|
מאמר מקוצר
תשמ"ו – מאמר כ"ג, 1985/86 – מאמר 23
"עבדו את ה’ ביראה". "מה ה’ אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה". שעי"ז יזכה לכל. בתחילה צריך יראה, ואח"כ יזכה לעשות בשמחה מצות התורה. עבדו את ה’ בשמחה. יראה ושמחה הם הפכים. ואיך יראה תהיה סיבה לשמחה?
בשביל מה רוצה ה’ שיראו מלפניו. כל מה שעשה ה’, עשה שיראו מלפניו.
מטרת הבריאה: לאיזה צורך ברא את הבריאה – שרצונו להטיב לנבראיו. אלא שיֵצא לאור שלימות פעולותיו, שלא תהיה בושה, עשה תיקון, "צמצום והסתר", עד שיש כלים דהשפעה, לא יכולים להרגיש את מציאות ה’.
והגם ש"מלוא כל הארץ כבודו", מ"מ אין לנו הרגשה בזה, אלא צריכים להאמין למעלה מהדעת שכך הוא, כי אם אין לו כלים, להיות לבוש לאור, אז לא ניכר במציאות אור, כי אין אור בלי כלי.
הבורא עשה צמצום והסתר, שהתחתונים לא יראו אותו, בעת ששקועים באהבה עצמית, בלקבל בעל מנת לקבל, שזה הגורם לשינוי צורה ופירוד בין המשפיע, הבורא, לבין המקבלים, הנבראים.
קבלה לא נוהג בה’, לכן האדם שעוסק בקבלה, ירגיש בושה – לכן מצד התחתונים נעשה תיקון צמצום והסתר, שיהיה להם יכולת לתקן קבלה בעמ"נ להשפיע. אבל מצד העליון אין שום שינויים. וכל השינויים הם רק בהכשרת הכלים שלנו, כפי כמה שהם מסוגלים לקבל בעל מנת להשפיע.
ולפי שאין הטוב ועונג מאיר במקום הפירוד, אין כוח לזכות לאמונה שלימה, מטרם שתיקן את הרצון לקבל שלו. כי לא יוכל הנברא לקבל רע מה’ בגלוי, כי הוא פגם בכבודו, שנברא ישיגו כפועל רעות, שלא מתאים לפועל השלם. על כן כשאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה’, ונעלם ממנו ה’.
ולכן נחיצות בתיקון של השפעה: כי לא לבד שאין מציאות לקבל את הטוב והעונג שהוכן בעדינו, אלא שיש כאן דבר המרחיק אותנו מאמונתו, וזה יותר רע מהכל.
יראה, שאדם מתירא, אילו לא יוכל להתגבר ולקבל בעמ"נ להשפיע, אלא יקבל בעמ"נ לקבל, שזה גורם לא רק פירוד מטוב ועונג, שלא יכול לקבל, אלא מתירא לבוא לכפירה באמונה, לס"א ממש.
לכן ע"י היראה יש ב’ תיקונים:
א. שתהיה לו אמונה בה’,
ב. שיוכל לקבל טוב ועונג, מה שה’ רוצה לתת.
נמצא, שהבורא רוצה שיראו מלפניו, בשביל שיהיו לנו כלים לקבל את הטוב והעונג, שעי"ז תהיה לנו אמונה בו, שיראה הוא השמירה שלא נתרחק מאמונה.
ה’ רוצה לתת לנו כל טוב, אלא המעכב הוא שינוי הצורה, שאין האור יכול להתלבש בכלי דקבלה. לכן כשהאדם מתירא ונזהר, להיות בכונה בעמ"נ להשפיע, אז הבורא יכול לתת לו שפע, ושיהיה בשלימות, בלי בושה.
ויראה יכולה להיות סיבה לשמחה. ע"י יראה, שנזהר להשתמש אלא רק בכלים דהשפעה, ה’ יכול לתת לו טוב ועונג, שאז תהיה לו שמחה מהשפע שקיבל בעמ"נ להשפיע.
שאלות לבירור: http://kabbalahgroup.info/internet/he
|