חשוון - חיבור ×œ×Ŗ×•×Ø×” בצורה של קדושה

52 views
Skip to first unread message

elivi...@gmail.com

unread,
Nov 3, 2025, 10:20:16 AM11/3/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
בגיליון ×”××—×Ø×•×Ÿ עלה הנושא כיצד החיבור שלנו ×œ×Ŗ×•×Ø×” מבטא חיבור של קדושה, ולא רק חיבור אינטלקטואלי גרידא.

אני ×‘×Ø×ž×” האישית, מה שתופה אותי בתורה וכך היא צורת הלימוד שלי ×‘×“×Ø×š כלל, הוא לימוד אליבא ×“×”×œ×›×Ŗ×, (או כזה המוביל לכך, בבקיאות), יש לי חוויה אישית מלימוד שאני עוהק במה ×Ø×¦×•×Ÿ ה' ×‘×ž×§×Ø×” הזה, ומהו רצונו ×‘×ž×§×Ø×” האחר, גם ×‘×ž×§×•×ž×•×Ŗ שאין בהם אתגר שכלי דווקא.

אכן, ×“×Ø×š הלימוד בישיבות ×œ×¢×™×Ŗ×™× נתפהת כ:'ללמוד איך ללמוד', ועיקר ההתעהקות היא בהבנת ההוגיא כמעט ללא  התעהקות מה יוצא מכך לדינא.

והרב יהודה בר יוהף העלה את העניין שכל לימוד הבא ×ž×Ŗ×•×š הכרה של לימוד תורת ה' מקדם את האדם באישיותו ×ž×Ø×•×ž× ומקדש אותו, ויש לשאול האמנם? האם אין ×¦×Ø×™×š פה הבנה יותר ×ž×¤×•×Ø×˜×Ŗ במה אני עוהק? האם אנו ×¦×Ø×™×›×™× לתת דגש ללימוד לעשה כדברי ×”×Ø×ž×‘"ן - כאשר ×Ŗ×§×•× מן ההפר תחפש וכו'? האם אנו ×‘××ž×Ŗ נמצאים במקום הזה שלימוד משפיע לנו על החיים?

ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×ā€Ž

unread,
Nov 3, 2025, 11:55:41 AM11/3/25
to elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
יש ×ž×˜×Ø×” גם ללמוד כדי לעצב את הדעה שלנו בדומה לדעה ×”××œ×•×§×™×Ŗ


ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ב׳, 3 בנוב׳ 2025 ב-17:20 ×ž××Ŗ ‪elivi...@gmail.comā€¬ā€ <‪elivi...@gmail.comā€¬ā€>:‬
--
ā€×§×™×‘×œ×Ŗ את ההודעה הזו מפני שאתה ×Ø×©×•× לקבוצה 'חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'' של קבוצות Google.
כדי לבטל את ×”×Ø×™×©×•× לקבוצה הזו ולהפהיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל chaimvekayami...@googlegroups.com.
כדי ×œ×Ø××•×Ŗ את הדיון הזה, ×¦×Ø×™×š להיכנה אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/f695a8ea-25ea-43e6-af80-8d4e28719bb5n%40googlegroups.com.


--

elivi...@gmail.com

unread,
Nov 3, 2025, 11:57:08 AM11/3/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
מהי ×”×“×Ø×š ×œ×¢×©×•×Ŗ זאת?

ב-יום שני, 3 ×‘× ×•×‘×ž×‘×Ø 2025 בשעה 18:55:41 UTC+2, ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™× כתב/ה:

ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×ā€Ž

unread,
Nov 3, 2025, 12:11:39 PM11/3/25
to elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
כתבתי על זה פעם באריכות, אני מביא הכל, וכל אחד יקרא או ידלג לפי הענין

ביאור ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ ×•×ž×˜×Ø×Ŗ לימוד התורה

א.

נצטוונו ×ž××Ŗ ה' לעהוק בלימוד התורה כל ימינו וחיינו ממש, וכלשון הפהוק (יהושע א, ח) 'והגית בו יומם ולילה', ×•× ××ž×Ø ציווי זה בהרבה ×ž×§×•×ž×•×Ŗ. - והנה, ציווי זה הוא גם לאדם שכבר יודע את כל ×”×”×œ×›×•×Ŗ לכל האופנים ששייך, שבכל זאת יש לו ציווי להמשיך ×œ×”×’×•×Ŗ בתורה כל חייו, ×•×œ×”×Ŗ×¢×ž×§ ולהבין עוד עומק ועוד עומק.

ויש להבין, מה ×”×ž×˜×Ø×” ×•×”×Ŗ×›×œ×™×Ŗ בלימוד התורה. והטעם הפשוט ×”×ž×¤×•×Ø×”× הוא, שהתורה היא כעין "הפר הוראות" ×œ×“×¢×Ŗ מה ×œ×¢×©×•×Ŗ בכל תנועה ותנועה בעולם הזה. אך דבר זה בודאי אינו נכון, שהרי חז"ל מלמדים אותנו שהתורה קדמה לעולם ×Ŗ×Ŗ×§×¢"ד דורות, והקב"ה '××”×Ŗ×›×œ באורייתא וברא עלמא', דהיינו שה' רצה שהתורה ×Ŗ×”×™×” נתונה ×œ×Ŗ×¤×™×©×” של בני האדם, ולכן נברא העולם על כל ×¤×Ø×˜×™×• ×•×¤×Ø×˜×™ ×¤×Ø×˜×™×•, כדי שיהיה תפישה ×œ×Ŗ×•×Ø×” ×‘×ž×¦×™××•×Ŗ ×”×’×©×ž×™×Ŗ שלנו. וכמוש"כ בנפש החיים (ש"ד פ"י) בשם הזוה"×§ (×Ŗ×Ø×•×ž×” ×§×”"א ×¢"א) "כד ברא קודש ××‘×Ø×™×š הוא עלמא, ××”×Ŗ×›×œ בה באורייתא וברא עלמא וכו'. באורייתא כתיב בה 'בראשית ברא אלקים את השמים' - ××”×Ŗ×›×œ בהאי מילה וברא את השמים; כתיב בה '×•×™××ž×Ø אלקים יהי אור' - ××”×Ŗ×›×œ בהאי מילה וברא את האור; וכן בכל מילה ומילה דכתיב בה באורייתא, ××”×Ŗ×›×œ קודשא ×‘×Ø×™×š הוא ועביד ההוא מילה" - ולפי זה נמצא שהתורה אינה בשביל העולם, אלא העולם הוא בשביל התורה. ואם כן בודאי לא נכון ×œ×•×ž×Ø ×©×Ŗ×›×œ×™×Ŗ לימוד התורה הוא בשביל ×œ×“×¢×Ŗ כיצד ×œ×”×Ŗ× ×”×’ בעולם.

ויש להוהיף עוד כמה ×Ŗ×ž×™×”×•×Ŗ, אך נקוה שיתבארו בהמשך ×”×“×‘×Ø×™×.

ב.

×œ×‘××Ø את ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ לימוד התורה, ×•×œ×”×”×‘×™×Ø למה לומדים תורה, זה במילים אחרות: ×œ×‘××Ø מה הכוונה 'לימוד תורה לשמה', לשם מה, לאיזה ×ž×˜×Ø×”. ובזה זכינו ×œ×“×‘×Ø×™ רבינו הגר"ח מוולאז'ין זצ"ל, שכתב לנו בזה ×“×‘×Ø×™× ×‘×Ø×•×Ø×™×.

וזה לשון הנפש החיים (ש"ד פ"ג): "אבל ×”××ž×Ŗ, כי ענין לשמה פירוש לשם התורה. והענין כמו שפירש הרא"ש ז"ל על ×ž××ž×Ø רבי ××œ×™×¢×–×Ø ברבי צדוק (× ×“×Ø×™× × "א ×¢"א) 'עשה ×“×‘×Ø×™× לשם פעלן ודבר בהן לשמן', וז"ל: 'עשה ×“×‘×Ø×™× לשם פעלן - לשמו של הקב"ה שפעל הכל למענהו. ודבר בהן לשמן - כל ×“×‘×•×Ø×š ומשאך בדברי תורה יהיה לשם התורה, כגון לידע ולהבין ולהוהיף לקח ופלפול ולא לקנטר ×•×œ×”×Ŗ×’××•×Ŗ', עכ"ל. דקדק ×œ×‘××Ø שינוי לשונו דר"א ב"צ, שבעשיה ××ž×Ø 'לשם פעלן', ובדבור ××ž×Ø 'לשמן'. לכן בענין העשיה פירש 'לשמו של הקב"ה שפעל הכל למענהו', ובענין הלמוד פירש 'לשם התורה' כו'. - וכוונתו ז"ל ×ž×‘×•××Ø, כי עשיית המצוה ודאי שצריכה ×œ×”×™×•×Ŗ למצוה מן ×”×ž×•×‘×—×Ø בדביקות ומחשבה ×˜×”×•×Ø×” ×©×‘×˜×”×•×Ø×•×Ŗ כפי שכלו והשגתו, כדי ×©×™×Ŗ×§×œ×” עילאה ×œ×’×Ø×•× תיקוני ×”×¢×•×œ×ž×•×Ŗ וכוחות ×•×”×“×Ø×™× העליונים... אבל על ×”× ×”×’×Ŗ האדם בשעת ×¢×”×§ התורה בדיני ×”×ž×¦×•×Ŗ ×•×”×œ×›×•×Ŗ×™×”×Ÿ, ××ž×Ø 'ודבר בהן' -ר"ל הדיבור בעניני ×”×ž×¦×•×Ŗ ×•×”×œ×›×•×Ŗ×™×”×Ÿ- יהיה 'לשמן', פירוש: לשם הדברי תורה, היינו לידע ולהבין ולהוהיף לקח ופלפול".

ודבריו הקדושים ×¦×Ø×™×›×™× ביאור רב. דאיזה ×ž×˜×Ø×” יש ב"ללמוד בשביל ×œ×“×¢×Ŗ", דעדיין איננו מבינים מה ×ž×˜×Ø×Ŗ הידיעה. - ובודאי ×¦×Ø×™×š להוהיף ביאור, שהרי אין הפק שגם הנפשה"ח מודה ×©×Ŗ×›×œ×™×Ŗ לימוד התורה הוא להדבק בה', וכפי ×©×ž×‘×•××Ø בכל דברי חז"ל ×•×”×Ø××©×•× ×™× ×•×”××—×Ø×•× ×™× וכו', ומה שהוא כותב בגדר הלשמה הוא רק לענין ×”×ž×˜×Ø×” של עצם מעשה הלימוד וצורתו, ואם כן, עלינו ×œ×‘××Ø כיצד הלימוד "לשם לימוד וידיעה" מביא ×œ×“×‘×™×§×•×Ŗ בה'.

ג.

וביאור הדבר לענ"ד נראה כך:

××ž×Ø×• חז"ל ×‘×ž×“×Ø×© (שמו"ר לג, א) "כי לקח טוב × ×Ŗ×Ŗ×™ לכם, תורתי אל תעזובו - אל תעזובו את המקח שנתתי לכם", ×•×ž×‘××Ø ×”×ž×“×Ø×© ארבעה ×“×‘×Ø×™× שבגללם נחשבת התורה ל'מקח טוב' יותר ×ž×©××Ø מקחים. והדבר ×”××—×Ø×•×Ÿ הוא: "יש לך מקח שמי ×©×ž×›×Ø×• × ×ž×›×Ø עמו, ××ž×Ø הקב"ה ×œ×™×©×Ø××œ: ×ž×›×Ø×Ŗ×™ לכם תורתי, כביכול × ×ž×›×Ø×Ŗ×™ עמה". ×•×”×“×‘×Ø×™× טעונים ביאור (×¢"ש ×‘×ž×¤×Ø×©×™ ×”×ž×“×Ø×©).

ונראה שהכוונה בזה היא, שה' מגלה לנו בכמה ×ž×§×•×ž×•×Ŗ, שהוא כתב בתורה את ×”×ž×—×©×‘×•×Ŗ והדעות שלו עצמו כביכול, ובנתינת התורה הוא × ×•×Ŗ×Ÿ את עצמו, שכולם יהיו יכולים ×œ×“×¢×Ŗ ולחשוב את ×ž×—×©×‘×•×Ŗ×™×• ודעותיו. וכלשון ×”×’×ž×Ø× בשבת (×§"ה ×¢"א, ×¢"ש ברש"י, ועי') "אנוכי × ×•×˜×Ø×™×§×•×Ÿ: אנא נפשי כתיבת יהבית", והיינו שה' כתב את עצמו בתורה, את דעתו ×•×ž×—×©×‘×Ŗ×• בכל נושא ונושא שקיים בבריאה.

וזה לשון ×”×Ø×ž×—"ל ×‘×“×Ø×š ה' (ח"ד פ"ב אות ב') "ענינה הוא היותר יקר ומעולה שבכל מה שאפשר שימצא בנמצאים, והיינו שהוא ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ מה שאפשר שימצא ×‘× ×ž×¦××•×Ŗ מעין ×”×ž×¦×™××•×Ŗ ×”××ž×™×Ŗ×™ שלו ×™×Ŗ×‘×Ø×š, והוא הוא מה שמחלק האדון ×™×Ŗ"ש מכבודו ויקרו אל ברואיו" [×•×‘×ž×”×Ø"ל יש נוהח שהתורה היא "שכל אלוקי" (ראה הקדמה לתפא"י, ונתיב התורה פ"ז). ובזוה"×§ כתוב נוהח (ח"ב ×”' ×¢"א) 'קודשא ×‘×Ø×™×š הוא תורה איקרי', וכן (ח"ב צ' ×¢"ב) 'אורייתא שמא דקודשא ×‘×Ø×™×š הוא' (ו'שם' הכוונה גילוי)].

וכמובן ×œ×•×ž×Ø דבר כזה הוא נשמע ×ž×•×¤×Ø×š ממש, וכי אנו יכולים ×œ×“×‘×Ø בכלל על ×ž×—×©×‘×•×Ŗ ודעות של הקב"ה, אך ×‘××ž×Ŗ זהו ×ž×¢×œ×Ŗ×” העצומה של התורה, וזה החידוש הגדול שיש בה. - וכמובן ×¦×Ø×™×š להדגיש: שאין הכוונה למה שאנו חושבים ×‘×§×˜× ×•×Ŗ דעתינו כדעות ×•×ž×—×©×‘×•×Ŗ של בני אדם, אלא זה דבר שונה ×œ×’×ž×Ø×™, ורק שאנו זוכים להשיגו רק בגילוי הנמוך ביותר כפי שהוא ×ž×Ŗ×’×œ×” בדעתינו השפילה. והבן.

ד.

ואחר שביארנו שבתורה ×ž×Ŗ×’×œ×™× הדעות ×•×”×ž×—×©×‘×•×Ŗ של הקב"ה כביכול, נמשיך ונבאר מה ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ לימוד התורה:

כפי ×©×ž×Ŗ×‘××Ø בדברי חז"ל ומהוכם בדברי ×”×Ø×ž×—"ל בכמה ×ž×§×•×ž×•×Ŗ ובעיקר בהפרו ×“×Ø×š ה' חלק א': ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ ×•×ž×˜×Ø×Ŗ האדם, היא להדבק בה' ×•×œ×”× ×•×Ŗ מזיו השכינה ולקבל מה' את הטובה הגדולה ביותר שהיא הדביקות בו (וזה מפני שה' חפׄ להיטיב). - אך כיון שהטובה ×”×ž×•×©×œ×ž×Ŗ היא כשהאדם עובד להשיגה בעצמו, ולא מקבלה ×‘×ž×Ŗ× ×”, שאז יש בה בעיה של 'נהמא דכיהופא'. לכן האדם הושם בעולם הזה, בו עליו לעבוד ולהשיג את ההטבה הזו בעצמו. וצורת העבודה היא: ×œ×”×“×ž×•×Ŗ ×œ×‘×•×Ø× (×•×ž×‘××Ø ×”×Ø×ž×—"ל, שככל שהאדם מדמה עצמו יותר, כך הדביקות שאח"כ תעשה בצורה ×ž×•×©×œ×ž×Ŗ וגדולה יותר).

והנה, הגדרה זו של צורת העבודה "×œ×”×“×ž×•×Ŗ ×œ×‘×•×Ø×", היא ההגדרה המקיפה ×•×”×›×•×œ×œ×Ŗ של כל ×”×ž×¦×•×•×Ŗ כולם, ×¤×Ø×˜×™× ×•×¤×Ø×˜×™ ×¤×Ø×˜×™×”×. ×•×›×•×œ×œ×Ŗ גם את לימוד התורה. - ויש בזה שני חלקים: א. ×”×Ŗ×“×ž×•×Ŗ במעשים (שהם התרי"ג ×ž×¦×•×•×Ŗ), ב. ×”×Ŗ×“×ž×•×Ŗ ×‘×ž×—×©×‘×•×Ŗ (שזה לימוד התורה). ובמעשים הכוונה ×œ×¢×©×•×Ŗ מעשים שציוה ה' ×œ×¢×©×•×Ŗ, ×•×‘×ž×—×©×‘×•×Ŗ הכוונה לחשוב כמו ה' ×™×Ŗ×‘×Ø×š כביכול. והדרגה הגדולה יותר של ×”×”×Ŗ×“×ž×•×Ŗ היא לחשוב כמו ה', וזה הדימוי הכי גדול ששייך שיהיה בין האדם להי"×Ŗ.

×•×ž×¢×Ŗ×” × ××ž×Ø, כי ×”×Ŗ×›×œ×™×Ŗ ×•×”×ž×˜×Ø×” של לימוד התורה היא, לחשוב את ×”×ž×—×©×‘×•×Ŗ של ה'. וזה עושה את האדם כמו ה' ממש כביכול. ונראה שזה כוונת חז"ל במה ×©××ž×Ø×• (מובא בנפש החיים) "קודשא ×‘×Ø×™×š הוא ×™×©×Ø××œ ואורייתא חד", דה' גילה את ×ž×—×©×‘×•×Ŗ×™×• בתורה, ועל ידי ×©×™×©×Ø××œ לומדים את התורה הם גם חושבים כמו התורה שזה כמו ה', ונעשים כולם חד.

ה.

×•×œ×”×©×œ×ž×Ŗ הביאור נוהיף עוד נקודה:

דהנה, בשביל לחשוב כמו התורה לא מהפיק מה שיודעים את ×”×ž×”×§× ×•×Ŗ ×•×”×”×œ×›×•×Ŗ שיוצאים ×ž×“×‘×Ø×™ התורה, אלא יש ענין ×œ×“×¢×Ŗ את ×”×Ŗ×”×œ×™×š של יצירת ×”×ž×”×§× ×•×Ŗ הללו. יש ענין ×œ×“×¢×Ŗ את ההברות של כל דבר, למה זה כך ולא אחרת, למה ×‘×ž×§×Ø×” כזה הדין כך ×•×‘×ž×§×Ø×” אחר הפוך, וכיוצ"ב. - כי רק כך אפשר להגיע למצב שחושבים כמו התורה.

ונבאר הדבר במשל: אפשר ×œ×•×ž×Ø ×œ×Ø××•×‘×Ÿ את כל ההכרעות של שמעון בכל ימי חייו, מה הכריע בכל הפק ×•×ž×§×Ø×”, כיצד נהג ×Ŗ×ž×™×“. ועל פי זה ידע ×Ø××•×‘×Ÿ ×œ×•×ž×Ø מה יעשה שמעון מכאן ולהבא בכל ×ž×§×Ø×” שיבוא ×œ×¤×Ŗ×—×•. - אבל מצב כזה אינו נחשב שהוא 'חושב כמו שמעון', אלא רק שהוא יודע בידיעה חיצונית מה שמעון חושב על כל ×ž×§×Ø×”. - ×•×œ×¢×•×ž×Ŗ זאת יש אפשרות ×©×Ø××•×‘×Ÿ יבין בשכלו הבנה ×ž×•×©×œ×ž×Ŗ למה שמעון הכריע בכל ×ž×§×Ø×” כפי שהכריע, ושהוא יתחבר ×œ×’×ž×Ø×™ ×œ×”×‘×Ø× הזו, עד כדי שגם הוא עצמו יחשוב כך. ועל ידי זה כשיגיעו ×œ×¤×Ŗ×—×• שלו עצמו ×ž×§×Ø×™× שונים, הוא מעצמו ביחה לעצמו יכריע כפי ששמעון היה ×ž×›×Ø×™×¢ ×‘×ž×§×Ø×™× כאלו. - וזה כמובן דרגה של התקשרות והתחברות, ×©×Ø××•×‘×Ÿ עשה את עצמו ל'חושב כשמעון', ודבק ×‘×ž×—×©×‘×Ŗ×• של שמעון ×œ×’×ž×Ø×™ ונעשה כמוהו ממש.

וכמו כן בלימוד התורה. לא מהפיק שאדם ידע את כל ה'× ×Ŗ×•× ×™×' של התורה, מה הדין בכל ×ž×§×Ø×” ×•×ž×§×Ø×”, ולפי זה ידע ×œ×”×›×Ø×™×¢ מה יהיה ×‘×ž×§×Ø×™× שהתורה לא דיברה עליהם ×ž×¤×•×Ø×©. - מצב כזה נחשב רק לידיעה חיצונית של התורה. - ועיקר הענין בלימוד התורה הוא ×œ×”×Ŗ×—×‘×Ø חיבור פנימי ×œ×“×‘×Ø×™ התורה, להבין בכל דבר מה התורה התכוונה בו, מה ההברא וההבנה של כל דין ודין, ולא רק בידיעה חיצונית מה התורה הבינה בזה, אלא להבין את ×”×“×‘×Ø×™× ×‘×Ø×ž×” כזו שהוא עצמו ישתכנע שכך ×”××ž×Ŗ וכך ×¦×Ø×™×š ×œ×”×™×•×Ŗ, עד כדי שכשיגיע ×œ×¤×Ŗ×—×• ×ž×§×Ø×” מהויים, הוא מעצמו יכריע בו כמו שהתורה ×”×™×Ŗ×” ×ž×›×Ø×™×¢×” בו [וזה רק הימן שהוא ×‘××ž×Ŗ חושב כמו התורה - כמו ה' עצמו כביכול].

וזה כוונת הנפש החיים ש'לימוד תורה לשמה' הכוונה "לשם הדברי תורה, לידע ולהבין ולהוהיף לקח ופלפול", אין כוונתו רק ×œ×™×“×™×¢×Ŗ הידיעות בצורה חיצונית מהאדם, אלא הכוונה היא ללמוד בשביל ×œ×”×Ŗ×—×‘×Ø חיבור אישי ×œ×“×‘×Ø×™ התורה, ×•×œ×”×©×Ŗ×›× ×¢ בכל דין והברא שיכנוע עמוק ביותר, עד שהאדם מגיע למצב שהוא עצמו 'אוחז' כך, ודעתו שלו עצמו היא כך.

ובלימוד כזה שכל האדם מזדווג עם "השכל האלוקי" הזוודגות ×ž×•×©×œ×ž×Ŗ, ונעשה דומה באופן החזק ביותר ששייך, לה' ×™×Ŗ×‘×Ø×š.

ונראה להוהיף על פי זה, ×©×›×©××ž×Ø×• (אבות ד, ה) "הלומד על ×ž× ×Ŗ ×œ×¢×©×•×Ŗ", אין הכוונה שהלימוד הוא בשביל ×œ×“×¢×Ŗ מה ×œ×¢×©×•×Ŗ במעשים, אלא הכוונה גם -ובעיקר- על חלק המחשבה, שלומד על ×ž× ×Ŗ לחשוב כמו התורה, להפנים את דברי התורה, עד שהם ישפיעו עליו לחשוב בעצמו כך.

ובזה יקבלו הבנה דברי ×”×ž×“×Ø×© (×Ŗ× ×—×•×ž× כי תבוא א'), "ועוד ××ž×Ø רבי יוחנן: כל העושה תורה ×œ××ž×™×Ŗ×”, מעלה עליו הכתוב כאלו הוא עשה את עצמו, ×©× ××ž×Ø (×“×‘×Ø×™× ד, יד) ואותי צוה ה' בעת ההוא ללמד ××Ŗ×›× חוקים ומשפטים ×œ×¢×©×•×Ŗ×›× בארׄ וכו', '×œ×¢×©×•×Ŗ ××•×Ŗ×' לא × ××ž×Ø, אלא '×œ×¢×©×•×Ŗ×›× ××•×Ŗ×', מכאן שמעלין עליו כאלו הוא עשה וברא את עצמו". שעל ידי הלימוד וההתחברות לשכל שבתורה, נעשה גם שכל האדם שכל כזה, והוא נעשה ×œ×‘×Ø×™×” חדשה.

ו.

ועוד יש להוהיף בזה. שכפי המובן מאיליו: בתורה × ×™×Ŗ×Ÿ לנו כל הוג ×”×ž×—×©×‘×•×Ŗ ששייך ×œ×”×™×•×Ŗ, וכפי שהתבאר לפי זה נבראה הבריאה (כדי לתת לאדם אפשרות להבין את כל הוגי ×”×ž×—×©×‘×•×Ŗ ×‘×Ŗ×•×š העולם הגשמי שהוא נמצא בו). ואין יותר ×ž×—×©×‘×•×Ŗ מלבד מה שיוצא ×ž×Ŗ×•×š התורה (שהרי מה שיש בעולם יש בתורה, ואין מחשבה שאין בתורה). - וכל הוגי ×”×ž×—×©×‘×•×Ŗ הנצרכות ×œ×”×™×•×Ŗ ניתנו בתורה.

וביהוד זה יש תוהפת ביאור בהקפדת רבותינו זצ"ל על ×”×¢×ž×“×Ŗ ההשקפה הנכונה כלפי כל ×ž××•×Ø×¢ בבריאה, כי מלבד מה שעלול לצמוח בפועל מהשקפה ×ž×•×˜×¢×™×Ŗ, גם עצם ×”×˜×¢×•×Ŗ ההשקפתית בעצמה היא אהון, כי כשחושבים ×ž×—×©×‘×•×Ŗ שאינם כפי ×ž×—×©×‘×•×Ŗ ה' ותורתו, הרי זה ההיפך ×ž×”×”×Ŗ×“×ž×•×Ŗ ×œ×‘×•×Ø×, ×•×ž×—×•×‘×Ŗ×™× ×• לדאוג על עצמנו שנהיה דומים לה' בכל ×ž×—×©×‘×•×Ŗ×™× ×• כולם.

ז.

ואחרי שזכינו ×œ×‘×™××•×Ø זה. נבאר נקודה נוהפת בענין לימוד התורה.

בדברי חז"ל הקדושים ובדברי רבותינו זצ"ל אנו ×Ø×•××™× שעיקר לימוד התורה אינו מכוון ×œ×™×“×™×¢×•×Ŗ ×”×¢×•×œ×•×Ŗ מההוגיא בלבד, אלא עיקר הלימוד הוא הבנת ההברות ×”×¢×•×ž×“×•×Ŗ ×ž××—×•×Ø×™ כל דין ודין, ×•×ž×Ø×‘×™×Ŗ לומדי התורה עהוקים ×•×˜×Ø×•×“×™× בחקירות שונות, ובביאורי דינים וענייניהם, גם כשאין מזה נפק"מ להלכה, וגם כשהמהקנא ידועה כבר ×ž×Ø××©. כל אדם שניגש להוגיא, ×ž×Ŗ×—×™×œ ללמוד אותה מחדש, כאילו לא למדה אדם מעולם, והוא חוזר וחוקר מה שכבר חקרו קודמיו, ומנהה להבין בשכלו שלו את מה שכבר הכריעו חז"ל ×•×”×Ø××©×•× ×™× וכו'.

ודבר זה ××•×ž×Ø דרשני. כי ×œ×›××•×Ø×”, אם ×”×ž×˜×Ø×” היא ×œ×“×¢×Ŗ את התורה, אם כן מדוע כל אדם '×ž×Ŗ×—×™×œ מאפה', ומנהה להבין בעצמו את דיני התורה, ומדוע לא ×™×”×Ŗ×ž×š על דברי קודמיו שבודאי היו בדרגה גדולה ממנו ×•×”×›×Ø×¢×Ŗ× בודאי ××ž×Ŗ.

×•×‘××ž×Ŗ הקושיה היא ×ž×•×§×“×ž×Ŗ יותר. הרי התורה עצמה נכתבה בלשון ×”×Ŗ×•×ž×” וקצרה, ולא ביארה את כוונתה כמעט כלום, ונדרש עמל רב ויגיעה עצומה בשביל להגיע ×œ×”×©×’×Ŗ כל דין ודין בפני עצמו. - ×•×¦×Ø×™×š להבין מדוע זה כך, מדוע לא × ×™×Ŗ× ×” התורה בצורה ברורה ×•×ž×•×‘× ×Ŗ לכל, למה לא נכתב ×ž×œ×›×Ŗ×—×™×œ×” כל הדינים ×•×”×’×“×Ø×•×Ŗ×™×”× ×•×”×‘×Ø×•×Ŗ×™×”× בצורה ×ž×¤×•×Ø×©×Ŗ. מדוע הניחו לנו את הליבון של גדרי והברות הדינים, שנעמול בהם יומם ולילה.

והביאור לענ"ד הוא כך:

×ž×¦×™××•×Ŗ שכלו של האדם היא, שכאשר ××•×ž×Ø×™× לו דין עם כל הברותיו וגדריו, הוא אינו ×ž×Ŗ×—×‘×Ø אליו בחיבור אישי, אלא הכל × ×›× ×” אליו רק כידיעה חיצונית גרידא. - וכיון ×©×Ŗ×›×œ×™×Ŗ הלימוד הוא שהאדם עצמו יחשוב כמו התורה, לכן יש ענין גדול (שהוא הענין העיקרי וכמעט היחידי) שהאדם בעצמו יגיע בשכלו שלו לכל מהקנא ומהקנא, ולא שידע שכל ×”××ž×Ŗ ×ž×—×ž×Ŗ ש'כך כתוב', אלא שהוא עצמו ילבן כל דבר ×ž×Ŗ×—×™×œ×Ŗ×• ועד הופו, וישתכנע ×‘××ž×™×Ŗ×•×Ŗ ההברא שיש בו, עד שיוכל ×œ×•×ž×Ø ש"כך הדין, כי כך ×”××ž×Ŗ!".

ח.

הנפק"מ למעשה מכל ×Ŗ×•×›×Ÿ ×”×ž××ž×Ø:

א. על כל אדם לעמול על הבנת כל דין בעצמו ולבדו, ×•×œ×”×”×Ŗ×™×™×¢ כמה שפחות ×‘×’×ž×Ø×•×Ŗ ×ž×‘×•××Ø×•×Ŗ והפרי ×§×™×¦×•×Ø×™× ×•×ž×Ø××™ ×ž×§×•×ž×•×Ŗ, שכל אלו ×’×•×Ø×ž×™× לשכלו 'לישון', ומונעים ממנו את ההתחברות האישית ×œ×”×‘×Ø×•×Ŗ והדעות שבתורה (והכל לפי הענין).

ב. יובן בזה ×“×Ø×š הלימוד ×‘×ž×Ø×‘×™×Ŗ הכוללים בימינו, שאינם ×˜×Ø×•×“×™× ×œ×“×¢×Ŗ בדוקא את המהקנא ×”×”×œ×›×Ŗ×™×Ŗ שיוצאת מההוגיא, אלא משקיעים את עיקר לימודם בהבנת ההברות ×•×”×’×“×Ø×™× של כל דין ודין. - זאת משום ×©×”×ž×˜×Ø×” בלימוד אינה ידיעת ההלכה העולה מההוגיא, אלא עיקר ×”×ž×˜×Ø×” היא להבין את ההברא והמחשבה ×©×¢×•×ž×“×Ŗ ×ž××—×•×Ø×™ זה, והמהקנא ×”×”×œ×›×Ŗ×™×Ŗ היא רק פועל יוצא מהבנה נכונה של המחשבה ×©×ž××—×•×Ø×™ הדין, והיא ×ž×©×ž×©×Ŗ רק כ"הימן" האם הבנת ההברא והמחשבה היא נכונה, או שיש בה ×˜×¢×•×Ŗ (ולכן כמובן שהיא חשובה מאוד, אך אינה החלק העיקרי).

ג. נקודה עיקרית ביותר ×‘×“×Ø×š הלימוד, שלענ"ד היא מביאה ×Ŗ×•×¢×œ×Ŗ עצומה לכל אחד ואחד. והיא, שעל הלומד ×œ×”×Ŗ×—×‘×Ø לכל דבר בשכל שלו, ולא לההכים לשום הברא שאינו מבין בשכל שלו, ולא ×œ×©×Ŗ×•×§ על שום דבר שלא מובן לו, ולא להניח ידו ×ž×“×‘×Ø עד שיובן לו בשכל שלו. וכמה ×©×™××ž×Ø×• לו רבותיו וחביריו ×©×”×“×‘×Ø×™× מובנים, ויהבירו לו ×”×”×‘×Ø×™× שונים ×•××Ø×•×›×™×, לא יזוז ×ž×“×¢×Ŗ×•, ועד שלא מובן לו הדבר בשכלו שלו, לא ישתוק ולא ינוח, וידע שלא הגיע ×œ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ הנרצית ממנו.

×•×©×ž×¢×Ŗ×™ מאאמו"ר הגאון רבי יאיר שליט"א הרגשה שמן הענין להביאה כאן. דהנה אנו ×Ø×’×™×œ×™× ×œ×•×ž×Ø '×Ø×—×ž× × ליצלן' כשאנו שומעים על איזה אהון גשמי כמו ×ž×•×•×Ŗ וכיוצ"ב. אבל בחז"ל ×Ø×•××™× ×©××ž×Ø×• את זה על הברא שאינה נכונה, כמובא ×‘×’×ž×Ø× (שבת פ"ד ×¢"ב) "××ž×Ø ליה ×Ø×—×ž× × ליצלן מהאי דעתא, אדרבה ×Ø×—×ž× × ליצלן ×ž×“×¢×Ŗ× דידך". - ×•×”××ž×Ŗ היא כך, ×©×¦×Ø×™×š ×œ×”×™×•×Ŗ אכפת לנו ×ž×”×‘×Ø× שלפי דעתינו היא לא נכונה, כאילו וזה אהון, כי אהון גדול הוא כשחושבים משהו לא נכון (×•×™×Ŗ×›×Ÿ להוהיף בזה עוד עומק, שאחרי שהתבאר שהתורה היא שכל אלוקי וכביכול ×ž×—×©×‘×Ŗ×• של ה', הרי הברא עקומה היא בחינה ×ž×”×•×™×™×ž×Ŗ של כפירה, והבן).

* * *

נהפח א'

כתב האגלי טל בהקדמה: "ומדי דברי זכור אזכור מה ×©×©×ž×¢×Ŗ×™ קצת בני אדם טועים ×ž×“×Ø×š השכל בענין לימוד תורה הקדושה, ×•××ž×Ø×• כי הלומד ומחדש חידושים ושמח ×•×ž×Ŗ×¢× ×’ בלימודו, אין זה לימוד התודה כל כך לשמה, כמו אם היה לומד ×‘×¤×©×™×˜×•×Ŗ שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה, אבל הלומד ×•×ž×Ŗ×¢× ×’ בלימודו הרי ×ž×Ŗ×¢×Ø×‘ בלימודו גם הנאת עצמו. - ×•×‘××ž×Ŗ זה ×˜×¢×•×Ŗ ×ž×¤×•×Ø×”×, ואדרבא, כי זה היא עיקר ×ž×¦×•×Ŗ לימוד התורה ×œ×”×™×•×Ŗ שש ושמח ×•×ž×Ŗ×¢× ×’ בלימודו, ואז דברי תורה נבלעין בדמו, ×•×ž××—×Ø שנהנה ×ž×“×‘×Ø×™ תורה הוא נעשה דבוק ×œ×Ŗ×•×Ø×”, ועיין פירש"י ×”× ×”×“×Ø×™×Ÿ × "ח ×¢"א ד"ה ודבק ולא בזכר - דליכא דיבוק, ×“×ž×Ŗ×•×š שאין הנשכב נהנה אינו נדבק עמו".

×Ŗ×•×›×Ÿ דבריו ×”×ž×¤×•×Ø×”×ž×™×: שעיקר התורה זה בלימוד בשמחה, כי בלי זה אין לאדם דיבוק בדברי תורה. - ×•×¦×Ø×™×š להבין, מנין לאגלי טל שיש ענין להדבק בדברי תורה, אולי המצוה היא רק הלימוד והידיעה החיצונית, בלי 'דיבוק'.

אך לפי מה שכתבנו ×”×“×‘×Ø×™× פשוטים. שהרי כל הענין בלימוד התורה הוא שהאדם יחיה את הלימוד בתוכו, ויחשוב בעצמו כמו התורה. וזה הפירוש 'להדבק בתורה', ×œ×”×™×•×Ŗ חד עמה, לחשוב כמוה. וזה נעשה רק על ידי שהוא לומד בתענוג ובשמחה.

[ומובא בקדמונים שאדם ×ž×Ŗ×¢× ×’ מידיעה ×©×›×œ×™×Ŗ שהוא ×ž×Ŗ×—×‘×Ø אליה (בדרשות הר"ן דרוש י' כתב: הכח השכלי ×ž×©×Ŗ×•×§×§ ×œ×“×‘×Ø×™× שכליים והוא אוהב וחושק ××•×Ŗ×), וכנראה ה' עשה את זה בשביל להקל עלינו את הדיבוק בדברי תורה, כדי שיהיה לנו חשק ×œ×”×Ŗ×—×‘×Ø ×œ×”×‘×Ø×•×Ŗ של התורה ולחשוב כמוה. דלכן נעשה דבר כזה, שהשכל ×ž×Ŗ×¢× ×’ ×ž×”×Ŗ×—×‘×Ø×•×Ŗ ×œ×”×‘×Ø×, וזה ×’×•×Ø× לנו ללמוד עוד ועוד].

נהפח ב'

ידועים דברי הב"ח (או"ח ×”×™' מ"ז) ×©×ž×‘××Ø את החטא שהיה בזמן ×”×—×•×Ø×‘×Ÿ 'שלא בירכו בתורה ×Ŗ×—×™×œ×”'. - "איכא ×œ×Ŗ×ž×•×” טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול ×•×Ø× כזה על שלא ברכו בתורה ×Ŗ×—×œ×” שהוא ×œ×›××•×Ø×” עבירה קלה. ונראה דכוונתו ×™×Ŗ×‘×Ø×š מעולם ×”×™×Ŗ×” שנהיה עוהקים בתורה כדי ×©×Ŗ×Ŗ×¢×¦× × ×©×ž×Ŗ×™× ×• ×‘×¢×¦×ž×•×Ŗ ורוחניות וקדושת ×ž×§×•×Ø מוצא התורה, ולכן נתן הקדוש ×‘×Ø×•×š הוא תורת ××ž×Ŗ ×œ×™×©×Ø××œ ×‘×ž×Ŗ× ×” שלא תשתכח ×ž××Ŗ× ×•, כדי שתתדבק × ×©×ž×Ŗ×™× ×• וגופינו ×‘×Ø×ž"ח ××™×‘×Ø×™× ושה"ה גידין ×‘×Ø×ž"ח ×ž×¦×•×•×Ŗ עשה ושה"ה לא תעשה שבתורה, ואם היו עוהקים בתורה על הכוונה הזאת היו המה ×ž×Ø×›×‘×” והיכל ×œ×©×›×™× ×Ŗ×• ×™×Ŗ×‘×Ø×š, שהיתה השכינה ממש ×‘×§×Ø×‘× כי היכל ה' המה, ×•×‘×§×Ø×‘× ממש ×”×™×Ŗ×” השכינה קובעת דירתה, והארׄ כולה ×”×™×Ŗ×” ×ž××™×Ø×” מכבודו, ובזה יהיה קישור לפמליא של מעלה עם פמליא של מטה והיה המשכן אחד".

"אבל ×¢×Ŗ×” שעברו חוק זה, שלא עהקו בתורה כי אם ×œ×¦×•×Ø×š ×”×“×‘×Ø×™× הגשמיים, ×œ×”× ××Ŗ×, לידע הדינים ×œ×¦×•×Ø×š משא ×•×ž×Ŗ×Ÿ, גם ×œ×”×Ŗ×’××•×Ŗ ×œ×”×Ø××•×Ŗ ×—×›×ž×Ŗ×, ולא נתכוונו ×œ×”×Ŗ×¢×¦× ×•×œ×”×Ŗ×“×‘×§ בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארׄ כדי ×©×Ŗ×¢×œ×” × ×©×ž×Ŗ× ×œ×ž×“×Ø×’×” גדולה אחרי ×ž×™×Ŗ×Ŗ×, הנה בזה עשו פירוד ×©× ×”×Ŗ×œ×§×” השכינה מן הארׄ ×•×¢×œ×Ŗ×” לה למעלה, והארׄ נשארה ×‘×’×©×ž×™×•×Ŗ×” בלי קדושה, וזה היה ×’×•×Ø× חורבנה ואבידתה".

×•×Ŗ×•×›×Ÿ דבריו הוא מה שכתבנו, שעל ידי הפיכת שכל האדם לשכל של התורה, הרי זה עושה את האדם ×œ×”×™×•×Ŗ כמו ה' ממש, חושב ×›×ž×—×©×‘×•×Ŗ×™×• כביכול, וזה ממש 'היכל ה' ×•×ž×Ø×›×‘×Ŗ×•'.

נהפח ג'

קיבצתי ×›×¢×Ŗ כפי שהשיגה ידי, כמה ×ž×•×‘××•×Ŗ ×ž×“×‘×Ø×™ הש"×”, בהם ×ž×‘×•××Ø יהוד זה ממש. ×©×”×Ŗ×œ×ž×™×“ חכם שעוהק בתורה, נעשה גופו ×œ×Ŗ×•×Ø×” ממש [והיינו כנ"ל, על ידי שהוא עצמו חושב כמו תורה]. ונביאם לפי הדר הש"×”:

×Ŗ×¢× ×™×Ŗ ד' ×¢"א: "×•××ž×Ø רבא: האי צורבא ×ž×Ø×‘× ×Ÿ דרתח - אורייתא הוא דקא ×ž×Ø×Ŗ×—× ליה, ×©× ××ž×Ø הלוא כה דברי כאש נאם ה'". וצ"ב דפהוק זה ×ž×“×‘×Ø על התורה ולא על לומדיה. ×•×ž×‘×•××Ø שלומדי התורה נעשים על ידי הלימוד ×œ×Ŗ×•×Ø×” בעצמה.

חגיגה כ"ז ×¢"א: "××ž×Ø רבי אבהו ××ž×Ø רבי ××œ×¢×–×Ø: ×Ŗ×œ×ž×™×“×™ חכמים אין אור של גיהנם ×©×•×œ×˜×Ŗ בהן, קל ×•×—×•×ž×Ø ×ž×”×œ×ž× ×“×Ø×, ומה ×”×œ×ž× ×“×Ø× ×©×Ŗ×•×œ×“×Ŗ אש היא - ההך מדמה אין אור ×©×•×œ×˜×Ŗ בו, ×Ŗ×œ×ž×™×“×™ חכמים, שכל גופן אש, דכתיב הלוא כה דברי כאש נאם ה', על אחת כמה וכמה". ×•×ž×‘×•××Ø כנ"ל.

כתובות י"ז ×¢"א: "רב ששת ×•××™×Ŗ×™×ž× רבי יוחנן ××ž×Ø: × ×˜×™×œ×Ŗ×” ×›× ×Ŗ×™× ×Ŗ×”, מה × ×Ŗ×™× ×Ŗ×” בששים רבוא, אף × ×˜×™×œ×Ŗ×” בששים רבוא", והיינו שבהלויה של ×Ŗ×œ×ž×™×“ חכם ×©×ž×Ŗ ×¦×Ø×™×š לדאוג שיהיו ×ž×”×¤×Ø אנשים כמו בנתינת התורה. וצ"ב מה הקשר בין ×ž×™×Ŗ×Ŗ×• ×œ× ×˜×™×œ×Ŗ התורה, וכי ניטלה תורה, הרי היא עדיין ×ž×•× ×—×Ŗ ×•×¢×•×ž×“×Ŗ לפנינו? - ולהנ"ל הביאור שהוא עצמו נעשה ×œ×Ŗ×•×Ø×”, ×•×‘×¤×˜×™×Ø×Ŗ×• '×ž×Ŗ×” תורה'.

כתובות קי"א ×¢"ב: "××ž×Ø רבי ××œ×¢×–×Ø: עמי הארצות אינן חיים וכו'. כיון דחזייה ×“×§×ž×¦×˜×¢×Ø, ××ž×Ø ליה: רבי, ×ž×¦××Ŗ×™ להן ×Ŗ×§× ×” מן התורה, '×•××Ŗ× הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום' - וכי אפשר לדבוקי בשכינה? והכתיב: כי ה' אלהיך אש אוכלה! אלא, כל המשיא בתו ×œ×Ŗ×œ×ž×™×“ חכם, והעושה ×¤×Ø×§×ž×˜×™× ×œ×Ŗ×œ×ž×™×“×™ חכמים, והמהנה ×Ŗ×œ×ž×™×“×™ חכמים מנכהיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה. כיוצא בדבר אתה ××•×ž×Ø: לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו - וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה? אלא, כל המשיא בתו ×œ×Ŗ×œ×ž×™×“ חכם, והעושה ×¤×Ø×§×ž×˜×™× ×œ×Ŗ×œ×ž×™×“×™ חכמים, והמהנה ×Ŗ×œ×ž×™×“×™ חכמים מנכהיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה". - וצ"ב כיצד × ×™×Ŗ×Ÿ ×œ×•×ž×Ø דבר כזה שהדבק בת"ח כדבק בה', וכי ×”×Ŗ"ח הוא ה'? - ולהנ"ל הביאור הוא, שעל ידי שהת"ח הפך את שכלו לשכל של תורה, שזה כביכול השכל של ה', הרי הוא נעשה כה' ממש ×‘×Ŗ×›×œ×™×Ŗ הדביקות.

×”× ×”×“×Ø×™×Ÿ צ"ט ×¢"א: "תנו ×Ø×‘× ×Ÿ: כי דבר ה' בזה וכו', דבר אחר: כי דבר ה' בזה - זה אפיקורוה". ושם בעמוד ב': "אפיקורוה. רבי ורבי חנינא ××ž×Ø×™ תרוייהו: זה המבזה ×Ŗ×œ×ž×™×“ חכם". - וצ"ב כיצד × ×™×Ŗ×Ÿ ללמוד מפהוק ×©×ž×“×‘×Ø על ביזוי דברי התורה, לענין ביזוי ×Ŗ×œ×ž×™×“ חכם לומד התורה? - ולהנ"ל הביאור, כי הלומד נעשה ×œ×Ŗ×•×Ø×” בעצמו, ששכלו נהפך לשכל התורה.Ā 

×ž×›×•×Ŗ כ"ב ×¢"ב: "××ž×Ø רבא: כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי הפר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה, דאילו בהפר תורה כתיב ××Ø×‘×¢×™×, ואתו ×Ø×‘× ×Ÿ בצרו חדא". - וצ"ב, דאמנם חזינן ×©×Ø×‘× ×Ÿ יודעים לפרש את התורה, אבל כיצד ×Ø×•××™× בזה שהם עצמם כמו התורה, ×“×™×Ŗ×›×Ÿ שהתורה היא יותר מהם, ורק שהם יודעים את הפירוש ×”××ž×™×Ŗ×™ בדברי התורה, ולכל הפחות יהיו כמו התורה ולא יותר. - ולהנ"ל הביאור, כי לומדי התורה נעשים ×œ×Ŗ×•×Ø×” עצמה, והם יותר ×ž×”×”×¤×Ø תורה, כי בה"×Ŗ כתוב ×“×‘×Ø×™× בחיצוניות, ולא מגולה השכל של התורה שהוא ×”×¤× ×™×ž×™×•×Ŗ והעיקר שבה, ×•×”×Ŗ×œ×ž×™×“×™ חכמים הם בדרגה גדולה מזה, שנעשים ×œ×¤× ×™×ž×™×•×Ŗ של התורה ולשכל שלה.

נהפח ד'

עוד קיבצתי ×›×¢×Ŗ כפי שהשיגה ידי, כמה ×ž×•×‘××•×Ŗ ×ž×“×‘×Ø×™ החזון איש באגרותיו, שאחרי הבנת הענין הנ"ל, מקבלים תוקף ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ והבנה. ואלו דבריו (לפי הדר הדפהת האיגרות):

ח"א ג'. מושג השקידה אינו ×Ŗ×œ×•×™ בהארכת הזמן, אלא ×‘×ž×”×™×Ø×Ŗ האישיות ונתינת הלב ×‘×ž×Ŗ× ×” לעיון התורה, וטובה שעה אחת בשקידה ובהשתוקקות, ×ž×Ø×‘×•×Ŗ ×‘×¢×¦×œ×Ŗ×™×™×.

ח"א ט'. האיש הזוכה ×œ×™×“×™×¢×Ŗ התורה - רצוני ×œ×•×ž×Ø שהשכל ×”× ×™×Ŗ×Ÿ בנפש ×›×’×Ø×¢×™×Ÿ ×‘×’×•×ž×Ŗ השדה, התאחד עם החכמה והיו ×œ×‘×©×Ø אחד - הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעינים כבן אדם, אבל ×‘××ž×Ŗ הוא מלאך הדר עם בני ×Ŗ×ž×•×Ŗ×”, וחי חיי ××¦×™×œ×•×Ŗ ×•×ž×Ø×•×ž× על כל ברכה ×•×Ŗ×”×™×œ×”.

ח"א ט'. יש בחינות הרבה בחשקי האדם ותאוותיו, כי ×“×‘×Ø×™× ×¢×Ø×‘×™× ×ž×Ø×’×™×©×™× את גוף האדם וצבא אבריו להנאה מדומה, ומשמחים במידה ×ž×”×•×™×™×ž×Ŗ את נפשו, אבל הנאה זו אין בכוחה ×œ×”×Ŗ×—×Ø×•×Ŗ עם העונג האציל של עמל החכמה, אשר × ×©×ž×Ŗ האדם ×ž×Ŗ×Ø×•×ž×ž×Ŗ מעל ×”×ž×™×™×Ŗ העולם עד שמי השמים, ונהנה מזיו החכמה העליונה, וזו הטובה הגדולה והיתירה שניתנה לאדם ×Ŗ×—×Ŗ השמש, שיש כח באדם ×œ×™××•×Ø באור החיים ×•×œ×”×©×Ŗ×¢×©×¢ בבינה עילאה ×ž×©×ž×—×Ŗ לב ונפש.

ח"א י"א: כל הוהפה בתורה, בדביקות בהכרת היוצר ×‘×Ø×•×š הוא, מעלה את בעליה ×ž×‘×—×™× ×Ŗ נפש ×‘×”×ž×™×Ŗ לנפש ×ž×©×›×œ×Ŗ, ×ž×—×ž×•×Ø לבן אדם, מבן אדם למלאך.

ח"ג א'. הזיווג של החכמה עם האדם אי אפשר בלי כמיהה ×•×Ŗ××‘×•×Ÿ, דברי תורה חביבין. כח החיבה פותח את המח ואת הלב לבלוע בינה ודעת. ××ž×Ø×• עליו על רבי יוחנן, אם ×™×Ŗ×Ÿ איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי יוחנן את התורה, בוז יבוזו לו.

נהפח ה'

במשך הזמן, ×ž×¦××Ŗ×™ בהייעתא דשמיא ×ž×Ø×•×‘×” ×“×‘×Ø×™× ×ž×¤×•×Ø×©×™× בענין זה, בדברי הלש"ם הקדוש בהפרו ×”×§×“×ž×•×Ŗ ×•×©×¢×Ø×™× שער א' פרק ז':

"...גילוי רצונו ×©× ×Ŗ×’×œ×” אלינו בו הנה הוא גילוי ×ž××œ×§×•×Ŗ×• עצמו, ועל זה הוא גודל החיוב דעהק התורה שאנו מחוייבים בה, כי נודע הוא שהשכל והמשכיל והמושכל אחד הוא, וכשמשכיל ויודע איזה דבר ×ž×”×Ŗ×•×Ø×”, הרי הוא דבוק ×•×ž×Ŗ××—×“ ברצונו ×™×Ŗ×‘×Ø×š שמו ממש, כי נעשה אותו הידיעה שכל בו, שהוא חלק ×ž×›×•×—×•×Ŗ הנפש שבו, והרי ×ž×Ŗ××—×“ עם רצונו ×™×Ŗ"ש ממש, וכשזוכה ×œ×™×“×™×¢×Ŗ כל התורה שהוא ×Ø×ž"ח ושה"ה כבנין ×ž×¦×™××•×Ŗ כל האדם ומקיים ועושה ××•×Ŗ× גם בגופו ממש, הרי נעשה כולו בגופו ונפשו דבוק ×•×ž×Ŗ××—×“ ברצונו, ולכן × ××ž×Ø ×•××Ŗ× הדבקים וכו'. - וכל זה הוא משום שרצונו ×™×Ŗ"ש הנה הוא אורו עצמו ×”×ž×Ŗ×¤×©×˜ למטה אחר אשר נצטמצם ×‘××ž×™×Ŗ×Ŗ×• הנעלמה דא"×” ×•× ×Ŗ×’×œ×” בכל זה ×‘××¦×™×œ×•×Ŗ, כי שם הוא גילוי ×¢×¦×ž×•×Ŗ×• לכל אותו ×”×Ø×¦×•×Ÿ אשר גילה לנו בכל התורה והמצוה וכו'... ומשום שכל רצונו אשר × ×Ŗ×’×œ×” לנו בו הנה הוא ×”×Ŗ×¤×©×˜×•×Ŗ אורו עצמו, לכן הדבוק ברצונו הוא דבוק בו גופא, וזהו ×©× ××ž×Ø ×•××Ŗ× הדבקים בהוי"ה אלקיכם וכו', וכנזכר" [שוב ראיתי שהבנת דבריו כראוי, והבנת כל ענין זה, ×Ŗ×œ×•×™ ×œ×›××•×Ø×” בלימוד היהוד שהתבאר בדבריו שם בענין גילוי ×¢×¦×ž×•×Ŗ×• ×™×Ŗ"ש, ולא ראוי ×œ×”××Ø×™×š בזה כאן].

נהפח ו'

אחרי זמן רב, ראיתי ×©×”×“×‘×Ø×™× ×ž×¤×•×Ø×©×™× ×œ×›××•×Ø×” גם בדברי בעל התניא בהפרו ליקוטי ××ž×Ø×™× פרק ה'. וזה לשונו:

"...×•×œ×Ŗ×•×”×¤×Ŗ ביאור באר היטב לשון 'תפיהא' ×©××ž×Ø אליהו "×œ×™×Ŗ מחשבה תפיהא בך" כו'. הנה כל שכל כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל, הרי השכל תופה את המושכל ומקיפו בשכלו, והמושכל נתפה ומוקף ומלובש ×‘×Ŗ×•×š השכל שהשיגו והשכילו, וגם השכל מלובש במושכל בשעה שמשיגו ותופהו בשכלו. ×“×Ø×š משל, כשאדם מבין ומשיג איזו הלכה במשנה או ×‘×’×ž×Ø× ×œ××©×•×Ø×” על בוריה, הרי שכלו תופה ומקיף אותה, וגם שכלו מלובש בה באותה שעה".

"והנה הלכה זו היא ×—×›×ž×Ŗ×• ורצונו של הקב"ה, שעלה ברצונו שכשיטעון ×Ø××•×‘×Ÿ כך וכך ×“×Ø×š משל ושמעון כך וכך יהיה הפהק ביניהם כך וכך, ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר הזה לעולם לבא למשפט על ×˜×¢× ×•×Ŗ ותביעות אלו, מכל מקום ×ž××—×Ø שכך עלה ברצונו ×•×—×›×ž×Ŗ×• של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפהק כך, הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פהק זה כהלכה הערוכה במשנה או ×’×ž×Ø× או פוהקים, הרי זה משיג ותופה ומקיף בשכלו רצונו ×•×—×›×ž×Ŗ×• של הקב"ה ×“×œ×™×Ŗ מחשבה תפיהא ביה ולא ברצונו ×•×—×›×ž×Ŗ×• כי אם ×‘×”×Ŗ×œ×‘×©×•×Ŗ× ×‘×”×œ×›×•×Ŗ הערוכות לפנינו, וגם שכלו מלובש בהם, והוא יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו, ולא כערכו נמצא כלל ×‘×’×©×ž×™×•×Ŗ ×œ×”×™×•×Ŗ לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופנה".

"וזאת מעלה יתירה גדולה ונפלאה לאין קׄ אשר ×‘×ž×¦×•×Ŗ ידיעת התורה והשגתה, על כל ×”×ž×¦×•×Ŗ ×ž×¢×©×™×•×Ŗ, ואפילו על ×ž×¦×•×Ŗ ×”×Ŗ×œ×•×™×•×Ŗ בדיבור, ואפילו על ×ž×¦×•×Ŗ ×Ŗ×œ×ž×•×“ תורה שבדיבור. כי על ידי כל ×”×ž×¦×•×Ŗ שבדיבור ומעשה, הקב"ה מלביש את הנפש ומקיפה אור ה' ×ž×Ø××©×” ועד ×Ø×’×œ×”, ובידיעת התורה, מלבד שהשכל מלובש ×‘×—×›×ž×Ŗ ה', הנה גם ×—×›×ž×Ŗ ה' בקרבו מה שהשכל משיג ותופה ומקיף בשכלו מה שאפשר לו ×œ×Ŗ×¤×•×” ולהשיג ×ž×™×“×™×¢×Ŗ התורה איש כפי שכלו וכח ידיעתו והשגתו בפרד"×”".

"ולפי שבידיעת התורה התורה ×ž×œ×•×‘×©×Ŗ בנפש האדם ושכלו ×•×ž×•×§×¤×Ŗ ×‘×Ŗ×•×›×, לכן נקראת בשם 'לחם ומזון הנפש', כי כמו שהלחם הגשמי זן את הגוף כשמכניהו בתוכו וקרבו ממש ונהפך שם ×œ×”×™×•×Ŗ דם ובשר כבשרו ואזי יחיה ×•×™×Ŗ×§×™×™×, כך בידיעת התורה והשגתה בנפש האדם שלומדה היטב בעיון שכלו עד שנתפהת בשכלו ×•×ž×Ŗ××—×“×Ŗ עמו והיו לאחדים, נעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין הוף ×‘×Ø×•×š הוא המלובש ×‘×—×›×ž×Ŗ×• ותורתו שבקרבה. - וזה שכתוב "×•×Ŗ×•×Ø×Ŗ×š ×‘×Ŗ×•×š מעי"... ולשמה היינו כדי לקשר נפשו לה' על ידי השגת התורה איש כפי שכלו כמו שכתוב בפרי עׄ חיים".

Ā 

Ā 

Ā 

Ā 


ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ב׳, 3 בנוב׳ 2025 ב-18:57 ×ž××Ŗ ‪elivi...@gmail.comā€¬ā€ <‪elivi...@gmail.comā€¬ā€>:‬
כדי ×œ×Ø××•×Ŗ את הדיון הזה, ×¦×Ø×™×š להיכנה אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/d609c624-685b-406e-a209-aed6815fd7een%40googlegroups.com.

×ž×Ŗ× ×™×” ×œ×™×‘× ×”ā€Ž

unread,
Nov 3, 2025, 1:42:00 PM11/3/25
to ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×, elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
נראה לי שזו בדיוק כוונת הגמ' "שלא ברכו בתורה ×Ŗ×—×™×œ×”", דהיינו שאמנם בשעת הלימוד ×¦×Ø×™×š האדם ×œ×”×Ŗ×ž×§×“ בעומק הלימוד והעיון ולא בדבקות, אבל בבואו ללמוד יש עליו ×œ×“×¢×Ŗ ולהפנים שאי"ז ×”×Ŗ× חכמה אלא הקב"ה הוא "המלמד תורה" ו"× ×•×Ŗ×Ÿ התורה". התורה היא דבר ה' ×•×‘×ž×”×Ø"ל ×‘×“×Ø×š חיים פ"ג מ"ז מדמה את הלומד ×œ×ž×“×‘×Ø עם המלך. הגמ' בשבת ××•×ž×Ø×Ŗ שאנכי × ×•×˜×Ø×™×§×•×Ÿ אנא נפשית כתבית יהבית, כלו'Ā ×›×©×”××“× לומד הקב"ה ×ž×“×‘×Ø אליו וכביכול הקב"ה שופך את נפשו ×œ××•×Ŗ×• אדם. א"כ יוצא שנכון שקשה ×œ×Ø××•×Ŗ את הקדושה בהוגיות של שור ובור וכדו' אך האדם שיבין שכל לימודו מגיע ישירות מהמלמד תורה, אז בוודאי שהתורה תשנה אותו. ויש להוהיף שהדבר קשה ×‘×¤×Ø×˜ למי שכל היום עוהק בתורה ואלו חייו. כוונתי שמי שלא לומד כל היום, הרי בד"כ כשמגיע ללמוד יותר ברור לו שבא לקיים ×Ø×¦×•×Ÿ ה' וללמוד תורת ה'. אך ×”××‘×Ø×›×™× הרי נהנים ×ž×¢×¦×Ā ×”×œ×™×ž×•×“ האינטלקטואלי ולכן דווקא להם יש קושי ×œ×—×™×•×Ŗ את התורה כדבר ה'.

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ב׳, 3 בנוב׳ 2025 ב-19:11 ×ž××Ŗ ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™× <‪315...@gmail.comā€¬ā€>:‬
כדי ×œ×Ø××•×Ŗ את הדיון הזה, ×¦×Ø×™×š להיכנה אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/CAODfXcTorieDq7SN3gmxyrL_cupUrV7-P8azfL47R1SKQgRN%2BQ%40mail.gmail.com.

שמואל ×•×™×™×–×Øā€Ž

unread,
Nov 3, 2025, 3:30:38 PM11/3/25
to ×ž×Ŗ× ×™×” ליבנה, ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×, elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
הרב ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™× ×”××Ø×™×š ×‘×“×‘×Ø×™× נפלאים בביאור תורה לשמה ותורה ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ.
ואני לענ"ד מהכים עם עיקר ×”×“×‘×Ø×™×, אך בזוית קצת שונה, עם הדגשה שנראית לי חשובה ביותר.
הן אמנם זה ברור ×©×Ŗ×›×œ×™×Ŗ הלימוד הוא הלימוד בעצמו, ולא רק ×œ×“×¢×Ŗ מה ×œ×¢×©×•×Ŗ, מחד. אבל מאידך, זה גם ברור שכל החז"לים ×”×ž×“×‘×Ø×™× על ×—×•×ž×Ø×Ŗ הלומד שלא ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ התכוונו כפשוטו, ומי שלומד עם כל הכוונות ×”××ž×•×Ø×•×Ŗ למעלה, ואינו לומד ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ ממש למעשה, יש לו לחשוש שנלכד ×‘×ž×›×ž×•×Ø×Ŗ זו.
ואשר על כן נראה, כי התורה ×ž×¤×Ø×©×Ŗ ×•×ž×’×“×™×Ø×” את כל ×”×ž×¦×™××•×Ŗ במבט הנכון, שהוא השכל האלקי, ×•×Ŗ×›×œ×™×Ŗ הלימוד להדבק בשכל האלקי הזה, דהיינו לפרש וללמוד את כל העולם שלנו במבט האלקי, שהוא הפירוש הנכון לעולם. וכמו שכתוב בישעיה "הוי ×”××•×ž×Ø×™× ×œ××•×Ø חושך ולחושך אור לרע טוב ולטוב רע ×œ×ž×Ø ×ž×Ŗ×•×§ ×•×œ×ž×Ŗ×•×§ ×ž×Ø", ופירש הגר"א שישנם ג' חלקים בדעת הטוב והרע, אור וחושך, ×ž×Ø ×•×ž×Ŗ×•×§, טוב ורע. ובכל החלקים האלו שאנשים חושבים שהם יודעים מה טוב ומה רע התורה באה לפרש את ×”××ž×Ŗ של הטוב והרע. האדם נברא עם דעה והשכל, ×•×Ŗ×›×œ×™×Ŗ הלימוד הוא ×œ×”×“×‘×§Ā ×‘××•×Ŗ×” דעה עם ההשכלה ×”××œ×§×™×Ŗ, וכך האדם נעשה דבוק בקב"ה ×“×Ø×š החלק הנעלה ביותר שלו, וזה משפיע ביותר על כל חייו.

אמנם, וכאן ההדגשה, כל הלימוד הזה של השכל והפירוש הנכון לעולם ×¦×Ø×™×š ×œ×”×™×•×Ŗ רציני ×•××ž×™×Ŗ×™, ולשם דוגמא, כשאדם לומד ×”×œ×›×•×Ŗ ×©×•×ž×Ø×™× הוא ×¦×Ø×™×š ×œ×”×™×•×Ŗ רציני שדין ×©×•×ž×Ø חינם ×œ×”×™×•×Ŗ ×¤×˜×•×Ø בגניבה זהו הפירוש הנכון ×œ×ž×¦×™××•×Ŗ של החיים היומיומיים שלנו, ואח"כ אם הוא ישמע על היפור של ×©×•×ž×Ø חינם שנגנב ממנו החפׄ ×¦×Ø×™×š שהדעה שלו ×Ŗ×”×™×” ×©×‘××ž×Ŗ מה שנכון וראוי זה שהוא יהיה ×¤×˜×•×Ø.
ולא רק בנושאים כאלו שיש לאדם דעות ×§×“×•×ž×•×Ŗ, גם כשאדם לומד על מוקצה בשבת, זה ×¦×Ø×™×š ×œ×”×™×•×Ŗ בצורה ×©×ž×¤×Ø×©×Ŗ ×‘××ž×Ŗ את החיים, דהיינו שהוא חי את זה שחפׄ פלוני בשבת יש לו ×™×—×” של מוקצה שלא נוגעים בו.
ואם המצב הוא ×©××‘×Ø×š לומד הוגיית מוקצה, אבל לא מעניין אותו ×œ×‘×Ø×Ø אם טלפון זה כלי ×©×ž×œ××›×Ŗ×• ×œ××™×”×•×Ø או מוקצה ×ž×—×ž×Ŗ גופו, זה ××•×ž×Ø שהוא בכלל לא רציני בבירור ×”××ž×Ŗ ×”××œ×§×™×Ŗ, בפירוש ×”×ž×¦×™××•×Ŗ לפי השכל האלקי, כי אם הוא מבין שהוא יושב לפני השכל ×©×ž×”×‘×™×Ø לו את החיים, והוא אדם ×©×ž×Ŗ×¢×”×§ ×‘×ž×•×©×›×œ×•×Ŗ, לא יכול ×œ×”×™×•×Ŗ שזה לא מעניין אותו. והאפשרות היחידה שזה לא מעניין אותו זה בגלל ניתוק, ×©×”×Ø×¢×™×•×Ÿ הזה שהתורה היא ×”××ž×Ŗ של החיים זה ×Ø×¢×™×•×Ÿ ×Ŗ×™××•×Ø×˜×™, זה לא קשור לחיים שלו, ליומיום שלו, אלא לאיזה ×ž×¦×™××•×Ŗ חיים × ×¢×œ×ž×Ŗ שלא קשורה אליו.
או שזה נובע ×ž×—×•×”×Ø רצינות, כי אם האדם מבין שהתורה זה דבר רציני ×©×‘××ž×Ŗ ××ž×•×Ø להשפיע על החיים ולנהל ××•×Ŗ×, ואם הוא מבין כמה שהתורה היא חשובה, אז איך לא מעניין אותו שהחיים ×‘××ž×Ŗ ×™×Ŗ× ×”×œ×• לפי התורה בדיוק? ואיך לא מעניין אותו ×œ×—×§×•×Ø מה התורה ××•×ž×Ø×Ŗ על כל דבר, עם כל כלי החקירה שהוא ×ž×©×Ŗ×ž×© בהם בלימוד ×”×Ŗ×™××•×Ø×˜×™? ולכן לא הגיוני שאדם משכיל ומעמיק שמשקיע זמן וכוחות בעיון שכלי כשהוא ×¦×Ø×™×š ×œ×“×¢×Ŗ הלכה למעשה ×ž×”×Ŗ×¤×§ ×‘×œ×¢×‘×•×Ø על דרשו או לשאול מו"ׄ.
בשורה תחתונה, אם החיבור ×œ×Ŗ×•×Ø×” אינו ×ž×©×Ŗ×™×™×š באיזו צורה ללימוד מעשי ולקיום מעשי לענ"ד זה מעיד שהחיבור הזה הוא קצת דמיוני, והוא לא הבנה וחויה ××ž×™×Ŗ×™×Ŗ ×©× ×ž×¦××ŖĀ ×‘×‘×Ÿ אדם.

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ב׳, 3 בנוב׳ 2025 ב-20:42 ×ž××Ŗ ×ž×Ŗ× ×™×” ליבנה <‪matany...@gmail.comā€¬ā€>:‬
כדי ×œ×Ø××•×Ŗ את הדיון הזה, ×¦×Ø×™×š להיכנה אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/CA%2Bs9xbBj3imA06mkop4N09QF6Wm4zu9r5tcWugySxj54Pk54Wg%40mail.gmail.com.

יהודה ×©×™×ž×œā€Ž

unread,
Nov 4, 2025, 2:28:10 PM11/4/25
to שמואל וייזר, ×ž×Ŗ× ×™×” ליבנה, ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×, elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
אולי אזכה לצרף בדבריי את דברי החכמה של קודמיי:

בודאי שהלימוד על ×ž× ×Ŗ ×œ×¢×©×•×Ŗ הוא ראשית במובן הפשוט, כמו הלכה ×•×ž×•×”×Ø, שהתורה היא תורת חיים ×•×“×Ø×š חיים!

מלבד זאת, במובן העמוק יותר, התורה ×ž×œ×ž×“×Ŗ את האדם את ×”×Ŗ×•×›×Ÿ והגישה לכל דבר וענין, כמו ×”×“×•×’×ž××•×Ŗ שהובאו במשפטי הממון, ואף כן ×‘×ž×¦×•×•×Ŗ ×”×§×™×•×ž×™×•×Ŗ, של בין אדם למקום, שהם צורת החיים של יהודי עם ×”×Ŗ×•×›×Ÿ של שבת ושל ×Ŗ×¤×™×œ×™×Ÿ ציצית מזוזה וכל כיוצא בזה. וכן ×‘×ž×¦×•×•×Ŗ שבין אדם ×œ×—×‘×™×Ø×•.Ā 

עוד מבט מעמיק יותר יש ×‘×—×›×ž×Ŗ התורה, כמו שהמלבי"ם ×ž×Ø×—×™×‘ בכמה ×ž×§×•×ž×•×Ŗ, ×•×‘×¤×Ø×˜ בהפר משלי, שעיקר ה'חכמה' שבתורה, שהיא למעלה משכל האדם, ×•× ×™×Ŗ×Ÿ לנו הכלים ×œ×§×Ø×‘ את דעתנו ×•×—×›×ž×Ŗ× ×• ×œ×—×›×ž×Ŗ התורה.Ā 

ובכך יש עוד ענין ×ž×”×•×Ŗ×™ ×©×ž×Ø×•×ž× את האדם מאד בלימוד התורה: ×©×”×—×›×ž×•×Ŗ האנושיות, הם ×ž×Ŗ×•×š נקודת הנחה אנושית, ×©×”×ž×Ø×›×™×‘ האנושי ×”×ž×Ø×›×–×™ הוא ×”×¢×ž×“×Ŗ האנוכיות ×‘×ž×Ø×›×–, ואפילו על חהדם ××ž×Ø×• חז"ל שחהד לאומים ×—×˜××Ŗ, ורק התורה ×ž×Ø×•×ž×ž×Ŗ את האדם ×ž×¢×‘×Ø לחכמה האנושית, ובכך רק על ידי האמונה ×‘×—×›×ž×Ŗ התורה, וההידבקות ×œ×Ø×¦×•×Ÿ השם, והידיעה שכאן ×ž×•× ×—×Ŗ ×”××ž×Ŗ, ×ž×Ø×•×ž×ž×Ŗ את האדם.Ā 

ובכך, אף כי לא בכל לימוד יש ×‘×™×›×•×œ×Ŗ× ×• להשיג, מה לימוד זה ×ž×Ø×•×ž× אותנו, אבל יש בכל לימוד, יציאה מהחכמה האנושית, וכניהה לעולם של החכמה ×”××œ×•×§×™×Ŗ, שהיא ××ž×Ŗ ×ž×•×—×œ×˜×Ŗ, ולכן כל לימוד יש בו ×Ø×•×ž×ž×•×Ŗ, אף אם איננו משיגים בכל לימוד של ×¤×Ø×˜×™ ×”×ž×¦×•×•×Ŗ וכדומה, את מה שזה ×ž×Ø×•×ž× את האדם.Ā 

השגה גבוהה יותר היא, שהדביקות בתורה, היא ×”×“×‘×™×§×•×ŖĀ ×‘×”×©×, כי הוא ×™×Ŗ×‘×Ø×š ורצונו אחד, ובכך ×ž×Ŗ×Ø×•×ž× האדם ונדבק בו ×™×Ŗ×‘×Ø×š.Ā 

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ב׳, 3 בנוב׳ 2025 ב-22:30 ×ž××Ŗ שמואל וייזר <‪s313...@gmail.comā€¬ā€>:‬
כדי ×œ×Ø××•×Ŗ את הדיון הזה, ×¦×Ø×™×š להיכנה אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/CAJnX3urvJpL5cb33%2BaxwZ6Sr_VvMUDs-wfOGExH7zvu9goVtKg%40mail.gmail.com.

יהודה ×©×™×ž×œā€Ž

unread,
Nov 4, 2025, 2:36:05 PM11/4/25
to שמואל וייזר, ×ž×Ŗ× ×™×” ליבנה, ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×, elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
×•×‘×Ø×©×•×Ŗ×›× אפתח בשאלה של נקודה וזוית נוהפת:

אם ×”×ž×”×•×Ŗ של תורה היא תורה על ×ž× ×Ŗ ×œ×¢×©×•×Ŗ, למה התורה × ×™×Ŗ× ×” לנו בצורה כזו, של קושיות ×•×Ŗ×™×Ø×•×¦×™×, שזה הלימוד ×”×ž×Ø×›×–×™ של כל יהודי, הן ×‘×’×ž×Ø×, הן ×‘×Ø××©×•× ×™×, והן ×‘××—×Ø×•× ×™×, והן בתורה דיליה.
הלא ×ž×”×Ŗ×‘×Ø הדבר, שאין זה רק כאמצעי, ×œ×‘×™×Ø×•×Ø ×”××ž×Ŗ, כי אם שבכך ×Ŗ×’×™×¢ ×”×Ŗ×›×œ×™×Ŗ,Ā 
ראיה ×œ×“×‘×Ø, דברי הזוהר הידועים, בעבודה קשה, זהו קושיא. ×‘×—×•×ž×Ø, זה קל ×•×—×•×ž×Ø. ובלבנים, זהו לבון הלכה
×ž×”×Ŗ×‘×Ø הדבר, שגם אין זה רק בשביל עמל התורה, שמזכך את האדם,
איזה עוד ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ ×ž×”×•×Ŗ×™×Ŗ בתורה על ×ž× ×Ŗ ×œ×¢×©×•×Ŗ יש דוקא באופן זה, אשר עהקינו בו, ×ž×Ŗ×•×š קושיות ×•×Ŗ×™×Ø×•×¦×™×, והויות דאביי ורבא?!

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ג׳, 4 בנוב׳ 2025 ב-21:27 ×ž××Ŗ יהודה שימל <‪y054...@gmail.comā€¬ā€>:‬

שמואל ×•×™×™×–×Øā€Ž

unread,
Nov 4, 2025, 2:46:38 PM11/4/25
to יהודה שימל, ×ž×Ŗ× ×™×” ליבנה, ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×, elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
חושבני ×©×Ŗ×›×œ×™×Ŗ התורה היא ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ, דהיינו ×¢"מ ×œ×”×Ŗ×§×™×™× בעולם,
אבל ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ לימוד התורה איננה ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ, אלא יש ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ בפנ"×¢ בעהק התורה, ×‘×—×•×ž×Ø ובלבנים כנ"ל, שהיא לקדש את השכל ×¢"י התעהקותו באותה תורה שבאה לפרש את העולם ×•×œ×”×Ŗ×§×™×™× ולחול בו,
ומה ×©××ž×Ø×• הלומד שלא ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ וכו' הכוונה כמו הימן, שהלומד שלא ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ בהכרח שהוא לא תופה בכלל מהי התורה, וממילא יוצא שהוא לוקח את דברי התורה הקדושים שנועדו ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ ×•×œ×”×Ŗ×§×™×™× ×•×ž×©×Ŗ×ž×© בהם - ×¢"י העיהוק וההגיון בם - ×œ×ž×˜×Ø×•×Ŗ אחרות, וזהו דבר ×—×ž×•×Ø מאד, [ואמנם יש בזה כמה דרגות דאינו דומה הלומד ×¢"מ ×œ×”×§×Ø×•×Ŗ רבי להלומד ×¢"מ לקנטר].
×”×“×‘×Ø×™× יכולים ×œ×”×©×ž×¢Ā ×›×§×•×œ×, שהלומד ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ זה עוד איזה פרט ולא דבר ×ž×Ø×›×–×™ בלימוד. אבל ×‘××ž×Ŗ זה הפוך, זהו המבחן הכי רציני שיכול ×œ×”×™×•×Ŗ ×œ××ž×™×Ŗ×™×•×Ŗ שבלימוד.

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ג׳, 4 בנוב׳ 2025 ב-21:36 ×ž××Ŗ יהודה שימל <‪y054...@gmail.comā€¬ā€>:‬

יהודה ×©×™×ž×œā€Ž

unread,
Nov 4, 2025, 3:00:12 PM11/4/25
to שמואל וייזר, ×ž×Ŗ× ×™×” ליבנה, ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×, elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
מהכים אני שכך היא ההגדרה הפשוטה של ×”×“×‘×Ø×™×, ויפה ההגדרה שזה ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ התורה, וזה של לימוד התורה,
מכל מקום ממה ×©×ž×‘×•××Ø בכמה ×ž×§×•×ž×•×Ŗ שזה בכלל תורה לשמה, ×ž×”×Ŗ×‘×Ø שאין זה רק ×›×Ŗ×›×œ×™×Ŗ התורה, רק מעצם ×Ŗ×›×œ×™×Ŗ הלימוד,

חושבני ענין נוהף, השייך ×œ×“×‘×Ø×™× הקודמים של ×ž×¢×œ×Ŗ×•, שהלימוד לא יהיה ×Ŗ×™××•×Ø×˜×™
ולכך, ההתקשרות שלנו לקיום התורה מגיע מלימודה, שעל ידי שאדם עוהק במצוה, ×•×ž×‘×Ø×Ø אותה מכל צד, הוא ×ž×Ŗ×§×©×Ø ×•×ž×Ŗ×—×‘×Ø ×œ×“×‘×Ø×™×,
הן מצד הבירור, שהוא ×ž×©×Ŗ×›× ×¢Ā ×‘×“×‘×Ø×™×, ×›×©×”×•×Ā ×œ×•×ž×“ ××•×Ŗ× ×‘×”×©×Ŗ×œ×©×œ×•×Ŗ×, ×ž×Ŗ×—×™×œ×” ועד הוף, ×ž×”×ž×§×•×Ø בתורה שבכתב, והוא נעשה שותף לכל מה שעהקו בה ×”×Ŗ× ××™× ×•×”××ž×•×Ø××™× ×”×Ø××©×•× ×™× ×•×”××—×Ø×•× ×™×, והכל ×“×Ø×š בירור,Ā 
והן בהתקשרות והתחברות ×˜×‘×¢×™×Ŗ, שהאדם אוהב מה שהוא עמל בו והשיג אותו, וזה × ×•×Ŗ×Ÿ לו קשר לדיני התורה הללו,Ā 
ובודאי גם מבחינה ×”×’×•×œ×™×Ŗ, שיש קשר בין דברי התורה, לבין ×”×ž×¦×•×•×Ŗ, וזכורני שיש לכך ראיות, והלימוד בעהק של מצוה ×ž×”×•×™×ž×Ŗ, משפיעה על האדם קשר רוחני ×œ××•×Ŗ×” המצוה וענין,Ā 
×•×Ø×ž×– לכך דברי רבי ×™×©×Ø××œ הלנטר ×‘×ž×›×Ŗ×‘×•, ×©×”×Ŗ×™×§×•×Ÿ ×œ×“×‘×Ø שאדם נכשל בו הוא ×”×¢×”×§ באותה המצוה, כמדומה, שלא רק ×ž×—×ž×Ŗ בירור ההלכה, אלא אף מצד ההתקשרות והחיבור ×œ×“×‘×Ø מבחינה ×˜×‘×¢×™×Ŗ ×•×”×’×•×œ×™×Ŗ.Ā 

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ג׳, 4 בנוב׳ 2025 ב-21:46 ×ž××Ŗ שמואל וייזר <‪s313...@gmail.comā€¬ā€>:‬
כדי ×œ×Ø××•×Ŗ את הדיון הזה, ×¦×Ø×™×š להיכנה אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/CAJnX3uqdYCciDsSKjNwbDVrKyW%2BoZ%2B2JBA7Ae8SeUN1gXbG1WA%40mail.gmail.com.

שמואל ×•×™×™×–×Øā€Ž

unread,
Nov 4, 2025, 3:48:02 PM11/4/25
to יהודה שימל, ×ž×Ŗ× ×™×” ליבנה, ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×, elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
זכורני ×ž×”×¤×Ø רוח חיים ×œ×”×’×Ø"ח ×•×•××œ×–×™× ×Ø עמ"×” אבות, שפירש את המשנה גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה, שהתורה נותנת את החיות למעשי ×”×ž×¦×•×•×Ŗ, וכדברי ר' יהודה שליט"א.
ועוד יש ×œ×“×‘×Ø בזה, בנוגע לפולמוה הנודע בדברי הגר"ח שאם יהא העולם פנוי רגע אחד מן התורה מיד יחרב, מה כלול בזה, האם רק לימוד או גם קיום ×”×ž×¦×•×•×Ŗ, ויש שהברו שגם אכילה ושינה ×œ×¦×•×Ø×š הלימוד כלולים בזה. וכבר הביאו שבהפר רוח חיים הנ"ל כתוב נוהח שאם העולם יהא פנוי ×ž×”×Ŗ×•×Ø×” "לומדיה ×•×©×•×ž×Ø×™×”", ומשמע שגם ×©×•×ž×Ø×™ התורה דהיינו מקיימיה מקיימים את העולם.
והברתי ×œ×•×ž×Ø בזה, וכמדומה שכן ×©×ž×¢×Ŗ×™ ממו"ר הגר"×  ×Ø×•×˜×ž×Ÿ שליט"א, ש"×©×•×ž×Ø×™×”" היינו דווקא מי שמקיים את ×”×ž×¦×•×•×Ŗ בתור ×©×ž×™×Ø×Ŗ התורה, זאת ××•×ž×Ø×Ŗ דהרי זה ברור בכל הקדמונים [וכגון בפירוש הגר"א על משלי בהרבה ×ž×§×•×ž×•×Ŗ] שיש בחינת תורה ויש בחינת ×ž×¦×•×•×Ŗ, אלא ×©×™×Ŗ×›×Ÿ מצב שמקיימים את ×”×ž×¦×•×•×ŖĀ ×›×‘×™×˜×•×™ של התורה, דהיינו שהיחה של האדם אל ×”×ž×¦×•×•×Ŗ נובע מכך שלמד את עניינם והתחבר ×œ×©×•×Ø×©× ×“×Ø×š התורה, ואז בא לקיימם בפועל, ×•×§×™×•×Ā ×›×–×” יש לו דרגה אחרת ×ž××©×Ø קיום ×”×ž×¦×•×•×Ŗ גרידא שלא בתורת הוצאה לפועל של דברי התורה. וקיום העולם ×Ŗ×œ×•×™ דווקא בבחינת התורה ולא בבחינת ×”×ž×¦×•×•×Ŗ, אלא שהמקיים את ×”×ž×¦×•×•×Ŗ כביטוי של בחינת התורה גם הוא מקיים את העולם.

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ג׳, 4 בנוב׳ 2025 ב-22:00 ×ž××Ŗ יהודה שימל <‪y054...@gmail.comā€¬ā€>:‬

elivi...@gmail.com

unread,
Nov 6, 2025, 10:30:28 AM11/6/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
אם ×”×™×™×Ŗ×™ מהכם את הדיון פה ביחה למה ×©×”×Ŗ×—×œ× ×•: מהו החיבור שלנו ×œ×Ŗ×•×Ø×” בצורה של קדושה, לענ"ד ×”×™×™×Ŗ×™ מהכם את זה כך: לימוד ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ. פירוש לימוד ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ: התורה אינה רק חוויה ××™× ×˜×œ×§×˜×•××œ×™×Ŗ של הלומד, היא ×¢"מ שהדבר העליון הזה שדובר פה עליו רבות - שכל אלוקי וכו', יש לו קיום ×•×—×œ×•×Ŗ באדם ובעולמו, זה ×™×™×Ŗ×›×Ÿ במעשי ×”×ž×¦×•×•×Ŗ, וגם בעצם זה שהאדם עצמו נהיה כחלק ×ž×”×Ŗ×•×Ø×” ממש, וע"י כך אישיותו ×ž×©×Ŗ× ×”.
וזכורני שהמשגיח הרה"ג ר' חיים יצחק קפלן שליט"א ××ž×Ø, שלימוד ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ של בחור ישיבה, היא ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ ×Ŗ"ח.Ā 

ואם כן הלומד בצורה זו חפׄ שיותר ויותר ×Ŗ×—×•×œ התורה בעולם, וללמוד ×©×ž×¢×Ŗ×Ŗ× אליבא ×“×”×œ×›×Ŗ× אינו ×¦×Ø×™×š ×œ×”×™×•×Ŗ ח"ו ביטוי ×œ×Ø×“×™×“×•×Ŗ או למישהו שמחפש ×œ×¢×©×•×Ŗ משהו בחיים, אלא כאדם ×”×ž×›×™×Ø את ×ž×¢×œ×Ŗ התורה. ונדמה שבדורנו לימוד ההלכה נתפה רק לאנשים שלא הכירו את ×ž×¢×œ×Ŗ התורה בעצם, או ×›×¦×•×Ø×š נפשיאלו שמחפשים שיצא להם משהו מעשי, ובכל הדורות ×Ŗ"ח היו עמלים ×œ×“×¢×Ŗ ××ž×™×Ŗ×” של הלכה, ואפילו בחידושי ×”×Ø××©×•× ×™× כתבו פעמים רבות בהוף ההוגיא את העולה להלכה. ולאפוקי מאלה שהלימוד שלהם בנוי רק על חוויה של ידיעה מה ×œ×¢×©×•×Ŗ ×¤×Ø×§×˜×™×Ŗ, כעין חוויה של ידיעה מקיפה ×ž×›×•× ××•×Ŗ רכב, שאמנם יש בזה מעלה (ואולי זה מניע בבחינת שלא לשמה שהאדם ×¦×Ø×™×š ×œ×”×©×Ŗ×ž×© בו לפעמים בכדי להגיע ללשמה, ואני עצמי יש לי גם מחוויה זו בלימוד), אבל ×œ×›××•×Ø×” אין זה בכלל של תורה לשמה - להוהיף לקח ופלפול כדברי הרא"ש המובאים בנפה"ח. אשמח לדייק את ההגדרה בעזרת ×”×§×•×Ø××™×.

ב-יום שלישי, 4 ×‘× ×•×‘×ž×‘×Ø 2025 בשעה 22:48:02 UTC+2, שמואל וייזר כתב/ה:

ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™×ā€Ž

unread,
Nov 6, 2025, 1:42:29 PM11/6/25
to elivi...@gmail.com, חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
אכן
לא הגיוני ×©×”×ž×˜×Ø×” של הלימוד ×Ŗ×”×™×” להוציא פהקי ×”×œ×›×•×Ŗ של אורחות שבת או ילקוט יוהף
כל צורת ההגשה של התורה את עצמה, ×‘×¤×Ø×˜ בתורה שבעל פה,
זועק שיש ענין ×•×Ø×¦×•×Ÿ שאתה ×Ŗ×”×™×” בעומק הענין, ולא רק שתגיע להלכה ×ž×¢×©×™×Ŗ בהוף
ולכן הנושא של 'על ×ž× ×Ŗ ×œ×¢×©×•×Ŗ', 'אליבא ×“×”×œ×›×Ŗ×', חייב ×œ×”×™×•×Ŗ רחב ועמוק יותר,
×•×œ×“×¢×Ŗ×™ עצם רכישת הדעה הנכונה על כל נושא, היא ×”×Ŗ×›×œ×™×Ŗ והיא ה'×œ×¢×©×•×Ŗ'
חידדו את זה ×”×—×‘×Ø×™× מאוד יפה,
אבל ההגדרה של "×œ×Ø×›×•×© דעה נכונה" (במובן של דעת, של עומק), נראה לי ×›×•×œ×œ×Ŗ הכל איכשהו

ā€«×‘×Ŗ××Ø×™×š יום ה׳, 6 בנוב׳ 2025 ב-17:30 ×ž××Ŗ ‪elivi...@gmail.comā€¬ā€ <‪elivi...@gmail.comā€¬ā€>:‬
כדי ×œ×Ø××•×Ŗ את הדיון הזה, ×¦×Ø×™×š להיכנה אל https://groups.google.com/d/msgid/chaimvekayamim/13d8bf9f-fa6c-46cc-8096-9d3d33d98ee6n%40googlegroups.com.

brac...@gmail.com

unread,
Nov 8, 2025, 5:00:26 PM11/8/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
יישר כח גדול ×œ×¢×•×Ø×š היקר מזכה ×”×Ø×‘×™× הגדול, וכן לכל ×”×›×•×Ŗ×‘×™× והמגיבים, וכן יישר כח ×œ×Ø×‘ ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™× על השיתוף - ×”×“×‘×Ø×™× ×‘×”×™×Ø×™× ומחכימים.

אני רוצה ×œ×¢×œ×•×Ŗ לדיון בעניין זה נקודה שתופהת אותי כבר כמה שנים, ונעמיד את השאלה באופן זה - הרי הנושא הזה למי ×©×ž×Ŗ×‘×•× ×Ÿ בו הוא לא ×”×Ŗ× עוד נושא בעבודת ה' וכו', אלא זה א' ב' ×©××ž×•×Ø להעהיק כל אחד, אנו כבני תורה שהעהק שלנו הוא לימוד התורה, ובזה אנו משקיעים את רוב שעות היום ועיקר חיינו, הנושא הזה - איך ניגשים ללימוד, מה ×™×™×—×” בין הלימוד ×œ×“×‘×§×•×Ŗ, איך לימוד התורה משפיעה על הקשר עם הבורא, כל הנושאים הכ"כ בהיהיים לא ברור כלל ×œ×Ø×•×‘ הלומדים אפי' לת"ח מופלגים, כולם יודעים לצטט את הנפש החיים בהוגיא מהי לשמה, ולהעמיד את זה ×©×¦×Ø×™×š להאמין שהלימוד מקדש ×•×ž×—×‘×Ø ודי בזה,Ā 
והדבר הזה לא ×™×Ŗ×›×Ÿ - שנעהוק ונשקיע את ×ž×™×Ø×‘ הכוחות והחיים שלנו על דבר שלא ברור לנו ולא ×ž×”×Ŗ×“×Ø עם הבהיה שלימדנו רבותינו - שאדם כאן בעולם בשביל השגת הדבקות, ואיך ×™×Ŗ×›×Ÿ ההתעהקות בתורה בלי להבין ×•×œ×“×¢×Ŗ מה ×”×“×Ø×š שהלימוד עצמו יביא ×œ×“×‘×§×•×Ŗ? (לא פלא ששומעים יותר ויותר אפי' מגדולי ×™×©×Ø××œ את ×”×ž×”×•×Ŗ ×•×”×—×™×”×Ø×•×Ÿ ×©×ž×•×Ø×’×© בדור, שאמנם יש הרבה לימוד תורה וכו', אך אין את ×”×¤× ×™×ž×™×•×Ŗ והחיבור ×œ×‘×•×Ø×, "תופהי התורה לא ידעוני" -Ā  כי אם הכל ×ž×•×©×Ŗ×Ŗ ועומד על ×¢×”×§ ולימוד התורה, ובזה לא יודעים איך ×ž×Ŗ×—×‘×Ø×™× להקב"ה ×¢"י זה - אין ×¤× ×™×ž×™×•×Ŗ).

והרי ×”×“×‘×Ø×™× ×‘×Ø×•×Ø×™× וחדים ×‘×“×Ø×š ה'Ā Ā ×—×œ×§ רביעי פרק ב' ה' "אך ×”×Ŗ× ××™× ×”×¦×Ø×™×›×™× ×œ×”×Ŗ×œ×•×•×Ŗ ×œ×Ŗ×œ×ž×•×“ הנה הם היראה ×‘×Ŗ×œ×ž×•×“ עצמו ×•×Ŗ×™×§×•×Ÿ המעשה בכל ×¢×Ŗ. וזה כי הנה כל כחה של התורה אינו אלא במה שקשר ×•×Ŗ×œ×” ×™×Ŗ"ש את השפעתו היקרה בה עד שעל ידי הדיבור בה וההשכלה ×Ŗ×ž×©×š ההשפעה הגדולה ההיא. אך ×–×•×œ×Ŗ זה לא היה הדיבור בה אלא כדיבור בשאר העהקים או הפרי ×”×—×›×ž×•×Ŗ וההשכלה ככל שאר ×ž×•×©×›×œ×•×Ŗ ×”×ž×¦×™××•×Ŗ הטבעי למיניהם שאין בם אלא ידיעת הענין ההוא ואין מגיע ממנו ×”×Ŗ×¢×¦×ž×•×Ŗ יקר ומעלה כלל בנפש הקורא ×”×ž×“×‘×Ø והמשכיל ולא ×Ŗ×™×§×•×Ÿ לכלל הבריאה. ואמנם ההשפעה הזאת הנה ענינה אלקי כמ"ש ולא עוד אלא שהוא היותר עליון ונשגב שבענינים הנמשכים ומגיעים ממנו ×™×Ŗ' אל ×”×‘×Ø×•××™× וכיון שכן ודאי שיש לו לאדם ×œ×™×Ø×•× ×•×œ×Ø×¢×•×“ בעהקו בענין כזה שנמצא הוא נגש לפני אלקיו ×•×ž×Ŗ×¢×”×§ ×‘×”×ž×©×›×Ŗ האור הגדול ממנו אליו. והנה ×¦×Ø×™×š שיבוש ×ž×©×¤×œ×•×Ŗ×• האנושי וירעש ×ž×Ø×•×ž×ž×•×Ŗ×• ×™×Ŗ'. והנה יגל מאד מחלקו הטוב שזכה לזה אך ברעדה כמ"ש. ונכלל בזה שלא ישב ×‘×§×œ×•×Ŗ ראש ולא ינהג שום מנהג בזיון לא בדבריה ולא בהפריה וידע לפני מי עומד ×•×ž×Ŗ×¢×”×§. ואם הוא עושה כן אז יהיה ×Ŗ×œ×ž×•×“×• מה שראוי לו ×œ×”×™×•×Ŗ ×‘××ž×Ŗ ×•×Ŗ×ž×©×š על ידו ההשפעה שזכרנו ×•×™×Ŗ×¢×¦× בו היקר האלקי וימשך ×Ŗ×™×§×•×Ÿ והארה לכל הבריאה. אבל אם תנאי זה יחהר ממנו לא ×Ŗ×ž×©×š ההארה על ידו ולא יהיו דבריו אלא כשאר כל ×”×“×™×‘×•×Ø×™× האנושיים הגיונו כקורא איגרת ×•×ž×—×©×‘×•×Ŗ×™×• כחושב בדברי העולם. ואדרבא לאשמה תחשב לו שקרב אל הקדש בלי ×ž×•×Ø× ומקל ראשו לפני בוראו עודו ×ž×“×‘×Ø לפניו ×•×ž×Ŗ×¢×”×§ בקדושתו ×™×Ŗ'. ואולם כפי ×ž×“×Ø×™×’×Ŗ ×”×ž×•×Ø× ושיעור הכבוד והזהירות בו כן יהיה שיעור יקר הלימוד ×•×ž×“×Ø×™×’×Ŗ ההשפעה ×”× ×ž×©×›×Ŗ על ידו וכמש"ל"
האם הלימוד שלנו נראה כמו התיאור ×©×ž×Ŗ×•××Ø בדברי ×”×“×Ø×š ה'?

וכאן הבן שואל - אם אנו מהכימים שהנושא הזה הוא א' ב', איך ×™×Ŗ×›×Ÿ שלא מצאנו בזה התייחהות ×ž×Ø×‘×•×Ŗ×™× ×•? איך ×™×Ŗ×›×Ÿ ולא נכתב על זה ×“×Ø×š ברורה עד הדור שלנו? ×”×™×Ŗ×›×Ÿ שרבבות של לומדי תורה וגדולי תורה נושא זה לא ×”×¢×”×™×§ ××•×Ŗ×?
(×•×‘××ž×Ŗ מי שיש לו בזה ×ž×Ø××” ×ž×§×•×ž×•×Ŗ או הבנה ותפיהה בזה, וכן ×“×Ø×š ×¤×Ø×§×˜×™×Ŗ ×•×ž×¢×©×™×Ŗ שיזכה את כולנו בזה).

ב-יום חמישי, 6 ×‘× ×•×‘×ž×‘×Ø 2025 בשעה 20:42:29 UTC+2, ארי ×‘×ž×”×Ŗ×Ø×™× כתב/ה:

א.ז.ā€Ž

unread,
Nov 12, 2025, 8:44:55 AM11/12/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
בעניין תורה למעשה,
ישנה מידה באדם -שמטבעו אוהב מנוחה, אדם מטבעו אוהב חיים שלוים בלי שינויים, ×‘×“×Ø×š כלל אדם מנהה בכל כוחו ×œ×‘×Ø×•×— ×ž×“×‘×Ø×™× ×©×©×•×‘×Ø×™× לו את מעגל החיים.
וכיון שכל המקבל עליו עול תורה ×ž×¢×‘×™×Ø×™× ממנו עול ×“×Ø×š ארׄ, והעוה"ז מלא שינויים, א"כ אדם יכול לקבל על עצמו עול תורה, ונמצא שאדם בעיקר מחפש לעצמו את המנוחה והשלווה, וע"י ×§×‘×œ×Ŗ עול התורה משיג זאת.
ולכן אם אינו בעשייה אינו בלמידה (×™×‘×ž×•×Ŗ קט) והיינו שאם לא מקבל עליו את עול ×”×ž×¦×•×•×Ŗ, נמצא שעיקרו הוא בשביל ×œ×¢×‘×™×Ø מעליו עול ×“×Ø×š ארׄ, ואם מקבל עליו עול ×ž×¦×•×•×Ŗ א"כ עיקרו ×‘×§×‘×œ×Ŗ עול תורה.
Ā  Ā  Ā 

ב-יום ×Ø××©×•×Ÿ, 9 ×‘× ×•×‘×ž×‘×Ø 2025 בשעה 00:00:26 UTC+2, brac...@gmail.com כתב/ה:

elivi...@gmail.com

unread,
Nov 12, 2025, 9:49:14 AM11/12/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
האם ×›×•×•× ×Ŗ×š שלפעמים הלימוד שלא ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ בא ×ž×‘×Ø×™×—×” מעול ×“×Ø×š ארׄ, הוג של פריקת עול, ואם רוצה ×œ×”×¢×‘×™×Ø עליו עול ×“×Ø×š ארׄ זה רק ×¢"י עול תורה שזה בעצם עול של לימוד למעשה?

ב-יום רביעי, 12 ×‘× ×•×‘×ž×‘×Ø 2025 בשעה 15:44:55 UTC+2, א.ז. כתב/ה:

אביטל ×–×•×œ×“×Ÿā€Ž

unread,
Nov 12, 2025, 2:58:39 PM11/12/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
כוונתי מבחינה עקרונית,Ā 
כיון שע"י עול תורה ×ž×¢×‘×™×Ø×™×Ÿ ממנו עול ×“×Ø×š ארׄ, א"כ אדם שלומד שלא ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ, ×ž×”×Ŗ×ž× עיקר כוונתו היא כדי ×œ×”×¢×‘×™×Ø ממנו עול ×“×Ø×š ארׄ,Ā 
ושאדם לומד ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ זהו "וייט שכמו להבול" את עול התורה, שזה בקיום ×”×ž×¦×•×•×Ŗ.
וא"כ עיקר ללימוד התורה הוא ×ž×—×ž×Ŗ שהתורה היא תורת ה', קודשא ×‘×Ø×™×š הוא ואורייתא חד הוא- ×¢"י שאדם לומד ×ž×Ŗ×§×“×© (ומקיים גם ×ž×¦×•×•×Ŗ לימוד תורה) וכו' כדברי ×”×Ø×ž×—"ל, ונפש החיים ועוד
ותורה ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ - אפשר ×œ×”×’×“×™×Ø ×©×”×™×Ā ×”×™×ž×ŸĀ ×©×œ×•×ž×“ ×ž×—×ž×Ŗ ×”×ž×˜×Ø×” הנכונה.Ā  Ā  Ā 
ואפשר שזה כוונת ר"פ ×‘×™×‘×ž×•×Ŗ קט -Ā ×“×•×œ×ž×“×Ŗ× ×•×¢×©×™×Ŗ××“ — כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה, כל שאינו בעשיה אינו בלמידה.Ā 
Ā  Ā  Ā  Ā 

ב-יום רביעי, 12 ×‘× ×•×‘×ž×‘×Ø 2025 בשעה 16:49:14 UTC+2, elivi...@gmail.com כתב/ה:

א.ז.ā€Ž

unread,
Nov 13, 2025, 1:43:20 PM11/13/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž
כיון ×©××ž×Ø×• לי שהנכתב לא ברור אנהה ×œ×›×Ŗ×•×‘ בצורה ברורה יותר,Ā 
יש ×©×ž×‘××Ø×™× שתורה למעשה היא הכוונה העיקרית בלימוד תורה, וכן זוהי צורת לימוד הנכונה - היינו אליבא ×“×”×œ×›×Ŗ×,
נראה שאפשר ×œ×‘××Ø באופן אחר, ×‘×™×‘×ž×•×Ŗ קט ×¢"ב -Ā ××ž×Ø רב פפא, ××ž×Ø קרא: ×“×•×œ×ž×“×Ŗ× ×•×¢×©×™×Ŗ××“ — כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה, כל שאינו בעשיה אינו בלמידה. ומדוע?
אלא אדם מטבעו אוהב מנוחה- וחלק גדול מהביטוי שלה זה יציבות וחוהר שינויים (ישנם אנשים שזה יותר קיצוני אצלם וישנם שפחות כל אדם כפי טבעו, אבל ×”×¢×™×§×Ø×•×Ÿ הוא טבע האנושות)
ואדם שחי בעוה"ז ×‘×“×Ø×š כלל חייו מלאים שינויים ביחה לאדם שיושב ללמוד תורה, כי האדם הלומד ×ž×¢×‘×™×Ø×™×Ÿ ממנו עול ×“×Ø×š ארׄ (גם כיום לא עובד וכו', ואדם ×‘×“×Ø×š כלל שאינו לומד ממילא ×ž×¢×•×Ø×‘ יותר בחיי העולם, לא ×ž×“×‘×Ø×™× על בטלנים) ×•×œ×œ×›×Ŗ ללמוד אפשר ×Ŗ×ž×™×“, ואבל אדם שכל כולו בעבודת הבורא שזה כולל את עול ×”×ž×¦×•×•×Ŗ וודאי עולו קשה,
וא"כ נמצא שמי שאינו בעשיה אינו בלמידה - כי אם כל ×ž×˜×Ø×Ŗ לימדו היא בלא עשיה, מוכח מזה שעיקר עניינו היא ×œ×‘×Ø×•×— מעול ×“×Ø×š ארׄ, וא"כ הלומד תורה ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ - אין היא הכוונה העיקרית בתורה (אלא הכוונה היא החיבור ×œ×‘×•×Ø× עולם, שזה תורת השם, קודשא ×‘×Ø×™×š היא וארייתא חד הוא ואכמ"ל) אלא הימן (המוכיח) שהוא מקבל עול תורה.
והרי לכאו' יש אפשרות שאדם ישב וילמד ויעשה שטעייגן כל היום וילמד שלא ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ, ומדוע זה לא יחשב שמקבל על עצמו עול תורה, נראה שאם ×ž×˜×Ø×Ŗ×• היא בלא עשייה זה די מוכיח שמעדיף את החלק היציב של התורה שיודע שמגיע ×œ×”×“×Ø א' וכו', ולא את השינויים הקיימים בעולם.
(× .ב. אפשר ×©×”×“×‘×Ø×™× קצת מוקצנים, וביומיום ישנם דוג' שונות- אך ×¢×™×§×Ø×•×Ÿ ×”×“×‘×Ø×™× × "ל נכון,
אם עדיין לא ברור אשמח לשמוע).
Ā  Ā  Ā  Ā Ā 

ב-יום רביעי, 12 ×‘× ×•×‘×ž×‘×Ø 2025 בשעה 21:58:39 UTC+2, אביטל זולדן כתב/ה:

elivi...@gmail.com

unread,
Nov 25, 2025, 9:44:13 AM11/25/25
to חיים וקיימים - דיון על ××Ŗ×’×Ø×™× בעבודת ה'ā€Ž

תגובה ×œ×ž××ž×Ø של הרב ×§× ×˜×•×Ø:

לכ' ×ž×¢×Ø×›×Ŗ חיים וקיימים

קראתי את ×”×ž××ž×Ø הנפלא של הרב ××Ø×™××œ ×§× ×˜×•×Ø, וראיתי ×œ×”×¢×™×Ø או ×œ×”××™×Ø בלשון הכותב: "וכאשר האדם נוקט בגישה זו [ללמוד ×¢"מ ×œ×¢×©×•×Ŗ] הוא הולד ×ž×“×‘×Ø×™× שאינם אלא ×•×•×Ø×˜×™× נחמדים ורעיונות יפים שאינם ×™×•×¦×Ø×™× ×Ŗ×•×¢×œ×Ŗ ×ž×ž×©×™×Ŗ" וכו'. לענ"ד הנוהח הולד הוא לשון חריפה מידי, משום שלעצם הדבר זהו מיופיה של התורה כפתוריה ופרחיה, מה שלא מצינו כן ×‘×—×›×ž×•×Ŗ אחרות שלא שייך שם ×•×•×Ø×˜×™× ורעיונות נחמדים משמחי לב. ויש ×œ×›×Ŗ×•×‘ בנוהח - אינו משקיע מזמנו למצוא ×•×•×Ø×˜×™× וכו'. ואי"ז הותר שיכול ×œ×”× ×•×Ŗ מהם כפעם בפעם.

בברכה ×ž×Ø×•×‘×”

ב.ק. ב"ב


ב-יום חמישי, 13 ×‘× ×•×‘×ž×‘×Ø 2025 בשעה 20:43:20 UTC+2, א.ז. כתב/ה:
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages