'אבינו מלכנו כותבנו בספר זכויות'
במהלך עשרת ימי תשובה מתפלל אדם מישראל שבורא עולם יכתוב אותו בספר זכויות. ולכאורה מדוע יכתבו אותו בספר זה? אם לא הוסיף זכויות בשנה זו ואף עבר עבירות למה ירשמו אותו שם?
בעניין זה כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (ג, א): "כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועוונות, מי שזכיותיו יתירות על עונותיו - צדיק, ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו – רשע... יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות, שנאמר: 'יען נמצא בו דבר טוב'... והקב"ה יודע היאך עורכין הזכיות כנגד העוונות".
הדוגמא שמביא הרמב"ם בעניין זכות כזו, לקוחה מן המלך אביה בן ירבעם, ומבואר בדברי חז"ל, שירובעם אביו הציב אותו כשומר במחסום המונע מישראל לעלות לירושלים. אביה המרה את פי אביו, עזב את משמרתו ועלה הוא עצמו למקדש.
בכך בא הרמב"ם ללמדנו, כי ראוי לו לאדם לבחור ולקיים מצווה שיש לה משקל כנגד כמה וכמה מצוות, כדי שתהיה לו זכות גדולה בעתיד.
רש"י בקהלת ה, ט; מביא דוגמא למצווה שיש לה משקל רב להכריע את הכף לזכותו של אדם "כגון בנין בית המקדש", שהיא מצווה הבנויה לדורות. על כך מבקשים אנו בתפילה "כותבנו בספר זכויות", שיעזרנו ה' לקיים מצווה בעלת משקל העומדת לדורות, כדוגמת בניין בית המקדש, ומצווה זו תכריע את הכף לזכותנו.
.png)
.png)
