Fwd: אנא הפיצו במעגלים השונים, בצירוף מילים אישיות. בהצלחה לכולנו!

[דוד ואפרת גדיש‎]

חברות יקרות,

בשנה הבאה תיפתח כיתה א' חדשה של "הזרם המשלב" דתיים חילונים

של קהילת בית ישראל.
מחפשים מחנכת שתתאים ותרצה להענות לאתגר. (אשמח לפרט בע"פ)

מצורף פלאייר עם הפרטים.

אשמח אם תוכלו להעביר לחברות / בנות שגרות בירושלים ויש להן תעודת הוראה / גיל הרך 

ונפש רגישה וטובה ומחפשות עבודה לשנה הבאה. או שאולי מישהי מכן??

שיהיה שבוע טוב!

אפרת 

[אורית שרביט‎]

אפרתוש,
אם כבר העלת את הנושא, מעניין אותי לדעת מה אתן חושבות על הסוגיה הזו של חינוך משותף לדתיים וחילונים.יתרונות/חסרונות/האם זה נכון/האם זה יכול להצליח?

יצא לי לחשוב על זה קצת עם כל הפרסום סביב החזון של הרב שי פירון בעניין זה.

אשמח לשמוע (או לקרוא) דעתכן ובכלל מה שלומכן?

אורית

בתאריך 27 באפר 2014 00:28, מאת "דוד ואפרת גדיש" <efra...@gmail.com>:

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'בוגרותש'' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח דוא"ל אל bogrot+un...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח דוא"ל אל bog...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/bogrot.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

[אורית שרביט‎]

חברות יקרות.
אני כותבת את המייל הזה בקצת בעסה ובכל זאת חשוב לי דווקא לכן לומר את הדברים.

אני מאוכזבת שבחבורה שלנו יש כזו התעלמות.
לפני כמעט שבוע שלחתי לכן מייל ושאלתי את דעתכן לעניין מסויים.
זה לא המידע שחסר לי אלא התחושה של השיתוף, של הידיעה שלחברות שלי אכפת מה אני חושבת ושבכל מקרה לא מדפדפים ומתעלמים.
מצב כזה חוזר על עצמו בנושאים שונים שבנות מעלות, נושאים אישיים יותר או פחות ואני יודעת שאני לא היחידה שהפריע לה הדממה ששררה אחרי שמישהי כותבת משהו.

אני חושבת שעם כל אחד אחר הייתי מבליגה אבל הציפייה שלי מכן היא אחרת. היא להיות חברות שמתעניינות בעולם אחת של השניה.

כרגע לא מעניין אותי מה אתן חושבות על חינוך משותף וגם לא מה אתן חושבות אפילו על המייל הזה.
חשוב לי שתקחו את זה לתשומת לבכן, לנסות ולהשיב את תחושת המשפחתיות והאכפתיות שאפיינה אותנו.

שבת שלום

בתאריך 27 באפר 2014 09:02, מאת "אורית שרביט" <bord...@gmail.com>:

[טליה גליק‎]

אוריתי, את ממש צודקת.
זה נשמע מגוחך להתנצל עכשיו או להצטדק. אבל זה באמת נובע ממקום שרוצים להתייחס באופן מעמיק, וחושב ומתעניין ואז קוראים ומחליטים לחזור לזה..והחיים עושים את שלהם.
אבל ההערה בהחלט במקום! תודה על הכנות.

בתאריך 1 במאי 2014 22:32, "אורית שרביט" <bord...@gmail.com> כתב:

[רוני בלונדהיים‎]

ממש צובט לי הלב. 
לא מספיק ראיתי ולא עם מספיק רגישות, סליחה.

וכחבורה/קבוצה/חברות, המון דברים מיוחדים וטובים יש בנו, אבל אני בעד שימת לב לנקודות שהעלית.

מאמינה שאנחנו יכולות להיות טובות בזה יותר..

שבת שלום לכולן באשר הן

[Rony berger-raanan]

היי אורית,

מגישה ראשית צורך להתנצל, כמובן.

וכמו שאמרת- זה לא הפעם הראשונה זה קורה...

אבל כן רוצה להגיד, כמו טליה, שקראתי את השאלה שלך, חשבתי עליה, התהלכתי איתה קצת, אבל שכחתי להגיב ברגע שהיא נבלעה במיילים האחרים.

מניחה שזה קורה לי עוד לא מעט פעמים בחיים, זה כל כך קל לקורה מייל או סטטוס ולהרגיש כאילו מי שכתב אותו שלח אותו על פני המים, כשבעצם אני כקוראת הוא כיתוב ישיר של אותו מייל, גם אם בתפוצה של עוד כמה אנשים...  וכמובן שזה קורה לי לא פעם ככותבת. 

רוני

בתאריך 2 במאי 2014 בשעה 02:35, מאת רוני בלונדהיים <ron...@gmail.com>:

[Rony berger-raanan]

*וכל מיני שגיאות דפוס, תתקנו בעצמכן בקריאה:)

בתאריך 2 במאי 2014 בשעה 07:46, מאת Rony berger-raanan <ronyb...@gmail.com>:

[חגי ושימרית ולנר‎]

צודקת לחלוטין.

אני מאלה שחיכו לראות מה אחרות יגיבו ואז לענות, כי באמת השאלה מהותית אבל עבורנו לא רלונטית לצערי...

בלי קשר נשמח לשמוע על ענין השליחות...

אבל בהחלט תחושת המשפחיות והחברות חסרה גם לי...

בתאריך 2 במאי 2014 בשעה 07:47, מאת Rony berger-raanan <ronyb...@gmail.com>:

--
csve...@gmail.com

[Tal (Weizman) Raphael]

גם אני מצטרפת לכל מה שאמרו מעלי, ומוסיפה, שמיילים שדורשים ממני מענה של יותר מ-2 שניות, נבלעים לרוב בתהום הנשיה, וכך עד שאני מתיישבת לענות עליהם, שולח המייל המקורי - שהספיק להמשיך בינתיים בחייו, להקים משפחה, לבנות בית ולהגר לחו"ל - לא מבין מה אני רוצה ומהיכן צצתי. 

זה לא מצדיק כמובן, וזה עדיין מבאס - אבל זה יכול  קצת להסביר :) 

[אורית שרביט‎]

חברותיי היקרות.

 

בתוך עמי אני חיה..

ברור לי ששום דבר לא נעשה בזדון וכוונתן של כולן טובה.

גם אני מריצה מיילים ומאז שזה מגיע לפלאפון זה בכלל תופס עיניי לרגע ואני ממשיכה הלאה.

 

זו לא הנקודה.

הנקודה היא לא אם יש סיבה לחוסר תגובה למיילים. וודאי שיש סיבות ובהחלט מוצדקות.

 

הנקודה היא לעורר את כולנו (אולי אותי בראש ובראשונה), לתשומת לב גבוהה יותר, לאכפתיות ולחברות(בשורוק) היקרה שלנו.

בעידן שבו מיילים ווואטסאפים ופייסבוק רצים בין כולם, לכאורה כולם מעודכנים בכולם ובהכל- איבדנו משהו ממש פשוט. קשר.

 

ולזה אני קוראת לשים לב.

אני מקווה שאני לא לוחצת חזק מידי ושלא התחלתי לעצבן אף אחת.

אני פשוט לא יכולה להשלים עם זה "שגם לנו" זה קורה. חונכנו לשים לב לדברים ולבחון את המציאות שבה אנחנו חיים- ואם נשאר קצת כח, לנסות לתקן אותה...

 

יום טוב. אוהבת.

אורית.

 

בתאריך 2 במאי 2014 בשעה 09:04, מאת Tal (Weizman) Raphael <tal...@gmail.com>:

[דורית וש"י דיקן‎]

הי שוב.
אורית, עוררת לנקודה חשובה.
לעצבן עוד לא הצלחת. (לכך נדרשת קצת פחות רגישות ועוד קצת פחות טאקט, דברים שבורכת בכמות רבה מהם) כך שהסירי דאגה מליבך.
מעידה על עצמי שמיילים נוטים להיקרא ברפרוף ולא זוכים ליחס מיידי. במיוחד כשזה ככ זמין בטלפון וכו...
נו, אני לא מחדשת יותר מידי ממה שכתבתן אתן.
לוקחת לתשומת ליבי את שכתבה אורית, למרות שמודעת לחולשה שלי. שמירה על קשר, על חברות, נוחה לי יותר במפגש ובשיח פנים-אל-פנים מאשר במפגשים וירטואליים שכאלה. גם אם אלה מתקיימים רק לעיתים רחוקות.

אפרת, הדברים שכתבת לגבי ביה"ס עוררו אצלנו עניין רב בבית. היה מעניין לשמוע יותר על דרך ההתהוות של כיתה כזאת. על ההבדלים בתי הספר של קהילות "יחד" ו"קשת" לבית ישראל.
תודה על השיתוף ועל הכתיבה המפורטת. נשמע שאתם שותפים ליצירה טובה ומעניינת.

נשיקות,
דורית.

[חבצלת רודמן‎]

שלום לכולן,

אני ממש מתנצלת, אני לא הכי פעילה בגימייל, יש לי עוד מייל שלי ועוד אחד של העבודה, ככה שיוצא לי להתעדכן פעם בחודש בערך...

 אנסה יותר לשים לב...

הצעתי ולא ראיתי תגובות בעניין, אולי נפתח קבוצת וואטסאפ, יותר זמין, יותר קל לקבוע מפגשים, תמונות עידכונים וכו'...

קצת פחות מתאים לדיונים, אבל את זה אפשר להשאיר למייל. אתן בעניין?

אורית- יישר כח, אקדיש בהקדם יותר קריאה בעיון ואגיב.

חג שמח לכולם ובשורות טובות

חבצלת

בתאריך 4 במאי 2014 בשעה 13:47, מאת דורית וש"י דיקן <shai....@gmail.com>: