NewsLetter June 2013

[אורה ביתן‎]

		Net הגלגלים גיליון מס' 76, יוני 2013, תמוז ה'תשע"ג
להצטרפות לרשימת התפוצה, נא לשלוח דוא"ל ריק לכתובת: subscribe+b...@googlegroups.com			להסרה מרשימות התפוצה, נא לשלוח דוא"ל ריק לכתובת: unsubscribe+...@googlegroups.com
מה חדש: מבצע גיוס כספים למחנות הקיץ לילדי בית הגלגלים נמשך.... ● קול קורא למתנדבים בוגרים ● ראיון עם עינב וינגורד ● "לחזק, לחבק, ללטף ולאהוב אהבה אינסופית" ● המרוץ לגלגל ● טיול גילגולונים – מעין שריג לעין יעל ● חניכי תוכנית המעבר בנמל ת"א ● סיום חוגים בסניף צפון ● התנסויות בוגרים ● קצת תרבות... ● קייטרינג נתיב הל"ה  ● מכתב לקבוצת "הלב והנשמה"  ● חתונה של מיכאל ויעל ● מופע התרמה מסניף צפון ● ביקור במפעל השוקולד ● סיום חוג בישול ● שבע ברכות לראובן בלייר

 

מבצע גיוס כספים למחנות הקיץ לילדי בית הגלגלים נמשך.... אין שום הפרדה בין חניכים ומתנדבים, בטח לא במחנה הקיץ כשמטיילים, מבלים, נהנים ומתמודדים ביחד במשך שבוע. המחיצות נעלמות וכולם פשוט הופכים לחברים טובים, לא סתם קוראים לזה קבוצה. השנה מתוכננים מחנות קיץ עבור 24 קבוצות, למעלה מ- 400 ילדים ובני נוער של בית הגלגלים. מבצע גיוס כספים למחנות הקיץ ממשיך.... לתרומות לחצו על הלינק http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=1122 לתרומות באמצעות המחאה ניתן ליצור קשר עם אורלי 054-2880484 , or...@beitgalgalim.org.il   __________________________________________________________________   קול קורא למתנדבים הבוגרים
ראיון עם עינב וינגורד עינב וינוגרד מתנדבת בסניף ירושלים כבר 6 שנים מתראיינת בתכנית עושים שינוי בהנחיית טליה פלד-קינן, ערוץ 10. תעבירו ל-51:00 דקות ותיהנו http://shinui.nana10.co.il/
יותם זורע מחניכי קבוצת לה פמיליה-סניף מרכז בכתבה מרגשת ומחממת את הלב "לחזק, לחבק, ללטף ולאהוב אהבה אינסופית" כתבה שהתפרסמה ב 30.6.2013 ב YNET מאת: יותם זורע 'בית הגלגלים' המעניק מגוון שירותים לילדים ובוגרים בעלי פגיעה ביכולת התנועה בעיקר כתוצאה משיתוק מוחין וניוון שרירים, מגייס תרומות למחנות הקיץ העתידיים. יותם זורע מקבוצת לה-פמיליה מספר חוויות מהפעילות.   שלום שמי יותם זורע ואני בן 17, גר בנס ציונה אני אחד משלישייה, יש לי עוד שתי אחיות תאומות יובל ועמרי. כשנולדתי היה לי חוסר חמצן במוח וכתוצאה מכך השרירים שלי אינם חזקים במיוחד ואני נעזר בהליכון.   עם השיתוק מוחין (CP) אני לומד בחינוך הרגיל בקריית החינוך אליעזר בן יהודה" בכיתה י'. לומד במגמת קולנוע ותקשורת וסוציולוגיה. יש לי סייעת צמודה כבר 7 שנים, ששמה עדה. אישה מקסימה שעוזרת לי בכל מה שאני צריך. אני תלמיד טוב שאוהב ללמוד, עברתי השנה כבר חלק מבחינות הבגרות בהצלחה. כמו כל החבר'ה בגילי, גם אני אוהב לשמוח, לקרוא, לחקור, לגלות ולהיות עם חברים.     "אני אוהב לשמוח, לקרוא, לחקור, לגלות ולהיות עם חברים" אני זוכר את הפעם הראשונה שאלי, מנהל סניף הרצליה, הגיע אלי ושאל אם אני רוצה להצטרף לבית הגלגלים - מקום מיוחד שמעניק מגוון שירותים לילדים ובוגרים בעלי פגיעה ביכולת התנועה בעיקר כתוצאה משיתוק מוחין וניוון שרירים. אמרתי שאני צריך לחשוב על זה. חשבתי והחלטתי להגיע. היה קשה לי לחשוב בכלל על לישון מחוץ לבית אז הגעתי לפעילות וחזרתי אחריה הביתה. הגעתי שוב למחרת בבוקר לכמה זמן. אחר כך כבר נשארתי לישון ללא בעיה ומאז לא הפסקתי להגיע לפעילויות.           לקריאת הכתבה המלאה של יותם ב YNET לחץ על הלינק  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4397316,00.html
המרוץ לגלגל מאת: אנואר אלנבארי, חניכה בתכנית מעבר סניף דרום ("מתגלגלים קדימה") בתאריך 12/6 התאספנו כולנו בתחנה המרכזית בב"ש לפעילות סיכום השנה שעסקה בנושא נגישות לנכים בתחבורה ציבורית. התחלקנו לשתי קבוצות כשכל קבוצה קיבלה מספר משימות הקשורות לנושא של נגישות. לפי המשימות בדקנו אם יש ליקויים בנגישות לנכים כמו למשל בחנויות, במסעדות, שירותים נגישים לנכים ועוד. ובסוף נתקלנו במשימה כל כך מאתגרת שהייתה הקשה מכולן, אך עשינו אותה כמו גדולים. המטרה הייתה לכתוב שאלות הקשורות לנושא הנגישות ולראיין מספר אנשים בתחנה. את השאלות ששאלנו כתבנו בעצמנו בלי עזרת המדריכים. לאחר מכן נפגשנו כולנו בפארק החייל האוסטרלי לסיכום הפעילות. כל קבוצה אמרה את הליקויים שהיא רשמה ולבסוף החלטנו שאנחנו שולחים מכתב לראש העיר ב"ש ולמנהל התחנה. לאחר סיכום הפעילות התפנקנו בפיצה ברצלונה שאיתן החניך הזמין ולסיום סגרנו את המפגש במסיבת יום הולדת לאלינור, חניכה בקבוצה J
טיול גילגולונים – מעין שריג לעין יעל מאת: ישי דינר, מדריך בקבוצת הפילים, סניף ירושלים אל הרחבה הענקית שלמרגלות עין שריג מתקבצות אחת אחת עשרות מכוניות. כ- 70 איש מתאגדים יחד אל אותה המטרה – הטיול הכי מטורף שהיה אי פעם, טיול גילגולונים!             לאלו מכם שעוד לא עשו היכרות, גילגולון - הוא כיסא גלגלים לשטח. כן כן, כיסא גלגלים מיוחד עם גלגל אחד בלבד, שמסוגל לעבור כמעט כל מטווה שטח אפילו למיטיבי לכת.                    וכך, בבוקרו של יום קיצי יצאנו עם רב לחוויה בלתי נשכחת בה במשך יומיים השטח הפך נגיש בעבורנו. דרך שביל המעיינות; עין תמר ועין עוזי (כמובן כולל טבילה), ארוחת צהריים ביד קנדי, עין איתמר (שוב טבילה..) והגעה לחניון הלילה בעין לבן.. אני מחזיר אתכם רגע אחורה לשלב בו עודנו תרים את הארץ מיוזעים במסלול היום הראשון. תוך כדי גלגול עליז נזרקו לאוויר אי אילו שאלות לוגיסטיות מאילו שלא היו מעורבים בסוד העניינים: "אתם ישנים בשטח? איך? מה גם הילדים? ומה עם שירותים? לא יהיה לכם קר?". משתאים ובעיקר פעורי פה, הגענו כולנו לחניון של עין לבן ועם המחזה שראו עינינו נפתרו כל השאלות – אוהל ענקי מחולק לשניים ובו כבר מפוזרים מזרונים. לאורכו נפרסו מנורות לרוב. מדורה ובה מחכים חמישה סירי פוייקה, וכמובן גולת הכותרת- שירותים עם דלת וכיסא שלא מביישים מהנדסי שירותים מדופלמים.. זה אולי המקום להגיד תודה ענקית לשנת השרות של קיבוץ צובה שעשו עבודה מדהימה וגרמו לטיול הזה לקרום עור וגידים.                                   בערוב היום, לאחר שירה סביב המדורה, עייפים ומרוצים צנחנו אל תוך שקי השינה.                  השעה 6:00 בבוקר, הלילה מתחלף ביום כמו נשל נחש. טל נפרס על הארץ, ציפורים מעירות את היום, והשמש מציצה מבעד להרי ירושלים. "וואו איזה כיף להתעורר בטבע", "איך יפה פה.." כך פתחו חניכינו את היום ואנו מאושרים על הזכות שיכולנו לתת להם את האפשרות. טבילת בוקר בעין לבן, קפה של בוקר, התארגנות ופרידה מהחבר'ה של צובה ואנחנו ממשיכים בדרכנו לעין יעל. שם חיכתה לנו פעילות של פיסול בחומר, ארוחת צהריים קלילה שכולנו יוצאים ממנה עם טעם של עוד.. קצרה היריעה מלהגיע לכל הלוקחים חלק בפרויקט המטורף הזה, ובכל זאת אנו מרגישים צורך עז לומר תודה למספר אנשים שעזרו לנו להפוך את הטיול הזה למציאות: תודה לעמותת "אחרי" י-ם, לאלי ודוד החבלנים, לחיים הנגר והחבר'ה שלו מפלס"ר צנחנים, לצוות של אלעזר מפלגה שחורה בדובדבן, לתלמידים של יפתח מבי"ס "ברנקו וייס" רמלה, לליעוז וחברותיו מהגולן, לעמותת אתגרים על הגילגולונים ולכל המצטרפים אשר נתנו יד בדבר. ושוב, תודה מיוחדת לשנת שירות של קיבוץ צובה – מחזור ד'. האפשרות הנדירה הזו בה הצלחנו לחשוף את חניכינו אל נופי ארצנו בדרך בלתי אמצעית נטעה בנו תחושות עמוקות של רצון, יכולת ותקווה להמשיך להפוך את הבלתי מושג לאפשרי.  הגילגולון הגיע לארץ באדיבותם של משפחת בדיחי לזכר בנם גיל בדיחי ז"ל שנפל בקרב ברמאללה בכ"ט באדר תשס"ב, 13/03/2002.
חניכי תוכנית המעבר בנמל ת"א מאת: שירין חדד, חניכה בתוכנית המעבר, סניף מרכז ביום שני האחרון לפעילות של תוכנית המעבר, יצאנו הקבוצה לנמל תל אביב כדי לחלק עוגיות. את העוגיות הכנו בעצמינו ביחד בבית הגלגלים ואחר כך נסענו לנמל. המטרה של חלוקת העוגיות הייתה ליצור שיחה עם האנשים שראינו שם. לכן, כל אחד שעבר לידנו הבאנו לו עוגייה ודיברנו איתו על החיים ועל בית הגלגלים. רצינו לבוא מהצד שלהראות שהנכה גם נותן לאחרים ולא רק מקבל כמו שהוא רגיל. חשבנו שזה יתרום לנו וגם לבית הגלגלים ובעיקר לפתח שיחה עם אנשים שלא הכרנו לפני. זה היה ממש נחמד. אנשים התעניינו ואהבו את העוגיות שלנו. לאחר ההסתובבות בנמל הלכנו לאכול במסעדת קפה קפה והיה ממש טעים! אני מרגישה שהשנה בתוכנית המעבר התפתחתי מאוד והיא תרמה לי הרבה. אני היום מעיזה לפתח שיחות עמוקות ורגישות יותר עם אנשים.
סיום חוגים בסניף צפון מאת: לאה מאיר, ס.מנהלת, סניף צפון החודש ערכנו מסיבת סיום לחוגי סניף צפון – חוג בישול, אילוף כלבים, מחשבים ואומנות. את הערב פתחנו עם כיבוד קל שהכינו משתתפי חוג בישול, המשכנו לתערוכה שהכינו חניכי חוג אומנות. המשכנו לברכות מפי לימור ואודליה, צפינו במצגת משגעת שהכינו יעל וחן בנות השירות שלנו על כל השנה המדהימה שחווינו בסניף. הודינו למתנדבים שהגיעו באופן קבוע לעזור לנו בחוגים, חוג מחשבים הפתיע אותנו עם מצגת משעשעת על החניכים ועל הצוות, וסיימנו עם חוג אילוף כלבים שעשה לנו מופע בחצר הסניף. הייתה מסיבה סיום מרגשת ומשמחת. תודה לכל ההורים והחניכים שהגיעו. נתראה בשנה הבאה!
התנסויות בוגרים מאת: איתי מנהיים, רכז בוגרים, סניף דרום במהלך החודש האחרון יצאה קבוצת הבוגרים של סניף דרום להתנסויות ב"שטח". לאחר חודשים של פעילויות בהם דיברנו על ניהול זמן וארגון סדר עדיפויות, תכנון פנאי ותרבות ומימוש זכויות. הגיעה העת בה נדרשו הבוגרים ליישם את שלמדו ולארגן בעצמם את בילויי הפנאי שלהם. הבוגרים חולקו לארבעה צוותים כאשר כל צוות תכנן פעילות אחת. שתי פעילויות היו בבאר שבע, הראשונה במסעדת ערביקה והשנייה בבית קולנוע ומתחם one בעיר. הפעילויות באשקלון היו בבאולינג והשנייה בטיילת בר כוכבא. הבוגרים ארגנו את הפעילויות מההתחלה ועד הסוף. החלטה על מיקום, הודעה לכולם, תכנון תקציב והסעות, והזמנת מלווים. כל הפעילויות היו ממש מוצלחות וזיכו את כולנו בהנאה גדולה ואת המארגנים עם מחמאות מהחברים. עתה הקבוצה מצפה לאתגר הגדול הבא והוא סמינר הבוגרים השנתי שיתקיים בהרצליה במשך שלושה ימים בנושא התנהלות פיננסית.
קצת תרבות... מאת: אביה, בת שירות, סניף מרכז השבוע יצאנו קבוצת הבוגרים של סניף מרכז לסיור במוזיאון האומנות בתל אביב. שבוע לפני כן ישבנו עם אופירה, המורה של חוג אומנות והיא הראתה לנו במצגת כל מיני תערוכות של אומנות והסבירה לנו עליהם. כשהגענו למוזיאון עשינו סיור בכל מיני תערוכות ותצוגות שונות של אומנות: פסלים, תמונות ובגדים.. לאחר מכן עברנו למוזיאון הסמוך לו ושם צפינו בסרטונים קצרים שחוזרים על עצמם שגם הם חלק מהאומנות. לאחר הסיור הלכנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה סמוכה.. פתחו לנו שולחן גדול וכל אחד הזמין מה שרצה. היה טעים ומפנק!
קייטרינג נתיב הל"ה מאת: מוטי מושקין, מנהל סניף ירושלים לפני כשנתיים וקצת נסעתי בבוקרו של יום ששי לקיבוץ נתיב הל"ה לבצע את מטלת יום השישי שהונחתה עלי מאת המדריך האחראי דאז (אני). המשימה היתה להביא כמה שיותר מגשים של אוכל ובעיקר שניצלונים בכמה שפחות כסף, דהיינו, שלוש מאות שקל בלבד.   ידעתי שאני צריך לחפש שם את רינה שהיא אחראית על המקום ולהגיד לה שאני מוטי מבית הגלגלים ושבאתי לאסוף את השלל עבור קבוצתי שתחיה. כשנכנסנו פנימה אני ומדריך נוסף מקבוצתי (אהרוני למי ששאל) ראינו בחור צעיר שלא לומר ילד עומד מאחורי שולחן הקופה, ישר אמרתי לחברי שאנחנו בבעיה כי לא בטוח שהוא מכיר את ההסדר המפוקפק שיש לנו עם המקום, קרי, להביא כמה שיותר בכמה שפחות. ניגשתי לבחור הצעיר ושאלתי אותו האם הוא יכול להגיד לי איפה רינה והאם הוא יודע על סודו של ההסדר. הנער ענה לי שרינה לא נמצאת כרגע, אבל הוא יודע שמגיע לנו הנחה מסוימת. טוב אמרתי בליבי "הנחה מסוימת" כנראה שהוא באמת יודע על מה מדובר.   לאחר שהעמסנו כמות מכובדת של מגשים שאני די מתבייש לומר מהי, ניגשנו לבחור וביקשנו לשלם לו את התמורה הדלה בעד האגרה. אלא שהבחור התחיל לשקול את כל המגשים ולאחר שסיים לוח התוצאות הראה את הסך המפחיד של 1,450 שקל!! זה השלב שבו זעה קרה התחילה לבצבץ במצחי ואני שוב משחיל פנימה את השאלה "אתה זוכר את ההסדר" ותשובתו "כן אני זוכר שמגיע לכם 10 אחוז הנחה"... ואני בתגובה מנסה בכל כוחי להסביר "לא יקירי אם כבר 10 אחוז זה מה שאנחנו משלמים..."   מפה לשם, המושיעה הגדולה רינה נכנסה לחנות ופתרה קלות את הסוגיה ובמקום להיפרד מ-1500 שקל נפטרתי  מ- 300 שקל ויצאתי לדרכי חזרה לאבן ספיר שמח וטוב לב.   אלא שבאותו יום, הבנתי עד כמה אנחנו חייבים תודה לנתיבלה ועד כמה יום אחד יש סיכוי שיבוא מלך חדש על נתבילה ויחליט לחרוג מהמנהג. לצערי היום הזה הגיע, רינה עזבה וכנראה שנאלץ לעשות עבודת שטח בכדי למצוא  מקום חדש שיסכים לתרום לנו ארוחות או שפשוט נחזור כולנו למנהג הישן והטוב לבשל לעצמנו מתוך מה שיש. מכאן, אנחנו חייבים תודה ענקית לרינה מקייטרינג נתיבלה על שנים רבות של טוב לב וחיסכון בכסף שזיכה אותנו בארוחות ברמה גבוהה והרבה שניצלונים וקציצות בשר שעוד נתגעגע אליהם. (כמובן שהאמור לא מהווה תחליף לתודה ולשי נפרד שאנחנו חייבים לה ושיבוצע בקרוב).
מכתב לקבוצת "הלב והנשמה" מאת: זיו אלקובי, חניך בקבוצת הלב והנשמה, סניף צפון חניכי ומדריכי קבוצת " הלב והנשמה" היקרים! הרבה דברים השתנו אצלי בחיים במשך 11 שנים, ואחד המקומות שנשארו כל כך קבועים וטבעיים בנוף הוא קבוצת הלב והנשמה ובית הגלגלים. ובבואי לכתוב ידעתי שזו תהיה משימה לא קלה כי איך ניתן בכלל לסכם תקופה כל כך משמעותית ויפה בחיים? ובכל זאת אנסה להעביר לכם את רגשותיי הכנים. מה שעושה את המקום הזה לכל כך מיוחד בעייני, הוא האנשים שבו אנשים שהם מלח הארץ הזו, שהפכו להיות לי במהרה להרבה הרבה יותר ממשפחה, מהם למדתי מחדש בכל פעם על מהות הנתינה, והקבלה דרכם נחשפתי לדרך הביטוי הכי יפה של המונח עבודת קודש, ואיתם חלקתי רגעי שיא ושפל שעברו עליי בחיים. בית הגלגלים והקבוצה המדהימה הזו, היוו בעבורי מקום כמעט יחיד, שבו יכולתי להרגיש אני עצמי, מבלי שום צורך בהסברים מקום שלימד אותי להכיר ולהוקיר על הצדדים הטובים שבי, וגם לא חשש לאמת אותי למול הפחדים והצדדים הפחות נעימים באישיותי והזכיר לי לא פעם שכדי להתפתח ולהתבגר באמת עליי להתמודד עם אותם צדדים ולא לברוח אל המקומות הנוחים שלי. על כך אני מודה לכם מעומק ליבי. בזכותכם קבוצה יקרה, הפכתי לאדם טוב יותר קשוב, ואכפתי יותר לעצמי ולאחרים, אחראי, בוגר, ומפוכח בהרבה משהייתי כשעשיתי כאן את צעדיי הראשונים. אתם תמכתם בי לאורך כל הדרך ועזרתם לי לעשות את הניתוק הקשה וההכרחי, מהבית וזהו, בלי צל של ספק אחד המהלכים החשובים ביותר שקרו לי בחיים. אז נכון תחילת הדרך לא הייתה קלה, וכל חצי שעה נראתה כמו יממה, ועל אף שלא תמיד הבנתי מה אני עושה פה, היום אני יכול לומר בפה מלא ובלי שום סייגים בהתחשב בזה שכפי סיפרתי לכם, הגעתי די בטעות או אם תרצו מקרה אל בית הגלגלים, ניתן לומר שזו הייתה "טעות" ששינתה לי לטובה את החיים, ואפשרה למשפחה שלי לנוח קצת משגרת יומיומית לא פשוטה, ולי את הזכות להעביר אחת לחודש סופי שבוע בחברת אנשים שאני אוהב מאוד ומעריך עד אין סוף, תוך שמירה וכיבוד של שבת קודש, דבר שמוסיף המון ואני מקווה ליישם אותו גם בחיי הפרטיים. ומעל לכול חניכים וחניכות יקרים מדריכי ומדריכות הקבוצה המקסימים בעבר ובהווה, תודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי, להיות לצידכם ללמוד מכם להיחשף לאישיות הערכית שלכם, ולקשיים שאתם עוברים, אתם בעייני גיבורים אמיתיים. תודה על שהפכתם את בית הגלגלים בעבורי ממקום שהוא מסגרת חברתית חשובה, לבית שקיבלתי בו תמיד חום אהבה, המון הקשבה ועזרה בכל דבר, למקום וקבוצה שחבריה השאירו בי רגעי שמחה צחוק וכיף בלתי נגמרים בשבתות במחנות הקיץ ואף ביניהם כל אחד ואחת מכם לאורך השנים הוא חבר אמת שהרגעים שהיו לי איתו ילוו אותי לכול החיים. אך גם דברים טובים נגמרים, ואני מקווה שהצלחתי לתרום לכם מעט ממני במהלך השנים, ולהשאיר חותם קטן ואישי במקום שהטביע בי את חותמו לכל החיים אני גאה על כך שהייתי חניך במשך 11 שנים בקבוצת הלב והנשמה בסניף צפון של בית הגלגלים. בתודה על תקופה בלתי נשכחת ובברכת עלו והצליחו בכל אשר תפנו בחיים. זיו אלקובי
חתונה של מיכאל ויעל מאת: הדר אפלבוים, מנהלת סניף דרום מתוך דברי הברכה בחופה: "4 בתים ואהבה" הסופר אשכול נבו כתב את הרומן "4 בתים וגעגוע". הערב תחת חופת הכוכבים אציג את 4 בתים ואהבה. הבתים הראשונים בעלילה אלו הבתים של השורשים, היסודות והחינוך, מהם שאבו הדמויות המרכזיות את הערכים, המידות והמוסר. משפחת הכלה – משפחת גולן – הרחק בגליל המוריק ובאוויר הצח בעיר המחולות כרמיאל. משפחת החתן – משפחת בן ברוך – בנוף המדברי במרחבים שלא נגמרים עם חום אנושי שיש רק בדימונה. בנקודת המפנה בעלילה הבית ה-3 הוא העיקר, בו שתי הדמויות הראשונות מגיעות למפגש הכרות שמתרחש בבית שלנו – בבית הגלגלים. בתוך עולם של נתינה אינסופית, קבלה, צניעות ויצירה, הייתה לי הזכות והעונג ליצור מפגש מציאות ביניכם של מאור פנים, מרחיב לב ומרומם נפש. שיא העלילה – הבית הרביעי, הבית שאתם בונים בערב זה. בית החלומות שלכם. אני בטוחה ויודעת שהבית שלכם יהיה מושתת על רגישות נדירה, סבלנות, קבלה, אהבה והבנה. בית מלא חיים ושמחה. המון מזל טוב, הדר וקבוצת בגלגול הזה – בית הגלגלים דרום! הייתה שמחה גדולה והשתוללות מטורפת ברחבת הריקודים של כל הקבוצה! תודה ענקית למיכאל ויעל ותודה שהזמנתם אותנו!
מופע התרמה מסניף צפון   מאת: איתמר גיא, קבוצת הגיבורים, סניף צפון לא מובן לי מדוע רובנו מממנים את מחנות הקיץ בשיטה הישנה - בקשת כספים ממכרים, שלא לומר "שנור". אין בכך דבר פסול, חלילה, ואפילו עשיתי זאת בעצמי ובהצלחה רבה. אבל מעשים טובים והנאה באים אצלנו ביחד, ולכן אימצתי שיטה נוספת - מופע התרמה. הרבה כיף וכסף, ואפס חוסר נעימות. השיטה מוכרת. במקרה הזה, הייתה זו השנה השנייה לגייס את מירון אגר מה"בוביזמר" ולארגן "בירה נשירה" בגינת הכט בחיפה. בנוסף לבירה, השנה היו גם פופקורן מקפיץ וצמר-גפן-מתוק, וכמובן גם עשרות סטודנטים. היוזמה זכתה לברכת ההנהלה ואף הועתקה לקבוצה ירושלמית. היה רצון להפוך אותה למשהו סניפי. אולי בעתיד. התקופה הייתה סוף סמסטר ובאוויר נשבה רוח בחינות, אבל חלק מהמדריכים הצליחו לסייע למרות הכל. תודה מיוחדת לחניכה בר שביט שכיהנה כמארחת, כמוכרת כרטיסים וכדוברת הרשמית של בית הגלגלים.
ביקור במפעל השוקולד מאת: אביה, בת שירות, סניף מרכז ביום רביעי האחרון יצאנו קבוצת הבוגרים של סניף מרכז לביקור במפעל השוקולד –אורנה בקדימה. התחלנו את היום בצהרים בסיור במקום. הסבירו לנו בהתחלה כיצד השוקולד נוצר וממתי התחילו לייצר אותו. צפינו בסרט קצר בו ראינו כל מיני דרכים להכנת שוקולדים שונים וכמובן שהביאו לנו גם לטעום אחרי הסרט. לאחר מכן עשינו סיור במפעל ועברנו בתחנות שונות וצפינו בתהליך הכנת השוקולד. אחרי שהסתיים הסיור הייתה לנו הזדמנות לעשות שוקולד בעצמינו.. כל בוגר קיבל ביסקוויטים שבורים לחתיכות קטנות ושוקולד נוזלי וכך כל אחד הכין לעצמו כדורי שוקולד. יותר מאוחר הלכנו למתנ"ס בקדימה לאכול ארוחת צהריים. והיה יום ממש נחמד וטעים!
סיום חוג בישול מאת: איתי מנהיים, רכז בוגרים, סניף דרום מה נבשל היום? היום נבשל דברים לבנים, או אולי דברים סגולים? מאפים? בשרים? חלבי? מוקפצים? לאחר שלוש שנים נפלאות של החוג בישול בהדרכתה של סיגל טייכמן המקסימה, החוג מגיע לסיומו. ואיזו דרך לסיים חוג בישול מאשר לחגוג עם בשרים ועל האש? לטובת המשימה הקולינרית התגייסו חניכי החוג, חתכו, טיבלו וסידרו, ואף התגייסו הנהגים המסורים שלנו וניפנפו על המנגל. במהלך המפגש כולם גם הודו לסבתות שלנו, שרה ורותי על התרומה האדירה שלה לחוג. כאן המקום גם להודות לסיגל על 3 שנים נפלאות של הדרכת החוג שמגיעות לסיומן בשל השיפוצים הצפויים בשנה הבאה בסניף דרום.
שבע ברכות לראובן בלייר מאת: רועי כהן, חבר בקבוצת הבוגרים, ירושלים שוב אנחנו כאן בעלון נוסף של עיתון בית הגלגלים והפעם אנו רוצים לספר על מה שהיה לנו בזמן האחרון... חברנו היקר ראובן בלייר שהוא גם רכז קבוצות הבוגרים והמנהיגות התחתן במזל טוב עם קרן!!!!!                            שתי הקבוצות וחברים נוספים שהוזמנו התכנסו בבית הגלגלים וערכנו להם מסיבת שבע ברכות שכללה משחקי חברה. אחד המשחקים היה משחק שבו ראובן וקרן ישבו גב אל גב ושאלנו אותם שאלות כלליות. כל אחד מהם היה צריך באמצעות שני כרטיסים שעליהם ציור של חתן וכלה לענות מה הוא חושב שנכון. למשל שאלנו אותם מי יהיה אחראי על הניקיונות בבית, על בישולים וכדומה. היה מאוד משעשע. בהמשך שרנו שירים לכבודם ובנוסף כל מדריך וחניך בירך את הזוג המאושר בדברים משלו. היה לנו ממש מיוחד ומרגש, שנזכה לחגוג עוד הרבה שמחות כאן בבית הזה ותודה רבה לכל המארגנים נשתמע בשנה הבאה!!!!         אנחנו כבר כמעט באלף חברים בפייסבוק של בית הגלגלים אז אם עוד לא עשית לייק לדף שלנו אנחנו זמינים אתכם ללחוץ על הקישור ולעשות לייק https://www.facebook.com/HouseofWheels?fref=ts

 

 

 

אורה ביתן

סמנכ"לית

09-9557999   \   052-6338666

 

www.beitgalgalim.org.il