שלום חברים אהובים שלי
כל היום חשבתי עליכם, אז לשעת לילה מאוחרת החלטתי לא להשאיר את המחשבות בבטן.
מה שלומכם?
המרחק עושה לי לא טוב, יש לי תחושה שאני מחמיץ אתכם מדי יום ביומו. הייתה לנו שנה של יחד כל כך אינטנסיבי, שרק ההיעדר של היחד הזה מצליח להיות אינטנסיבי כמוה.
אצלי התחילה השנה בטוב, מאוד עמוס לי ביום-יום, המון קריאה בעיקר (נדמה שאין לזה סוף) והמון שעות באוניברסיטה. ממבט ראשון על העולם הזה אי אפשר שלא להשוות לבינה, והתחושה היא שהלימוד הוא יותר יסודי אולי, יותר מסודר ויותר מקיף, אבל פחות מעמיק - ללא ספק. לימוד כמו שהיה לנו בבינה, לטוב ולרע, עוד לא פגשתי בשום מקום, ואני בספק רב אם אפגוש. כל כך מיוחד, עם מורים כל כך מיוחדים - כל אחד טיפוס.
והשנה שלנו נגמרה במעין חטף, נדמה לי. חלקנו נפגשנו מאז ללימוד על ברנר שהיה, איך לומר, על קצה המזלג - ובעיני היה מדהים ומעורר תקווה שאולי אפשר עוד קצת לנגוס בדבר הזה שהוא קבוצת בג"צים מחזור ז' (שם זמני בהחלט).
אין לי איזו שורה תחתונה, נדמה לי. קצת כמו בסבב מה נשמע בבוקר חמישי, אני פשוט מדבר עד שנדמה לי ששיעממתי אתכם.
אשמח לשמוע מה שלומכם. איך אתם התחלתם את השנה (כבר עוד מעט חנוכה, אימאלה) ואיך אתם חווים את החיים שלכם.
(אשמח גם אם באמת כולם יעשו אות חיים - לא רק עכברי המיילים הידועים! שנאמר "ומבשרך לא תתעלם")
ואולי ניפגש?
אני רוצה שתבואו לקבלת שבת, בואו נחשוב על תאריך!!
אוהב מאוד
ירין.
--
----------------------------------------------
כל עוד הנר דולק, אפשר עוד לתקן.
ירין רבן