פרשת צו מופיעה בהמשך לפרשה הקודמת, פרשת ויקרא, בה דובר על המשכן החדש שזה-עתה הוקם, וכן על עבודת הקורבנות.
"צו את אהרון ואת בניו לאמר" פוקד האלוקים על משה ומעביר לו רשימת הנחיות הקשורות לקורבנות שיועלו על המזבח במשכן.
(קורבנות רבים המוזכרים בפרשת השבוע נידונו כבר בפרשה שעברה, אך בעוד בפרשת ויקרא הופיעו הדינים המיועדים לאדם המביא את הקורבנות, בפרשת השבוע מופיעים הציווים לאהרון ובניו המקריבים את הקורבנות).
על המזבח תיקוד אש תמיד; בבוקר, יש לגרוף את האפר שהצטבר על המזבח משריפת הקורבנות ולהניח אותו בצד המזבח, לאחר-מכן מקריבים את "קורבן התמיד" הנחשב לקורבן עולה ורק לאחר-מכן מותר להקריב את קורבנות נוספים. כאשר תצטבר כמות גדולה של אפר, יחליף הכוהן את בגדיו ויוציא את האפר אל מחוץ למחנה.
(קיראו על "אש התמיד, האש שצריכה לבעור בנו" במשנתו של הרבי מליובאוויטש).
כאמור בפרשת השבוע שעבר, קורבן העולה נשרף כולו על המזבח. עם זאת מפשיטים את עור הבהמה ומעניקים אותו לכוהנים.
מן המנחות שיקטירו בני ישראל יקמוץ הכוהן חלק ויקטיר אותו על המזבח עם לבונה, ואת יתר המנחה הוא יאכל בחצר אוהל מועד תוך שהוא מקפיד שלא תחמיץ.
מאלה שמקטירים הכהנים – כגון אותן אלו שהכוהנים מביאים ביום הראשון לעבודתם במשכן וכן המנחה היומית אותה מקטיר הכוהן הגדול – יישרף כליל על המזבח.
את קורבנות החטאת והאשם יש לשחוט בחלק הצפוני של המשכן. חלקים מסויימים מקריבים על גבי המזבח, והיתר יאכלו הכוהנים המשרתים במשכן באותו היום.
את קורבן התודה מביא האדם כאשר הוא נקלע לסכנה פוטנציאלית ויצא ממנה בשלום. יחד עם הקורבן עליו להביא ארבעה סוגים של חלות – עשר מכל סוג – כאשר מתוכם מקבל הכוהן חלה אחת מכל סוג ואת היתר יאכל מביא הקורבן עם משפחתו וידידיו ביום ההקרבה וכן למחרת.
הכוהן והאדם המביא את קורבן השלמים יניפו יחדיו את החזה ואת החלבים. את החלבים מקריבים על המזבח, ואת החזה יחד עם השוק הימנית מעניקים לכוהן. את היתר יאכל בעל הקורבן בטהרה באותו יום. אין לאכול ממנו ביום למחרת.
בהקשר הקרבת החלבים והזאת הדם על המזבח, אוסר האלוקים לבני-ישראל לאכול חלב או דם.
בכ"ג באדר, שבוע לפני ראש חודש ניסן, מכנס משה את כל העדה לפתח אוהל מועד לטכס חנוכת המשכן.
וכך מתנהל הטכס:
הוא רוחץ את אהרון ואת בניו במים. לאחר-מכן הוא מלביש את אהרון את בגדי הכוהן הגדול, ועל ראשו מניח את המצנפת ואת ציץ הזהב. הוא מושח את המשכן ואת כליו בשמן המשחה ויוצק ממנה על ראש אהרון. גם את בני אהרון הוא מלביש את בגדי הכהונה המיוחדים להם.
אל המזבח הוא מקריב שלושה קורבנות: פר אחד ושני אילים. לפני שחיטת הקורבנות משעינים אהרון ובניו את ידיהם על ראש הקורבנות בתפילה לאלוקים.
את הפר שוחט משה, מזה מדמו על המזבח, מקריב ממנו חלקים מסויימים ושורף את היתר מחוץ למחנה; את האיל הראשון, המכונה איל העולה, שוחט משה ומעלה את כולו המזבחה; את האיל השני, המכונה איל המילואים שוחט משה, מדמו הוא מושח את תנוך האוזן הימנית של אהרון ובניו ואת האגודל והבוהן בידיהם ורגליהם הימניות.
לאחר-מכן הוא לוקח את החלקים המוקרבים על המזבח ואת חלות המצות, מניף אותם יחד עם אהרון ובניו ומקריב אותם על המזבח. הוא מזה מן הדם ומשמן המשחה על אהרן, בניו ובגדיהם, ומצווה עליהם לבשל את יתר הבשר ולאכול אותו בחצר אוהל מועד.
"יהיה עליכם להישאר במשך שבעה ימים באוהל מועד ולא לצאת ממנו" אומר משה לאחיו אהרון ולבניו והם אכן עושים זאת.
קריאת התורה לפרשת צו עם פירוש רש"י
אם אתם אוהבים ים ואטרקציות בשילוב היסטוריה ואומנות, מלטה היא ללא ספק היעד המושלם עבורכם לחופשת הקיץ. פסיפס התרבויות הקיימות במלטה שנוצר בעקבות אימפריות ועמים שכבשו אותה בדרכם לארצות אחרות, בא לידי ביטוי בארכיטקטורה, במזון ובשפה. אם אתם סקרנים לדעת מה ניתן לראות באי המסקרן והמדהים הזה, תוכלו לצפות בסרטון שלפניכם המתעד נופים עוצרי נשימה ופעילויות אקסטרים שתשמחו לקחת חלק בהם כאשר תגיעו למקום.
התקני התאורה הם ללא צל של ספק שינוי משמעותי שהביא לעולם בני האדם שינוי חיובי עצום ופריחה כלכלית. אמצעי האור הראשוניים שיוצרו היו נורות להט בעלות אורכי גל ארוכים, או נורות נתרן בלחץ גבוה שהותקנו במרחבים הציבוריים. החיסרון בהתקנים אלו הוא צריכת חשמל גבוהה, שמאלצת אותנו להגביר את ייצור החשמל וכתוצאה מכך גם את פליטת הפחמן הדו חמצני לאוויר. בשל כך כיום נעשה שימוש הולך וגובר בתאורה קצרת גל, כמו מנורות לד, פלורסנט וכדומה, שפולטת פחות חום ודורשת פחות חשמל. הבעיה היא שלצד החיסכון שהן מציעות, מנורות שכאלו עלולות להזיק לנו מבחינה בריאותית, שכן הן גורמות לדיכוי ייצור הורמון המלטונין, ומעבר לכך העוצמה החזקה של נורות אלו עלולה לפגוע ברשתית העין.
שיהיה לכם לילה טוב!
הטריק הראשון שתלמדו להקמת גינה אנכית כולל שימוש בבקבוקי פלסטיק פשוטים, כשתוכלו להשתמש בכמות גדולה יותר של בקבוקים מזו שרשומה במדריך על פי גודל המגדל שברצונכם ליצור.
תהליך ההכנה:
1. גזרו את החלק התחתון של אחד הבקבוקים, וחוררו את חלקו העליון במרחק 5-10 ס"מ מהפקק – צרו 2 חורים מקבילים אחד לשני – אלו יהיו חורי הניקוז.
3. עבור 3 הבקבוקים הבאים, הסירו את הפקק וחתכו את החלק התחתון, כמו בבקבוק הראשון, אך אל תיצרו חורים לניקוז. אחרי שמילאתם את שלושת הבקבוקים באדמת שתילה, כפי שעשיתם עם הבקבוק הראשון, הניחו אותם אחד על השני, כך שהפייה של בקבוק אחד תחדור לאדמה שבתחתיתו של בקבוק אחר. לאחר מכן הציבו את שלושת הבקבוקים על הבקבוק הראשון, כאמור ללא הפקקים.
4. את מגדל הבקבוקים הצמידו לגדר בחצר בעזרת חוט ברזל לאורכו, והציבו עליו בקבוק חמישי, אותו תחתכו לחצי ותשתמשו בחלקו העליון. את הבקבוק הזה השאירו ריק, ללא אדמת שתילה.
תהליך ההכנה:
1. קדחו בתחתית קרש העץ ובחלקו העליון 2 חורים, שדרכיהם תשחילו חוט מתכת שיסייע בתלייתו על הגדר או על רפסודת עץ שתציבו בחצר, להתאם לבחירתכם. מנגד, תוכלו לוותר על שלב זה ופשוט לקדוח את הקרש ישירות לגדר, אולם מומלץ לעשות זאת רק לאחר שתסיימו להכין את האדנית.
תהליך ההכנה:
1. צרו מרשת המתכת גליל בגודל שמתאים לאדנית, וודאו שטור המשבצות של קצה אחד יעלה על טור משבצות של הקצה האחר.
הוראות הכנה:
1. קדחו חור במרכז כל אזיקון עבור הבורג, והבריגו אותם לרפסודת העץ לפי המקומות שבהם תרצו להניח את האדניות.
תהליך ההכנה:
1. צבעו את צינורות ה-PVC בעזרת ספריי צבע פסטל – מומלץ להשתמש בכמה צבעים שונים.
מקור: containergardening, stowandtellu, The Home Depot, pillarboxblue, thekimsixfix