שלום רב לכל חברי הקבוצה
יש כמה כמה נקודות שכל אחת היא עניין שלם בפני עצמו
א) יש שאלה מוקדמת האם אנחנו מדברים מידיעה או מהשערה, כלומר האם ניסנו להתקרב לרב באמת בעקביות גם כאשר זה דרש הרבה וניסנו ללמוד, ומה ניסנו ללמוד ידע או דעת?
ב) אם דברי הרב נתפסים בעיני כדבר שאפשר לדון בהם במה מתבטא שהוא רב ולא סתם חבר? אם הדיון הוא על לפסוק כדעת רב פלוני או כדעת רב אלמוני ניחא אבל אם העניין הוא בדרך לימוד בגישה מהותית אין מקום לדון. זה לא חיקוי עיוור אלא צורך לקבל סמכות עליונה שמקיפה אותי דהיינו שמכילה את כל דעתי ויותר מכך, הביטול כלפי הרב הוא כעין הביטול לחוקי התורה, חיקוי פירושו ללא התחשבות בנסיבות המתחדשות.
ג) שמיעת ידע מרב אינו מקנה רב אלא מקנה ידע בלבד, אבל שמיעת רב באופן קבוע הוא מקנה גישה של רב, אבל עדיין אין זה הדרגה העליונה של עשה לך רב, ר' י"א וינטרוב זצ"ל כתב שזה המדרגה השניה.
ד) מכח האמור נראה שאין חלוקה בין נושאים הלכתיים דרך לימוד והנהגה בחיים, העיקר היא דרך לימוד שבו צריך לחלק בין דרך לימוד הלכתית לדרך הלימוד באגדה (מדרשי חז"ל וכו' ונסתר) ומכח כך אדם צריך להתבונן בעולמו שלו ולהכריע.
ה) כאשר ננתח את המציאות היום אם נרצה להתקרב לגדולי תורה המפורסמים זה כמעט בלתי אפשרי, אבל בהחלט יש בינינו הרבה אנשים עמלי תורה בעלי מוסר ומידות טובות שניתן לשמוע מהם, אלא שצריך (אני כותב לפי מה שהרגשתי) ענוה [מה פתאום שאני אקשיב לו], פניות הדעת [זה בהחלט בא "כביכול" על חשבון לימוד כולל ערב זמן של בית טרחא של נסיעות וכדו'], באמת לרצות את זה.
ו) אם אתה לא מבין את דברי הרב, זה לא דבר נורא כ"כ כבר אמרו חז"ל אין אדם עומד על דעת רבו וכו', העניין הוא לקבל, לשקול, בכל זאת לא הבנת אז 'צריך עיון' - פשוטו כמשמעו, דהיינו כעת אני לא יודע בעז"ה אתיישב שוב בדבר ואעיין בו.
ז) דבר נוסף שהרגשתי על עצמי שצריך להתרגל ללמוד להקשיב לחבר לפעמים (לפעמים זה הרב יותר מ'לפעמים') הוא באמת צודק. נראה לי שאם ננסה להקשיב לחבורה מהחבר ולנסות באמת להבין אותה, לעשות קבוצה שמוסרת ועדים בנושא מסויים (פעם היה לי רעיון לבנות כזה דבר ולא הצלחתי אולי במסגרת הבמה הזו אפשר לנסות לעשות קבוצה בזום) ובאמת להקשיב לשני במטרה להבין את הדברים לנסות אולי זה באמת נכון מה שהוא אומר למרות שזה לא נראה לי, זה יכול להיות התחלה של מהלך ללמוד להקשיב לרב.