כיצד משתלבים המועדים והאירועים ההיסטוריים של דורנו למהלך של גאולה מתקדמת?
שני החגים – פסח ושבועות – כמו גם ימי העצמאות ויום ירושלים – יוצרים שלמות אחת.
פסח ושבועות אינם רק חגים נפרדים, אלא חלק מתהליך שלם: מיציאת מצרים ועד מתן תורה.
פסח מסמל את החירות הפיזית – יציאת מצרים, ואילו שבועות מסמל את חירות הרוח – גילוי שם ה' בעולם במתן תורה.
הקשר בין שני החגים מודגש בספירת העומר, המחברת בין החירות הפיזית לבין הגאולה הרוחנית.
ביומינו:
יום העצמאות, בדומה לפסח, מציין את שחרור הגוף הלאומי – הקמת מדינת ישראל, "יום חרותנו".
יום ירושלים, בדומה לשבועות, מבטא את השלמת החירות – חזרת עם ישראל לכל חלקי ארץ ישראל, ובפרט להר המוריה, הקשור במהותו אל הר סיני – חזרה לתכלית הרוחנית והקדושה (כמבואר בדברי הרמב"ם במורה נבוכים).
גם מבחינה חקלאית יש חיבור פנימי:
העומר הוא תחילת הקציר (שעורים), ושתי הלחם הם סמל לשיא הקציר (חיטים) – "מראשית קציר השעורים ועד ביכורי קציר החיטים" (שמות ל"ד, כ"ב).
מדינה ומקדש – בניין אחד:
הרב קוק מלמד שנשמה אחת מחיה גם את המדינה וגם את המקדש.
אין מדינה בלי מקדש, ואין מקדש מנותק מהמדינה – שניהם חלק מאחדות אחת ומהותית.
ציון וירושלים:
ציון מייצגת את המלכות – השלטון והחומר.
ירושלים מייצגת את המקדש – הרוח והקדושה.
שניהם יחד משלימים זה את זה, ושם ירושלים, בסיומת הזוגית שלו, מבטא את האחדות הזו.
הר המוריה – שיא החזרה:
החזרה אל מקום בריאת העולם, אבן השתייה, היא שיא הגאולה.
שם נבנו המקדש הראשון והשני , ושם עתיד להיבנות המקדש השלישי.
המסר לדורנו:
בזכות ירושלים החזירנו הקב"ה לארץ ישראל, ובזכותה גברנו בכל מלחמותינו.
האחדות והמסירות נפש הן תנאי יסוד להמשך תהליך הגאולה ובניין המקדש השלישי.
המסקנה:
נמשיך לבנות את ירושלים ואת ארץ ישראל – גם בגשמיות וגם ברוחניות – כדי להאיר את העולם כולו באורו של מקום המקדש.
אחדות עם ישראל והגברת הקדושה הם המפתח לבניין הבית הנצחי, בית המקדש השלישי.
(על פי דברי התורה של הרב חיים דרוקמן והרב יצחק לוי)
