אייר - כיצד ניתן להתקדם בלימוד מבלי לוותר על איכות ההבנה? והאם צריך לקבוע 'הספקים' בכדי להתקדם בלימוד?

[eglan...@gmail.com]

שלום הרב,

יש"כ על הנושא החשוב,להבנתי הנושא הראשון שהיה צריך לדון בו מהו לימוד עיון ומהו לימוד בקיאות.

לענ"ד זה לא נידון מהסיבה שהמושג כיום של לימוד  "בעיון" זה להקיף את כל הסוגיא עם כל הנו"כ, המשמעות היא להיות בקיא בכול הרייד בסוגיא.

כלומר הלומד בבקיאות הוא מקיף את התלמוד בבלי/מסכתות 

ויש מי שלומד בקיאות (עיון) והוא מקיף את כל הרייד בסוגיא 

ולמעשה שניהם נושאי ספרים של אחרים ואחד הוא "למדן" כי הוא בקיא בתורתם של ראשונים ואחרונים והשני (פחות מוכשר) בקיא בתורתם של המוראים ותנאים,

והטרגדיה הגדולה שבלימוד "עיון" שעל כל אות ברמב"ן תולים תילי תילים, אני זוכר שאת רב ברוך בער (ברכת שמואל) היה אסור להכניס לבית מדרש בקול תורה כי זה ספר עמוק, אבל דברי המשנה והגמ' מאן דכר שמיה אפילו לא מעיפים מבט על דבריהם, מה יש להסתכל בגמ' הרי אין שאלה אז מה יש לנסות להבין 

וזה בעצם אוקסימורון לא יכול להיות שהפרשן למקור יהיה יותר קשה מהמקור, כי אם הוא יותר קשה אז הוא לא פרשן ואם הפרשן יותר מוכשר מהמקור שיכתוב קנון חדש (יד החזקה, שו"ע).

התוצאה היא שהלימוד "בעיון" זה לצטט הרבה שאלות של אחרים ולצטט הרבה תשובות של אחרים, 

אבל האם הלומד מוכן לקחת אחריות אישית ולא לרוץ לצטט אלא לעמוד ערום ועריה מול הטקסט ולהתמודד עם דברי המשנה והגמרא ואם הוא אינו משכיל לעשות את העבודה הפנימית והאישית שלו ואין לו את היכולת לקרוא את דברי הגמ' ופשוט לחשב האם התשובה מתייחסת לשאלה? האם התשובה עונה על כל השאלה? איזה הבנה אחרת יש בין השאלה לתשובה?

ומשכך אני חוזר לרישא של דברי הייתי שמח להבין מהו לימוד בעיון ומהו בקיאות?

שנזכה.

נ.ב. ראיתי מודעה על כולל ערב בעיון בשעות 20:00-22:00 ולומדים דף ליום, אני מתפלל שיהיה לי זמן להשתתף כי אני מוכן לשלם כסף ללמוד את השיטה של לימוד דף גמ' בעיון בשעתיים.

[elivi...@gmail.com]

האם כוונת הרב בתור הקדמה נצרכת לנושא שנכתב,  או רק כקודם במעלה?

כי אין כוונתי כלל לעסוק בבקאות ועיון, הנושא שהעלתי נוגע גם ללומד מצויין בבקיאות, עדיין יש לו אתגר כיצד ללמוד בעיון באופן שעדיין קיימת בו התכונה הבריאה להתקדם קדימה בלימוד זה.

אכן בתור רקע לנושא אולי צריך להבין יותר טוב מהו לימוד בעיון, ומהי התכונה הנפשית של הלומד בעיון. אבל נדמה לי שהשבת בעצמך על שאלתך. הלימוד בעיון אינה היקף ידיעות שהוא רק פונה לכיוון אחר מאשר בקיאות (עומק במקום אורך רוחב), אלא התכונה של ההתבוננות בעצם הדברים באותו הטקסט שקראת אתה יכול להבין אותו בפשטות ואח"כ להבין עוד יותר מיניה וביה וכן לחשבן אותו עם מקומות אחרים.

מכל מקום תכונה זו לא דוחפת את האדם קדימה, אלא רק להתבונן, ומשכך יש להתמודד עם האתגר כיצד לומדים בעיון עם דחיפה קדימה.

אם יש לך מה לברר בנוסף על עיון ובקיאות אשמח לשמוע...

ב-יום שישי, 9 במאי 2025 בשעה 00:52:52 UTC+3, eglan...@gmail.com כתב/ה:

[elivi...@gmail.com]

בקשר להערתך האחרונה, אין לך צורך לשלם בעבור מסגרת זו - בדרך כלל מסגרת מסוג זה דואגות לשלם ללומדיהן עבור סיום ה'הספק'...

ב-יום ראשון, 11 במאי 2025 בשעה 19:00:51 UTC+3, elivi...@gmail.com כתב/ה:

[elivi...@gmail.com]

לגוף הנושא החודשי אני חושב שבכל אדם קיימת תכונה בריאה להתקדמות ולהגיע לאיזה יעד, ואסור לנו לאבד את זה, לפעמים נדמה שהלימוד שלנו דומה לסוג של נשימה, בה הנשימה השנייה היא בדיוק כמו הראשונה ואין בה חידוש ושינוי - הלימוד בסוגייא חייב ללבוש איזו תכלית מוגדרת שעל האדם להתקדם לעברה, אי אפשר לדבר בלימוד על הרייד או מה שזה לא יהיה בלי לחשוב להיכן זה מוביל. זה יכול להיות הגדרת המבנה של הסוגיא סיכום השיטות, היסודות העולים, או מה שזה לא יהיה. אני באופן אישי אוהב ללמוד בסוף כל סוגיא טושע ומשנב אם יש, כך שההבנה והומדסמובילים לאיזה נפק"מ בשורה הסופית, כל הלימוד מכוון לקראת זה,

מוזמנים להביע את דעתכם...

ב-יום ראשון, 11 במאי 2025 בשעה 19:02:55 UTC+3, elivi...@gmail.com כתב/ה:

[elivi...@gmail.com]

תגובת הרב חגי חדד לנושא החודשי:

תגובה לנושא האחרון:

1) לגבי התעסקות עם אותה סוגיא במשך זמן ארוך יש לשים לב שבאמת מדובר על עיון ולא על הרהור מעל הסוגיא, לפעמים נמשכים הרבה זמן כי לא יודעים מה מחפשים יש בלבול בסוגיא הקושיא לא מוגדרת וממילא התירוץ לא קיים ואם יש תירוץ הוא מקופיא, אני באופן אישי התמקדתי בנושא הזה שיהיה בהירות בלימוד לדעת מה כתוב בגמ' מה נוסף בראשונים מה נתחדש באחרונים מה הקושיא שעליה אני רוצה לעבוד האם יש כאן ידיעה חסרה וכו',.

דבר נוסף מתוך הרגשה שדיברתי עם לומדים אחרים נראה שעיון פירושו לדעת ראשונים ואחרונים (ויש שיוסיפו עד ההלכה למעשה) בסוגיא, אכן זה דבר שאינו נכון אין הבדל אם אדם לומד בבקיאות 10 דפי גמרא או 10 דפי רשב"א או 10 דפי שערי יושר או 10 דפי ש"ך בתערובות, עיקר העבודה בעיון היא ההתבוננות כמו והשבות אל לבבך הבנה של המהלך הפנימי של הסוגיא (לדעת כלל ולא פרט), ולצורך התבוננות אמיתית מוכרחים א. לדעת את יסודות הסוגיא בבהירות (אחרת לא נבין מה החידוש ומה בא אחרון פלוני או ראשון אלמוני לשלול להסכים לבאר). ב. לדעת על מה רוצים להתבונן מה קשה מה מובן ומה לא, שזה בעצם העניין הראשון שכתבתי.

2) לא ראיתי בדברי הרמח"ל בהקדמת ספר ההיגיון שלכל אחד יש יכולת לפתח כל כישור לדעתי פשוט שלכל אחד יש כישורים שאותם הוא יכול לפתח אבל זה עם הגוון האישי והמיוחד לכל אחד רואים את זה כסדר בדברי האחרונים מי שלמדן אמיתי יכול להצביע על הבדל ברור בין קו' של פנ"י לקושיא של רע"א וזה מכח החלק האישי שיש לכל אחד בתורה וזה נותן פסיפס שלם לכל חלקי התורה.

3) צויין בפנים שצריך יעדים כדי לדרבן וכו' נראה לי אם יש בהירות בסוגיא ממילא אין מה להתעכב סתם וזה נוסע.

4) לימוד בקיאות צריך להיות מסודר כולל חזרות אין טעם להמשיך עוד מסכת ועוד מסכת ולא זוכרים כלום חוץ מאשר הידיעה של מושגי יסוד אין בקיאות אם לא זוכרים כדאי לחזור הרבה פעמים זה נותן בהירות וזיכרון, ואז זה נותן סיפוק אדיר של ידע וכדו'.

5) תועלת גדולה - הדבר הראשון שצריך הוא ללמוד את הסוגיא שבה עוסקים, דהיינו הרבה פעמים יש הרבה זמן שמנוצל על איך ללמוד ומה ללמוד ותכנון הלימוד כל זה צריך להעשות בין הסדרים, ובכלל זה דיוני השקפה וכדו' או לדוגמא הרבה פעמים מגיע אברך עם איזה שאלה שהוא שמע או שהיתה לו וכדו' והוא סוחף איתו בעניין זה את החברותא ומי שמסביב וכל אחד מביע דעה ובינתיים הסוגיא של הכולל ממתינה לפחות שעה או יותר, כאשר כל הסדר מנוצל ללימוד של הסוגיא שבה אוחזים בלי עניינים אחרים יש יותר סיפוק יותר הבנה יותר בהירות ויותר הספק בעיון, (אני באופן אישי עשיתי את השינוי הזה וראיתי הרבה תועלת ואני מרגיש שתמיד יש מה להיות יותר ממקוד בסוגיא).

בברכה

חגי חדד

ב-יום שלישי, 13 במאי 2025 בשעה 23:21:50 UTC+3, elivi...@gmail.com כתב/ה: