FW: הזמנה ליום עיון "כשהפסיכואנליזה פוגשת את הפוליטי – אז והיום"

[Edith Winkler]

 

 

From: davar...@sendmeser.com [mailto:davar...@sendmeser.com] On Behalf Of IPS
Sent: Thursday, January 28, 2021 9:14 AM
To: edithw...@gmail.com
Subject: הזמנה ליום עיון "כשהפסיכואנליזה פוגשת את הפוליטי – אז והיום"

 

אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ/י כאן

לקישור לזום לחץ כאן Meeting ID: 934 8086 0495 Passcode: 150250 ההשתתפות לחברים, למתמחים ולתלמידי מרכז הלימודים היא ללא תשלום ​​​​​​​תקצירי ההרצאות פרופ' יולנדה גמפל- קיר נופל בתוך המסגרת הטיפולית בעקבות המאמר של פרויד: "דרכיה של התרפיה הפסיכואנליטית"( 1919). ההשתייכות לפלנטה, לעולם ולטריטוריה מסוימת והחיים בה, בתוך הכיבוש ומחוצה לו, מצריכה התמודדות משני צידי הכיבוש, פלסטינאים וישראלים, תופעות שכיחות בימינו כגון גירוש אנשים מה מדינה שלהם, פליטות, הגליות, טרור; והפנדמיה/משהו שהוא מעל ומעבר' מצריכים פרדיגמות חדשות של עבודה בתוך המסגרת הפסיכואנליטית.  עלינו להיות מודעים לכך, שכל זה משפיע עלינו ועל סביבתנו ומפריע לנו בצורה סמויה מאוד. הניסיון לתת שם לתופעה זו מחזיר אותי למה שכיניתי, בהקשר של האלימות הפוליטית-חברתית, חלקיקים רדיואקטיביים, שמקרוב ומרחוק, משפיעים עלינו וממשיכים להמטיר עלינו ועל המבנה של הנפש שלנו. אנו חווים שבר כלשהו מעין "קיר נופל בתוך המסגרת הקלינית" של העבודה; בהתרחשויות האלה אנו עומדים יחד, מטופל ומטפל, באותם חרדות ופחדים, מפני שאנו משתייכים לאותה מסגרת, לאותו עולם . ד"ר הנרי שור - מחשבות לעת הזו בעקבות מאמרו של פרויד: "מחשבות לעת מלחמה ומוות" (1915). עם מאמרו של פרויד כנקודת מוצא, אנסה "לתרגם" אותו עבור העת הזו והמקום בו אנו חיים כיום. לשאול : לאן נושאות המחשבות על האקטואליות של "מלחמה ומוות", מאה שנים אחרי סיומה של מלחמת העולם הראשונה, מלחמה אשר בחודשיה הראשונים העז פרויד לחשוב את אשר "לא עולה על הדעת"? מה מגלה לנו מבט פסיכואנליטי על מקורותיה ומופעיה  של ההרסנות שלנו ושל אויבינו כאן ועכשיו? מה דרוש מאיתנו על מנת להיות באופן רדיקלי מה שפרויד מכנה "zeitgemäß", כלומר, מעוגנים "במידת הזמן הנוכחי", ולחשוב מתוכה פסיכואנליטית על "מלחמה ומוות"? האם ניתן יהיה לעקוב אחר "קרן החושך החודרת" , אשר לצד נחיצותה, נושאת עימה את אימת המבט אל עיניה המאבנות של המדוזה? והאם ניתן מאזור התהום הזה, לדלות לפחות רסיסי מענה או  מצפן אל מעבר לאשליה ומשאלות ריקות? האם יש תקווה מפוכחת לקיומנו ככלל שמתגבש מעבר להיותו המון? בהמשך לשאלותיו של פרויד ב 1915, אציג שאלות במקום קביעות ומסקנות. תהיות על המוסכם, בניסיון לבחון את העמדות שאנו חלוקים בהן באופן עמוק. ד"ר אימן כאמל אגבאריה -״חובות אבודים״ : קול השירה במרחב הפוליטי ההרצאה/שיחה תעסוק בתפקיד האמנות בכלל, והשירה בפרט בכינון ׳הפוליטי׳ כשדה של ניגודים, מאבקים, ותחרות מתמשכת על האותנטיות של הקול של המשורר והמשמעות של השירה. באמצעות דוגמאות מספר השירה ״חובות אבודים״, ננסה לשרטט קווי מתאר ל ׳פוליטי׳ כפי שהוא בא לידי ביטוי בשירים של ׳אימן אגבאריה׳, מחבר הספר. אילו ניגודים וקונפליקטים ניתן לזהות בשירים אלה בכלל, ובין שתי השפות העברית והערבית בפרט? כיצד השירה משמשת ״פתרון ביניים״  לקונפליקטים אלה? כיצד ׳הפוליטי׳ בשירה מכונן אותנטית עבה/רזה? שאלות אלה ואחרות יעמדו במרכז הדיון. פרופ' רעיה מורג - טראומת הכובש/ת והקולנוע הדוקומנטרי הישראלי  מאה עשרים ואחת שנה לאחר שפרויד תיאר לראשונה את טראומת הקורבן, הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי שנוצר בתום האינתיפאדה השנייה שופך אור על פרדיגמה תיאורטית חדשה לדיון במלחמות בעידן הנוכחי – טראומת הכובש. גל הסרטים החדש שהולידה האינתיפאדה השנייה (למשל, "לראות אם אני מחייכת" [תמר ירום, 2007], "ואלס עם באשיר" [ארי פולמן, 2008] ו- "Z32" [אבי מוגרבי, 2008]), מציג את עמדת הסובייקט הפוסט-טראומטית של הכובש/ת המעורב/ת במעשי עוול. זהו גל סרטים נועז וחתרני שכן הוא מציג את הטרגדיה של החיילים והחיילות הישראלים הנוטלים חלק בעימות שבו הפרת זכויות אדם של אוכלוסייה אזרחית גורמת להם לטראומה אתית, ללא מרפא. הייצוג הקולנועי של טראומת הכובש כטראומה אתית משמעו תביעה לאחריות ולהכרה בעוול שנעשה לאחר הפלסטיני – תביעה המופנית הן אל החיילים והן אל החברה ששלחה אותם בשמה לפעולות שיטור בשטחים. בתביעתו לכינון הכרה זו, הקולנוע התיעודי מפרק את עמדת הקורבנות השכיחה בשיח הציבורי הישראלי הפוסט-שואתי, תוך כדי כך שהוא משרטט את המעבר מעידן העד הפוסט-טראומטי לעידן הכובש-מעוול הפוסט-טראומטי. היצירות התיעודיות מראות לנו שעלינו להתגבר על עמדת הקורבנות ולהכיר בעצמנו כמעוולים כדי שנוכל לממש את המחויבות המוסרית העמוקה שלנו ביחס לאחר האתני כמו גם ביחס לעצמנו.  על המשתתפים לפי סדר הא' ב': ד״ר אימן אגבאריה הוא משורר, מחזאי, חוקר חינוך, ופעיל חברתי פלסטיני. הוא מרצה בכיר למדיניות ולפוליטיקה של החינוך באוניברסיטה של חיפה. ספר השירה האחרון שלו, ״חובות אבודים״,  יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. המחזה האחרון שלו, ״ימי התנזים״ הועלה לבמה בתיאטרון יפו, ויצא לאור בסדרת מכתוב של מכון ון-ליר.  פרופ' עמנואל ברמן פסיכואנליטיקאי מנחה, החברה הפסיכואנליטית בישראל; פרופסור אמריטוס, אוניברסיטת חיפה; עורך סדרת פסיכואנליזה, הוצאת עם עובד; סגל, מרכז ויניקוט בישראל. פרופ' יולנדה גמפל היא פרופסור בחוג לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה ובתוכנית ללימודי המשך בתוכנית לפסיכותרפיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א. היא פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, זוכת הפרס הבינלאומי היימן ב 2001 ופרס סיגורני בשנת 2006. היא חוקרת את השפעותיה של אלימות חברתית-פוליטית על ילדים ומבוגרים וכתבה ספרים ומאמרים בנושא זה.  נעמי ברונפמן הולר פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכואנליטיקאית מנחה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, מורה מדריכה.   עידית וינקלר פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל  ובחברה הפסיכואנליטית הבלגית.  ד"ר יוסי טריאסט, פסיכואנליטיקאי מנחה (IPA (IPS;  פסיכולוג קליני -מדריך בעלים (במשותף) - מכון טריאסט-שריג לפסיכותרפיה; מרצה באוניברסיטת תל אביב (התוכנית לפסיכותרפיה; התוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח; התוכנית להכשרת מנחי קבוצות); מרצה ומדריך: המכון הפסיכואנליטי הישראלי; מרכז ויניקוט; ה.ל.פ.ב.א.; יו”ר (לשעבר) החברה הפסיכואנליטית בישראל; מנהל במשותף: המרכז לחקר הגישה הפסיכואנליטית-מערכתית; חבר אפק (ארגון-פרט-קבוצה).  הילה כהן, פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל. מורה ומדריכה בהלפב"א, זמרת ויוצרת. הילה החלה את הקריירה המוסיקלית שלה בגיל מאוחר. הקליטה שני אלבומים, "נופל מחוץ לזמן" , שירים שהלחינה למילותיו של דויד גרוסמן. ו"כל יום" אלבום שני, בו שירים משלה, של רחל שפירא, לאה גולדברג, דויד גרוסמן ועוד. בימים אלה מקליטה את אלבומה השלישי.  אלישבע וינטראוב ליכטמן, פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית. חיה ועובדת בחיפה.  פרופ' רעיה מורג  היא פרופסור חברה, מרצה וחוקרת קולנוע ותרבות ויזואלית במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. מורג כתבה עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים בתחומם בעולם ופרסמה מספר ספרים:  Defeated Masculinity: Post-Traumatic Cinema in the Aftermath of War (Brussels, Peter Lang, 2009); Waltzing with Bashir: Perpetrator Trauma and Cinema (London & New York: I.B. Tauris, 2013); Perpetrator Cinema: Confronting Genocide in Cambodian Documentary (New York: Columbia University Press, 2020). מחקריה עוסקים ביחסים בין קולנוע לבין טראומה ואתיקה בהקשרים של מלחמה, טרור וטבח-עם. היא מייסדת פרדיגמת טראומת הכובש וממכונני השיח המחקרי החדש בלימודי טראומה הממצב במרכז את דמות הכובש/המרצח.  ד״ר חני מן – שלוי , פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הישראלית לפסיכואנליזה, מייסדת המרכז הפסיכואנליטי זוגי ומשפחתי. חברת סגל של IPI  בוושינגטון. חברה של הוועדה הבין לאומית המייעצת של הז׳ורנל Couple and Family Psychoanalysis. כתבה מאמרים והרצאות העוסקים ברבדים לא מודעים בחברה הישראלית, והעברה בין-דורית של טראומה. ארגנה סדרת הרצאות בחברה סביב הנושא: ״לא מודע ישראלי״. מחברת הספר: מהאולטרה-סאונד לצבא המסלול הלא מודע של הגבריות הישראלית בעברית ואנגלית.  ד"ר הנרי שור,  פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל.

הודעה זו נשלחה ל- edithw...@gmail.com על ידי I...@psychoanalysis.org.il על מנת להסיר את עצמך מרשימת התפוצה לחץ/י כאן

 

[Edith Winkler]

 

 

From: davar...@sendmeser.com [mailto:davar...@sendmeser.com] On Behalf Of IPS
Sent: Thursday, January 28, 2021 4:32 PM
To: edithw...@gmail.com
Subject: הזמנה ליום עיון "כשהפסיכואנליזה פוגשת את הפוליטי – אז והיום"

 

אם אינך רואה מייל זה אנא לחץ/י כאן

שלום, במייל הקודם נשלח קישור לזום שאינו תקין. מצ"ב לינק תקין למחר. עמכם הסליחה, לקישור לזום לחץ כאן Meeting ID: 980 4694 3855 Passcode: 750850

הודעה זו נשלחה ל- edithw...@gmail.com על ידי I...@psychoanalysis.org.il על מנת להסיר את עצמך מרשימת התפוצה לחץ/י כאן