אב - ציפית לישועה
elivi...@gmail.com
קראתי בשקיקה את המאמרים הנפלאים סביב המצוה של ציפית לישועה, [ובהמשך יתבאר בע"ה למה קראתי לזה "מצוה"]. וראיתי להוסיף לבאר שבדברי רש"י שם ישנו ישוב לשאלה שנשאלה וכי מי אינו מצפה לישועה, וז"ל רש"י שבת ל"א ע"א, ציפית לישועה - לדברי הנביאים. עכ"ל. וכוונת רש"י לתרץ שאלה זו, וכי מי אינו מצפה לישועה, אלא שידוע המשל שאמרו המגידים בכפרי שהיה בדרשה של הרב ושמע שהרב אמר שאנו מצפים לביאת המשיח שיגאל אותנו ונעלה לירושלים ויהי' קץ לכל הצרות שאנו סובלים בגלות מהגויים שסביבנו. וכאשר בא לביתו שאל את אשתו אם היא רוצה לעלות לירושלים עם המשיח וכך יפסק הסבל שלנו מהגויים שסביבנו וכו'. אמרה לו האשה, ומה עם כל הפרות והתרנגולים שלנו. אמר לה הכפרי נעלה אותם איתנו לירושלים. אמרה לו אשתו החכמה, שיבא המשיח ויקח עמו לירושלים את כל הגויים המציקים לנו, ואנו נשאר כאן עם הפרות והתרנגולים. משל זה ממחיש את הציפיה הפשוטה לגאולה, שמצפים פשוט שיהיה כמו במושגים שלנו "הפסקת אש", ונחזור לשגרה הברוכה, וכן שאר הבעיות המציקות לנו יבואו על פתרונן. אך לזה בא רש"י לפרש, שהציפיה לגאולה הכוונה במשמעות של קיום כל הנבואות שנאמרו בדברי הנביאים, שנחזור לחיים השלמים של בנין ביהמ"ק וקיום כל תרי"ג מצוות, שרובם אנו חסרים עתה בחסרון ביהמ"ק, וחלקם רק דרבנן בזמן הזה וכו'.
ולעצם הענין למה זה מוגדר כמצוה, הנה הקשה הסמ"ג שאם שואלים את האדם ציפית לישועה, ש"מ שנצטוינו ע"ז, והיכן ציוונו. מתרץ הסמ"ג דבר מופלא, הדברה הראשונה בעשרת הדברות היא אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ומה מצוה יש כאן, אלא זה המצוה לצפות לישועה, שכשם שהוצאתי אתכם מארץ מצרים כך אני עתיד לגאול אתכם בביאת המשיח.
ועוד מהלך יש בזה, שהרי המצוה של ציפיה לביאת המשיח לא התחילה אחרי חרבן בית המקדש, שהרי ביאת המשיח זה השלב הראשון בתיקון השלם, לתקן עולם במלכות שק"י. וזה התפילות של ימים נוראים - וידע כל פעול כי אתה פעלתו וכו'. ולדרגה כזו לא הגיעו גם כשהיה בית המקדש, בזמנים הכי טובים של עם ישראל, וזו התפילה ב"על כן נקוה לך" וכו'.
ועוד נקודה לסיום, שהעירו הערה כללית שהעבודה של ימי בין המצרים היא אבילות על חרבן בית המקדש, רק שהתוצאה מזה שממילא אנו מצפים לגאולה עד כמה שחסר לנו, אך אין זה מעיקרו של זמן זה יותר מכל השנה, שאחכה לו בכל יום שיבא.
בברכה מרובה
ב.ק. ב"ב