חשוון ניצול הזמן בזמנים שאינם מוגדרים

[אליהו וידאל‎]

שלום וברכה, 

 

כל מי שמעוניין להגיב על הנושא החודשי – ניצול הזמן בזמנים לא מוגדרים לעצם השאלה, לניסוח, או לתגובות מוזמן להגיב כאן.

 

בקשר לדברים שעלו, לכאורה יש רש"י – שבת לא א, שכותב דברים ממש מפורשים על העניין: "קבעת עתים - לפי שאדם צריך להתעסק בדרך ארץ, שאם אין דרך ארץ אין תורה הוצרך לקבוע עתים לתורה דבר קצוב, שלא ימשך כל היום לדרך ארץ". דרך ארץ זהו דבר שמושך והדרך היחידה לא להימשך היא קביעת עיתים. אם כן גם כשאנו דנים על זמנים שאין להם הגדרות קבועות של לימוד עלינו לקצוב להם זמן.

 

אולי אפשר להציע דרך פרקטית ליישום עיקרון זה, שאני אישית לעיתים מסתייע בה: קצת לפני שאדם נכנס לחלון זמן של חוסר ודאות בבית, יתבונן מהם העניינים העיקריים שמוטלים עליו לאותו זמן, לדוגמא – סידור הבית, השכבת ילדים, שיחה עם האשה, וכדו' – כמה זמן פחות או יותר זה יקח, לפי זה כמה זמן הוא יכול ורוצה לייחד ללימוד, ומה הן סדרי העדיפיות (השכבת הילדים חובה, לימוד לאחר מכן סידור הבית לאחר מכן, רק בשביל הדוג'... ) ומתי בערך ניתן לבצע כל אחת ממטלות אלו, אין צורך להיכנס ללחץ של זמנים אבל כן לעמוד מסביב לזמנים פחות או יותר. גם אם משהו השתבש תמיד אפשר ללמוד אולי קצת פחות, ולעבוד לפי סדרי עדיפויות. גם בנוגע לענייני העולם זה יכול לעזור לאדם לשלוט במטלות שלו, ולא להגיע ל11 וחצי בערב עם כמה מטלות שחייבים לעשות כשמחר צריך לקום בשש וחצי...

 

אכן יש כאן – בנושא החודשי  שאלה שגם אופפת את כל אופי הלימוד שלנו, כיצד אנו רוצים שהוא יראה: האם ע"י הכרח – הזמן של סדר פלוני מכריח אותי ללמוד, ומעבר לכך איני יכול לייצר מעצמי זמן לימוד, או שאני מסוגל לייצר לעצמי בבחירה זמני לימוד? לא בהכרח שלכל אחד שאלה זו מציקה, אך לאלה שכן, יתכן שהפיתרון הנ"ל הוא חלקי – זו מחויבות אמנם, אך מחויבות גמישה, היא נותנת לי אפשרות לשלוט בזמן שלי, בלי להכריח אותי ממש מתי לעשות זאת. אכן שתי התגובות שבתוך הגיליון עונות על הצורך הזה בצורה טובה יותר אולי – מאד מעניין אותי מה דעתם של הקוראים ל'מודל' זה מוזמנים להגיב... 

[elivi...@gmail.com]

שלום וברכה מצרף את תגובת ידידי הרב ישיעהיו חלמיש:

  תגובה על ניצול הזמן בזמנים לא מוגדרים:

אצלי מה שמאוד עזר היה "התעניינות" ז"א כשהיה דבר שמעניין אותי אז גם בזמנים לא מוגדרים פשוט 'החלקתי' לשם...

לדעתי זה פתרון קסמים ככל שזה עניין אותי אז אני מוצא את עצמי מתעסק בזה בלי להשקיע הרבה אנרגיות.

רק שכאן השאלה נעשית שונה כלומר לא 'כיצד לנצל את הזמנים שהם אינם מוגדרים' אלא 'כיצד אני מוצא דבר שמעניין אותי' וזה דבר לא הכי קל...

אבל לדעתי נדרש כאן איזשהו שחרור לחשוב בצורה משוחררת מה מעניין אותי [כמו שישנם מאכלים שאני אוהב לאכול או דברים שאני אוהב לעשות כך יש באדם דברים שהוא מתעניין בהם]

בנוסף מתבקשת כאן פתיחות לכל תשובה שתבוא כי התשובות יכולות להיות מאוד מגוונות זה יכול להיות שמעניין אותי יג מידות שהתורה נדרשת בהם יכול להיות שמעניין אותי דווקא ההיסטוריה של השופטים בעמ"י יכול להיות שמעניין אותי דווקא ספרא וספרי וכו' וכו' 

העיקר צריך להיות שאני לומד דבר שמעניין אותי ולא דבר שצריך ללמוד כי יש מחסום כזה שאומר שכדי להיות ת"ח צריך ללמוד את זה ואת זה... אבל כל זה זה מה צריך ולא מה מעניין 

[ועיין במה שכתב החזו"א לרבי מיכל לפקוביץ על מה ששאל אותו שהוא מתעסק עם 'ספר המקח' וזה לוקח לו הרבה זמן (כידוע רבי מיכל כתב חיבור על 'ספר המקח' לרב האי גאון) אמר לו החזו"א "כל מה שבכוחך לעשות עשה"]].

יהי רצון שנזכה למצוא את ההתעניינות שלנו בלימוד התורה ואו אז אף בזמנים לא מוגדרים לבנו יהגה חכמה והלב הוגה במה שהוא נמשך והמשיכה באה אחר ההתעניינות.  

ב-יום שבת, 16 בנובמבר 2024 בשעה 21:57:12 UTC+2, אליהו וידאל כתב/ה:

[אליהו וידאל‎]

תודה על הדברים המעניינים ומעוררי המחשבה של הרב חלמיש, אני חושב שצריך לשים דגש לא רק על התעניינות אלא גם על 'מתח', ואולי זו כוונתך. לפחות אצלי, יש הרבה תחומים שאני מתעניין בהם, אבל אם אני נמצא באמצע עיסוקי הבית, מכיוון שראשי בבית, קשה לי להתנתק מהם, זאת למרות שיש לי התעניינות בסוגיא, ובהרבה נושאים אחרים. אני פשוט נמצא בבית, ולא בסוגיא, המטרה שההתעניינות תיתן לי איזה רקע לכל היום של עיסוק בסוגיא כך שאני בעצם נמצא שם. בכדי ליצור את זה לא די שאתעסק בסוגייא מעניינת, אלא בדומה לעיסוקי הבית, אני צריך להיות באמצע הסוגיא, אני צריך לסיים את הסדר עם שאלה למחשבה לדוגמה, ובאופן כללי יותר לפתח איזו יכולת שאני מסוגל לעכל את הסוגיא עוד הפעם בראש במהלך היום, יש לי משהו לחשוב עליו כמו: מה הן ההלכות העולות מהסוגיא? סיכום של תמצית הסוגיא, העמקה נוספת בנושא שיש מקום לחשוב עליו שוב, צריך לפתח את זה, וזה לא בא לבד. כשאדם נמצא במתח זה יש לו כוח שדוחף אותו לתוך הסוגייא, ומחזיר אותו לשם תמיד.

‫בתאריך יום ב׳, 18 בנוב׳ 2024 ב-19:44 מאת ‪elivi...@gmail.com‬‏ <‪elivi...@gmail.com‬‏>:‬

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'חיים וקיימים - דיון על אתגרים בעבודת ה'' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל chaimvekayami...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/4cb1f536-42f3-4819-b585-5c2f152bf334n%40googlegroups.com.

[ישעיהו חלמיש‎]

לא לזה התכוונתי.

אולם אני מאוד מתחבר לדברים, שצריך להיות איזה מתח לקום מהספר עם משהו שמסוגל להעסיק אותי.

תודהרבה על ההוספה הזאת 

‫בתאריך יום ג׳, 19 בנוב׳ 2024 ב-22:51 מאת אליהו וידאל <‪a0548...@gmail.com‬‏>:‬

כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/CAGahwZ7zZyh9agr0bXETdxFLfe-SnM1FXa3u4Og%2BgBF5jnKEQQ%40mail.gmail.com.

[אליהו וידאל‎]

מצורפת תגובת הרב אליהו קליין: מה שהתרשמתי מהתשובות שכתבו בנושא, יש את הבעיה שהזמן אינו מוגדר, ואז הרבה מוצאים את עצמם לא מצליחים למצוא את עצמם עסוקים בתורה בזמן הזה. ויש את התשובה למצוא את המקום המעניין בתורה, כלומר מה הסקרנות שאני יכול לספק לעצמי בתורה.

ונראה לי שאמנם לגבי התשובה של הסקרנות כבר אמר את זה ר' גרשון זצ"ל שיש יצר של סקרנות שהוא בסדר שהוא קיים ורק צריך לנווט אותו למקום רוחני תורני וכו', ואין ספק בדבר.

אלא שנראה לי שאם נבין יותר טוב את השורש שממנו נובע הבעיה ממילא שהפתרונות יבואו על מקום כל אחד לפי ענינו וחייו.

הדבר הזה שהחיבור של האדם לתורה לפי זמנים מוגדרים הוא דבר נפלא ויסודי, הן מבחינת הערך שהזמנים הללו מוקדשים ללימוד התורה ולא לשום דבר אחר, וזה נותן להם תוקף אחר ויחס מרומם, והן מבחינת שהאדם צריך סדר יום וכבר כתב הרב וולבה בספרו על ענין הסדר שהוא יסודי מאד בחינוך האדם את עצמו, כי באמת הסדר מעמיד את החיים באופן היותר אחראי למה שהוא צריך לפעול ולהתקדם.

אבל כאן אני מגיע לנקודה שלי בהחלט היא מפריעה בכל השיח הזה, שכאשר אנחנו מדברים על התורה כתורת חיים, הרי שצריך לשאול ירק זה מהיכן הוא חי, מהוא הנביעה ממנו נופח את חייו, האם יתכן לחשוב שאדם שלומד שלש סדרים ואפילו שהם מאד קבועים האם החיבור שלו בא לידי ביטוי במה שהוא שומר על הסדרים שהם כמו דרך להשיג את המטרות אותם הוא מבקש, הרי העסק בתורה הוא חיבור לחי העולמים, הוא הדביקות היותר נעלית שנברא יכול לידבק בבוראו וכמו שהאריך בזה בספר דרך ה' בענין תלמוד תורה, ואם כן באמת הגישה לעסק התורה כל הזמן מחויבת להיות שונה לא שיש לי סדר ולכן אני לומד אלא שאני עכשיו עוסק בתורה והקב"ה יושב ושונה כנגדו, הרי שזה חוייה שונה אם תרצו לקרוא לזה בשפה הזו, או שזה הימצאות במקום אחר, ואינני מתכוין להרגשת הדביקות, אלא בתורת מה הוא עוסק בתורה. ויש בזה הרבה מה ללמוד ולהרחיב ולהבין.

מכל מקום אדם שמבין שכל ענינו בחיים הוא הדבקיות בה', וכמה שהוא מחובר במחשבותיו בה', וכן בפעולותיו, וכל ענינו נובע מתוך החיבור להקב"ה ולא כסיסמא, אלא באמת זו סוגית החיים שהוא לומד אותה אותה כל הזמן, אם זה בעסק התורה הרי שהוא מברר את רצון ה' בכל דבר, ואם זה בקידוש כל עניני החומר הרי שזה עסק שלם שהוא פעיל בו שלא בשעת הסדר בכולל, או עיסוקו עם הילדים הרי שי בזה הרחבה עצומה שאפשר להתקדם בה, אם זה כגון בלהנחיל בביתו ערכים רוחנים, ואם זה בתענינותו בילדיו מה היה בחיידר או בבית ספר, להיות איתו בחויות הקורות אותו, הרי כל זה בונה את הקשר איתו והיכולת שלו להשפיע עליו ולגדל אותו לכוון אותו, וכמו שנאמר על אברהם אבינו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדק ומשפט, ואפילו במה שהוא נותן לו את הארוחת צהרים שלו הרי הוא עושה איתו חסד הרי הוא יוצא מעצמו להשפיע לו את צרכיו ולגדל אותו, והרי הוא מגדל בכל זה יהודי שענינו לגלות שם שמים בעולם,

וממתוך מחשבות אלו האדם יכול גם למצוא בכל עבודתו האישית הבעולמו הרוחני התפתחות עצומה ולא רק בזמנים הפנוים הוא שואל את עצמו מה אני באמת רוצה ללמוד ושם נמצאת בחירתו, אלא מפתח את עולמו הפנימי אם זה בהתבוננות על עצמו, ואם זה בלימוד להתחכות אחרי גדולי עולם מהדמויות הנפלאות של התנ"ך מורי דרכינו בכל הדורות, ואם זה בהרבה לימודים שירחיבו את עולם המושגים שלו, 

בקיצור אדם שחשוב בגדלות המוחין הרי שעולמו מלא וגדוש תמיד הוא מוצא איך להתפתח ללמוד ולגדול, תמיד הוא מחפש את מה שנקרא דברי שלמה המלך אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה.

אשמח לתגובות.     

ב-יום רביעי, 20 בנובמבר 2024 בשעה 14:41:17 UTC+2, ys84...@gmail.com כתב/ה:

[elivi...@gmail.com]

העניין שהעלית כאן הוא חשוב ומאד בסיסי בעבודת ה', אבל השאלה היא: האם הוא מספק רק את העשה טוב - זאת אומרת, גם אם אני מחובר לכל התוכן שהעלית, וגם כשאני פועל בענייני דרך ארץ אני חושב ברקע על הקשר שלי עם הבו"ע ושפעולתי בדרך ארץ היא נכנסת בתוך קשר זה (מעלה הדורשת עבודה רבה), אבל מכל מקום הראש נמצא היכן שיש לו מתח עבודה - אם אני נמצא בתוך משימה כלשהיא של דרך ארץ, הרי שאני טרוד לסיים משימה זו, ומשום כך ראשי נמצא שם. הכול טוב ויפה, רק שבהקשר של משימה זו מתקשרות עוד כמה משימות, או עוד כמה פינישים, כך שהתעסקות אחת גוררת אחרת. 

גם אם ראשי מלא בדבקות בה', ויש לי שאיפה ורצון חזק לעלות ולהתעלות, כך שבעשה טוב אני מצוין, כורח המציאות הוא שבראשי יהיו עוד דברים, והריני צריך דרך פרקטית להתמודד איתם בבחינת סור מרע.

ב-יום שני, 25 בנובמבר 2024 בשעה 07:34:08 UTC+2, אליהו וידאל כתב/ה:

[א.מ.‎]

אני חדש אז אני מגיב לך אם תרצה אפשר לעלות את זה לכולם 

הנושא המרכזי הוא מול מפריעים רגילים, 

אבל יש עוד מפריע שאולי אצל צעירים הוא יותר בולט, הוא השחרור והמנוחה שכל אדם צורך במיוחד אחרי שהוא גומר את הסדרים הקבועים שלו, 
ופה השחרור משתנה מאדם לאדם או איך שאתה קורה לזה מ'תת מגזר' או משהו כזה אלה שמונתקים מעיתונים וכד' אבל רוב הציבור זה השחרור שלו וכשאין לו את זה הוא בחיפוש אחרי שיחרור שיאוורר את הראש, 

ובאופן קבוע השחרור הזה נמשך מעבר לזמן הראוי לו לפי הצורך האמיתי, 

ויש פה כמה שאלות האם באמת הצורך באוורר ע'י תוכן קליל הוא אמיתי, ובאיזה צורה וחומר צריכים להשתמש, וכו' 

אשמח לתגובות ....

ב-יום שני, 25 בנובמבר 2024 בשעה 17:37:07 UTC+2, elivi...@gmail.com כתב/ה:

[elivi...@gmail.com]

לכאורה אין חיוב להימנע מעיסוקים, אלא חיוב ללמוד, ועל האדם לקבוע עיתים לתורה כדברי רש"י שלא ימשך, ואם אדם רואה שיש לו פוטנציאל ללמוד עוד הוא מחוייב לקבוע עיתים וממילא יצטרך להפסיק מהאוורור

ב-יום שני, 3 בפברואר 2025 בשעה 23:43:46 UTC+2, א.מ. כתב/ה: