המשך...על האיזון העדין של ביבליודרמה...

[מיכאל‎]

הי שוב,
המייל הקודם נראה לי ארוך מספיק..
רציתי להתייחס ,חביבה,למה שכתבת על חזונך :נשמע לי מדהים ובהחלט אשמח
לשמוע יותר על כך,אני גם חולם ל דברם בכיוון זה..
לגבי מה שאמרת על הציבור הדתי,אני מרגיש זאת גם,לאחר ביבליודרמה שהעברתי
במודיעין בבית פרטי של בעלי כיפות סרוגות..
עם זאת,יכול להיות שהכל שאלה של "מיתוג" הביבליודרמה : אם מדברים עליה
כעל דמויות שמדברות בגובה העיניים,זה עלול להיחשב פגיעה בקודש,אולם אם
מציגים זאת כדרך לנסח את המדרש שלי ולראות היכן עומק הדמויות מהדהדות
אצלי,ובכך להעשיר את הבנת הטקסט אולי זה עשוי להתפרש אחרת ?...

ולגבי מה שעלה פה על היחס בין ביבליודרמה למחזה על רות ,נראה לי שהדבר
משקף נקודה משמעותית :
בעיני ההבדל העיקרי בין מחזה לבין ביבליודרמה הוא שבעל המחזה,בהכרח מחזיק
בעמדה מסויימת כלפי הדמויות ויש לו אמירה ברורה,שאותה הוא מעביר,במחזה.
כמנחה ביבליודרמה אני מוצא עצמי המון פעמים מנסה להיות עם השאלות
הביבליודמרטיות ולתת קולות לתשובות השונות שהמשתתפפים יעלו. ברור שהדבר
לא קל וקשה תמיד לעשות זאת באופן מושלם,אך מבחינת השאיפה,לדעתי על המנחה
לנסות להשהות את עמדתו לגבי הדמויות ולתת לקבוצה להעלות את קולה.

אשמח שאנישם ישתפו את דעתם על כך ואיך אתם מתמודדים עם דבר זה ,אם בכלל,
בפרקטיקת ההנחייה.

מיכאל