המקדש והקרבנות בפרשות מטות + מסעי
צבי שביט
מטות
1 - לאחר מלחמת מדיין, מופיע הציווי על חלוקת השלל ועל המכס שצריכים לתת. לגבי העדה שלא יצאו למלחמה, מצווה ה': " וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים ... וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהוָה" (לא ל). ופעם נוספת בביצוע: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָחֻז אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים ... וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה" (לא מז).
2 - לאחר חלוקת השלל, באים שרי הצבא למשה ואומרים לו שהם התנדבו לתת לה' את התכשיטים שהם לקחו כשלל במלחמה. ואכן כתוב בהמשך: " וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְהוָה" (לר נד).
מסעי
בתחילת רשימת המסעות נאמר: "וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם" (לג ג). כפי שכבר כתבתי בפרשת פנחס, כאשר כתוב בתורה "פסח", הכוונה לי"ד בניסן שבו מקריבים את קרבן הפסח.
--