוק ל"ב ועד סוף פרק י"ב
לב עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר (בַּית) [בַּת-צִיּוֹן] גִּבְעַת יְרוּשָׁלָם:
חכמינו העכשויים דרשו פסוק זה למנהג הניפנוף במנגל המבוצע בעמידה על כל הר גבעה ויער. אולם הכוונה המקורית בהקשר הנבואה היא כי האויב של ישראל (כנראה סנחריב) כבר נמצא במרחק קרוב מאד לעיר ירושלים, מרחק הושטת יד. רק במצב מסוכן זה תבוא הישועה.
לג הִנֵּה הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת מְסָעֵף פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה וְרָמֵי הַקּוֹמָה גְּדֻעִים וְהַגְּבֹהִים יִשְׁפָּלוּ:לד וְנִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל:
הדימוי של האויב הוא ליער אדיר וחזק, אולם גם יער זה לא יעמוד בפני כוחו של הקב"ה. אפשרות אחרת להבין את הפסוק (וייתכן ששתי האפשרויות גלומות בו בעונה אחת) היא כי דווקא ישראל הם אלו שנמשלים ליער, אותו האויב גודע. אפשרות זו נדרשה בגמרא במסכת גיטין נו: כחלק מאגדות החורבן ובדברי רבן יוחנן בן זכאי שהעמיד פני מת כדי לצאת מירושלים ולבקש מאת אספאסיינוס. ריב"ז מכנה את אספסייאנוס שהיה אז שר הצבא בשם מלך וכאשפשייאנוס עונה לו שהוא חייב מיתה על כך, מסביר לו רבי יוחנן כי רק מלך יכול לכבוש את ירושלים: "דכתיב והלבנון באדיר יפול ואין אדיר אלא מלך דכתי' והיה אדירו ממנו וגו' ואין לבנון אלא ביהמ"ק שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון"
א וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה:ב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה':ג וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ:ד וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע:ה וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו:
ודווקא מהגזע שאולי כבר נראה גדוע וכרות, יצא חוטר חדש, צעיר, רענן וחיוני. חוטר המסמן את רוח ה', שלטון בצדק וביושר עם יראת שמים. נקל להבין את החיבור שנעשה בין פסוקים אלו ובין מדינת ישראל הצעירה שקמה שלוש שנים בלבד לאחר גדיעה וכריתה של היהדות באירופה.
ו וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם:ז וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן:ח וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל-חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה:ט לֹא-יָרֵעוּ וְלֹא-יַשְׁחִיתוּ בְּכָל-הַר קָדְשִׁי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת-ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:
פסוקים אלו מוכרים ביותר והם המשל על חזון אחרית הימים, חזון השלום האמיתי וניצחון הטוב על הרע, שלום שאפשרי רק כאשר כל הארץ תדע את ה'.
י וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד:יא וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת-שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר- מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם:יב וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ:
קיבוץ הגלויות הגדול לארץ ישראל הוא עוד מאפיין של מדינת ישראל הצעירה וגלי העלייה הגדולים שבאו לאחר הקמתה של שארית הפליטה מאירופה ומאות אלפי יהודים שנושלו מרכושם וגורשו מביתם במדינות ערב.
יג וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא-יְקַנֵּא אֶת-יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא-יָצֹר אֶת-אֶפְרָיִם:
אחדות עם ישראל היא מרכיב חשוב וחיוני בגאולה. ללא ספק יש לחברה הישראלית הרבה מה לשפר בתחום זה ולא נאריך בכך יותר.
יד וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת-בְּנֵי-קֶדֶם אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם:
האחדות חשובה במיוחד מאחר ורק באחדות אפשר להתמודד עם העמים מסביב. אמנם כמה פסוקים קודם קראנו על חזון השלום האוטופי אבל כנראה שהדרך עליו ארוכה וקשה.
טו וְהֶחֱרִים ה' אֵת לְשׁוֹן יָם-מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל-הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים:טזוְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלֹתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
אפילו במצב של אחדות, צריך את הסיוע האלוקי, אבל הוא יגיע לאחר האחדות.
א וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי:
ולאחר קיבוץ הגלויות והחזרת העם לארץ, תתוקן הגלות הארוכה.
ב הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה:ג וּשְׁאַבְתֶּם-מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה:
שני פסוקים אלו הם חלק מנוסח ההבדלה במנהג אשכנז. הפסוק הראשון מזכיר מאד פסוק דומה משירת הים.
ד וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ:ה זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה (מיּדַעַת) [מוּדַעַת] זֹאת בְּכָל-הָאָרֶץ:ו צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי-גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:
המבחן של סוקרטס - בדיחה חכמה עם סוף מפתיע
"חכה רגע", ענה לו סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי, הייתי רוצה שתעבור מבחן קטן שנקרא מבחן המסנן המשולש".
"המסנן המשולש?" התפלא האיש.
"בדיוק", אמר סוקרטס "לפני שאתה מדבר איתי על דיוגנס בוא נעצור רגע כדי לסנן את מה שאתה עומד להגיד. המסנן הראשון הוא אמת. האם אתה בטוח לחלוטין כי מה שאתה רוצה לספר לי הוא דבר אמת?"
"ובכן לא לחלוטין", הודה האיש לאחר מחשבה קלה, "שמעתי על זה רק עכשיו ורצתי לספר לך!"
"בסדר", המשיך סוקרטס, "אז אתה לא באמת יודע אם זה נכון או לא. עכשיו נעבור למסנן השני - המסנן של הטוב. האם מה שאתה עומד לספר לי על דיוגנס הוא טוב?"
"לא, למעשה זה אפילו קצת רע..." ענה האיש.
"אם כן..." אמר סוקרטס בטון כועס, "אתה רוצה לומר לי משהו על דיוגנס שעלול להיות רע, למרות שאתה לא בטוח שהוא נכון?"
האיש משך בכתפיו במבוכה וסוקרטס המשיך: "אתה עדיין עשוי לעבור את המבחן אם תצלח את המסנן השלישי - שימושיות. האם מה שאתה רוצה לספר לי על דיוגנס הוא דבר שאוכל לעשות בו שימוש ממשי?"
"לא, לא ממש..." גמגם האיש.
"ובכן", סיכם סוקרטס, "אם מה שאתה רוצה לספר לי אינו בהכרח דבר אמת, הוא לא טוב ואפילו לא שימושי, למה לספר לי אותו או למישהו אחר?"
האיש נשאר חסר מילים והמשיך לעמוד נבוך ומבויש, עד שלבסוף סוקרטס סובב אליו את גבו והלך.
בחן את עצמך: מצא את ההבדלים בין התמונות האלו!
יופיים הקסום של נופי פרו נחשף באיכות 8K מתקדמת ומרהיבה!
הסרטון שאתם עומדים לראות צולם במשך שבועיים בפרו, והוא כולל את לימה, האמזונס באיקיטוס, קוסקו, אויאנטאיטמבו וכמובן מאצ'ו פיצ'ו, פונו, אגם טיטיקקה והאי טקילה. יחד עם כל אלה תזכו לחזות גם בחיי הטבע ובאנשים שמתגוררים באזורים אלה, וכל זאת באיכות 8K מרהיבה ביופייה! צפייה מהנה.
המדע מגלה לנו מה קורה במוח בזמן התאהבות וכיצד ניתן לשמר את האהבה
התאהבות – איזה רגש נפלא! הלב מתרחב, הגוף משתוקק, הנפש מתרוננת, הראש בסערת חושים, הטעם חוזר לחיים, הכל נראה פתאום שונה ולפני שנבין בדיוק מה קורה, אנחנו חלק מזוג. עוברות להן שנה, שנתיים, שלוש ואט אט ההתאהבות מתפוגגת, תחושת האופוריה נגמרת והחיים הזוגיים מתחילים להתאפיין בקצב שגרתי שלפעמים אף הופך למשעמם. מה עושים עכשיו? האם זוהי סופה של האהבה? אצל חלק לא מבוטל מהזוגות כיום זה אכן כך, כשאחוזי הגירושים והזוגות שנפרדים רק הולכים וגדלים, אך המדע מוכיח שאסור לנו לתת לתחושת קץ ההתאהבות לפגום ביחסינו. ישנן דרכים לשמר ואף לחזק את הקשר הזוגי, והן יותר פשוטות משחשבתם...
התאהבות: מרגישים שאתם מכורים? אתם לא טועים
רגשי ההתאהבות העזים שתיארנו בהתחלה הם לא תוצאה של התרחשות מקרית או נס. במחקר שנערך במחלקה למדעי המוח של הקולג' האוניברסיטאי של לונדון, נמצא כי תחושת האופוריה, אותה התרוממות רוח המתקיימת ברגע שאנחנו מתאהבים, דומה באופן מסוים לתחושה שחשים מכורים לסמים ברגע שהם צורכים מנת סם נוספת. ההשפעה העוצמתית הזאת מתרחשת מאחר שבעת ההתאהבות, ממש כמו בזמן צריכת סמים קשים, המוח ובלוטת יותרת הכליה מייצרים ביתר שאת הורמון מעורר ומענג שנקרא נוראדרנלין, שהתחושה שהוא מעורר בקרבנו מובילה לרצון לראות את אהובנו פעם אחר פעם, כדי לחוות שוב את אותה ההנאה. זוהי ממש חוויה של התמכרות, אך למזלנו, בניגוד לשימוש בסמים, ההתאהבות איננה גורמת לרוב להרס עצמי, אלא מביאה עימה דברים טובים ונעימים.
אז מה באמת קורה במוחנו כשאנו מתאהבים?
אז הבנו שההתאהבות היא כמו סם ושהיא גורמת להתרחשויות בעלות השפעה רבה על מצב הרוח שלנו במוחנו, אבל עכשיו נשאלת השאלה מה הופך אותה לכזאת? מהו אותו "שיגעון" שמתפרץ בתוכנו, גורם לנו להתעלם מכל מגרעותיו האנושיות הטבעיות של האדם שעומד מולנו, ולחוש פתאום שכל חיינו תלויים בו? כדי לענות על השאלה המסקרנת הזאת, נפרט מעט על הרכב ההורמונים המשתחררים במוח בעת ההתאהבות:
- אוקסיטוצין – כפי שהוכח בין היתר במחקר ישראלי מרתק שנערך באוניברסיטת בר אילן, זהו ההורמון שאחראי על ההיקשרות הרגשית והוא תורם רבות לחיבור העמוק המתרחש בין שני השותפים להתאהבות. ברגע שההיפותלמוס - החלק במוח שאחראי על יצירת האוקסיטוצין - משחרר אל הגוף מספיק ממנו, רמות הלחץ והחרדה יורדות בעוד שתחושת ההשתוקקות רק הולכת וגוברת.
- וזופרסין – הורמון זה אחראי לתחושת הנאמנות והרצון העז לשמור ולהגן האחד על השני, ובדומה אוקסיטוצין גם הוא לוקח חלק בהידוק ההיקשרות הרגשית בין בני הזוג.
- דופמין – הורמון ההנאה, התורם לתחושות העונג הנעימות שמביאה איתה ההתאהבות. זהו החומר שיוצר את הרגשת התרוממות הרוח, והוא מופק מן המוח בכמויות גדולות בזמן ביצוע שלל פעילויות מהנות החל מאכילה ועד להתעלסות.
- סרוטונין – הורמון זה מתווסף לדופמין ותורם גם הוא להתרוממות הרוח. ההורמון הזה גורם לנו לחוות הנאה, משפר את מצב רוחנו וגם את איכות חיי האהבה שלנו.
- קורטיזול – נקרא גם "הורמון הלחץ", ועל פי מספר מחקרים, כמו למשל המחקר הזה משנת 2004, רמתו עולה באופן משמעותי בשלבי ההתאהבות הראשונים – מה שאומר שלא רק נועם והנאה מעורבים בתהליך, אלא גם מידה מסוימת של מתח.
חשוב לדעת שתערובת ההורמונים הייחודית הזאת היא הגורמת לנו לתופעות גופניות שונות המתרחשות עם תחילת ההתאהבות. הורמוני הדופמין, הסרטונין והנוראדרנלין מובילים להזעה מוגברת, דפיקות לב מואצות, התרחבות אישונים, איבוד תיאבון ועוד, בשעה שהורמוני המין כדוגמת הטסטוסטרון והאסטרוגן מעוררים את החשק והמשיכה המיניים.
