ההקרבה בחיי אברך

[ש הינ‎]

שמעתי לאחרונה שיחה ממג"ש חשוב, שבתוך הדברים אמר בערך כך אנחנו במשפחה שבה גדלתי היינו ארבעה ילדים שני בנים ושתי בנות, הבנים הקימו בית של תורה, והבנות לא זכו לזה, והרמת חיים שהם חיים בה היא הרבה יותר מהרמת חיים שלי, אני לא מקנא בזה אבל זוהי המציאות הרמת חיים שלהם יותר גבוהה יש להם עוה"ז יותר גדול ולנו כאברכים אין את זה, ואז הוא המשיך את נושא השיחה ואני מכבד את צורת החיים הזו, אבל אברך זה לא. וכו' וכו' 

הדברים צרמו לי ולא הבנתי מדוע.

אח"כ חשבתי על הדברים ושאלתי את עצמי האם באמת יש קשר בין הדברים וכי הקב"ה לא יכול לתת גם לאותו מג"ש אותה רמת חיים כמו של אחיותיו, וכי יש כזה משפט בגלל שאני בחרתי בחיי תורה לכן רמת החיים שלי היא כזו. וכי יש מעצור לקב"ה בנושא? רק בגלל שאתה אברך אתה תחיה ברמת חיים פשוטה?

אני מדגיש שאני לא חי ברמת אמונה גבוהה כמו שנדרש אבל בנושא הזה באמת אין שייכות אמיתית בין הדברים אפי' שלעינים זה נראה כך. 

גם בכל העיסוק סביב הנושא הזה צריך להדגיש נקודה חשובה שפשוטה למתבונן שכל העושר הוא רק היכ"ת לאושר, ואין שום מעלה בעושר בפנ"ע וכמו ששמעתי פעם שיאמרו לאדם שיתנו לו סכום עתק שיספיק לכל חייו אבל כל חייו יהיו מלאים מרורות וצער, היש טיפש שיסכים לזה. וא"כ פשוט שבנידו"ד א"א להשוות בכלל את האושר של יושבי ביהמ"ד לאלה שבחוץ וממילא כל הנידון בזה מיותר.