שבט - היבדלות

[elivi...@gmail.com]

מצרף בזה תגובת הרב ישעיהו שוורץ, וכן את הקובץ של דבריו:

'להבדל לעמוד לפני יי' לשרתו...' )רמב"ם שמו"י פי"ג(
דומה כי זה זמן רב, לא נעמדה בפני ציבור החרדים על דבר ה' בחירה גורלית כל כך, כמו זאת הנדרשת כעת
לפנינו. דומה כי אכן שונה היא, הכרעה זו איננה עומדת 'רק' מול שיקול של אסור ומותר, אלא על ערכה של יהדות
עצמה, שאלה גורלית על קיומו של עם ה' הנבחר.
כדי להבין עלינו להתבונן במה מתאפיינת אומה, במה כל אחד מבניה מתפאר ומבטא את היותו שייך לא ותו ערך
בו הוא מאמין. נראה כי כל אומה מתאפיינת בהיותה שמורה ונבדלת לעצמה, על ידי מנהגה במנהגים שונים
ובקיום פעולות מסוימות אשר נקבעו ע"י אבותיהם מקדם או עפ"י הנראה נכון להיעשות בעיניהם, לא הרי אופייה
של אומה זו כאומה זו, ולא של אחרת כמותה, רק כל אחת כפי הב נתה עושה ופעולת ומגדירה את הזהות העצמית
של קהילתה.
ברם באומה הישראלית מצינו דפוס התנהגות שונה, רבי סעדיה גאון כותב 'אין אומתנו אומה אלא בתורותיה', אין
עם ישראל אינו מתאחד בהיותו דר על פיסת אדמה אחת, ואפי' לא בהיותו בן לאב ואם שנולדו כיהודים אלא במה
שכולו עוב ד לקל אחד )עי' רש"י בראשית??(, המטרה עצמה והקיום עבורה הוא שהופך ומגלם את זהותם
האמיתית .
ולא זו בלבד אלא גם בתוך עם ישראל עצמו לא כל אחד זוכה להיות מקורב לה' באותה המידה אלא רק מי שהבינו
מדעו ונשאו ליבו להבדל ולעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו, הוא הוא אשר נתקדש קדש קדשים, משום שכל עוד
והאדם מבקש לעצמו מטרות נוספות בחייו ולא רק את קירבת ה' האמיתית, הרי שאינו שיייך באופן מוחלט לה',
באופן שאיננו שייך למחנה בני התורה.
לצערה של היהדות כולה בחשכת הגלות חוזים אנו במופע מצער למאוד, בו רבים מאלו השייכים לעם היהודי,
מפנים לו עורף ובוגדים בו, ואינם מקיימים את אשר מוטל על כל או"א מהנמנים עליו, ובכך בעצם מחייבים אותנו
בני התורה היראים והחרדים על דברו, להבדל מהם ומהמונם, ולא להיות שייכים כלל לצורת חייהם והנהגתם,
ולא אך כדי שלא נלמד ממעשיהם הרעים, שגם זו וודאי חובה גמורה, כי אם מפני שמבנה של עם הבא לייצג צורת
ואופי חיים מסויימים בעולם איננו יכול לדור בכפיפה אחת עם הנוהגים אחרת.
אלא שכבר מסר לנו הנשר הגדול הרמב"ם )דעות פ"ו הל"א( את צורת המלחמה האישית שלנו והיא, חובת
ההתבדלות שהיא הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להנצל מהנה גת הרשעים, וכה דבריו - דרך ברייתו של אדם
להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים
ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד
ממעשיהם, וכו' ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמ ועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול
ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם
היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות
ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים, ע"כ.
ואבאר דבריו לפענ"ד, שהרי חיי התורה בעולם המעשה אינם רק חיוב לעשות ולקיים פעולות מסוימות, באופן
שקיומם נעשה כחיצוני מעיקר חיי האדם, אלא באו כדי להגדיר ולכוון את עיקר חייו לעיקרים מסויימים וצורת חיים
מרוממת ונעלית, שהיא ה עמדת כל חיי העוה"ז שיהיו 'עומדים לפני ה', ושלמות צורה זאת הינה רק באופ ן שיהיה
עם ישראל נבדל מכל שאר סגנונות החיים הקיימים בעולם שכולם רק חיפוש ה'אני' הגשמי שבאדם ולא חיפוש
אחר האמת עצמה.
וכפי ה יוצא מפורש מד' רמב"ם כי רק מי שנשאו ליבו והבינו מ דעו להבדל ולעמוד לפני ה' לשרתו הוא הוא אשר
נתקדש קודש קדשים, שהרי בביהמ"ק ככל שדרגת הקדו' עלתה דרגה התח ייבו סדרי הנהגה והבדלה מיוחדים,
ופסגת הקדושה בביהמ"ק ובעולם כולו הוא בית קדה"ק, ולכך גם גדרי הכניסה אליו חמורים ביותר, ולכן הנבדל
לעמוד לפני ה' הרי"ז נ תקדש קדש קדשים.
ואם כן ברורים ד' מרן החזו"א זיע"א שבדורנו הישיבות הקדו' ובתי המדרשות הם הם המדבריות שעל כל מבקש
ה' לנוס אליהם, משום שרק בהם ועל ידם האדם יכול להעמיד את כל חיי ו למשאלה אחת – 'לחזות בנועם ה'
ולבקר בהיכלו'.

[elivi...@gmail.com]

אנסה לעמוד כאן על שתי נקודות בעניין ההבדלה הנזכרת בתורה, ובזה בעז"ה תהיה תגובה לדבריו של הרב שוורץ

א. מצאנו פעמים רבות בתורה את העניין של ההבדלה - בין הרע וטוב אור וחושך ישראל ועמים. אכן עצם העניין בזה צ"ב: בשביל מה נצרכת ההבדלה, ההבדלה בין האסור והמותר בין מצווה לשאינה, הוא ברור, ואין צורך להבדיל ביניהם? ובמילים אחרות: מדוע אנחנו צריכים להבדל מהגויים - נקיים את כל התרי"ג כהלכתו, ונחייה יחד עם הגויים ונהיה שותפים בתרבותם בכל מה שאין בו איסור?

לכל אדם יש נקודה או מספר נקודות בחיים, שהן אלו התופסות אצלו את המרכז, ומשכך אופי חייו קשור אליהן בקשר אמיץ. ודאי לגוי וליהודי ישנן נקודות שונות, ואפילו סותרות שאין האחד יכול לחיות עם הערכים של השני. אבל ישנן כאלו נקודות שלכאורה היו יכולות להיות משותפות לשניהם. ולדוגמא ערך של שמירת הסביבה (קיים גם בתורה - תן דעתך וכו'). אם כן לכאורה היה מקום לומר שבנקודות משותפות אלו אנו יכולים להתערב עם הגויים. אך כאן באה העניין של הבדלה וקובע שאם ליהודי יש שותפות עם הגוי בתחום כלשהוא הרי שהדבר סותר את נקודות היהדות שלו. זאת משום, שכל תחום הקיים אצל האדם מושפע מנקודות המרכז, אצל הגוי ערך שמירת הסביבה קשור לכך שהוא רוצה לחיות טוב, ליהנות מהעולם וכו', וכן דואג לצאצאיו שיהיה להם עולם שיהנו ממנו. לעומת זאת אצל יהודי העולם הוא עולם של הקב"ה מקום לגילוי קדושה, ומשכך עלינו לכבדו, וכו' (אינני בא לבאר בדווקא את מאמר חז"ל: 'תן דעתך', אלא את אופי המחשבה של יהודי לעומת הגוי). 

באופן דומה גם האומה שלנו על כלל מרכיבי אומה יש לה נקודה מרכזית שונה - בתורתה, וכפי שביאר הרב שוורץ, ומשכך נצרכת הבדלה גם בהגדרת האומה, כך שאיננו יכולים להשתתף עם הגדרת האומה של הציבור הרחב.

ב. בדברי הרמב"ן הידועים למצוות 'קדושים תהיו' מתבארת הדרך - כיצד אנו יוצרים הבדלה. 'קדש עצמך במותר לך' - הקדושה אינה באה לעסוק רק במותר ואסור, בזה די באסור ומותר הקיים כבר בשאר מצוות התורה, הקדושה באה ליצור עשייה דווקא בתחום שהוא מותר. כאשר האדם מתעסק גם בתחום המותר, על כרחו עליו להתעסק בתוכן הקיים באסור, ולא רק במעשה האסור. משכך הוא פורש גם מדברים שבעצמותם הם מותרים לו, בכדי לקיים תוכן זה.

אם כן, אנו למדים, שההבדלה לא בנויה על חילוק פעולות, אלא על חילוק מהותי. ואם כן אין זה שאנו חיים את אותם חיים של הגויים במאכל ובמשתה רק באופן האסור, אלא התוכן משנה את כל המהות.

ודוגמא לדבר, כאשר יצרו של אדם מושכו לעריות, אין הכוונה שלו מותר אותו הסוג רק במקום אחר. אלא, הסוג הזה הוא אסור ואינו שייך כלל ליהודי, מה שלו מותר, זה עניין אחר לחלוטין מכוח התוכן הקיים בו. וזאת ע"י שמקדש עצמו במותר. 

איננו יכולים לחנך את ילדנו זה מותר וזה אסור - לפני החתונה ואחרי החתונה, אם לא נסביר להם שזה עניין שונה לחלוטין, זה מוגדר אצל חז"ל אשה בלא כתובה ביאת זנות , וקירבת איש לאשתו הוא עניין קדוש הבא מתוך חיבור נכון ואמיתי.

ב-יום שני, 3 בפברואר 2025 בשעה 17:58:51 UTC+2, elivi...@gmail.com כתב/ה: