ביבליודרמה - לידת שמשון

[מיכאל‎]

הי לכולם,
קודם כל,יעל -אשמח שניפגש שוב וכל הכבוד על היוזמה..

אני הייתי עסוק לא מעט בתחום הביבליודרמה : העברתי מס' פעמים ביבלודרמה
על רות, ומגילת אסתר
ולפני מס' ימים העברתי ביבילודרמה שבניתי בנושא לידת שמשון.

סיפור שמשון תמיד ריתק אותי, ובמיוחד סיפור לידת שמשון
ספור לידת שמשון תופס פרק אחר מתוך ארבעה שמוקדשים לחייו -רבע! והדבר
מעורר שאלות...

הביבליודרמה נגעה במערכת היחסים הטעונה בין מנוח לאשתו ובדמות המלאך
שמצטרפת פתאום לבשר על בוא היילוד.
עלו קולות מרתקים על שאלות נוקבות הנוגעות להתנהגות מנוח ואשתו ובהשפעתם
האפשרית על שמשון כאדם וכמנהיג
בסוף גם למדנו מדרשי חז"ל שונים הנוגעים באותם שאלות (ודומות להם) והיה
מרתק לראות את ההקבלה בין הקולות שעלו בכיתה לקולות במדרשים.

כמו כן אעביר לראשונה ביבליודרמה בפסטיבל גברים המתקרב - שיווה (http://
www.shiva.org.il)
זהו פסטיבל המתקיים כבר מס' שנים ,מיועד לגברים בלבד ועוסק בנושאי
הגבריות על שלל אתגריה כיום : זוגיות,מיניות,קריירה,אבהות ועוד..
אני מנחה בו פסיכודרמה כבר מס' שנים, והשנה לראשונה -גם ביבליודרמה על
דמויות ארכיטיפות של גברים בתנ"ך (שמשון כמובן ביניהם)

מוזמנים להפיץ בין מכריים הגברים...

צ'או
מיכאל

[Moshe and Chaviva Speter]

מיכאל , זה נשמע ממש מרתק!!

אני כבר כמה שנים מלמדת את הסיפור על הולדת שמשון באוניברסיטה ובכל שנה מחדש מגלה דברים חדשים.

נכתבו המון דברים מענינים על הסיפור הזה, אם אתה מעונין אוכל להעביר לך רשימה.

באלו מדרשים השתמשת?

הפגישה הקודמת היתה לי טריגר לחשיבה על הקמת המרכז שאני חולמת עליו להדרכת מורים ובכלל לסדנאות בבליודרמה, אני בשלבי כתיבה של חזון עם מאמן אישי שאני נמצאית בהשתלמות איתו וכשזה ירקון יותר עור וגידים אשמח לשתף אתכם ולשמוע רעיונות.

אני מאד עסוקה עם הד"ר אבל מנסה לראות את האופק שאחרי שאסיים. בינתיים שנה הבאה אלמד במכללה להכשרת מורים בגולן בנוסף להוראתי בצמח. יש לי מחשבות לנסות לשלב בבליודרמה בקורסים שם המיועדים למורות לחמ"ד. לאחרונה נתקלתי בכמה תגובות מהאגף הדתי שקצת מעלות בי חשש לעסוק בכך בתוך מסגרת דתית. בפעם האחרונה שוחחנו על הבעיה הזו של תפיסת הדמויות בגובה העיניים מבחינה דתית.

אני בונה מפגש סביב מגילת רות ומחפשת רעיונות לשלב בזה בבליודרמה. גיליתי משהו מאד מענין על הזוגיות במגילת רות. גם רות וגם בועז מתוארים כאשת חיל וגיבור חיל, ושניהם מעומתים מול דמות משנית המייצגת את הנורמה המקובלת. תפקיד זה של הדמויות המשניות למדתי מפרופ' סימון שהדגיש שאין הדמויות מציגות דמות שלילית מול חיובית אלא דמות נורמטיבית לגיטימית מול דמות יוצאת דופן. וכך ערפה מול רות והגואל מול בועז. ומאפיין את שניהם היא עשיה שלא פי הנורמה וזה מוגדר בכתוב כחסד.

לעומת הזוגיות של הניגודים של מנוח ואשתו יש כאן מודל של התאמה.

אני אעסוק בפרידת נעמי מערפה ובטקס של הגואל ובועז בשער. רעיונות לשאלות בבליודרמתיות יתקבלו בברכה

חג מתן תורה  משמעותי לכולם

חביבה

בתאריך 2 ביוני 2011 14:44, מאת מיכאל <mike...@gmail.com>:

[Yael Unterman]

Wow, it's really great to hear all these bibliodrama developments. Michael I would love to experience your Shimshon Bibliodrama. Maybe I can bring you to Jerusalem, to Kehillat Nava Tehilla (Jewish renewal community) to do it for them. The only problem with them is that they pay a lot of money to rent the room they're in, and if not enough people come then you don't make a lot of money. The other option is to have you do it in my house, but then it will only be my friends and not the members of the community.  Talk to me about this.

Chaviva, also amazing to hear you vision for education! More power to you. Maybe a pamphlet needs to be written explaining why there is a need for bibliodrama in religious education. I feel as if there is a lot to talk about here. If you guys want to have a meeting in the summer that would be great - Chaviva you have to let us know when you can come in from the North, and Michael if you are going to be in Jerusalem sometime.

As for me - I did a Bibliodrama on Ruth and Naomi last night in Efrat (in the mayor's house - my friend is the mayor's wife) - Toby I'm sorry I forgot to invite you, probably because we're not friends on facebook which was where I did most of my inviting. What was interesting was that a couple of the people present had appeared in a musical on Ruth and Naomi (written by Toby) which meant they had spent months and months with the story - and yet, while doing the bibliodrama they came up with new insights. Chaviva - the Orpah thing was very interesting. One friend noticed that Orpah kisses Naomi but doesn't actually say goodbye - but the next thing you know, Naomi is saying to Ruth "See your sister in law has gone", so she played Orpah as saying "I didn't mean to say goodbye, I just kissed her and then she turned her back on me!" Also, spontaneously I asked Orpah six months in the future whether she was happy with her decision to stay.

Chag Sameach everyone and hope to meet up soon

Yael

Creative educator, life coach, translating and editing services www.yaelunterman.com

[Yael Valier]

I’m very sorry I missed the Bibliodrama last night.  I think Orpah gets a bad rap!
Yael

Creative educator, life coach, translating and editing services www.yaelunterman.com <http://www.yaelunterman.com/>

[Toby Klein Greenwald]

Okay, so as the one who wrote and directed that scene with Orpah, in Ruth & Naomi in the Fields of Bethlehem, I want to put in the record that I did not make her some kind of unkind or lewd monster. (Well, when she sang, she did swing a little more than Ruth, but there are reasons for that.) As a matter of fact, the reason I put her in the scene "Sabbath Day", joining Naomi and Ruth in preparing the Shabbat, is because of a line in Rav Bachrach's "Ima Shel Malchut" in which he quotes the Zohar Balak saying that Naomi taught THEM the ways of the Jewish home. So Orpah was part of that equation. And after all, about leaving -- well, she was just following Naomi's directive. As for not saying good-bye, during the most painful farewells, please note, we don't SAY good-bye, we just kiss, or cling, or hug, or clutch a hand, and then...go. Because we are too choked up to talk, which is why it is clear (to me) that Orpah was saying good-bye in her own way. But everyone is entitled to their own interpretation.

TKG

---

From: bibliodra...@googlegroups.com [mailto:bibliodra...@googlegroups.com] On Behalf Of Yael Valier
Sent: Thursday, June 02, 2011 7:26 PM
To: Bibliodrama Group
Subject: Re: New developments

[Yael Valier]

When I said Orpah gets a bad rap, I didn’t mean in the show!  I meant in the mefarshim’s commentary.
One of the most fun things I did in RYS was to get to understudy Orpah for a performance – it wouldn’t have been nearly as much fun if I couldn’t identify with the character.
Yael

[מיכאל‎]

הי חביבה,
איזה כיף לשמוע שהטקסט ה"נידח" הזה לאכל כך נידח...
אני מצטט פה את המדרשים העיקריים שהשתמשתי בהם, היות שגוגל באופן מעצבן
הורידו את האפשרות - שהייתה קיימת - של צירוף קבצים.
אשמח שתשלחי לי במייל חומרים מעניינים שיש לך.

מדרשים

1. ממשפחת הדני, לפי שצרעה היה ליהודה, כדכתי' (יהושע טו): אשתאול וצרעה
ואשנה, וצרעה היה לדן (יהושע יט): ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול, לפיכך
צריך לפרש, שהיה ממשפחת הדני, אינו אומר משבט, אלא ממשפחת הדני, מלמד
שהיה אביו מדן ואמו של מנוח, מיהודה, (במדבר רבה, י , ה)

דמויות מנוח ואשתו

1. למה נקרא שמו מנוח? שזכה לדבר עמו מלאך, והנבואה נקראת מנוחה, שנאמר
(ירמיה נא): ושריה שר מנוחה, מלמד שזכה ברוך בן נריה לרוח הקוד, כמה
דתימא (ישעיה יא): ונחה עליו רוח ה'. (במדבר רבה י ה)

2. אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא דגברא סגי ברישא דתניא לא יהלך אדם
אחורי אשה בדרך ואפי' אשתו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדין וכל
העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא תנו רבנן המרצה מעות לאשה
מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא
ינקה מדינה של גיהנם שנאמר (משלי יא) יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של
גיהנם א"ר נחמן מנוח עם הארץ היה דכתיב (שופטים יג) וילך מנוח אחרי אשתו
(בבלי ברכות סא,א')

3. וְאֵלֶּה אֲבִי עֵיטָם יִזְרְעֶאל וְיִשְׁמָא וְיִדְבָּשׁ וְשֵׁם
אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי: (דברי הימים א פרק ד ג ). . 'מרבדים עשתה
לה' (משלי לא,כב) זו הצללפונית אמו של שמשון, שהיתה טווה ומוכרת בשוק
ומגדלת את בנה ולא עוד אלא היתה יושבת ודורשת עד שהצלילה התורה... 'סדין
עשתה' זו אמו של שמשון שהיה נזיר עולם" (בתי מדרשות, מדרש אשת חיל(.

עקרות

1. ואשתו עקרה ולא ילדה, מלמד שהיה מחלוקת בין מנוח לאשתו.
הוא אומר לה: את עקרה, ולכך אינך יולדת. והיא אומרת לו: את עקר,
ולכך לא ילדתי.
לא היה מנוח עקר. וירא מלאך ה' אל האשה, מכאן אתה למד, שאשתו של
מנוח צדקת היתה, שזכתה לדבר עמה מלאך, ולשום שלום בינה לבין
בעלה, ולהודיעה שהיא עקרה, והיא מונעת ההריון ולא בעלה, כך
דבר עמה, ולפי שראתה במלאך, נקראת שמה צללפוני, שהיא פונה
במלאך, ואין צלל אלא מלאך, כמה דתימא (בראשית יט): כי על כן
באו בצל קורתי. להלן, שהיה לוט צדיק יותר מאשתו, באו המלאכים
בצל קורתו ולא בצל קורתה. ברם הכא, שבא המלאך אצלה, לפי
שהיתה צדקת, לכך נקראת: הצלל. למה נאמר הצלל ולא אמר
הצל?
לפי ששתי פעמים נראה לה לאשה, אחת בעיר ואחת בשדה.
(שופטים יג): ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת, הודיעה, שהיא עקרה,
ולכך לא ילדה, כדי לשום שלום בינה לבין בעלה, לפי שהיתה מתרעמת
על מנוח בעלה, על
שלא היתה יולדת. (במדבר רבה ה י' ).

2. (שופטים יג, ו' ): כי הנך הרה ויולדת בן, מכאן שהייתה השכבת זרע של
הלילה, שמורה ברחמה, שלא פלטתה, וכיון שאמר לה המלאך והרית ויולדת בן,
אותה שעה קבלה הרחם אותה טיפה לשם.

3. ויאמר לי הנך הרה וגו', אבל מה שאמר לה: הנה נא את עקרה, לא גלתה לו,
שלא רצתה לגלות קלקולה.
כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו, היא הוסיפה עד יום מותו,
לפי שלא ידעה מה שעתיד, אבל המלאך שהיה יודע שעתיד הוא לאבד נזירותו על
ידי דלילה, לכך לא אמר: עד יום מותו.

בנוסף אני מצרף לך,באופן סכימטי מהלך ביבליודרמטי שלי על רות ,השאלות הם
לא הניסבוחים המדוייקים אלא יותר מצביעים על המהלך :

פס' א-ד

1. פרק א : "ויהי בימי שפוט השופטים" : איזה ימים אלו ?אילו אסוציאציות
זה מעלה?"
"יש מדרש שומר שמדובר בימים ששפטו את השופטים!" איזו תחושה לדעתכם
יש לאדם שחי במקום כזה ,מקום שבו "שפוט השופטים" (תחושה שעולה. )

וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר
בִּשְׂדֵי מוֹאָב הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו" .
איך זה לחיות בתקופת רעב? מה אתם רואים שם? המעבר מהבית אל השדה :איזה
מעבר זה? איזה אסוציאציות יש לבית ולשדה ?(לנסות לדבר בגוף ראשון)

שאלות :
1. מדוע עזב אלימלך את בית לחם?האם בהכרח כי הוא סבל מרעב?....
2. איש –אלימלך ? איזה איש זה ? האם השם אומר משהו ? יש לו משמעות ?
3. "...הוא ואשתו ושני בניו" : מה אתם שומעים פה ? האם כל המשפחה
מאוחדת,או שמא לא ?
4. האם יש פה שכן של משפחת אלימלך שרוצה לומר לנו משהו עליהם ?

5.אנו נמצאים עכשיו ערב לפני העזיבה. הכל ארוז ומוכן. קופסאות וחביות
נחתמו. ניירות וסידורים הסתיימו. העגלות והציוד מוכנים למחר בבוקר,
למסע הארוך אל הגבול ומעבר לו. ארוחת ערב שקטה. כל אחד ומחשבותיו הוא.
האם מישהו יכול לתת משפט שאומרת אחת הדמויות לעצמה ?איזה מונולוג
פנימי יש פה ?
איזה שיחה מתקיימת פה ? בין מי למי ?

5. מה כל אחת מהדמויות משאירה מאחור ?

4. "וישאו להם נשים מואביות"

מה קרה כאן : איך זה קרה ? בוא ניקח לאחר חודש ? מי רוצה לומר משהו ?
ולאחר שנה ?לאחר חמש ?

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
2. פרק א : פס' ה-ז (יח?) – לאחר עשר שנים

נעמי : מדוע נשארת עשר שנים לאחר מות בעלך?
מדוע את חוזרת עכשיו לבית לחם?
מה תקוותייך ופחדייך?
רות : איך היו היחסים עם נעמי/במשפחה כל הזמן הזה?מדוע נשארתם לאחר מות
הבנים ? האם לך יש משפחה?ואיך היא הגיבה לנישואים?
נעמי : מדוע אינך רוצה שרות תבוא איתך ? ? נכון, אין לה עוד בנים שיוכלו
להתחתן איתן, אבל היא הרי יודעת שיהיה לה ממש קשה לחיות ביהודה לבד, בלי
בעל ובנים שיעזרו לה, אז שלפחות תשאיר לעצמה את האופציה שהכלות יפרנסו
אותה. היא הרי אישה מבוגרת וקשה לה לפרנס את עצמה לבד

(אפשרות) : עורפה : האם יש לך קול? מה את אומרת פה?
(אפשרות) : להעלות את רות ונעמי לבימה ולתת לדיאלוג ביניהם להתנהל.
בנקודה מסויימת Freeaze : האם יש עוד קולות שמדברים פה ?
האם יש דברים שרות ונעמי לא אומרות ?
האם יש עוד דמויות פה ?
"וַתֵּרֶא כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר
אֵלֶיהָ:" : מה המאמץ פה ?

"באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין" – מה את, רות, באמת אומרת במשפט זה?
איזה כפילים יש פה?

6. מהו קולה של נעמי,במהלך הירידה של אלימלך למואב? מהו קולה בזמן חתונת
הבנים עם נשים מואביות?

7

2. וַתֵּצֵא מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-הָיְתָה שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ
עִמָּהּ וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה:
אופציה : אני רוצה לקחת את רגע הפרידה בין רות ובני משפחתה.ערב לפני רות
הולכת לה מבית נעמי,תופסת פרדה ורוכבת כחצי שעה לבית משפחתה ומבשרת
להם :
החלטתי לעזוב. איזה קולות נשמעים פה?
מה אומרת רות?
מה אומרת אימה של רות?
אביה של רות?

5.חלק אחרון :אנו נמצאים בדרך .נכנסנו ליהודה.מרחוק רואים את בית
לחם,כשמביטים לאחור רואים את מואב....

מהי תפילתה של נעמי ? מהי תפילתה של רות ?

On 2 יוני, 17:25, Moshe and Chaviva Speter <speterfam...@gmail.com>
wrote:

> בתאריך 2 ביוני 2011 14:44, מאת מיכאל <mike0...@gmail.com>:

>
>
>
>
>
> > הי לכולם,
> > קודם כל,יעל -אשמח שניפגש שוב וכל הכבוד על היוזמה..
>
> > אני הייתי עסוק לא מעט בתחום הביבליודרמה  : העברתי מס' פעמים ביבלודרמה
> > על רות, ומגילת אסתר
> > ולפני מס' ימים העברתי ביבילודרמה שבניתי בנושא לידת שמשון.
>
> > סיפור שמשון תמיד ריתק אותי, ובמיוחד סיפור לידת שמשון
> > ספור לידת שמשון תופס פרק אחר מתוך ארבעה שמוקדשים לחייו -רבע!  והדבר
> > מעורר שאלות...
>
> > הביבליודרמה נגעה במערכת היחסים הטעונה בין מנוח לאשתו ובדמות המלאך
> > שמצטרפת פתאום לבשר על בוא היילוד.
> > עלו קולות מרתקים על שאלות נוקבות הנוגעות להתנהגות מנוח ואשתו ובהשפעתם
> > האפשרית על שמשון כאדם וכמנהיג
> > בסוף גם למדנו מדרשי חז"ל שונים הנוגעים באותם שאלות (ודומות להם) והיה
> > מרתק לראות את ההקבלה בין הקולות שעלו בכיתה לקולות במדרשים.
>
> > כמו כן אעביר לראשונה ביבליודרמה בפסטיבל גברים המתקרב - שיווה  (http://
> >www.shiva.org.il)
> > זהו פסטיבל המתקיים כבר מס' שנים ,מיועד לגברים בלבד ועוסק בנושאי
> > הגבריות על שלל אתגריה כיום : זוגיות,מיניות,קריירה,אבהות ועוד..
> > אני מנחה בו פסיכודרמה כבר מס' שנים, והשנה לראשונה -גם ביבליודרמה על
> > דמויות ארכיטיפות של גברים בתנ"ך (שמשון כמובן ביניהם)
>
> > מוזמנים להפיץ בין מכריים הגברים...
>
> > צ'או

> > מיכאל-הסתר טקסט מצוטט-
>
> -הראה טקסט מצוטט-