מעניין. למה האופוזיציה, שכידוע הצד שלנו יושב בה זה שנים רבות, שמקדמת בדרך כלל זכויות אדם ואישה, ונשים פמיניסטיות גדולות ומרשימות מרכיבות אותה, הפילה חוק שנשמע שמקדם שוויון בין המינים? ולמה זה כישלון משמעותי של הקואליציה, שכאמור מורכבת מימין קיצוני ושבינה ובין זכויות אדם ואישה וכבודם עומד עכבר מוכה שחין? מעניין.
- זה נכון.
- זה גם נכון שיש צורך שהורות תהיה שוויונית יותר באופן כללי, ובכלל שיהיה שוויון בין המינים - זה פשוט לא המצב בחברה הישראלית היום. בגלל מבנה שוק העבודה והשכר הלא שוויוני של נשים וגברים, אפשרויות התעסוקה והקידום במקומות עבודה מביאים לכך שהרבה זוגות מחליטים שאת המחיר של אי-קידום בעבודה/עזיבת מקום העבודה לצורך גידול הילד תישא האישה. משכורת של מפרנס אחד, גבר, היא בחירה כלכלית "חכמה" יותר עבור זוג שצריך להמשיך להתקיים במציאות שבה אין הרבה מוסדות ציבוריים שתומכים בגידול הילדים (חינוך חובה מגיל צעיר, קצבאות ילדים, יום לימודים ארוך וכו'). גם כאשר גברים רוצים להיות מעורבים יותר בגידול הילדים - המבנה הכלכלי המפלה והאגרסיבי (שעות העבודה הארוכות בישראל) מדיר אותם (ואת בנות הזוג שלהם) למעשה מהתפקיד הזה.
- נשים רבות עוזבות את מקום העבודה שלהם למשך כמה שנים טובות לטובת גידול הילדים. בדר"כ יותר מילד אחד ולכן מדובר על מספר שנים. אלו השנים שבהן בן הזוג צובר ותק, מתקדם בדרגה, שכרו עולה, הפנסיה שלו נצברת וכו'. בעצם הגבר הפך להיות בעל האמצעים המטריאליים בבית. עבור הנשים - להשתלב בחזרה בשוק העבודה אחרי שנים של "עקרות בית" זה מהלך שיש בו "הליכה אחורה", מאמץ גדול, אולי לא משתלם וכו'.
- למעשה - יש פה מציאות רחבה שמפלה נשים. אישה שמתגרשת מבעלה עומדת בפני מערכת מפלה מלכתחילה + היא בנקודת התחלה מוחלשת יותר משהייתה בה לפני שיצאה משוק העבודה (ראו סעיף קודם). בשביל נשים גרושות רבות - המשמורת האוטומטית על הילדים היא הפריבילגיה היחידה שיש בידן. לא זאת אף זאת (#אורלי#עינהר) - החוק "השוויוני" הזה היה שם אותן בנקודה שבה הגברים יכולים להשתמש בשאלת המשמורת ככלי מיקוח וסחיטה - כזכור, מוסד המשפחה והנישואין בארץ נשלט בידי הרבנות (מוסד פטריארכלי ושוביניסטי בעליל, שבו הגבר מאשר את הפרידה עבור האישה או מונע אותה). סחיטה אפשרית במסגרת חוק "שוויוני" כזה - "אני אתן לך גט בתמורה למשמורת מלאה שלי על הילד" - האישה נשארת ללא עבודה (וכמובן ותק), וללא תמיכה כלכלית כלשהי מבן הזוג לשעבר. אם מדובר במספר ילדים - הגבר יכול להוכיח בבית משפט ש-לו (בניגוד לבת הזוג) יש את האמצעים להחזיק בית וילדים. אפשר להמשיך ולשכלל את זה, כמובן.
זהו בגדול.
שאלות של תפקידים מגדריים הן שאלות חשובות, אבל בדוגרי - את רוב החברה הישראלית זה פוגש פחות בהקשר של האופציות לשחרור ושל הרווח שבחוויה הדינאמית של המגדר, ויותר בשאלות של מי מפסיד(ה) מה, מתי, כמה ואיפה.
אז מניעת החוק הזה באה להקטין את הפגיעה במי שגם ככה נפגעות מהמערכת השלמה שמקיפה אותן.
שאלה טובה היא איזה חוקים ניתן לחוקק כדי לתקן את התמונה הרחבה, שבתוכה יהיה ניתן לתקן גם את החוק הספציפי הזה לכיוון שוויוני יותר.
*אני בעד מניעת החוק. אבל פייר, מוזמנים/ות לחלוק עלי (בפרטי). אבל שתדעו שמרב מיכאלי בצד שלי 😉.
יאללה,
סופ"ש נעים ורגוע שיהיה לכולנו.
* מוזמנות להעביר ל4 השכבות / בית היוצר/ פסיפס/ סבים וסבתות.