השלמה למאמר של הרב קנטור חודש שבט - היבדלות
elivi...@gmail.com
הוספות והשלמות למאמר – חודש שבט
א'. במאמר זה התבאר שהסיבה להבדלה המהותית בין חיי התורה של ישראל, לבין חיי החולין של העמים, אינה משום עצם קיום המצוות בלבד, אלא משום שעל ידי המצוות יש לנו תוכן הנכנס בתוך החיים הפשוטים – דבר שחיי חולין מופקעים ממנו. לאור הבחנה זו מדויקים היטב דברי חז"ל בילקוט שמעוני שהובאו במאמר: "כל מעשיהם של ישראל מובדלים מאומות העולם. בחרישתם וכו' ". הרי, שלא ציינו חז"ל את ההבדלה מצד עצם קיום המצוות אלא מצד עצם פעולות החולין כמו חרישה וכדומה ולפי מי שהתבאר הרי זה משום שאצל ישראל הן מקבלות תוכן מכוח המצוות המתלוות אליהן.
ב'. כפי שהתבאר, ההבדלה בין ישראל לעמים מבוססת על מהותם המיוחדת של ישראל, ואותו פסוק בפרשת קדושים, גם מגדיר את המהות המיוחדת של ישראל שמכוחה נוצרת אותה הבדלה: "והייתם קדושים כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ". כלומר, ישראל הם 'קדושים'. אותה קדושה היא מהותם המיוחדת ומכוחה הם נבדלים משאר העמים, מה יוצר קדושה? – אנו מברכים על המצוות: "אשר קידשנו מצוותיו". הוה אומר: כי קיום המצוות הוא היוצר קדושה בחיים שלנו, ועל הגדרת המשמעות המעשית של קדושה כותב רבנו ירוחם (דעת תורה שמות עמוד רמא): "והייתם קדושים – היינו פנימיים ציווי מיוחד להיות פנימיים". ההגדרה של פנימיות היא – שיש דבר בתוך דבר.לפי מה שהתבאר במאמר, פנימיות זו היא כאשר בתוך החיים הגשמיים הרגילים יש תוכן וחוויה של עבודת השם. זו פנימיות של קדושה כפי שמגדיר רבי ירוחם, ומצב זה נוצר כאמור, על ידי מצוות המתלוות לחיים.
ג. מכל המצוות ישנה מצווה אחת שמבדילה ממש בין ישראל לעמים - שבת. במה מיוחדת השבת מכל המצוות עד כדי כך שחילולה נותן ליהודי מעמד של גוי? – בכל המצוות ישנו מעשה שצריך לעשות אך בשבת בעצם, אין עשייה חיצונית כלל, מעבר לכמה מצוות שמסביב לעצם השבת כמו קידוש והדלקת הנר, השבת עצמה אינה אלא יום שבו האדם חי בצורה רגילה – אוכל, ישן, לומד ומתפלל. משום כך, כל החוויה בשבת היא פנימית לגמרי - בתוך החיים הרגילים והפשוטים עלינו לחוות אמונה קדושה ומנוחה. זהו המאפיין המרכזי של היהודי מול הגוי. ליהודי יש חיים פנימיים, החגוי מופקע מפנימיות וחייו הם חיים חיצוניים וריקים.משום כך, דווקא חילול שבת הוא המגדיר יהודי כגוי.